## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 11

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:3:1)

**באו שנים לתבוע וכל אחד מהם מוחזק שמו טוביה וכו'.** כתב ה"ה ז"ל וקשיא אשמעתין וכו'. קשה דלפירוש המפרשים ז"ל שפירשו שודא דדייני שיעשה הדין מה שירצה א"כ בההיא תוספתא נמי אע"פ שאין הדבר תלוי באהבה וקורבה אמאי יחלוקו נעשה שודא ויתן הדיין למי שירצה. ועוד קשה לפירושם אמאי לא נאמר כאן דהיורשים מוחזקים וכל אחד מהם עליו להביא הראיה דהיורשים מצו מדחו לכל חד מינייהו לומר לו לא עליך אמר אבא אלא על חבירך ולחבירו ג"כ בכה"ג ודמי להאי דאמרינן בשני יוסף בן שמעון דאין אחד יכול לתבוע ולהוציא שטר עליהם משום דכל חד מדחי ליה למלוה ויאמר לו אין אני חייב לך אלא חבירי וכדאמרינן בפרק גט פשוט וכתבו רבינו ז"ל בפרק כ"ד מהל' מלוה ולוה. והאי קושיא נמי איתא אפילו למאן דמפרשים שודא למי שהדעת נוטה יותר כדברי התוספתא דאיירי בפקדון והלואה דלא שייך שם אהבה וקורבה כדכתב ה"ה ז"ל דכיון דהדבר שקול לימא להו היורשים אייתי ראיה וכיון דלא מצי לאתויי ראיה לא שקיל חד מינייהו ואמאי יחלוקו, מיהו בזה י"ל דלא דמי דהתם כיון דבודאי אחד מהם חייב ולא השני אין לנו לומר שישלמו בין שניהם מנה דמי שאינו חייב כלום יפרע שלא כדין אבל הכא היורשים לא משלמים שלא כדין דודאי אחד מהם חייב והם עצמם ניחא להו לחלוק המנה דאל"כ לא יטלו כלום דלכל אחד מדחי ליה ולכך אמרינן דיחלוקו. אבל אי קשיא הא קשיא מההיא דאמרינן התם דשני יוסף בן שמעון מוציאין שטר חוב על אחד ואם יש ללוה שובר מאחד מהם לא יגבה שום אחד מהם דלכל אחד מהם יאמר לו זה השובר הוא שלך אע"פ שהוא מודה שלא פרע אלא לאחד כדכתב רבינו ז"ל שם בפרק הנזכר והטור בח"מ סי' מ"ט וא"כ התם נמי נימא ישלם מנה אחד שהוא חייב בודאי ויחלקו בין שניהם דהשתא לא עבדינן שלא כדין ללוה דודאי הוא חייב מנה אחד ודמי ממש להך דהכא. ונראה לתרץ דאיכא ד' גווני בענין הדין. האחד דינא דאלים גבר. השני יחלוקו. הג' שודא דדייני. הד' יהא מונח עד שיבא אליהו. ודינא דאלים גבר לא הוי אלא כשאין אחד מהם מוחזק. ודינא דשודא דדייני אמרינן בפ' חזקת הבתים דלא הוי היכא דאיכא למיקם עלה דמלתא כמו ההוא ארבא דהוו מינצו עליה בי תרי וכל אחד אמר היא של אבותי דהיום או למחר יבואו עדים אלא שודא דדייני אמרינן היכא דליכא למיקם עלה דמלתא. אבל יש עוד דבר נוסף לדינא דיחלוקו דהיכא דאיכא דררא דממונא שבלא טענותיהם יש ספק לב"ד אע"ג דאיכא למיקם עלה דמלתא אמרינן דיחלוקו כנראה שם מהסוגיא וכן כתב הטור ז"ל בח"מ סימן קל"ט. דינא דיהא מונח עד שיבא אליהו לא אמרינן ליה לדעת רש"י ז"ל והרמב"ן אלא היכא שהאחד ודאי רמאי כההוא דאני ארגתיה והתוס' חלקו וכדכתב שם הטור ז"ל בסימן קל"א. ועם זה נאמר ונבאר דגבי דינא דתוספתא לא שייך שום אחד מהדינים אלא יחלוקו דדינא דשודא לא שייך דהרי איכא למיקם עלה דמילתא דכיון דהוי הלואה או פקדון שמא היום או למחר יבאו עדים ויאמרו שזה יוסף בן שמעון הוא מי שהפקיד ולא האחר. דינא דאלים גבר לא שייך דהיורש חשיב כמוחזק בשביל שניהם דומה למה שכתבו התוס' ז"ל גבי שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים דחשיב הנפקד מוחזק מכח שניהם וכיון דחשיבי להו מוחזקים לא שייך בהו דינא דאלים גבר. דינא דיהא מונח לא שייך משום דדילמא אין שום אחד מהם רמאי דאפשר דשניהם הפקידו או הלוו לו דומיא דמקח וממכר דאמרינן בגמרא דילמא לשניהם נתרצה. א"כ לא שייך אלא דינא דיחלוקו דאע"ג דאיכא למיקם עלה דמילתא הרי יש בלא טענותיהם ספק על מי מהם אמר. וא"ת אכתי נימא דיחלקו בשבועה וא"כ אם אלו שני יוסף בן שמעון בפנינו וכל אחד אומר אני הוא שהפקדתי אצלו ישבעו כל אחד שלא הפקיד פחות מחצי מנה ויחלוקו. וי"ל דאין החיוב שחייב השכ"מ כאן אלא מכח הודאתו שהודה והודאתו הוא שוה לשניהם דשניהם נקראים יוסף בן שמעון ואע"פ שהאחד אמר אני הפקדתי והאחד אינו זוכר ואינו יודע אם הפקיד או לא דילמא עליה קאמר השכ"מ אע"פ שהוא אינו זוכר כיון שהודאת השכ"מ הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ולכך יחלקו בלא שבועה. ועם זה נתרץ מה שהקשו מההיא דשני יוסף בן שמעון שהלוו לאחד ושניהם תובעים לו ויש ללוה שובר מהאחד דהאחד ודאי רמאי ולא שייך התם לומר יחלוקו אלא יהא מונח הדבר עד שיבא אליהו ולא מפקינן ממונא מחזקתיה אבל גבי ההיא דטוביה דאי אפשר הדבר להתברר על מי אמר וליכא שום אחד רמאי אמרינן שודא דדייני כדכתיבנא, ובזה ניחא הכל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:8:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:8:1)

**אמר תנו חלק לפלוני בבור היין וכו'.** כתב ה"ה ז"ל כתב ר"ח דהא מתניתא דסומכוס דוקא במתנה אבל במקח וממכר הדמים מודיעים וכו'. הרב הנמוקי ז"ל הקשה על זה מההיא דצמד בקר דאמרינן התם דאין הדמים ראיה ותירץ דלא דמי דהתם הוי לעיולי בדברים מאי דלא אמר אבל הכא הוא לפרש דבריו ולכך נאמר דהדמים מודיעים והביא ראיה על זה מההיא דריש פ' המוכר פירות גבי פלוגתא דרב ושמואל שהקשו שם וליחזי דמי היכי נינהו וכו' וקשה על זה דבפי"ט מהל' מכירה כתב רבינו ז"ל בית מביתי ושור משורי אני מוכר לך נותן לו הקטן שבשניהם והא התם דלא הוי אלא לפרושי מאי דקאמר בית ונימא ניחזי דמי היכי נינהו ואיך לא ביארו שם שהדמים מודיעים וכ"ת בקרקע ליכא הודעת דמים וכדכתבו התוס' בפרק המוכר את הבית גבי בירה לא היא דהא כתב ה"ה ז"ל וכ"כ הגאון בספר המקח דבאומר חלק בשדה וכו' משמע דבקרקע איירי. ואולי דרבינו ז"ל סובר דלא כר"ח ז"ל וס"ל דהסוגיא דר"פ המוכר דהקשו וליחזי דמי היכי נינהו לא פריך אלא לר' יהודה אבל לרבנן אין הדמים ראיה וראיה לדבר זה שבפי"ו מהל' מכירה כשהזכיר דין דמכר שור לחבירו ונמצא נגחן לא הזכיר שם דאייקר בשרא דקאי בדמי רדייא וכבר הרגיש בזה ה"ה ז"ל. ולפ"ז אתי שפיר דכיון דהוא סובר דההוא סוגיא אתיא כר' יהודה והוי דלא כהלכתא לכך לא הזכירו וא"כ רבינו ז"ל שכתב נותן לו הקטן שבהם ולא הזכיר הודעת דמים אזיל לטעמיה אבל לר"ח ז"ל לעולם הדמים מודיעים והא דאמרינן במנחות דהיכא דנפל מראהו נפול ולא שייך הודעת דמים דלעולם שכזה היה שוה בתחילה אלא שיאמר לו זהו שמכרתי לך וביתך הוא שנפל דאדעתא דהכי אמרתי שאתן לך הבית כשארצה אע"פ שיהיה נפול. וכבר עלה בדעתי לתרץ תירוץ אחר אבל אינו נכון ולכך לא כתבתיו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:10:1)

**שכ"מ וכו'.** כתב ה"ה ז"ל בהלכות ובבנים הבאים אפילו לאחר מכאן וכן בפירוש ן' מיגאש ז"ל. לא ידעתי מה בא ללמדנו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:10:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:10:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:10:2)

**כיצד היה לו ג' בנים וכו'.** כתב ה"ה ולדברי הכל אם נתמעטו אחר מיתת כו'. יש לספק אם נתרבו אחר מיתת אב כגון שהניח אשתו מעוברת ונולד הולד אח"כ מה דינן. וי"ל דודאי דהוא בכלל דבשעת מיתה העובר יורש הוי כדאמרינן לעיל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:14:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:14:1)

[שייך להלכה יד, טו]


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:14:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:14:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:14:2)

**אמר כל המטלטל וכו'. שכיב מרע שאמר כל נכסי וכו'.** בגמרא הזכירו זוזי בכלל נכסי ושטרות בכלל נכסי ולא ידעתי למה לא הזכירם רבינו ז"ל כיון דנחית לפרושי לכולהו ובעבדים הוי בעיא דלא איפשיטא ומ"מ כתב דהוי בכלל הני דההלכות כתבו דאיפשיטא מההיא דר"נ בפ' יש נוחלין דאין גובין מן העבדים וקשה דבפרק מי שמת אמרינן למפשט להא בעיא דעבדים א"ל רבינא לרב אשי ת"ש הכותב לעבדו כל נכסיו יצא בן חורין וכו' ואמר רב דימי בר יוסף אמר ר' אלעזר וכו' וא"ל רבא לר"נ מ"ט עבדא מטלטלי הוא וכו' ודחי לה רב אשי אנן משום כרות גיטא מתנינן לה ע"כ. ובפ' יש נוחלין אמרו דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי לית הלכתא ככל הני שמעתתא מדשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא אמר ליה רבינא לרב אשי דר"נ מאי א"ל אין גובין מתנינן לה וכן אמר ר"נ וכו' והשתא קשה טובא כיון דרבינא גופיה סבר בפ' יש נוחלין כהא דר"נ וכן רב אשי הודה לו אמאי פשיט בעיא מההיא דאמר ר"נ עבדא מטלטלי כו' דדחי ליה רב אשי ולא פשטו לה מהכא דליכא שום דחיה כלל וגם רב אשי מאי דחה ליה הא איכא למפשטה מהא דפ' יש נוחלין דהוא עצמו הודה לרבינא דקי"ל כרבינא. מיהו לזה י"ל דמאי דדחה רב אשי היא מהא לא תפשוט אבל מאידך דר"נ ודאי דתפשוט אבל מ"מ לרבינא עצמו קשה אמאי לא פשיט לה מהכי. וראיתי שתירץ בזה חכם אחד דרבינו ז"ל סובר דמאי דאמר רב אשי אנן משום כרות גיטא מתנינן לה אין פירושו כפירוש התוס' דהיינו מתנינן לה בדר"נ אלא הכוונה לומר אנן אית לן הא דר"נ דקאמר דעבדא מטלטלי אלא אנן אית לן טעמא דמתני' משום דלאו כרות גיטא הוא אבל לעולם דר"נ סבר דמטלטלי הוא ולהכי אמר איהו התם אין גובין מן העבדים דאזיל לטעמיה אבל אנן לית לן הא. והא דאמרינן בפ"ק דגיטין כד פריך מרב לר"נ התם לאו כרות גיטא הוא לאו משום הא דאיכא הוכחה דהא מתניתין לא פירש שכן השיב ר"נ כדכתבו התוס' דאפשר לומר דר"נ תרתי טעמי אית ליה בהא דר' אלעזר עשו מטלטלים וכו' חדא משום דעבדא מטלטלי וחדא משום כרות גיטא אבל רב אשי לית ליה טעמא דעבדא מטלטלי אלא טעמא דכרות גיטא לבד ופליג אר"נ ולכך קאמר אנן משום דלאו כרות גיטא מתנינן לה כו' ורב אשי פליג על ר"נ דהכא ובההיא דהתם דאמר אין גובין מן העבדים וכ"ת הא התם רב אשי הודה דקאמר אנן אין גובין מתנינן לה וכו', י"ל דהרי"ף אינו גורס כגירסתנו שם א"ל רבינא לרב אשי אלא א"ל רבינא למר זוטרא וכן תמצא שם בהלכות ומר זוטרא הוא שהשיב כן אבל רב אשי לית ליה להא דר"נ והשתא א"ש שלא הוצרך רבינא לההיא דר"נ דאין גובין דעל הכל פליג רב אשי ואנן לא קי"ל כרב אשי אלא בההוא דאין גובין מן העבדים כדאמרו בפ' יש נוחלין ולהכי איפשיטא בעיין והוא טעם נכון לרבינו וההלכות ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:14:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:14:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:14:3)

**אבל ספר תורה יש בו ספק וכו'.** קשה אמאי לא פסק לא קנה כמו שפסק לעיל פ"ט בבעיא יהנה בהן ישען בהן וכו' דפסק דלא קנה משום דהוי בעיא דלא איפשיטא. וי"ל דדוקא כשהבעיא הוי אם הויא מתנה או לא פסק רבינו ז"ל גבי מתנת שכ"מ דהוי דרבנן דלא קנה אבל בהא בעיא דהמתנה הוי מתנה אלא שהבעיא אם הוי בכלל אותה מתנה ס"ת או לא פסק דהוי ספק ואם תפס לא מפקינן מיניה ועוד דהסברא מוכחת שהס"ת בכלל כדהקשו שם התוס' ז"ל יע"ש:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:15:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:15:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:15:1)

[שייך להלכה יד, טו]


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:15:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:15:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:15:2)

**אמר כל המטלטל וכו'. שכיב מרע שאמר כל נכסי וכו'.** בגמרא הזכירו זוזי בכלל נכסי ושטרות בכלל נכסי ולא ידעתי למה לא הזכירם רבינו ז"ל כיון דנחית לפרושי לכולהו ובעבדים הוי בעיא דלא איפשיטא ומ"מ כתב דהוי בכלל הני דההלכות כתבו דאיפשיטא מההיא דר"נ בפ' יש נוחלין דאין גובין מן העבדים וקשה דבפרק מי שמת אמרינן למפשט להא בעיא דעבדים א"ל רבינא לרב אשי ת"ש הכותב לעבדו כל נכסיו יצא בן חורין וכו' ואמר רב דימי בר יוסף אמר ר' אלעזר וכו' וא"ל רבא לר"נ מ"ט עבדא מטלטלי הוא וכו' ודחי לה רב אשי אנן משום כרות גיטא מתנינן לה ע"כ. ובפ' יש נוחלין אמרו דרש מר זוטרא משמיה דרב שימי בר אשי לית הלכתא ככל הני שמעתתא מדשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא אמר ליה רבינא לרב אשי דר"נ מאי א"ל אין גובין מתנינן לה וכן אמר ר"נ וכו' והשתא קשה טובא כיון דרבינא גופיה סבר בפ' יש נוחלין כהא דר"נ וכן רב אשי הודה לו אמאי פשיט בעיא מההיא דאמר ר"נ עבדא מטלטלי כו' דדחי ליה רב אשי ולא פשטו לה מהכא דליכא שום דחיה כלל וגם רב אשי מאי דחה ליה הא איכא למפשטה מהא דפ' יש נוחלין דהוא עצמו הודה לרבינא דקי"ל כרבינא. מיהו לזה י"ל דמאי דדחה רב אשי היא מהא לא תפשוט אבל מאידך דר"נ ודאי דתפשוט אבל מ"מ לרבינא עצמו קשה אמאי לא פשיט לה מהכי. וראיתי שתירץ בזה חכם אחד דרבינו ז"ל סובר דמאי דאמר רב אשי אנן משום כרות גיטא מתנינן לה אין פירושו כפירוש התוס' דהיינו מתנינן לה בדר"נ אלא הכוונה לומר אנן אית לן הא דר"נ דקאמר דעבדא מטלטלי אלא אנן אית לן טעמא דמתני' משום דלאו כרות גיטא הוא אבל לעולם דר"נ סבר דמטלטלי הוא ולהכי אמר איהו התם אין גובין מן העבדים דאזיל לטעמיה אבל אנן לית לן הא. והא דאמרינן בפ"ק דגיטין כד פריך מרב לר"נ התם לאו כרות גיטא הוא לאו משום הא דאיכא הוכחה דהא מתניתין לא פירש שכן השיב ר"נ כדכתבו התוס' דאפשר לומר דר"נ תרתי טעמי אית ליה בהא דר' אלעזר עשו מטלטלים וכו' חדא משום דעבדא מטלטלי וחדא משום כרות גיטא אבל רב אשי לית ליה טעמא דעבדא מטלטלי אלא טעמא דכרות גיטא לבד ופליג אר"נ ולכך קאמר אנן משום דלאו כרות גיטא מתנינן לה כו' ורב אשי פליג על ר"נ דהכא ובההיא דהתם דאמר אין גובין מן העבדים וכ"ת הא התם רב אשי הודה דקאמר אנן אין גובין מתנינן לה וכו', י"ל דהרי"ף אינו גורס כגירסתנו שם א"ל רבינא לרב אשי אלא א"ל רבינא למר זוטרא וכן תמצא שם בהלכות ומר זוטרא הוא שהשיב כן אבל רב אשי לית ליה להא דר"נ והשתא א"ש שלא הוצרך רבינא לההיא דר"נ דאין גובין דעל הכל פליג רב אשי ואנן לא קי"ל כרב אשי אלא בההוא דאין גובין מן העבדים כדאמרו בפ' יש נוחלין ולהכי איפשיטא בעיין והוא טעם נכון לרבינו וההלכות ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:15:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:15:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:15:3)

**אבל ספר תורה יש בו ספק וכו'.** קשה אמאי לא פסק לא קנה כמו שפסק לעיל פ"ט בבעיא יהנה בהן ישען בהן וכו' דפסק דלא קנה משום דהוי בעיא דלא איפשיטא. וי"ל דדוקא כשהבעיא הוי אם הויא מתנה או לא פסק רבינו ז"ל גבי מתנת שכ"מ דהוי דרבנן דלא קנה אבל בהא בעיא דהמתנה הוי מתנה אלא שהבעיא אם הוי בכלל אותה מתנה ס"ת או לא פסק דהוי ספק ואם תפס לא מפקינן מיניה ועוד דהסברא מוכחת שהס"ת בכלל כדהקשו שם התוס' ז"ל יע"ש:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:20:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:20:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:20:1)

**שכ"מ שאמר תנו וכו'. אבל אם אמר וכו'.** יש להקשות על זה מההיא דאמרי' בפ' הכותב דלא שנא אמר שקול שטרא והב זוזי ל"ש הב זוזי ושקול שטרא מצי א"ל לתקוני שדרתיך וכו', ויתורץ עם מה שתירצו התוס' ז"ל בפ' כל הגט גבי מאי דאמרי' התם טול חפץ ותן לה גט יע"ש:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:21:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:21:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:21:1)

**שכ"מ שאמר וכו'.** כתב ה"ה והרשב"א ז"ל כתב ובעל חוב וכו'. ומהר"י קולון ז"ל בשרש י"ב כתב בשם הרשב"א הפך זה דכשלא אמר כראוי לו נוטל את שניהן וכאן כתב שידו על העליונה יע"ש, ונראה דחזר כאן ממ"ש שם וצ"ע:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:24:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 11:24:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/11:24:1)

**שכ"מ שאמר אל תקברוהו וכו'.** בפ' נגמר הדין איבעיא להו קבורה משום בזיונא הוא או משום כפרה הוא ולא איפשיטא. ורבינו ז"ל כתב שיקברוהו שאסור להניחו בלא קבורה וכ"כ בפי"ב מהל' קבורה אם צוה שלא יקבר אין שומעין לו שהקבורה מצוה שנאמר כי קבור תקברנו, וקשה א"כ מאי מבעיא לן בפ' נגמר הדין הא כיון שהקבורה מצוה לאו כל כמיניה לומר לא תקברוני וא"כ אמאי לא איפשיטא בעיין. ואולי סובר רבינו ז"ל דמ"מ מבעיא לן שהמצוה שצותה תורה הוא משום כפרה או משום בזיונא והשתא דלא איפשיטא הוי ספק איסורא דהיא מצוה מן התורה ולחומרא וכדכתב שם בעל כ"מ ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל: