## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property Chapter 1

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:2:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:2:1)

**ואסור לגזול כל שהוא דין תורה וכו'.** נראה דרבינו הוציא זה ממה שאמרו בפ' ד' מיתות (דף נ"ז) לגבי ברייתא דעל גזל גנב וגזל וכן יפת תואר וכן כיוצא בו עכו"ם וכו' כיוצא בו בגזל מאי היא א"ר אחא בר יעקב לא נצרכה אלא לפועל בכרם וכו' והקשו שם אי בשעת וכו' ותירצו אמר רב פפא לא נצרכה אלא לפחות משוה פרוטה והקשו אי הכי עכו"ם בישראל אסור הא בר מחילה הוא ותירצו נהי דבתר הכי מחיל ליה צערא בשעתיה מי לית ליה ופירש"י צערא בשעתיה מי לית ליה הילכך גזל הוא אלא שאין ב"ד ישראל נזקקין להשיבו דבתר הכי מחיל ליה ובישראל בישראל נמי אסור ומיעבר לא עבר דכתיב לא תגזול והשיב את הגזלה אמידי דהשבון קרי גזל ואידך לא וכו' ע"כ. משמע דאסור ישראל בישראל מדנקט בברייתא היתרא דוקא בישראל בעכו"ם אבל מיעבר לא עבר וכדפרשינן. וקשה דא"כ מה הקשו (בדף נ"ט) גבי מ"ש מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור והרי פחות מש"פ ותירצו התם משום דלאו בני מחילה נינהו ע"כ. השתא מה הקשו הא בישראל נמי איכא איסורא בפחות מש"פ כדמשמע בתירוצא דרב פפא וכדפסק רבינו ז"ל ואי משום דאיכא מיתה בעכו"ם ובישראל ליכא אלא איסורא בלחוד בש"פ נמי חמור עכו"ם מישראל דבישראל ליכא אלא לאו ובעכו"ם איכא מיתה ולא אמרינן אלא דוקא דליכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור אבל כיון דאסור לישראל אין חשש בזה ואי כפשטא דשמעתתא הך קושיא איכא לתרוצה דהך סוגיא אתיא דלא כר"פ דהא דחו שם דברי ר"פ ותירצו לכובש שכר שכיר וס"ל דבישראל פחות מש"פ אפילו איסורא ליכא אבל לדברי רבינו ז"ל ליכא לתרוצי הכי דא"א לומר כן דהא איהו פסק כר"פ משמע דהאי דינא דר"פ אתיא לפי המסקנא. וי"ל בדוחק דמ"מ פריך כיון דיש חילוק בין פרוטה לפחות מש"פ בישראל ובעכו"ם לא א"כ הרי חמיר עכו"ם מישראל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:3:1)

**איזהו גזל וכו'.** תמיהת ה"ה על רבינו נראה גדולה. והיה נ"ל לתרץ דרבינו פסק כרב ששת דאמר נתתיו לך עושק יש לך בידי ואיני נותן לך הוי גזל וס"ל לרב ששת דעושק וגזל לאו חדא מלתא דגזל הוא בחוזק יד ומשום דלא תגזול נאמר גבי שכיר וא"א לפרשו בחוזק יד כמו ויגזול את החנית וגו' כדכתב ה"ה ז"ל פירשו רב ששת דומה לגזל דעלמא בחוזק כיון שאחר שבא לידו אמר איני נותן לך וס"ל לרב ששת דגזל מהך קרא נפקא לן ולא כמו שאמר רבא בפ' איזהו נשך דאתיא מבינייהו דריבית ואונאה דאין מזהירין מן הדין ואע"ג דכבר תירצו שם התוס' דשאני לאו דגזל דהוי נתק לעשה לא ס"ל לרב ששת להך תירוצא ומאי דאתמר בפ' איזהו נשך הוא אליבא דרבא כדאמר שם אמר רבא למה לי וכו' והוא אזיל לטעמיה דסובר דגזל ועושק חדא מלתא אבל רב ששת לית ליה הכי כדכתיבנא. אבל א"א לפרש כן בדברי רבינו ז"ל דהא איהו קאמר איזהו עושק זה שבא ממון חבירו וכו' וכיון שתבעוהו כבש הממון בחזקה משמע דאמר איני נותן לך דכן משמע לשון חזקה ומ"מ כתב שהוא עושק ולרב ששת אינו כן אלא גזל ועוד דא"כ איך פסק בפי"א מהל' שכירות דכובש שכר שכיר עובר משום בל תגזול כיון דאוקמוה קרא לגזל ממש. לכך נראה ודאי דרבינו ז"ל פסק כרבא אבל ס"ל דלא קאמר רבא הכי דגזל ועושק חדא מלתא אלא גבי שכיר דוקא משום דתמיהא ליה קושית התוס' ז"ל שהקשו שם דאי בכ"מ הוי גזל ועושק חדא מלתא א"כ למה נאמר גבי פקדון או גזל או עשק לכך הוכרח לומר דלרבא נמי גזל ועושק תרי מילי הוו אלא גבי שכיר דא"א לפרשו בשני פנים כדכתב ה"ה ז"ל סובר רבא דהוי חדא מלתא. ומ"מ הוכרחו לומר דנפקא ליה מהכא אזהרה דגזל משום קושיית התוס' שהקשו בר"פ איזהו נשך דהיכי נפקא למ"ד גזל עכו"ם מותר מהך קרא דקאמר רעך הא קרא לא איירי אלא בכובש שכר שכיר ותירצו דמדאפקיה רחמנא בלשון גזל משמע דאתא לומר דגזל העכו"ם מותר ובזה נאמר כן לדעת רבינו ז"ל נהי דאי לאו קרא דלא תגזול הוה נפקא לן גזל מרבית ואונאה אבל בתר דאתא קרא לשכר שכיר ואפקיה רחמנא בלשון גזל דאגב אורחיה הוי אזהרה לכל גזל דעלמא דאם לא תאמר כן היכי נפקא ליה גזל עכו"ם מותר למ"ד כדהקשו התוס' ז"ל אלא ודאי כדאמרי'. ובזה נתבארו לי דברי רבינו ונסתלקה קושית ה"ה ז"ל והסוגיא דמרובה מסכמת לזה דאמרה היכי דמי גזלן כגון ויגזול את החנית וכו' ומאי דשאלה הגמרא כאן איזהו גזל ואונאה עשק הוא משום דלא נוכל לומר כאן גבי שכר שכיר כמו גזל דעלמא כדכתב ה"ה ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:3:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:3:2)

**שנאמר ויגזול את החנית מיד המצרי כו'.** בפ' מרובה אמרו ואלא גזלן היכי דמי א"ר אבהו כגון בניהו בן יהוידע כו' שנאמר ויגזול את החנית כו' ור"י אמר כגון בעלי שכם וכו' ור' אבהו מ"ט לא אמר מהאי אמר לך כיון דמיטמרי איטמורי לאו גזלני נינהו ור"י הא דקא מטמרי דלא נחזינהו אינשי וכו' ומדרבינו הביא קרא דר' אבהו משמע דלית ליה דר"י דכיון דמיטמרי לאו גזלני נינהו. וקשה דהרי בריש הל' גנבה כתב ה"ה שפסק רבינו כר"י גבי מ"ש לפיכך ליסטים מזויין וכו' כתב שם ע"כ יש לי לומר דתרתי גווני ליסטים מזויין וכו' וזה מבואר בפ' מרובה דאמרינן התם ור"י הא דאטמורי וכו'. וא"כ קשה למה לא הביא פסוק של ר"י. ונראה לומר דרבינו ז"ל סובר דרבי אבהו ור"י לא פליגי דהיכא דמיטמרי כי היכא דלא נערקו דהוו גזלן אלא שר' אבהו סובר דבעלי שכם היו מטמינים עצמם מפני שלא היה בהם כח לעמוד בפניהם אלא היו במארב אבל אם היה להם כח לעמוד ולא היו מטמינים עצמן אלא מפני שלא יברחו מודה ר' אבהו וא"כ שפיר קאמר התם ה"ה בהא מודה ר' אבהו לר"י וכיון דר"י לא קשה ליה מידי בקרא דר' אבהו אלא רצה להודיענו דבעלי שכם אע"ג דהוו מטמינים נקראים גזלנים הביא רבינו קרא דרבי אבהו דהוי מחוור יותר, ולענין דינא ליכא פלוגתא בינייהו כלל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:6:1)

**גזל שתים שוות פרוטה וכו' גזלה אין כאן מצות השבה אין כאן.** הטור בח"מ סימן ש"ס הביא נוסחא אחרינא בדברי רבינו גזלה יש כאן השבה אין כאן והרב"י תמה על שניהם ודחה נוסחת הטור ויישב נוסחאתנו וקודם שאפרש דבריו אפרש דברי הגמרא. אמרו שם הדר פשטה גזלה אין כאן השבה אין כאן והקשו שם אי גזלה אין כאן השבה יש כאן אמרי ה"ק אע"פ שגזלה אין כאן מצות השבה אין כאן ע"כ. ודברים אלו של גזלה אין כאן השבה אין כאן אפשר לפרשו בד' פנים. הא' דבין מ"ש גזלה אין כאן בין מ"ש השבה אין כאן איירי על מה שהוא בידו. הב' דאיירי על מה שכבר נתן. הג' דגזלה אין כאן איירי על מה שהוא בידו והשבה אין כאן איירי על מה שכבר נתן. הד' בהפך דגזלה אין כאן איירי על מה שכבר נתן והשבה אין כאן איירי על מה שהוא בידו. הפירוש הא' דה"ק אין כאן גזלה בהך פחות משוה פרוטה שנשאר בידו ולפיכך אין כאן השבה שאין חייב להשיבו. הב' דה"ק הך פחות משוה פרוטה שהשיב לא השיב הגזלה ולפיכך לא קיים מצות השבה. הג' גזלה אין כאן במה שהוא בידו ומ"מ עדיין לא קיים מצות השבה במה שנתן. הד' גזלה אין כאן במה שכבר נתן לא החזיר עדיין הגזלה ומ"מ מה שבידו אינו חייב להשיבו ומצות השבה אין כאן. ויש לתמוה לכאורה בגמ' למה לא פירש הפשיטות באחד מהב' פנים הראשונים ולא יצטרך לומר אע"פ שגזלה כו' דלפירושים הראשונים הוי נתינת טעם. וי"ל דלפי' הראשונים הדברים הם כפולים דדי שיאמר גזלה אין כאן על מה שהוא בידו וממילא ידענא דאינו חייב להשיבו וכן לפירוש השני די שיאמר גזלה אין כאן במה שהחזיר וממילא ידענא דלא קיים מצות השבה ולפיכך לא בא הגמרא באחד מב' פנים הנזכרים. וא"ת מה החילוק שבין מקשה למתרץ תרווייהו סברי כפירוש הג' אלא שהיה קשה לו משום שהיה סבור דהוו נתינת טעם ודי שיאמר לו המתרץ ה"ק אע"פ שגזלה אין כאן השבה אין כאן ולמה הוצרך לחדש לו מצות השבה ואם היה יודע המקשה דאע"פ קאמר אלא שהיה קשה דהם דברים הפוכים ותירץ לו המתרץ דגזלה אין כאן וכו' כדי שיוציאוהו בדיינים כדין כל ממון וכדכתב הרא"ש בשם הרמ"ה ז"ל, אבל מ"מ הוא מעצמו חייב להחזירו או כפירוש האחר שפירש הטור ז"ל והר"ש בשם הרמ"ה אם כן לא היה למתרץ להזכיר בתירוצא אע"פ אלא די שיאמר ה"ק מצות השבה אין כאן. לכך נ"ל דלעולם תרווייהו סברי כפירוש הג' והמקשה היה טועה בתרתי, חדא דהוא סבור דהוי נתינת טעם ועוד היה קשה לו דהם דברים הפוכים והמתרץ גלה לו ולכך אמר אע"פ שגזלה וכן מצות השבה וכו'. זה נ"ל לומר בדברי הגמרא אבל מ"מ קשה לי על דברי רבינו למה לא הזכיר מלת אע"פ כמ"ש בגמרא כדהקשה הרב"י. לכך נראה לי לומר לדעת רבינו דהמקשה לא היה טועה אלא בחדא וחדא דהוו דברים הפוכים ותירץ לו המתרץ מצות השבה כו' ומה שאמר לו בתירוצו אע"פ וכו' אגב גררא א"ל שפירש לו כל הכוונה ולהכי רבינו לא הזכיר מלת אע"פ כיון שאפילו לדברי המקשה היה מבין בלשון גזלה אין כאן שר"ל אע"פ וכו'. זה נ"ל לדעת רבינו ז"ל וכ"נ שהוא פי' ה"ה ז"ל בדבריו ונסתלקה מעליו קושיית ב"י ז"ל שתמה שם בסימן ש"ס וכן הוא פירוש הטור והרמ"ה והרא"ש ז"ל ולא ידעתי למה לא תמה עליו כדתמה על ה"ה. אבל לפי האמת נסתלק תמיהתו שהוא הקשה על רבינו למה לא הזכיר מלת אע"פ ופירש דסובר רבינו דהמקשה היה סובר כפירוש הג' דכתיבנא והמתרץ תירץ לו כפירוש הרביעי וקשה לפירוש זה, חדא דאם המקשה היה סבור כפירוש הג' והיה ק' לו דהם דברים הפוכים דכיון דמה שבידו אינו גזלה א"כ הרי קיים מצות השבה א"כ הקושיא ג"כ תפול בפירוש הד' דאם מה שהחזיר לא החזיר הגזלה איך קיים מצות השבה עדיין לא קיים ובודאי שחייב להשיב, ועוד כיון שהוצרך לומר דרבינו לא חש לכתוב תיבת אע"פ למה לא יאמר דפירוש דברי רבינו הם כדברי הרמ"ה והרא"ש דפירשו כדכתיבנא ולא חש לכתוב תיבת אע"פ. ולזה י"ל דקשה שכיון שהגמרא הזכירו ה"ל לרבינו ג"כ להזכירו ועוד דע"כ מ"ש שם בבעיא האחרת אע"פ ששער אין כאן מצות גילוח אין כאן פירוש עדיין לא קיים מצות גילוח וכ"כ רבינו בהל' נזירות פ"ח או שגלח אחת ונשרה אחת ה"ז קיים מצות גילוח נשרה אחת וגלח אחת אין כאן מצות גילוח משמע מלשון זה דהוא פי' מצות גילוח אין כאן שר"ל לא קיים ועוד דמוכרח הוא כן דאי לא כן מאי אע"פ הוא אדרבא כיון דשער אין כאן לא ימתין עד שיגדל השער ויגלח שהרי הלך השער וא"כ מאי אע"פ אלא ודאי פירושו הכי הוא וכיון שכן פירושו דמצות השבה אין כאן הני נמי כיון דאתמר בחד לישנא פירוש זה כזה ובהכי ניחא לי לפרש שפירש המקשה והמתרץ מפרשים דברי רבא כפירוש הג' לכך פירש הך מימרא האידך ודברי הרב ב"י קשים אצלי:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:7:1)

**הגוזל את חבירו בישוב וכו'.** קשה לי דלמה לא הזכיר רבינו ז"ל לא כאן ולא בהל' שאלה ופקדון ולא בהל' מלוה מה שאמרו במשנה על מנת לצאת במדבר יחזיר לו במדבר ופירשו בגמרא דאע"ג דא"ל האי פקדון גבך דאנא למדבר נפיקנא וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:9:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:9:1)

**כל החומד וכו'.** מה שקשה בלשון ה"ה כתבתי בהל' מכירה פ"י ה"א:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:10:1)

**כל המתאוה כו'.** אע"ג דבאשתו לא כתיב לאו דלא תתאוה אלא לא תחמוד וכו' הא כתיב וכל אשר לרעך והכל בכלל. ובס"ה כתב ולא יתכן לומר כן כי כן כתוב בדברות לא תחמוד אשת רעך ולא תתאוה וכו' ולפי דבריו החמיר בבית יותר מבאשת איש. נראה מדבריו שלא היה לו בספרי רבינו ז"ל כל המתאוה ביתו ואשתו וכו' דא"כ היה לו להקשות דאיך עובר באשתו בלא תתאוה. אבל אני תירצתי הכל לדעתו דהוי בכלל כל אשר לרעך:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:13:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Robbery and Lost Property 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Robbery%20and%20Lost%20Property/r/1:13:1)

**ואף עפ"כ אם לא היתה וכו'.** לתירוץ ה"ה ז"ל שתירץ דאין בזה רוח חכמים נוחה הימנו אבל אם רוצה לכוף את הגזלן נזקקין לו קשה תרתי. חדא דמה הקשו בגמרא מהני ברייתות דחייבין להחזיר לברייתא דאין רוח חכמים נוחה הימנו הא אע"ג דאין רוח חכמים נוחה הימנו מ"מ אם רצה בדין שיחזרו לו מחזירין ועוד אמאי לא הקשה ממתניתין דמשלם כשעת הגזלה בשלמא לשני תירוצים אחרים כבר תירצו התוס' ז"ל הקושיות ע"ש אבל לה"ה קשה. ושמא י"ל דמחזירין וחייבין להחזיר משמע מאליהן ולא שאם רוצה לכוף את הגזלן הרשות בידו אבל מתניתין דמשלם כשעת הגזלה אפשר לתרצה דזה רוצה לכוף את הגזלן ולהכי לא פריך מינה וזה דוחק: