## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 6

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:3:1)

**בד"א שכתב לבן בין הבנים וכו'.** הרי"ף ורבינו ז"ל גרסי בגמרא איבעיא להו אשה אצל האחין ואשה אצל בני הבעל מהו ולא גריס בת בין הבנים וברב עוירא גרסינן בכולהו לבד מאשה אצל הבנים ואשה אצל בני הבעל וכ"כ הרא"ש ז"ל בפסקיו בפירוש דבריהם והקשה לגירסתם דאיך קאמר לבד מאשה אצל הבנים דהיינו מימרא דשמואל. ול"נ טעם נכון לגירסתם ממה שאמרו שם גבי בעיא דבריא רב עוירא מוקי לה בכולהו רבינא מוקי לה באשתו ארוסה ואשתו גרושה דלגירסת שאר המפרשים קשה טובא דרב עוירא לא מצי מוקי לה אלא באשתו ארוסה ואשתו גרושה לבד דבת אצל בנים לרב עוירא קני ולא מצי מוקי ברייתא בהך דהא ברייתא קאמרה אשתו וכבר הרגיש בקושיא זו ודחק הרבה בתירוצה שכתב שם דאע"ג דרב לא מוקי לה נמי אלא באשתו ארוסה ואשתו גרושה נקט האי לישנא משום דלעיל נקט נמי הכי וכו' והוא דוחק גדול. ולגירסת רבינו והרי"ף ז"ל ניחא דכיון דאשה אצל האחין איכא בינייהו דלרב עוירא קני מוקי לה שפיר רב עוירא באוקימתא דניחא טפי דהיינו אשתו ארוסה ואשתו גרושה ואשה אצל האחין אבל לרבינו לא מצי לאוקמי אלא באשתו ארוסה וגרושה לבד והוא טעם נכון לגירסת רבינו ז"ל ונמצא לפי גירסתו דבת אצל בנים קני וכיון שרבינו ז"ל הזכיר אחד משאר היורשים בין שאר היורשים ה"ה וכ"ש הוא בת בין הבנות דודאי לא אמרינן שכיוון שיכבדוה בנים לבתו. וחילוק זה של שאר היורשים בין בן לבנים הוזכר בהלכות משום דהוקשה לו תרי קושיות. חדא הא מתניתין דר"י בן ברוקה דאמר אם אמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין דהא קי"ל שלא עשאו אלא אפוטרופוס. עוד הוקשה לו ז"ל מהא דאמר רב הונא לקמן שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר אם הוא ראוי ליורשו נוטלן משום מתנה וחילק שני חילוקים, האחד דשאני בין אומר לכותב דבכותב דוקא אמרינן לא עשאו אלא אפוטרופוס ולא באומר ובהא איירי ר"י בן ברוקה וכבר הזכיר רבינו חילוק זה פ"ו מהל' נחלות והתימה מה"ה שכתב שהמחבר הביא מימרא כפשטה וכבר תמה עליו הרב"י ז"ל בספר כ"מ. והחילוק הב' בין שאר היורשין לבין בין הבנים. וכ"ת נהי דבחילוק השני מוכרח הרי"ף לחלק כדי לתרץ הקושיא השניה דבחילוק הראשון דבין אומר לכותב לא מסתברא לקושיא שניה דרב הונא במימרא דשכ"מ קאמר שכ"מ שכתב כל נכסיו וכו' הזכיר כתיבה בהדיא אבל מ"מ החילוק השני לבד הוה סגי ליה ובהכי מתרצה קושיא ראשונה נמי ונימא דרבי יוחנן איירי בשאר יורשין. וי"ל דזה אינו דבהדיא אמרו בברייתא על מה נחלקו על בן בין הבנים ובת בין הבנות כו'. ומ"מ קשה לדברי הרי"ף ז"ל דכיון דמימרא דרב הונא איירי בכותב ובשאר יורשין א"כ ר"י בן ברוקה איירי באומר ואפילו בבן בין הבנים א"כ דינים חלוקים הם והיכי קאמר בגמרא גנבא גנובי למה לך לימא הלכה כר"י בן ברוקה הא לא שייכא הא בהא. עוד הקשה הרי"ף ז"ל דמה טעם לחילוק זה בין בן בין הבנים לשאר היורשים ותירץ דהוי הלכתא בלא טעמא ואין לך אלא מאי דאמור רבנן. וקשה א"כ הרי רבנן הזכירו הכותב לבנו דעשאהו אפוטרופוס א"כ נימא בהא דכל מקום הוי אפוטרופוס אפילו בן בין הבנות כיון דהזכיר בנו סתם ולא פירשו לגבי מי. וי"ל דסברא הוא דבן בין הבנות לא עשאו אפוטרופוס דא"צ לו שיכבדוהו כיון שהוא הבן היורש והם הבנות ודאי שיכבדוהו. עוד כתב ה"ה ויש מי שכתב שאם קנו מידו קנו שאין קנין לאפוטרופוס קשה דא"כ אמאי לא אוקמוה בגמרא ההיא ברייתא דכתב כל נכסים לאשתו כדבעי למפשט ההיא בבריא לימא איירי בשכ"מ וקנו מידו. וי"ל דה"ה דהוה מצי למימר הכי אלא מוקי לה בלא קניין:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:9:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:9:1)

**וכן וכן הכותב נכסיו לבניו וכו'.** כתב ה"ה ז"ל פירש דברי רב נחמן כת"ק ובשותקת והדין עמו דרבינו בפירוש המשנה לפי דברי ת"ק אתא שאח"כ פירש דברי ר' יוסי. וקשה דא"כ קשה תיובתא דאקשי בגמרא ולרבנן כתיבה וקבלה בעי. והרשב"ם להשמר מקושיא זו כתב שני פירושים ותרווייהו כר' יוסי אבל לרבינו קשה וצ"ע. עוד כתב שם רבינו ז"ל אלא א"כ יוצא שטר עליה שהיא נתנה או קבלה נראה דנפקא ליה הא מסברא דבעיא בגמרא לא הוי אלא למאן דלא בעי אלא כתיבה דלמאן דבעי כתיבה וקבלה ודאי דאפילו בריא דסברא הוא כיון דאיכא כתיבה וקבלה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:10:1)

**ותקנת הגאונים וכו'.** כתב ה"ה וזה נ"ל שהוא פירוש למ"ש וכו' נשמר שלא נפרש דמ"ש בכולהו הוי וכו' הוא כמו שפירש רשב"ם ז"ל גבי עשו מטלטלין שיור אצל כתובה שכתב שם הכותב נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה כו' ודוקא קרקע כל שהוא אבל שייר לו וכתב לה מטלטלין כל שהוא לא אבדה כתובתה כו' ולכך לא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה וכו' והוא ז"ל מפרש לא עשו מטלטלין שיור אצל כתובה דהיינו כששייר לעצמו קרקע כל שהוא דבעינן קרקע ולא מטלטלין. ונראה דכאן ג"כ יפרש הוא גבי הא דאמרינן עשו מטלטלין שיור אצל עבד ולא עשו אצל כתובה. איברא דקשה קצת דשם אמר ליה רבינא לרב אשי ת"ש וכו' ואמר רב דימי עשו מטלטלין שיור אצל עבד ולא עשו אצל כתובה משמע דאית ליה לרבינו דכששייר קרקע כל שהוא כתובתה קיימת מדקאמר מטלטלין לא עשו שיור ולא אמרינן ביה מגו דנחתא אבל בקרקע אמרינן מגו דנחתא ובפ' יש נוחלין (דף קל"ג) ההוא דפלגינהו לנכסיה לאתתיה ולבניה שייר חד דקלא סבר רבינא למימר לית לה אלא חד דקלא וכו' ואיך סבר הכי כיון דהוה ידע הא דרב דימי דפירושה לדעת רבינו ז"ל הוי מגו דנחתא כדכתיבנא א"כ ידע הא דאמרינן מגו דנחתא וכו' ואולי נאמר דכשסבר רבינא לומר כן עדיין לא ידע ליה להא דרב דימי אי נמי הוה ידע לה ומפרש ליה כפירוש ר"ש ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:13:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:13:1)

**כל הנותנים כל נכסיהם וכו'.** היינו דוקא כגון שטר מברחת דכוונתה לא הוי שתהא מתנה אלא עד שתתגרש או ימות בעלה אז לא יחזיר הפירות דלא עדיף סתמו מפירושו אבל ההיא דר"ש בן מנסיא דהיה סבור דבנו קיים הך ודאי מתנת טעות הוא והפירות חוזרות:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:14:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:14:1)

**היו ראויים לזכרים ולנקבות יטלו אותם הזכרים וכו'.** כתב הטור ז"ל בסי' ר"מ בשם הרמ"ה ז"ל וכתב הרמ"ה ואם יש בו דברים הראויים לבנים ולבנות יתנו לשניהם וכו'. ונראה דפליג על רבינו ז"ל וסובר דדבר הראוי לשניהם חולקים ולדבריו מפרש הירושלמי שאמר יתנו לבני בנותיו [בכלל] נכלל לדבריו הראויים לשניהם ולהכי קאמר דבנותיו בכלל כלומר שהם חולקים. אבל לרבינו ז"ל לא אפשר לפרש כן אלא כדכתב הרב"י והתימא מהרב"י שכתב שם בספר חו"מ לא הוצרך הרמ"ה ז"ל להשמיענו זה שפשוט הוא בדברי הרמ"ה ז"ל דאין הדבר כן אדרבה חלק עליו רבינו ז"ל כדכתיבנא. וגם יש תימה על הרב בעל הטורים שכתב דברי הרמ"ה ז"ל בסתם ואח"כ כתב שם דברי הרמב"ם ז"ל בסתם כנראה דאינם חולקין ואינו כן כדכתיבנא. ואין לומר במאי דקאמר הרמ"ה ז"ל הוא היכא שלא פירש לבני ומאי דקאמר רבינו ז"ל היכא דפירש לבני דודאי שניהם שוים וכ"נ מדברי ה"ה ז"ל שלמד הא דהיו ראויים לזכרים כו' מההיא דכלתיה משמע דמשמע ליה דשני העניינים שוים פירש ולא פירש:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:15:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:15:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:15:1)

**אע"פ ששייר בבית וכו'.** אם לא היה כותב רבינו ז"ל אע"פ ששייר וכו' היה אפשר לומר דהיכא דלא שייר כלל בית קנה ולא כלי בית דמסתייה דנאמר דקני חד אבל מלשון אע"פ שכתב רבינו משמע דאם לא שייר קנה הכל וז"ש ה"ה ז"ל ומלשון אע"פ שכתב וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:17:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:17:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:17:1)

**כבר ביארנו וכו'.** כתב ה"ה ושם חלק הרב ז"ל בין אם היה הבן הגדול וכו' ולא ראיתי שום חילוק בין אם היה הגדול וכו' דשם לא הזכיר חילוק אלא דנשואים שניים וקאמר דהבת בין גדולה בין קטנה ובבן לא הזכיר כלל ואולי גירסא אחרת היה לו שם לה"ה ז"ל בדברי רבינו ומ"מ לפי גירסתנו נאמר דסמך שם על מ"ש כאן:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:17:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:17:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:17:2)

**ודברים אלו לא ניתנו ליכתב וכו'.** הר"א ז"ל נראה שמפרש מאי דקאמרו בגמרא ניתנו ליכתב כלומר צריך ליכתב כדי שיגבו ממשועבדין א"צ ליכתב דבלא כתיבה גבי ממשעובדין ותירץ לא ניתנו ליכתב דבלא כתיבה גבי ממשועבדין. וקשה דא"כ איך פריך בגמרא ממתני' דקאמר והיא ניזונת מנכסים משועבדים מפני שהיא כבעלת חוב הא היינו דקאמר רב אשי לא ניתנו ליכתב דבלא כתיבה גבי מנכסים משועבדין. ונראה לומר דהך ת"ש לפירוש הר"א ז"ל הוי סייעתא לרב אשי דקאמר אין צריכין ליכתב ומסייע ליה ממתני' דמשמע בלא כתיבה וקאמר והיא נזונת מנכסים משועבדין ודחי בגמרא הכא במ"ע בשקנו מידו ולא הוי סייעתא. ודומה לזה פירש הרב בעל המאור ז"ל גבי ת"ש דאין כותבין שטר אירוסין ונישואין אלא מדעת שניהן דלפי פירושו הוי סייעתא ע"ש. וא"ת אמאי לא דחי בגמ' לדעת הר"א ז"ל גבי ההיא דוהיא נזונת מנכסים משועבדין וכן דאיירי בכתב לה ומהני ביה כתיבה וכיוצא בזה הקשה הרמב"ן בספר המלחמות לפירוש בעל המאור. וי"ל דמשמע ליה לגמרא דאיירי בלא כתיבה דהכי משמע פשטא דמתני' תדע לך דהרי בפרק השולח פריך מינה למ"ד לפי שאין כותבין דהא הכא אע"פ שאין כותבין נזונת מנכסים משועבדים משמע דמתניתין משמע ליה הכי לגמרא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:20:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:20:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:20:1)

**המקדש אחותו המעות מתנה וכו'.** בפ' האיש מקדש על הא דר' אמי אמר עד שיהא באחרונה שוה פרוטה וכו' נימא המקדש במלוה וכו' וש"מ מעות חוזרין איתמר המקדש אחותו רב אמר מעות חוזרין שמואל אמר מעות מתנה וכו' ויש בדבר שני גירסאות דרש"י ז"ל גריס דאיתמר וסבר דפלוגתא תליא הא בהא ומאן דאית ליה הכא מעות חוזרין בהאי נמי חוזרין ולפירוש התוס' ז"ל אפילו מאן דאית ליה בההיא מעות פקדון בהא דרבי אמי אית ליה מתנה משום דאינו יודע אם יחולו הקידושין או לאו ולהכי גמר ונתן לשם מתנה והשתא קשה על רבינו דהוא פסק בפ"ד מהל' אישות כר' אמי וכאן פסק כשמואל דאי אית ליה כרש"י ז"ל א"כ כיון דהא בהא תליא ה"נ חוזרין המעות. ואפשר דמטעם זה השמיטוה הרי"ף והרא"ש ז"ל ואם כפירוש התוספות כ"ש דבהא דרבי אמי מעות מתנה וכיון שכן דשמואל דאית ליה מעות מתנה לא מצי סבר כר' אמי. ועוד קשה דפ"ק דמציעא איפליגו רב ושמואל בתרי מימרי חדא בהא דמקדש אחותו אידך הא דהכיר בה שאינו שלו ושמה אמר רב מעות יש לו שבח אין לו ואיפסיקא שם הלכה כרב דאמרו שם אמר רבא הלכה וכו' הכיר בה שאינה שלו ולקחה מעות יש לו שבח אין לו וכ"פ הרמב"ם ז"ל בהלכות גזלה וא"כ כיון דרבינו ז"ל פסק שם דמעות פקדון הו"ל למפסק בהך פלוגתא ג"כ כרב דמעות פקדון ולא כשמואל וכ"ת דשם פסק כן משום דבגמרא פסקינן בהדיא הכי אבל באידך הדרינן לכללין דהלכה כשמואל בדיני ונימא דבהך מעות מתנה דוקא משום דכיון דהוי אחותו יהיב לה מתנה אבל גבי נכרי הוי הלכה כרב דהוי פקדון וכטעם הצריכותא דעביד התם בגמ' לא היא דא"כ כל לגבי נכרי אע"ג דיודע דאין קדושין תופסין לא הוי מתנה אלא פקדון כגון קדש אשת איש דאדם יודע דאין קדושין תופסין ומעות חוזרין ולא הוי מתנה ורבינו לא כתב כן אלא אם היו קדושי טעות חוזרין וכתב ה"ה פירוש שהוא טועה וסבור שיהיו קדושין והוא דבר כדי לטעות משמע שדבר שאין ראוי לטעות לא הוו קדושין אפילו מקדש לנכרית. ונראה ליישב לקושיא הראשונה דרבינו סבר דלא כפרש"י ז"ל ודלא כפי' התוס' אלא הוא סבור דאע"ג דהתם מעות מתנה ה"נ אמרינן מעות חוזרין דהוא טועה וסבור שיחולו הקידושין ואדעתא דהכי נתנם וכיון דלא איתעביד כוונתו חוזרין. ולקושיא השנית י"ל דאית ליה לרבינו דמאי דפסק רבא הלכתא מעות יש לו משום מאי דהקשו בגמרא בין לרב דאמר פקדון בין לשמואל דאמר מתנה האי לארעא במאי נחית ליה ופירות היכי אכיל כו' ופירש"י סבור היה שהמכר יהיה קיים ולא היה בקי בדין ומהך טעמא אית ליה לרבא דמעות יש לו משום דכיון דנחית לארעא סבור הוא ודאי שהמכר קיים ולהכי התם כיון דטעה מעות יש לו אבל בעלמא מתנה אפילו גבי נכרי:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:22:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:22:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:22:1)

**וכן כלים מועטים וכו'.** מה מאד תמהתי על הרב"י במ"ש דהיינו ייבא וסבכתא האמורים בגמ' דהא התם אמרינן בין בלו בין לא בלו דייבא וסבכתא לא מהדרינן דהכי תירץ רבא התם ורבינו כתב דוקא בלו אבל לא בלו מהדרינן. גם מ"ש נראה שרבינו ז"ל מפרש דהא דתניא סבלונות העשויין ליבלות אין נגבין וכו' היינו בעשויין ליבלות ובלו. קשה דכיון דהוי בגמ' בעיא דלא איפשיטא למה כתב דמהדרינן וכבר הושג מזה מדברי הר"א ז"ל בהשגות. ונ"ל לתרץ לדעת רבינו דרבין דחי הכל ולדידיה ליכא שום חילוק כלל אלא בין בלו ללא בלו ולכך קאמר דסבלונות הדרי כלומר שהם קיימין מאכל ומשתה לא הדרי וכל היכא דבלו הוי כמאכל וכמשתה וכ"כ רבינו בפירוש המשנה והא דלא הזכיר רבינו שבח סבלונות אם נאמר דהוא גורס מהו שתשלש בסבלונות דפי' הוא דקאי אמאי דקאמר רבא דוקא אכל שוה דינר אבל פחות מדינר לא ועלה קאמר מהו שתשלש כלומר אם אכל פחות מדינר מהו שתגבה לפי מה שאכל וכו' פשוט הוא שלא הזכירו רבינו וכיון דהוא אינו מחלק בין אכל ללא אכל ליתיה להאי דינא ואע"פ שנאמר שהוא גורס שבח סבלונות מהו הא כתב נמוקי יוסף דהך בעיא לא הוי אלא בסבלונות דבאכילה מחיל להו ולא אכל אבל בשאר סבלונות לא יע"ש. וכיון שכן רבינו שאינו מחלק בכך יפה עשה שלא הזכירו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:24:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 6:24:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/6:24:1)

**הורו רבותי שאם היה מנהג המדינה וכו'.** רבינו מחלק לתרץ השגת הר"א ז"ל דשאני גבי זרעוני גנה דהיה כוונתו להשתכר אבל כאן לא היה כוונתו להשתכר אלא להתנהג כמנהג העיר וצ"ל ג"כ לפי פירושו בהא דאמרינן גבי המוכר פירות נותן לו דמי זרע ולא דמי הוצאה וי"א אף הוצאה ואמרינן שם מאן י"א ותירצו במסקנא דרשב"ג דתניא המוליך חטים לטחון ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן קמח לנחתום ואפה פת וכו' רשב"ג אומר נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו כו' התם ג"כ עשה להשתכר דכיון דהוא עושה לכבוד אורחיו ודאי עושה כן להנאת כבוד ולהנאת מצוה וכל מה שהפסיד בכך הוי דומה להוצאה דזרעוני גינה דאלת"ה מאי מייתי מהתם הא אפילו רשב"ג מודה הכא דאינו נותן הוצאה משום דהוי להשתכר אלא ודאי התם הוי להשתכר הכבוד או המצוה ואע"ג דהכא שכר החזנים והשמשים לכבוד עשאו לא עשה כן להשתכר הכבוד אלא מפני ששדך ולא יהיה לו בושת לכך רצה לנהוג כמנהג העיר ופשוט הוא ודוק: