## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction Chapter 21

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 21:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 21:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/21:6:1)

**ודין אלמנה קודם לת"ח וכו'.** הקשה הבכ"מ דאמרינן בפרק שני דייני גזרות (דף ק"ה:) דסלקיה לדינא דיתמי ואחתיה קמיה וא"כ משמע דדין ת"ח קודם לדין היתום וכ"ש דין האלמנה שדין היתום קודם לה. ונ"ל לתרץ דרבינו הוקשה לו על ההוא עובדא דפ' שני דייני גזרות מה שהוקשה להריטב"א כתבו הרב"י בח"מ סימן ט"ו דא"כ היכי אמרי' בפ' שבועת העדות (דף ל') דשלח ליה רב יוסף לר"נ עולא חבירנו עמית וכו' למשרי בתגריה ולא חש לאסתתומי טענתא דאידך ולזה תירץ רבינו דודאי אם קודם ת"ח לעם הארץ אין כאן סתום טענות דודאי העם הארץ יודע דמקדימין לחכם בשביל כבוד תורתו אבל מה שנסתתמו טענותיו בההיא דר"נ הוא מפני שראה שהקדים לת"ח אפי' ביתום דהזהירה עליו התורה וקדמו אפילו לאלמנה מפני זה נראה לו דבר קשה וסבר דמחניף ליה דאפי' מה שאינו מן הדין עושה לו ולכך נסתתמו טענותיו והשתא אתי שפיר דכיון דנסתתמו טענותיו ילפינן מהתם דאין להקדים תלמיד חכם ליתום מפני שלא יסתום טענת בעל דינו:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 21:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 21:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/21:7:1)

**וכן בעל דין מוזהר וכו'.** קשה על הרב בכ"מ שתמה דאמאי לא קאמר רבינו דבעל דין עובר משום לא תשא דקרי ביה לא תשיא אמאי לא קשיא ליה דעובר נמי משום שמוע בין אחיכם דר' חנינא דמפיק דיין מהתם מפיק נמי בעל דין דקאמר קרי ביה שמע. לכך נראה ודאי כוונת רבינו דבתחלה כתב הדרשות הפשוטות כדכתב הרב בעל כסף משנה ושמוע בין אחיכם ולא תשא פשטא דקראי הוי אזהרה לדיין ולכך כתב רבינו גבי דיין אבל בעל דין דנפיק מקרי ביה שמע קרי ביה לא תשיא כתב אח"כ רבינו ז"ל וכן בעל דין מוזהר כו' כלומר אחרי קראי דכתב תחלה הוא מוזהר מקרא דשמוע דקרי ביה שמע ומקרא דלא תשא דקרי ביה לא תשיא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 21:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 21:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/21:10:1)

**ולא ילמד אחד מבעלי דינין טענה כלל וכו'.** הטור כתב על זה בסי' י"ז ואינו משמע כן בירושלמי דגרסינן התם ר"ה כי הוה חזי זכו לחד בר נש והוא לא הוה ידע ליה הוה פתח ליה כלומר דאפילו לא ידע בעל דין לאותה טענה כלל היה מלמד אותה וקשה עליו דדברי רבינו מוכרחים כדי שלא יסתרו דברי הירושלמי זה לזה והם דברי ר"ה עצמו דבמקום אחד אמר דהוה מקלל לדיינא דאמר מקבלין אתון חד סהדא אלא אינון יימרון ואת לא תימא ובמקום אחר קאמר דר"ה כד הוה חזי זכו לחד בר נש הוה פתח אלא ע"כ צריך לחלק בדברי רבינו דעיקר הטענה הוא שאין ראוי ללמד לו ועל זה היה מקלל לדיין שעושה כך אבל כשהבעל דין אומר אותה אלא שאינו יודע לאומרה היינו דקאמר דהוה פתח ליה ונמצאו דברי רבינו קיימים. ונ"ל להליץ בעד הטור דמה שאמר דהוה מקלל לדיינא דאמר מקבלין אתון חד סהדא הוא משום הטעם שכתב רבינו ז"ל הלואי שיודה ויאמר אמת העיד כלומר אולי הוא אומר שקר ומחמת אימת העד יודה וכשזה אומר לו מקבל אתה ע"א הוי כאילו אומר לו תחזיק בשקרך ולא תודה וזה ודאי אסור ללמד לו טענות של שקר וזיוף ולזה אמרו עשינו עצמנו כעורכי הדיינין. אבל כשהטענה נראית שהיא אמיתית והוא אינו יודע לאומרה אפילו שאינו יודע אותה כלל מצוה ללמדה ופתח פיך לאלם הוא זו היא כוונת הטור ז"ל וטעם רבינו נתבאר: