## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema Chapter 3

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:1:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:1:1)

**הקורא את שמע וכו'.** פרק היה קורא (ברכות דף ט"ו) כל הנפנה ונוטל ידיו וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:1:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:1:2)

**אלא מקנח ידיו וכו'.** שם ההוא צורבא מדרבנן דאתא וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:2:1)

**אין קורין לא בבית המרחץ וכו'.** סוף פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ו) מימרא דרב יוסף בר חנינא בית הכסא שאמרו וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:2:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:2:2)

**וכל מי שקרא וכו'.** נראה מדברי רבינו מדסתם ואמר כל מי שקרא במקום שאין קוראין וכו' דאפילו קרא בצד המת שחוזר וקורא. והראב״ד ז״ל בהשגות אינו סובר כן וטעמא מפני שאמר בברייתא ריש פרק מי שמתו (ברכות דף י"ח.) לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו ואם עושה כן עובר משום לועג לרש וכו' וא״כ כיון דאין בה האיסור מחמת המקום שהמקום ראוי הוא לקרות בו אלא מפני שלועג מן המת א״כ משום הכי לא מיחייב למיהדר. אבל רבינו סובר דאפילו הכי כיון דאין קורין באותו מקום לא יצא באותה קריאה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:2:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:2:3)

**בית הכסא החדש וכו'.** סוף פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ו.) אמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל וכו' איני והאמר רב יוסף וכו' אלא הכא במ״ע בחדתי והא איבעיא ליה לרבינא הזמינו וכו' כי קא מיבעיא ליה לרבינא למיקם עילויה לצלויי בגויה אבל כנגדו לא ע״כ:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:3:1)

**מרחץ החדש וכו'.** בפ"ק דשבת (דף י'.) אמרו אמר רב אדא בר אהבה מתפלל אדם תפלתו בבית המרחץ ואוקמה בחדתי והקשו והא מיבעיא בעי וכו' ותירצו שאני בית הכסא דמאיס:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:3:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:3:2)

**היו שני בתים וכו'.** בפ״ק דנדרים (דף ז'.) בעי רבינא יש יד לבה״כ או לאו ופירשו שם כגון דאמר והדין ולא אמר נמי מאי והדין דאמר והדין נמי לבה״כ או דילמא מאי והדין לתשמישא בעלמא קאמר והקשו מכלל דפשיטא ליה לרבינא דיש זימון לבה״כ והא מיבעיא ליה לרבינא הזמינו וכו' ותירצו חדא מגו חדא קא מיבעיא ליה זימון מועיל או אין זימון מועיל ואם ת״ל יש זימון יש יד או אין יד וכו' ונתבארו דברי רבינו ז״ל. ויש להקשות דלמה בבעיא דיש זימון דהיינו להתפלל בתוכו פסק בודאי לחומרא ובבעיא דהדין פסק דהוא ספק ולפיכך אין קוראין וכו' ואם קרא יצא מיהו לזה י״ל דשאני בעיא דזימון דבנדרים אמרו את״ל יש זימון וכבר ידוע שיטתו של רבינו ז״ל דכל את״ל פשיטות הוא והיא שיטת הגאונים. אבל מ״מ קשה דמ״ש הכא גבי והדין פסק דהוא ספק וגבי צואה דבוקה בסנדלו דהיא בעיא בפרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה ע"ב) ולא איפשיטא ופסק לחומרא בודאי שכתב שם והוא שלא יהיה סנדלו נוגע בו דמשמע דאם סנדלו נוגע דלא יצא היה לו לומר דאם סנדלו נוגע הרי זה ספק ואין קוראין אבל אם קרא יצא כדאמר הכא. וי״ל דשם פסק לחומרא כדין כל תיקו דאיסורא אבל הכא דהך בעיא דהדין אתי מכלל בעיא אחרת א״כ הרי דבר זה דומה קצת לספק ספיקא אע״ג דבעיא דזימון כבר אסיק באם תמצא לומר והוי פשיטותא מ״מ י״ל דאי האת״ל הוה א״ל הבעיין שהוא רבינא הוה א״ש דהוי פשיטותא אבל כיון דרבינא בעי תרי הבעיות סתם אע״פ שהגמרא קאמר דבאת״ל קמיבעיא ליה כיון דהוא עצמו לא אמרו די שנפסוק בעיא דזימון כפשיטות אבל לא הוי פשיטות גמורה כל כך כדי שנפסוק דבעיא דהדין הבאה מכללה לחומרא אלא דיינינן בעיא דזימון ספק קצת כדי לפסוק הבעיא דהדין ספק כיון שבאת מכללה דהדבר דומה לספק ספיקא ומיהו לא פסק לקולא בעיא דהדין משום דלא הוי ספק ספיקא גמורה אלא פסק דהוי ספק והוה כעין פשרה זה נ״ל לתת טעם לדברי רבינו ז״ל. ועי״ל לדעת רבינו ז״ל דבשלמא גבי צואה דבוקה הוי ספק במידי דאורייתא דמקום הצואה הוא מן התורה אסור אבל בית הכסא ספק הוי מדרבנן כדכתב ה״ר יונה ז״ל, ולכך דוקא גבי זימון דאיפשיטא באת״ל כתב רבינו לחומרא אבל גבי והדין דלא איפשיטא והוה מידי דרבנן לקולא ומ״מ אע״ג דהוי מידי דרבנן לכתחילה מיהא חיישינן ולא כתב רבינו ספק. וזה עיקר. ובהשגות כתוב על דין בית הכסא שכתב מותר לקרות וכו' אבל לא בתוכו. אמר אברהם והזמנה לבית הכסא כו' ספיקא לקולא ע״כ. ובודאי דיש כאן חסרון לשון וצ״ל הרב ז״ל כתב והזמנה וכוונתו על הרי״ף ז״ל שכתב גבי הך בעיא דהזמנה והזמנה לבית הכסא לצלויי בגויה בעיא ולא איפשיטא וגבי בעיא דדבוקה בסנדלו כתב תיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא ומדלא כתב גבי בעיא דהזמנה לחומרא כמו שכתב גבי צואה דבוקה בסנדלו י״ל שכוונתו דהכא פסקינן לקולא מהך טעמא שכתב הראב״ד ז״ל וא״כ דעתו להשיג על רבינו ז״ל דאיך פסק בשתיהן לחומרא שלא כדעת הרי״ף ז״ל זה נראה ודאי כוונתו. ורבינו יונה בפי' הלכות כתב ג״כ דמדלא כתב הרי״ף בהזמנה דהוי לחומרא דדעתו לפסוק לקולא וכדפי' הראב״ד ז״ל אבל רבינו נראה דדעתו לפסוק בהו לחומרא ואדרבא יותר נראה לפסוק בההיא דהזמנה לחומרא מפני דסלקא באת״ל כדכתיבנא. ועם זה יש תימה על הראב״ד ז״ל ורבינו יונה ז״ל איך פי' בהרי״ף כך כיון דסלקא הך באת״ל בנדרים א״כ ודאי דיש לפסוק בה לחומרא שהרי דרכו של הרי״ף ז״ל ג״כ הוא דכל את״ל פשיטותא הוא ואולי י״ל לדעתו ז״ל דשאני הך את״ל דלא אמרו הבעיין עצמו וכדכתיבנא לעיל לתת טעם לרבינו ז״ל. ומ״מ דעת רבינו ז״ל נראה עיקר:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:3:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:3:3)

**חצר המרחץ וכו'.** בפ"ק דשבת אמרו בברייתא (דף י'.) הנכנס לבית המרחץ מקום שבני אדם עומדים לבושין יש שם מקרא ק"ש ותפלה ואצ"ל שאלת שלום ומניח תפילין ואצ"ל שאינו חולץ מקום שבני אדם עומדים ערומים ולבושים יש שם שאלת שלום ואין שם מקרא ק"ש ותפלה ואינו חולץ תפילין ואינו מניח לכתחילה מקום שבני אדם עומדים ערומים אין שם שאלת שלום ואצ"ל מקרא ק"ש ותפלה וחולץ תפילין ואצ"ל שאינו מניחן. ויש נוסחאות בדברי רבינו ז"ל שלא הוזכר בדבריו אלא החלוקה הראשונה הוא חצר המרחץ והוא במקום שעומדים בני אדם לבושים מותר לקרות ק"ש ולא הוצרך להזכיר הב' חלוקות מהשני הבתים האחרים דאסור לקרות ק"ש ולקרוא בתורה דמאחר שהוא אמר שבבית החיצון מותר אתה למד שבשנים האחרים אסור ובשנים האחרים אין הפרש בין אחד לאחר אלא לענין תפילין בלבד וכבר כתבו רבינו ז"ל בפ"ה מהל' תפילין אבל יש נוסחא אחרת בדברי רבינו ז"ל שהזכיר השתי חלוקות והאמצעית לא הזכיר והכי איתא חצר המרחץ וכו' אבל מקום שבני אדם עומדים ערומים אסור לקרות קריאת שמע ולא ק"ש בלבד וכו'. וכפי נוסחא זאת אתי שפיר טפי מה שאמר אח"כ ולא ק"ש בלבד וכו' שיש לו קשר עם מה שאמר אבל מקום וכו' דלפי הנוסחא דידן לא קאי למאי דסליק מיניה. אבל קשה אמאי לא הזכיר החלוקה האמצעית שהוא מקום שבני אדם עומדים ערומים ולבושים שאסור לקרות ק"ש. ואולי י"ל דנלמד זה מן החלוקה הראשונה שכיון שלא הותר אלא המקום שעומדים לבושים אתה למד שבשני הבתים האחרים אסור ומה שהוצרך להזכיר דין הבית השלישי מפני שהוא סובר דהרהור מותר בבית החיצון כדכתב הר"ן בפרק כל הצלמים והוא רצה לומר אחר כך דין ההרהור שאסור וזה אינו אלא בבית הג' לכך הזכיר בית השלישי אבל מ"מ הנוסחא הא' עיקר. ומכל מקום יש לתמוה על רבינו ז"ל למה לא הזכיר דין שאלת שלום דאמרו שם בברייתא דאסור בבית השלישי אבל בראשון ושני מותר ופירשו בגמרא [שם:] הטעם משום שנאמר ויקרא לו ה' שלום. וקשה עוד מזה שכתב למטה אבל השמות המיוחדים והן השמות שאינן נמחקים וכו' משמע דשלום דלא הוי משמות שאינם נמחקים דמותר לאומרו בבית המרחץ וצ"ע:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:5:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:5:1)

**דברים של חול וכו'.** פרק כירה (שבת דף מ' ע"ב) אמר רב יצחק בר אבדימי פעם א' נכנסתי אחר רבי וכו' ואמר לי רבי טול בכלי שני וכו' והקשו היכי עביד הכי והאמר רבה בר בר חנה בכ״מ מותר להרהר וכו' וכי תימא בלשון חול א״ל והאמר אביי דברים של קדש וכו' ותירצו אפרושי מאיסורא שאני ע״כ. ונתבארו דברי רבינו ז״ל והוא סבור דכשתירצו בגמרא אפרושי מאיסורא שאני לא מפיק מימרא דר' יצחק מפשטה דבלשון הקדש קאמר ליה דהכי נראה פשט המימרא ולכך כתב מפריש ואפי' בלשון הקדש:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:6:1)

**צואת האדם וכו'.** פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה.) אמר רבא לית הלכתא כי הא מתניתא בכל הני שמעתתא אלא כי הא דתניא לא יקרא אדם ק״ש לא כנגד וכו'. והראב״ד ז״ל כתב בהשגות דרכו להיות סומך וכו' וכן צואת התרנגולים האדומה ע״כ. וא״ת למה לא השיגו הראב״ד ז״ל דהו״ל למיתני צואת תרנגולים דאיתיה בגמרא דידן בברייתא דלעיל תניא כוותיה דרב חסדא לא יקרא אדם ק״ש לא כנגד צואת אדם וכו' ולא כנגד צואת תרנגולים וכי תימא הא אדחיא לה מההיא דאמר רבא לית הלכתא כי הא מתניתא הא ליתא שהרי הראב״ד ז״ל כתב בהשגה האחרת לקמן בפרק זה דלא אמר רבא לית הלכתא כי הא מתניתא אלא אצואת כלבים וחזירים דבעינן נתינת עורות אבל בכל השאר קיימא מתניתא קמייתא. וי״ל דמ״מ אין זו השגה כל כך דיכול להיות דרבינו מפרש דכשאמר רבא לית הלכתא כי הא מתניתא הוא דחי לגמרי ברייתא קמייתא ולכך השיגו מהירושלמי שהוא פשוט ואין להכחישו אבל לקמן שהשיגו גבי מקום שפסק הריח אין כונתו שם להקשות לו אלא לגלות דעתו שאין האמת כדברי רבינו ז״ל אבל כאן רצה להקשות לו ולא הוי קושיא אלא מהירושלמי כדפרישית. ונראה דרבינו בכלל כל צואה שריחה רע כייל להא דתרנגולין האדומה וכן מי רגלים של חמור לא הוצרך להזכיר דכיון דיש ריח פשיטא דלא יקרא כנגדן:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:6:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:6:2)

**קטן שאינו יכול וכו'.** סוף פרק לולב הגזול (סוכה דף מ"ב:):


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:7:1)

**היתה צואה יבשה וכו'.** פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה.) צואה כחרס אסורה ופירשו (שם) והיכי דמי צואה כחרס וכו' כל זמן שזורקה ואינה נפרכת ואיכא דאמרי כל זמן שגוללה ואינה נפרכת. ודעת רבינו לפרש כפירוש ה״ר יונה ז״ל שאעפ״י שאם גוללה נפרכת אפשר שזורקה ואינה נפרכת ולישנא בתרא לקולא ולכך פסק לחומרא באיסורא דאורייתא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:7:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:7:2)

**מי רגלים וכו'.** הגירסא הנכונה בדברי רבינו ז"ל היא אם היו מרטיבים היד ופסק רבינו כרבא דאמר הכין בפרק מי שמתו (שם) וכפי הפירוש שפירש מהררי"ק ז"ל באורח חיים סימן פ"ב וכבר ביאר שם כל הצורך:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:8:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:8:1)

**כמה ירחיק וכו'.** משנה בסוף פרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה:):


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:8:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:8:2)

**במה דברים אמורים וכו'.** בגמרא שם (דף כ"ו.) אמר רבא וכו' לא שנו אלא לאחוריו אבל לפניו מרחיק מלא עיניו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:9:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:9:1)

**במה דברים אמורים כשהיה עמהן בבית וכו'.** מ"ש דכשהם בבית בהרחקת ארבע אמות סגי פסק כרבנן שאינם מחלקים בין לפני המטה בין לאחר המטה בארבע אמות סגי:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:9:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:9:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:9:2)

**אבל אם היה שם מקום גבוה מהן וכו' או נמוך וכו'.** שם ברייתא דתניא כוותיה דרב חסדא דאם היה מקום גבוה עשרה וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:9:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:9:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:9:3)

**וכן אם כפה כלי וכו'.** זה הוציא רבינו ממה שאמרו שם (דף כ"ה:) או יניחם תחת המטה וליכא מאן דפליג דבהא סגי ומה שלא הביא הבעיא דארבעה חמשה ששה וכו' כבר ביאר הרב בית יוסף סימן פ"ז הטעם הנכון:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:10:1)

**היה בינו ובין הצואה.** שם (דף כ"ה:) צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:10:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:10:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:10:2)

**נתן רביעית וכו'.** שם ופסק כרב יוסף דאמר אפילו לכתחלה קאמר רבי זכאי רביעית אבל לבסוף כולי עלמא מודו ולזה לא חילק רבינו ז"ל בין תחלה לבסוף דפסק כדאמר רב יוסף לשמעיה. **ומ"ש רבינו ז"ל של פעם אחת** כתב כן מפני שסובר שטעם ר' זכאי הוא מפני הביטול ולכך ברביעית יש לבטל למי רגלים של פעם אחת:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:11:1)

**היתה צואה בגומא וכו'.** שם צואה בגומא מניח סנדלו וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:11:2)

**והוא שלא יהיה וכו'.** שם צואה דבוקה בסנדלו מאי תיקו ע"כ. והראב"ד ז"ל בהשגות מפרש שדבוקה ר"ל שדרס על גוף הצואה ועלתה בסנדלו אבל היתה בגומא אפילו נוגעת על סנדלו מותר ודייק לשון דבוקה והעיקר להחמיר כדעת רבינו ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:11:3)

**היתה כנגדו צואה מעוטה וכו'.** שם צואה כל שהוא מבטל ברוק אמר רבא וברוק עבה עד כאן. וכתב בהשגות דוקא [כשקורא] לאלתר שהרוק עומד בעוביו אבל לאחר שעה הרוק נימוק והצואה נגלית. ורבינו ודאי יודה לזה שכן כתב בלשונו עד שתתכסה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:4
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:11:4)

**היתה נטישת צואה וכו'.** בפרק מי שמתו שם איתמר צואה על בשרו או ידו מונחת בבית הכסא וכו' רב הונא אמר מותר לקרות קריאת שמע ורב חסדא אמר אסור ורבינו ז"ל גורס במקום או ידו מונחת וכו' או ידיו מטונפות בבית הכסא ופסק כרב הונא דהוא רבו של רב חסדא ואין הלכה כתלמיד במקום הרב:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:5
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:11:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:11:5)

**אבל אם היתה במקומה וכו'.** בפרק אמר להם הממונה (יומא דף ל.) צואה במקומה אסור לקרות קריאת שמע היכי דמי אי דנראית פשיטא אי דלא נראית לא נתנה התורה למלאכי השרת לא צריכה [אלא] דיושב ונראית עומד ואינה נראית ומאי שנא מצואה על בשרו דאיתמר וכו' במקומה נפיש זוהמא שלא במקומה לא נפיש זוהמא עד כאן. ולכאורה קשה על רבינו ז"ל דהוא אמר דצואה על בשרו מותרת מפני שאין לה ריח רע וההיא יש לה ריח רע ובגמרא נראה דלא חילקו כן אלא אמרו מפני שהיא במקומה. ונראה דרבינו מפרש הכי מאחר דזו הצואה היא במקומה יש לה באותו מקום לחות קצת ויש לה ריח רע מה שאין כן בצואה על בשרו וזהו שאמר שהצואה לחה היא כלומר באותו מקום היא לחה ויש לה ריח רע. ויש להקשות דהמקשה שהקשה נראית פשיטא פליג דידיה אדידיה דמעיקרא פריך פשיטא דמותר אלמא דשאני ליה בין הך לההיא דצואה על בשרו דאל"כ איך קאמר פשיטא הא בצואה על בשרו אמרינן דמותר וא"כ היכי פריך בתר הכי מאי שנא מצואה על בשרו. והרב רבינו יונה תירץ דמעיקרא ודאי דהוה שאני ליה בין הך לההיא דצואה מפני דהתם מיירי שהיא בין אצילי ידיו והיא נכסית מאליה בלא מלבושים ולכך שרי אבל השתא דקאמר דהך דהכא נראית כשהוא יושב אבל אינה נראית כשהוא עומד א"כ מאי שנא מצואה. אבל רבינו ז"ל דלא חילק בין שתהיה הצואה בין אצילי ידיו או במקום אחר דבכל גווני מותר קשה. ונראה לומר דודאי שאני ליה בין הך דהכא לצואה על בשרו משום דאסיק אדעתיה דצואה במקומה נפיש זוהמא ולכך אסורה אבל השתא דקאמר דהך דהכא נראית כשיושב ולא כשעומד קשה ליה דלא סגי הך טעמא דצואה במקומה לומר דאע"פ שהיתה מתכסית אסורה ולא סגיא הך טעמא אלא לומר דנגלית אסורה אעפ"י דצואה על בשרו מותרת שאני הכא שהיא במקומה אבל דאפילו דהיא מתכסית אסורה אין סברא לאסור מהאי טעמא. ותירץ המתרץ דהך טעמא אהני לן להכי דאע"פ שהיא מתכסית אסורה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:12:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:12:1)

**ריח רע שיש לו עיקר וכו'.** פסק כרב הונא דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ואע"ג דתניא כוותיה דרב חסדא [ברכות כ"ה.] סובר רבינו ז"ל דכיון דאמר רבא דלית הלכתא כהך מתני' אין להביא ראיה ממנה כלל אבל בההיא דאם היה מקום גבוה וכו' פסק כההיא ברייתא משום דלא מצינו חולק עליה בזה והראב"ד ז"ל בהשגות חולק על רבינו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:13:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:13:1)

**צואה עוברת.** פסק כרבא לגבי אביי דאסורה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:13:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:13:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:13:2)

**ופי חזיר כצואה עוברת דמי.** שם והקשו פשיטא לא צריכא אע"ג דסליק מנהרא. ורבינו לא הוצרך לפרש דמדרך הסתם יובן בכל אופן שיהיה אע"ג דסליק מנהרא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:14:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:14:1)

**היה קורא והגיע וכו'.** שם (דף כ"ד ע"ב) מחלוקת רב הונא ורב חסדא ופסק כרב חסדא אע"ג דאין הלכה כתלמיד במקום הרב שאני הכא דכולהו אמוראי בתראי קיימי כרב חסדא דאמרו שם לא פסק מאי אמר רב מיאשה וכו' ורב אסי אמר וכו' ורב אדא בר אהבה אמר כו' והיינו כרב חסדא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:14:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:14:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:14:2)

**וכן הקורא וכו'.** שם בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו אמר להו אתו חזו הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי והני מילי בד"ת אבל בק"ש לא ודברי תורה נמי לא אמרן אלא דחבריה אבל דידיה לא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:15:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:15:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:15:1)

**היה קורא וכו'.** שם איכא דאמרי א"ר יהודה ספק צואה כו' וטעמא דלא אסרה תורה במי רגלים אלא כנגד עמוד בלבד וכי נפול לארעא שרי ורבנן הוא דגזור בהו ולא גזרו רבנן אלא בודאן:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:16:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:16:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:16:1)

**כך אסור לקרות כנגד וכו'.** שם ערוה בעששית אסור וכו'. עוד שם כותי ערום אסור לקרות ק"ש כנגדו מאי איריא כותי אפילו ישראל נמי [ישראל פשיטא ליה דאסור] כותי איצטריכא ליה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:16:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:16:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:16:2)

**וכל גוף האשה ערוה וכו'.** שם (דף כ"ד.) טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה והא אמר רב ששת וכו' לומר לך שכל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף ותירצו אלא באשתו ולק"ש ע"כ. מדהוצרכו בגמרא לאוקמי באשתו משמע דוקא באשתו בעינן טפח לקריאת שמע אבל באחרת אפילו באצבע קטנה אסור אע"פ שהוא דבר מועט אסור לקרות ק"ש כנגדה דאין סברא לומר הוא הדין באחרת אע"ג דלהסתכל באצבע קטנה אסור מ"מ לפיסול ק"ש בעינן דא"כ לוקמה אפילו באחרת ולמה אמרו באשתו. ודוחק לומר דאשתו רוצה לומר אפילו באשתו בטפח סגי אלא ודאי כדאמרינן ולפי זה מ"ש רבינו טפח הוא דוקא באשתו וכ"כ בה"ג ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:17:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:17:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:17:1)

**היתה חגורה וכו'.** שם אמר ר"ה היתה טליתו חגורה וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:17:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:17:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:17:2)

**והוא שלא יהיה עקבו נוגע בערותו וכו'.** מחלוקת אביי ורבא ואיפסיקא שם (דף כ"ה) הלכתא נוגע אסור רואה מותר:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:17:3
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:17:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:17:3)

**היה ישן בטליתו וכו'.** שם (דף כ"ד ע"ב) ת"ר היה ישן בטליתו וכו' חוצץ בטליתו עד צוארו וכו'. ויש אומרים על לבו דקסבר לבו רואה את הערוה אסור וכן פסק רבינו וכן פסק ר"י. והטעם כדפירש ר"י שם בתוספות:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:18:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:18:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:18:1)

**שנים שהיו ישנים וכו'.** שם (כ"ד.) ופסק כרב יוסף דאמר דוקא אשתו אבל אחר צריך הפסקת טלית ואחרים פסקו כשמואל ומבואר שם בבית יוסף ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:19:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Reading the Shema 3:19:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Reading%20the%20Shema/r/3:19:1)

**עד אימתי הם קטנים וכו'.** שם מבואר עד סוף הפרק: