## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction Chapter 2 ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:1:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:1:1) **אין מעמידין בסנהדרין וכו'.** מ"ש לעיל דבאחד יודע לשמוע ואחד יודע לדבר סגי כבר תירצתי דהך דהכא לא לעיכובא דודאי לא בעינן אלא שנים אחד לדבר ואחד לשמוע והשאר שיהיו קצת חכמים אבל שיהיו כולם מופלגין בחכמת התורה כמ"ש כאן רבינו זה אינו אלא לעשות סנהדרין שאין למעלה הימנה אבל מ"מ אותם השנים או ג' בבינונית או ד' בחכמה צריך שידעו כל שאר הדברים הנזכר פה. ודין זה הוא מימרא דר' יוחנן סוף פ"ק דסנהדרין ובפרק רבי ישמעאל (דף ס"ה) ומה שלא הזכיר כאן רבינו בעלי שיבה ובעלי קומה וכו' אבאר בסמוך: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:1:2 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:1:2) **ואין מעמידין וכו'.** משנה פרק אחד דיני ממונות ובגמ' נתבאר טעם כדברי רבינו: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:2:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:2:1) **ומצוה להיות בסנהדרין וכו'.** ספרי פרשת שופטים אל הכהנים הלוים מצוה בב"ד שיהיו בו כהנים ולוים יכול מצוה ואם אין בו פסול ת"ל ואל השופט אפילו שאין בו כהנים ולוים כשר ע"כ ומשמע ליה לרבינו דבסנהדרין גדולה איירי דבהא איירי קרא דקאמר וקמת ועלית שהוא לבית המקדש ששם היא סנהדרי גדולה: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:3:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:3:1) **אין מעמידין זקן וכו'.** ברייתא בפרק אחד דיני ממונות (דף ל"ו:) וכתב רבינו זקן מופלג בשנים מפני שלא יקשה על מימרא דר' יוחנן שהזכיר בסמוך שצריך להשתדל אחר בעלי שיבה: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:4:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:4:1) **ואין מושיבין מלך ישראל וכו'.** ריש פ' כהן גדול: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:5:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:5:1) **מלכי בית דוד וכו'.** שם בגמ' אמר רב יוסף לא שנו אלא מלכי בית דוד דן ודנים אותם ע"כ ורבינו תירץ הקושיא שהקשו בתוספות דהכא קאמר דן ולעיל אמר אין מושיבין בסנהדרין דשאני הכא דהוא לבדו אבל התוס' דרך אחרת להם: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:5:2 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:5:2) **לפי שאין נכנעים וכו'.** שם בגמ' מעשה דינאי המלך: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:6:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:6:1) **כשם שב"ד מנוקים בצדק וכו'.** שם אר"י כשם שבית דין מנוקים בצדק כך מנוקים מכל מום פירוש בין מום ממש בין מום משפחה מאי קרא כולך יפה וכו' והקשו ודילמא קרא איירי במום ממש ומום משפחה מהיכא מפקת לה ותירצו דנפקינן ליה מקרא דוהתיצבו שם עמך ע"כ וזהו דווקא בסנהדרין וכן מבואר בהדיא בריש פ' מצות חליצה: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:6:2 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:6:2) **וצריך להשתדל וכו'.** משמע דהנהו לא הוו לעיכובא אלא לכתחלה צריך לבדוק אחר אלו. וקשה דבסוף פ"ק דסנהדרין אמר ר' יוחנן אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה ובעלי חכמה ובעלי מראה ובעלי זקנה ובעלי כשפים ויודעים בשבעים לשון ע"כ. וכיון דר' יוחנן כייל להני דכתב כאן רבינו בעלי חכמה ובעלי כשפים מנין לו לרבינו לחלק ולומר דדוקא הנהו תרי דבעלי חכמה בעלי כשפים הוו לעיכובא כמ"ש לעיל אין מעמידין בסנהדרין וכו' אבל כל הני לא הוו לעיכובא אלא לכתחילה דווקא צריך לבדוק אחר אלה. ואפשר לומר דהכריחו לומר כן מדאיצטריך קרא דומום אין בך למעוטי מומי הגוף כמו שמבואר בדברי רב יוסף שהזכרתי משמע דבהיותם נקיים ממום אע"ג דלא יהיו יפים סגי וכל אלה התנאים של בעלי מראה ובעלי שיבה ובעלי קומה תנאים של יופי הם ומסתייה דמיעט לן קרא בעלי מומים אלא שנאמר שאם אינם יפים לא סגי בלאו הכי זו אין סברא אלא ודאי שלא אמרן ר' יוחנן אלא על צד היותר טוב ולא לעיכובא וזה דקדק רבינו כשסמך הדין הנזכר פה עם שלפניו כשם שב"ד מנוקין וכו'. אבל אין תירוץ זה מספיק למ"ש ויודעים בשבעים לשון דאינו לעכובא אלא לכתחלה דמאין לו כן. ונראה לומר דהסברא ודאי הכריחו לרבינו לומר כן דודאי בעלי חכמה ובעלי כשפים שהוא הדבר התלוי בחכמה זה נאמר לעכובא אבל כל הני דאינם תלויים בחכמה לא נאמרו אלא לכתחלה וצ"ע: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:6:3 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:6:3) **ושידעו ברוב הלשונות וכו'.** אע"ג שבגמ' אמרו ושידעו בשבעים לשון כתב רבינו רוב ויש לדקדק כן מלשון בשבעים מדלא אמר שבעים משמע דיודעים במקצת שבעים סגי: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:7:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:7:1) **ב"ד של שלשה וכו'.** בספרי פרשת דברים אנשים חכמים וידועים זה אחת משבע מדות שאמר לו יתרו למשה הלך ולא מצא אלא שלשה אנשים חכמים וידועים ע"כ. ובדברים רבה אמר ר' ברכיה בשם ר' חנינא צריכין הדיינין שיהיו בהן שבע מדות ואלו הן חכמים ונבונים וידועים וארבע כמו שכתוב להלן ואתה תחזה וכו' הרי שבע למה לא נכתבו שבע כאחת שאם לא נמצאו משבע מביא מארבע ואם לא נמצאו מארבע מביא משלש לא נמצאו משלש מביא מאחת ע"כ. ויש לתמוה על דברי רבינו דאיך מנה לחכמים ונבונים במדה אחת הרי בספרי שהבאתי מנה אותה לשנים שכתב ולא מנה אלא ג' וכו'. וכן בדברים הרבה שהזכרתי ועוד מנין יצא לו מדת הענוה שמנה והלא לא הוזכר לא במדות האמורות בפרשת יתרו ולא בפרשת דברים. ונראה שרבינו פסק כאותה דגרסינן בירושלמי והביאו הסמ"ג בעשין צ"ז וז"ל ב"ד של שלשה אע"פ שאין בהן חומר כב"ד של כ"ג צריכין שיהיו בעלי חכמה שנאמר אנשים חכמים וידועים ולא יהיו שונאים את הבריות שנאמר וידועים לשבטיכם שאהובים לכל ושיהיו אבירי לב להציל עשוק מיד גוזלו שנאמר אנשי חיל ושיהיה עניו וסבלן שנאמר ויצום אל בני ישראל ושיהיה ירא שמים שנאמר יראי אלהים ושלא יהיו להוטים לקבץ ממון ונבהלים להון כמו דתניא בתורת כהנים ושונאי בצע ששונאים ממונם בדין שאפילו קוצץ כרמו ושורף גדישו דנו כהוגן ושיהיו אנשי אמת מתרחקים מן השקר ורודפים אחר הצדק שנאמר אנשי אמת ע"כ. ועל כרחין צריך לומר כדברי הירושלמי דחכמים ונבונים חדא מילתא היא דאם לא כן שמונה הוו ואמאי לא מנה אותם. ועוד מבורר כאן שמדת ענוה היא אחת מהמדות מדקאמר קרא למשה שהוא ענו ויצום וכו' ומה משה ענו אף כל דיין ענו ולפי זה עלו דברי רבינו כדברי הירושלמי אלא שבמקצת הדברים האריך מסברא דנפשיה כדי להטעים. הדברים. והטעם שפסק רבינו כדברי הירושלמי ודלא כספרי ודברים רבה מפני דבגמ' דידן פ' אלו הן הנחנקין (דף פ"ח:) אמרו ושולחין בכל המקומות כל מי שהוא חכם שפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו ע"כ. וכן בתוספתא דסנהדרין פרק שביעי אמרו ובודקין כל מי שהוא חכם וענו ושפל וירא חטא ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה עליו ע"כ. וכיון דבגמרא דידן ובתוספתא מנו מדת הענוה כדברי הירושלמי פסק כן רבינו זה נראה לי לדעתו ז"ל. והרב מוהר"ר אליהו מזרחי ז"ל בפירושו על רש"י בפרשת דברים הקשה הקושיות שהקשיתי על רבינו והניח הדבר בצ"ע. ומה שאמר רבינו צריך שיהיה וכו'. פשוט הוא שכל זה אינו לעכובא וכמבואר בדברים רבה שהבאתי לא נמצא מג' מביא מאחד אבל מדינא סגי בב' הדיוטות לדיני ממונות וג' חכמים סמוכים לגזלות וחבלות כמבואר לקמן: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:8:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:8:1) **חכם וירא חטא וכו'.** אע"פ שבפרק אלו הן הנחנקין לא אמרו אלא חכם ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו כתב רבינו כן כדברי הירושלמי בסוף פ"ק דסנהדרין וכדברי התוספתא ואע"ג דבעינן עוד שתי מדות אחרות שנאת ממון ואהבת האמת אפשר דהכל בכלל ירא חטא וגמרא דידן שלא הזכיר אלא ג' אפשר שלא חש להזכיר אלא הג' שהם עיקר אבל מכל מקום כלהו שבעה בעינן: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:9:1) **ב"ד של שלשה וכו'.** שם בפרק אחד דיני ממונות הכל לאתויי גר ומפרש רבינו גר שאמו מישראל כדמשמע פ' החולץ (דף מ"ה:) ובפרק עשרה יוחסין (דף ע"ו:) וכן פירש בהלכות: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:2 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:9:2) **אפילו שלשתן ממזרים וכו'.** ה"ה שלשתם גרים והאי דנקט גר אחד לאשמועינן דאפילו הכי פסול כשאין אמו מישראל: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:3 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:9:3) **סומא באחד מעיניו וכו'.** דין הסומא מבואר בפרק אחד דיני ממונות (דף ל"ד:) ובפרק בא סימן (דף נ'.) בעובדא דההוא סמיא ופסק רבינו כרבנן וכסתמא דדיני ממונות גומרין ביום וכו'. וסובר דאפילו לרבנן בשתי עיניו פסול וכמבואר בהלכות אבל בתוספות בפרק בא סימן בד"ה ור' מאיר היא כתבו דלרבנן אפילו בשתי עיניו כשר וכן כתב רבינו ירוחם בשם קצת מפרשים ובעל הגה"ה כתב דדעת רבינו לפסוק כר' מאיר ויש לתמוה עליו דאי כר' מאיר באחד מעיניו נמי פסול וכמבואר שם בפרק בא סימן דקאמר דמתני' דיש שכשר להעיד ואינו כשר לדון הוא לאתויי סומא באחד מעיניו ור' מאיר ואין לומר דסבירא ליה לבעל ההגה"ה כדברי התוספות דלרבנן אפילו בשתי עיניו כיון דלא מקשינן ריבים לנגעים ומפני כן כתב דרבינו פסק בשתי עיניו דפסול כר' מאיר וכמתני' דפ' בא סימן ובאחת מעיניו פסק כרבנן משום סתמא דדיני ממונות גומרין וכו'. ומהך סתמא משמע דבאחת מעיניו כשר כמבואר הטעם בהלכות דהא ודאי כודבא היא חדא דהא חזינן ליה לרבינו לקמן בפרק שלישי דאית ליה היקשא דריבים לנגעים לסומא בשתי עיניו וכמו שנבאר בהלכות. ותו דלא אשכחנא דרבנן פליגי עליה דר' מאיר אלא בהאי מתניתא דדיני ממונות גומרין וכו' וכיון דמהך מתני' לא משמע אלא סומא באחד מעיניו אם כן נימא דבשתי עיניו מודו ליה רבנן לר' מאיר וכמאי דסבירא ליה השתא לרבינו ומ"מ קשיא דברי בעל ההגה"ה וצ"ע: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:4 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:9:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:9:4) **מה שאין כן בסנהדרין וכו'.** מבואר שם במשנה ואין הכל כשרים לדון דיני נפשות וכו': ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:10:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:10:1) **אע"פ שאין ב"ד פחות משלשה וכו'.** דברי רבינו מתמיהין אצלי דבריש פ"ק דסנהדרין (דף ג') אמרי רב אחא בריה דרב איקא אמר מדאורייתא חד נמי כשר שנאמר בצדק תשפוט עמיתך וכו' ובתר הכי אמרי מאי איכא בין רבא לרב אחא בריה דרב איקא איכא בינייהו דאמר שמואל שנים שדנו דיניהן דין וכו' לרבא לית ליה דשמואל לרב אחא אית ליה דשמואל ע"כ. משמע דמאן דאית ליה דמדאורייתא בחד סגי אית ליה שנים שדנו דיניהן דין דהא בהא תליא ואיך פסק רבינו דמדאורייתא בחד סגי כרב אחא ושנים שדנו אין דיניהן דין לכאורה נראה דברים הפכים ויש לומר דרבינו סובר דמאן דאית ליה דמדאורייתא בחד סגי ס"ל דלית ליה שנים שדנו אין דיניהם דין אלא שאין הכרע בדבריו דאפשר לומר דאית ליה דאע"ג דמדאורייתא בחד סגי מ"מ כי היכי דבחד גזרינן אטו יושבי קרנות ומפני כן אין דינו דין כן נמי דבתרי גזרינן ואין דיניהם דין דדוקא בתלת אמרינן דאי אפשר דלית בהו חד דגמיר אבל בתרי אפשר ואפשר נמי לומר דסבירא ליה כשמואל דדיניהן דין כדאמר בגמרא אבל רבא דקאמר דמדאורייתא תלתא בעינן ע"כ לית ליה כשמואל דכיון דמדאורייתא תלתא בעינן פשיטא דשנים שדנו אין דיניהן דין וזהו שאמרו בגמרא דרבא לית ליה דשמואל. ומ"ש דרב אחא אית ליה דשמואל אע"ג דבדבריו אין הכרע כדפרשתי הוא מפני שכיון שלא תירץ כמו שתירץ רבא משמע דלא רצה לומר כן מפני דלרבא לא מתוקמא מתני' כשמואל דאיהו ע"כ לית ליה דשמואל ולכך רצה לתרץ תירוץ אחר דאתי אליבא דשמואל דאית ליה כוותיה והוכרח רבינו לפרש כן משום דלא תיקשי הילכתא אהלכתא דמשמע דהלכתא כמ"ד דמדאורייתא בחד סגי דסוגיא דגמ' בריש פרק ראוהו ב"ד אזלא כותיה וכמו שכתבו שם התוספות ומשמע נמי דהלכתא כר' אבהו דאמר אין דיניהן דין בכתובות (דף כ"ב) ובפ' זה בורר (דף ל') אמרו ודילמא כשמואל ס"ל משמע דלית הלכתא כותיה ועוד דבירושלמי ר"י ור"ל תרוייהו אית להו כוותיה דרבי אבהו ואם היינו מפרשים דהא בהא תליא הוה קשה לן טובא אבל השתא דאנו מפרשים דמאן דאית ליה דמדאורייתא בחד סגי מצי סבר שנים שדנו אין דיניהן דין מצינן למימר דתרוייהו איתנהו דהלכתא כרב אחא כדמשמע בפרק ראוהו ב"ד והלכתא נמי כרבי אבהו דאין זה תלוי בזה כדפרישית וכן פסק רבינו זה נ"ל לדעתו ז"ל. ומ"ש מותר לדון מן התורה אע"ג דבפרק ב' מהלכות שכירות פסק דעירוב פרשיות כתוב כאן ס"ל כדברי התוס' דאעפ"כ מקרא דבצדק תשפוט עמיתך הוא מיותר ודלא כרש"י שכתב דרב אחא אמר כן מפני שאין עירוב פרשיות כתוב כאן: והיכא דהני הדיוטות לא גמרי ולא סברי כתב הטור בשם אביו בסימן ג' דפסילי אלא אם כן אית בהו חד דגמיר והרמ"ה כתב דבעינן שלשתם דגמירי וקשה לדעת הרמ"ה שהרי בגמ' אמרו בג' אי אפשר דלית בהו חד דגמיר משמע דבחד דגמיר סגי ואי סבירא ליה דהיינו דוקא לרב אחא דלא בעינן שלשתם מן התורה אבל לרבא דבעינן שלשתם מן התורה בעינן שלשתם דגמירי ומסתייע דאמרינן משום טעמא דלא תנעול דלת דלא בעינן מומחין מ"מ קשה דמאין יצא לו כן לאפושי במחלוקת ועוד דא"כ כששאלו בגמרא מאי בינייהו אמאי לא קאמר איכא בינייהו אי בעינן שלשתם גמירי אי לא. וי"ל דהרמ"ה ס"ל דמאי דקאמר בג' אי אפשר דלית בהו חד דגמיר לאו למימרא דאי אית בהו חד דגמיר סגי אלא ה"ק לא גזרו רבנן בסתם ג' דגמירי אטו ג' יושבי קרנות דכיון דאפילו שיהיו יושבי קרנות אי אפשר דלית בהו חד דגמיר אע"ג דמ"מ פסול לא חשו ליה רבנן כולי האי למיגזר אטו הא בסתם ג' דאינה ריעותא כ"כ אבל בודאי אי ידעינן דליכא אלא חד דגמיר דפסול ורבינו לא ביאר דעתו בדין זה ותימה הוא דכיון דהוא פסק כרב אחא הרי בגמ' אמר לדעת רב אחא דלפחות בעינן חד דגמיר וא"כ היה לו להזכירו: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:11:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:11:1) **אחד שהיה מומחה וכו'.** שם ברייתא וא"ת הרי כתב רבינו לקמן בפ"ד ופרק ו' דמי שאינו מומחה אע"פ שנטל רשות אין דיניו דין וכאן כתב מותר לדון וי"ל דהתם איירי בדלא קבלוהו עלייהו כדמפרש שם והכא איירי בדקבלוהו עלייהו וכ"ת אי קבלו אפילו לא נטל רשות מותר לדון דהא הוי כמקבל עליו קרוב או פסול דמבואר בפ"ז דכשר. י"ל דהא דנקט נטל רשות לאשמועינן דאעפ"כ אינו חשוב ב"ד וגם לא ידון יחידי: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:12:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:12:1) **יש לאדם לעשות דין וכו'.** בפ' המניח (דף כ"ז) פלוגתא דרב נחמן ור"י אי עביד איניש דינא לנפשיה אי לא ופסק רבינו כרב נחמן וכן פסקו בהלכות ומוכח שם בגמ' דאפילו ע"י הכאה עביד איניש דינא לנפשיה דקאמר התם מחייה במרא וכו' וכן כתבו הטור והרא"ש ז"ל ואפשר שכוון רבינו לזה במ"ש אם יש בידו כח דמשמע ע"י הכאה: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:12:2 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:12:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:12:2) **לפיכך אם קבל עליו בעל דינו וכו'.** פשוט הוא שאם אחר שהכהו נתרעם ומצאו שעשה שלא כדין שחייב לשלם הכאה וכן מתבאר בדברי הטור והרא"ש ז"ל: ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:13:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:13:1) **אע"פ שבית דין של שלשה וכו'.** בפ"ק דסנהדרין (דף ז':) רב הונא כי אתא דינא קמיה וכו': ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:13:2 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:13:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:13:2) **וצריכין שיהיו היושבין וכו'.** בפרק שבועת העדות (דף ל':) מניין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו. וכו': ###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:14:1 [Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2:14:1) **ואסור לאדם וכו'.** בפרק זה בורר (דף כ"ג.) כך היו נקיי הדעת וכו':