## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant Chapter 15

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Plaintiff%20and%20Defendant/r/15:2:1)

**העיד האחד וכו'.** הטור ז"ל בסימן קמ"א כתב דהעיד האחד שאכלה שלש שנים רצופות והאחר שלש שנים אחרות רצופות כגון שאחד מעיד שאכלה ראשונה ושניה ושלישית והשני רביעית וחמישית וששית עדותן נתבטלה ומחזיר הקרקע ולא הפירות כשהם מכחישים זה את זה ונ"ל טעמו דאינו מחזיר הפירות מפני שאין כאן עדות על אכילת הפירות שהעד הראשון מעיד שאכל שלש שנים ראשונות ולא האחרונות והשני מעיד שאכל האחרונות ולא הראשונות הרי א"כ עד אחד בהכחשה לשלש הראשונות ולשלש האחרונות ועד אחד בהכחשה לאו כלום הוא וכיון דאין כאן עדות נאמן לומר אין אכלי ודידי אכלי מגו דיכול לומר לא אכלתי אבל הקרקע תחזור כיון שאין לו ראיה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:2:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Plaintiff%20and%20Defendant/r/15:2:2)

**שבשנה שמעיד זה וכו'.** יש מקשים דמשמע מטעם זה דאם היה האחד מעיד שאכלה ראשונה ושניה ושלישית והאחר רביעית וחמישית וששית דלא היו מצטרפים כיון דאין זה מעיד בשנים שמעיד חבירו וזה תימה הוא דהלכה כר' יהושע בן קרחה דאמר דמצטרפין אע"פ שלא העידו שניהם כאחד ולא היה לו לרבינו ז"ל לומר אלא מפני שמכחישין זה את זה כיון דהוא באתרא דמוברי וזה מעיד שאכלה ראשונה שלישית וחמישית הרי הוביר השנים שמעיד חבירו ובדוחק יש ליישב הלשון דהיינו דקאמר בשנה שמעיד בה זה כלומר דהרי הם מכחישים זה את זה. אבל יש לתרץ תירוץ נכון דכוונת רבינו אינה למעוטי ענין דומה לרבי יהושע בן קרחה כדכתיבנא אלא הודיענו שאם היו מעידים שניהם בשנה אחת אע"פ שאינן רצופות הוי חזקה משום דהוי באתרא דמוברי וזהו שאמר שבשנה וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Plaintiff%20and%20Defendant/r/15:3:1)

**ונמצא יורש אחר שהוא קרוב ממנו וכו'.** מכאן נראה לו לה"ה ז"ל שגירסת רבינו ז"ל בגמ' חזקת (דף ל"ג.) היא אזל אייתי סהדי דאיהו קריב טפי ודלא כר"ח דגורס אייתי סהדי דאיהו קריביה ולא גריס טפי דלרבינו חננאל הוי רבותא גדולה דאע"פ שלא העידו העדים אלא שהיה קרוב לבד סגי וא"צ שיעידו שהיה קרוב ממנו וא"כ היה לו לרבינו להזכירו אלא ודאי שהוא גורס טפי ולית ליה דינא דרבינו חננאל אבל מ"מ אפשר שהוא גורס בגמ' לסוף אודי ליה דאיהו קריב טפי דבין שתהיה הגירסא שהביא עדים בין שהודה הכל דבר אחד ולא כתב כן ה"ה אלא למעט שאינו גורס כגירסת רבינו חננאל. וכתב ה"ה וכיוצא בזה וכו'. כתב כיוצא בזה מפני שספק ויבם לא הוי כי הא דמיקרי היבם ודאי מפני שאפי' לדברי הספק יש לו חלק בנכסים אבל הכא לדברי האחר אין יורש אלא מפני שיש עדים שזה יורש ולאחר אין עדים:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Plaintiff%20and%20Defendant/r/15:6:1)

**ואם טען בתחילה כו'.** החילוק האמור כאן בגמ' שם (דף ל"א:) היכא דנפיק מבי דינא סמך רבינו על מה שכתב לעיל סוף פ"ז:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Plaintiff%20and%20Defendant/r/15:7:1)

**ראובן שהיה בתוך השדה כו' והלא שטר זה מקויים בידי.** בפי"ב כתב הרב כ"מ גבי אכלה בפני האב וכו' ובפני הלוקח מן הבן שנה שכתב שם ה"ה בשם הרשב"א דאפי' מכר הבן שדה זו בפני עצמה דמחאה היא וכתב שם וכן נראה מדברי רבינו שלא הזכיר שטר והשיג עליו הרב מהרי"ק ז"ל שנעלם ממנו לשון זה כלומר דהרי כאן כתב רבינו ז"ל והלא שטר מקויים בידי והוצרך לומר כן משום דאם לא קנה שמעון מלוי בשטר אע"פ שלא אכלה ראובן שבע שנים הויא חזקה ולא הויא מחאת לוי מחאה במה שמכרה לשמעון לסוף השלש כיון דמכרה שלא בשטר א"כ משמע דדלדעת רבינו צריך שטר שאל"כ למה הצריך שיאמר והלא שטר מקויים ואין זו קושיא על ה"ה דמה שכתב רבינו שם שטר הוא משום דתפס לשון הגמ' שאמר והא נקיטנא שטרא וכ"ת א"כ לשון הגמ' ג"כ תקשי זו אינה קושיא דלהרשב"א נמי קשיא וכמו שתירץ הרשב"א יתרץ רבינו ג"כ אבל מ"מ באתי לתרץ תירוץ מספיק ללשון רבינו ז"ל ולדברי הגמרא דהתם ודאי צריך שתהיה אותה המכירה בשטר כדי שתקרא מחאה דשאני התם דהרי אכילת שלש שנים אחר המכירה כדהקשו שם המפרשים וכיון שכן בעינן שתהא מחאה בשטר דאם לא היה בשטר זה אומר כיון שעברו שלש שנים ולא מיחה לא נזהרתי בשטרי אבל כשעשה מעשה ומכר בשטר היה לו להזהר בשטר ודומה לזה כתב הרא"ש בפסקיו ע"ש ובהכי מתרצא לי קושיא על דברי הטור שכתב בסימן קמ"ד כשהזכיר סברא דצריך שטר כדי שתהיה מחאה וכתב שם ודברי א"א ז"ל בההיא דשני חזקה נוטים לסברא ראשונה וקשה לי דאיך כתב נוטים הרי בהדיא כתב כן והביא הטור דבריו בסימן קמ"ו דבעי שתהא בשטר כדי שתהא מחאה אבל עם זה יתורץ דמ"מ לא ברירא ליה לטור כולי האי דאולי שם כתב כן הרא"ש בההיא דשני טובא משום דכבר אכלה שלש שנים אחרי כן כדכתיבנא ואז צריך שתהיה המכירה בשטר כדי שתקרא מחאה אבל בעלמא לא ולכך כתב נוטים ולא אמר כתב כסברא ראשונה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:9:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Plaintiff%20and%20Defendant/r/15:9:1)

**הביא המערער עדים שזו השדה היתה שלו וכו'.** כתב ה"ה ואפשר שאין דעת רבינו והלכות להצריך ראיה אלא כשהדבר נודע וכו'. אע"ג דמ"מ יש לחוש אולי ע"י שלוחו מכר מ"מ נראה שאין זו קושיא כל כך ולכך לא חשש לה ה"ה ז"ל ולא הוקשה לו בכך אע"פ שלשאר המפרשים הוקשה כן וכדכתבה לעיל מיניה. והטור ז"ל בסימן קמ"ו כתב דעת הרמ"ה ז"ל שהוא מחלק בין בשעת חירום לאין שעת חירום והיכא דהוי שעת חירום אית ליה דדינא דרבינו אמת וכתב שכן מסקנת אביו הרא"ש והוא תימה קצת שבפסקיו משמע שסותר דעת הרמב"ן לגמרי ואינו מחלק בכך יע"ש:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:11:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant 15:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Plaintiff%20and%20Defendant/r/15:11:1)

**ואם החזיק בדרך וכו'.** כפי מה שפירש ה"ה שהחזיק ר"ל שני חזקה מצינא למימר דקאי רבינו אחלוקות הראשונות דאפי' שיהיה מארבעה אנשים כיון שהוא החזיק בדרך אחד והאחר לא מיחה ודאי שהוא שלו אבל לפי מה שפירש הרב כ"מ דלא החזיק שני חזקה ודאי לא קאי אלא אדסמוך ליה דהיה איש אחד דיכול ליתן לו אי זה דרך שירצה ולזה אמר דאם החזיק בדרך אחד ואמר זה דרכי אין מסלקין אותו ממנו אלא בראיה גמורה ומ"מ מה שכתב הרב כ"מ והחזיק בו אפי' בע"כ של זה אינו נוח לי דאיך יכול להחזיק בע"כ בשלמא אם החזיק ושתק ולא מיחה אע"פ שלא החזיק שלש שנים אפשר דשתיקה כהודאה דמיא ומהני אבל בע"כ ודאי דאינו יכול להחזיק: