## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Theft Chapter 4

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Theft 4:3:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Theft 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Theft/r/4:3:1)

**שכבר יצא הפקדון מיד הבעלים וכו'.** קשה דלא היה לו לרבינו לומר אלא משום דקנה בשבועה ראשונה דהיינו סברת ר' חייא בר אבא בפרק הגוזל עצים דס"ל דדוקא בעומדת על אבוסה אבל שלח בה יד קנה ושבועה לא מהניא ליה כלום והביא ראיה מהך דינא דכתב רבינו וס"ל דטעמא משום דקנה בשבועה ראשונה להתחייב באונסין ומאן דדחי ואמרי לה הואיל ויצא וכו' ס"ל דהיכא דשלח בה יד וטעמא דהך דינא לא הוי אלא משום דיצא מידי בעלים וכו' וכיון דרבינו פסק דהיכא דשלח בה יד פטור ה"ל לכתוב כר' חייא בר אבא וה"ה ביקש ליישב דההוא טעמא דשכבר יצאה וכו' לא אתי הפך דינא דהיכא דשלח בה יד פטור דטעמא דשליחות יד פטור הוא מגזירת הכתוב, ועם כל זה לא נתיישב יפה, חדא דרבינו משמע דנתן טעם לשליחות יד משום דקנאו להתחייב באונסין שכ"כ שכיון ששלח יד נתחייב בו וקנאו משמע דטעמא משום דחייב באונסין דנעשה גזלן ולא כדברי ה"ה, ועוד קשה דמי הכניסו בתגר זה להניח הטעם הפשוט שאמר ר' חייא בר אבא משום דקנאו להתחייב באונסין והביא טעם הדחוי שאמר הואיל ויצא מידי בעלים וכו' ויותר היה ראוי לו להביא טעם ר' חייא בר אבא ולעולם לא הוי תיובתא דרבי זירא דרבי זירא לא דחה הדין אלא כוונתו לומר דאי משום הא לא איריא דאיכא טעמא אחרינא, אלא שי"ל בזה דרבינו כיון דראה לר' אלעאי שהביא מימרא דר"י והביא טעמא דשכבר יצא וכו' משמע דקושטא דמלתא הך טעמא עיקר דבשלמא ר' זירא אפשר דלא אמרו אלא בדרך דחייה אבל רבי אלעאי לא אמרו אלא בדרך קושטא דמלתא א"כ ודאי דהך טעמא עיקר ובשליחות יד הוא פטור משום גזירת הכתוב:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Theft 4:10:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Theft 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Theft/r/4:10:1)

**שומר שגנב מרשותו כו'.** למה שתירץ הרב בעל כ"מ דטוען טענת גנב דפטור לדעת רבינו ז"ל היינו היכא שהניח הפקדון במקומו קשה דבתחלת פרק זה כתב ה"ה מדקדוק לשון רבינו דאם טבח קודם שנשבע פטור אפי' מכפל ואמאי הא לא הניח הפקדון במקומו דכיון דטבחו או מכרו הרי לקחו דרך גנב וא"כ חייב הוא בכפל בד' וה' לדעתו אלא בטוען טענת גנב פטור מכפל וד' וה' קודם שבועה לעולם כדברי ה"ה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Theft 4:10:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Theft 4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Theft/r/4:10:2)

**אבל הגונב סלע מכיס חבירו וכו' אם ידעו הבעלים וכו'.** קשה דבפרק הגוזל אמרו דכ"ע אית להו דרבי יצחק דאמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת וכו' ופירש"י אית להו דרבי יצחק והבעלים יודעים בגנבתו שמנו והיא חסרה ולאחר חזרה מנו והיא שלימה וכו' וכיון דרבינו בהלכות גזלה פ' א' כתב שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה והיינו כר' יצחק א"כ למה כתב כאן אם ידעו הבעלים בגנבתו וכו' וכ"כ אח"כ מנה את כיסו וכו' משמע דעל הסתם לא אמרינן הכי הא ודאי מסתמא ידע בגניבה או בחזרה שמנה בודאי והטור ח"מ בסי' שנ"א כתב דינו של רבינו גבי חפצים ולא גבי מעות והדין עמו כמ"ש דגבי מעות לא שייך לומר אם ידע בגנבתו וכו' וכדכתיבנא דמסתמא ידע אבל לרבינו קשה אלא שיש לחלק דמ"ש בגמ' הוא בכיס אשר על האדם והוא ממשמש בו בכל שעה ורבינו לא איירי אלא בכיס אשר בביתו ובבית גנזיו דלא ממשמש בו בכל שעה ולא ידע ליה ועדיין צ"ע דאינם מתיישבים הדברים לאמיתותם: