## Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar Chapter 5

###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:1:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:1:1)

**ואיסורן בכל שהן וכו'.** מה שהקשה כאן הבכ"מ ז"ל על רבינו ז"ל כתבתי על זה פי"ג מהלכות מעשה הקרבנות וכו' וע"ש. ומ"ש הוא דמוסיף רבא על אביי אי אפשר ליישבו במה שאמרו בגמרא במאי קמיפלגי וכו'. עוד קשה על רבינו ז"ל דבפרק אלו עוברין (דף מ"ג) אמרו וכי תימא כי כל ר"א לא דריש והתניא שאור בל תקטירו אין לי אלא כולו מקצתו מנין ת"ל כל עירובו מנין ת"ל כי כל מאן שמעת ליה דדריש כל רבי אליעזר וקא דריש כי כל קשיא. עוד אמרו שם על זעירי דאמר אף שאור בל תקטירו כמאן כר' אליעזר דדריש כל ופירש"י ז"ל ומהתם נפקא ליה כדאמרינן לעיל מקצתו מנין ת"ל כל וכו' משמע מכל זה דברייתא זו אתיא כרבי אליעזר דפליג על רבנן גבי חמץ דאית ליה דתערובות חמץ בלאו משום דדריש כל והיינו קרא דכל מחמצת לא תאכלו ורבינו ז"ל בהלכות חמץ ומצה פרק ראשון שכתב שם אין חייבין אלא על אכילת עצמו וכו' פי' שם הרב המגיד ז"ל דפסק רבינו ז"ל כרבנן וא"כ לדעתו הוי רבינו ז"ל מזכה שטרא לבי תרי ולדברי הטור ז"ל שכתב שרבינו ז"ל פסק כרבי אליעזר וכן נראה שהבין הר"א ז"ל בהשגות ניחא אבל לפירוש ה"ה ז"ל קשה. ויש לומר דמשום הכי אמרו בגמרא קשיא ולא אמר תיובתא משום דאין זו קושיא כ"כ דהא רבנן דרשי כל בכמה מקומות כדכתבו שם התוס' ז"ל אלא דגבי חמץ לא סבירא להו למדרש וא"כ מצינו לומר דהברייתא כרבנן אתיא ואתי שפיר דדריש כי כל דאתיא כרבנן דדרשי הכי ולא כרבי אליעזר דאיהו לא דריש כי כל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:4:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:4:1)

**כיצד המעלה מבשר חטאת וכו'.** דברי רבינו ז"ל מתמיהין כמו שהשיג עליו הר"א ז"ל וכבר ראית מה שכתב הרב בעל כסף משנה ז"ל ואני מצאתי לו לרבינו ז"ל רפואה מספרי דאמרו שם פרשת ויקרא וז"ל ומנין המעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטירם מן השאור ומן הדבש עובר בלא תעשה ת"ל כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' הא כל שיש ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו ע"כ. וממאי דאמר והקטירם מן השאור ומן הדבש סובר רבינו ז"ל דר"ל שהקטירם יחד עם שאור ועם דבש ולומר לך דאע"פ שהקריבם השאור והדבש סתם ולא אמר לשם קרבן כיון דהקריבם עם אלו הוי כאילו הקריבם לשם קרבן ואע"ג דאלו אינם ראויים לקרבן מ"מ כיון דאיקרו קרבן הוי כאילו הקריבם עם הקרבן ומ"מ אם הקריבם לשאור ודבש בהדיא לשם עצים אפשר דאינו חייב אע"פ שהקריבן עם קרבן אלא דוקא כשהקריבן סתם ואע"פ שהרב בעל כסף משנה ז"ל לא כתב כן. והלשון מסייע לו קצת שכתב העלה שאור ודבש בפני עצמן למזבח לשם עצים פטור מ"מ אינו מוכרח. ודרשא קמייתא נראה מספרי דנפקא ליה מקרא דכי כל שאור וכל דבש דהוי רבויא כל בכל גווני שיקריבו אפילו עם דבר שאינו ראוי לקרבן ואע"ג דכבר אפיקתיה לכל לומר דאפילו מקצתו מ"מ מרבויא דכל כולהו שמעינן כן משמע מלשון ספרי ומאשה לה' שמעינן דכל שיש ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אפי' שיהא בפני עצמם בלא דבש ושאור כיון שאינם ראויים להקטירם והקטירם עובר בבל תקטירו ועם זה באו דברי רבינו ז"ל על נכון. אבל מ"מ קשה מה שכתב בסוף לשונו שנאמר קרבן ראשית תקריבו אותם לה' דמשמע דנפקא ליה דהכי קאמר קרא לא תוכל להקריב לשאור ולדבש אלא בקרבן ראשית לבד אבל עם שום קרבן אחר לא תקריבוהו ובכל גווני שיקריבוהו עובר בבל תקטירו ואין דרשא זו בספרי אלא מקרא דכל שאור כדכתיבנא היינו מרבויא דכל ואולי בגירסתו בספרי היה לו פסוק זה. מ"מ למדנו לו הכרח גמור מספרי וגמרא דידן אינו חולק על זה דכל הסוגיות שהביא הרב כסף משנה ז"ל מתיישבות לפי זה וכמו שכתב הוא בעצמו לפי תירוצו בדברי רבינו ז"ל ומה שאומר אני נכון גם כן:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:6:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:6:1)

**כשם שלוקה על אכילת בהמה וכו'.** פירוש הרב בעל כסף משנה ז"ל בדברי רבינו ז"ל נכון הוא אע"פ שהסוגיא דפרק כל הפסולים רחוקה דמפרש דכ"ע אית להו דלקי ואין זה דרך הגמרא לומר דכ"ע לא פליגי סתמא והוי המלקות מחמת דבר אחר אשר לא נזכר רמז ממנו בסוגיא כלל דהיינו הק"ו מבעל מום אבל מ"מ בדברי רבינו ז"ל הוא נכון והוא מיוסד על פירוש הרב המגיד ז"ל דכיון דאית ביה עשה לא מיקרי אזהרה מן הדין ודלא כהרמב"ן ז"ל שכתב בפירוש החומש דמיקרי אזהרה מן הדין והברייתא ליתא או דאתיא כמ"ד עונשין מן הדין כלומר כרבי שמעון בן יוחי דאמר הכי בפ' בן סורר ומורה (דף ע"ד) וכן ר' אלעזר בריה סבר שם כאבוה דעונשין מן הדין אבל אביי ורבא דפליגי בפרק אלו הן הנשרפין גבי בתו כולהו סברי דאין עונשין מן הדין וכדאמרו שם בגמרא בהדיא אלא דאביי סבר דהוי גילוי מילתא בעלמא זו היא סברת הרמב"ן ז"ל ודחה דבריו הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת שמיני דהא אמרינן בפרק אלו הן הלוקין דאפילו למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין וקושיא אלימתא היא אבל מה שכתב שם בסוף הלשון דאביי ורבא כולהו אית להו דעונשין מן הדין לא יחלוק על הברייתא ולא ידעתי מי הזקיקו לרב ז"ל לכתוב אלו הדברים דדברים פשוטים הם ולא עלה על דעת הרמב"ן ז"ל דפליגי אביי ורבא בהא דהגמרא אומר בהיפך כדכתיבנא ואין כוונתו אלא על רבי שמעון בן יוחי דאמר כן בפרק בן סורר ומורה כדכתיבנא שהוא סותר את עצמו שאמר בתחילת הלשון דליכא למימר דברייתא כאביי דאמר בפרק אלו הן הנשרפין דעונשין מן הדין דבפרק אלו הן הלוקין אמרי' דאפילו למ"ד דעונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין הרי מלשון זה משמע דאביי אית ליה דעונשין מן הדין והוא היפך מה שכתב לבסוף וכמו שכתבתי בשמו. גם היפך דברי הגמרא שאמר שם בהדיא דכולי עלמא אית להו דעונשין מן הדין ולא אמר אביי אלא דהוי גלוי מילתא בעלמא. ועוד קשה דמ"ש אביי שם לא הוי אפילו אזהרה דבבתו ליכא לא עונש ולא אזהרה כמו שכתב הרב ז"ל בפרשת אחרי מות וכן מבואר שם בדברי רש"י וכן בדברי הגמרא וא"כ היכי שייך לומר דלא אמר אביי שם אלא עונש אבל לא אזהרה. ועוד איך אפשר לומר דברייתא כאביי דלאו תנא הוא אלא אמורא ובאמת דברים מעורבבים אני רואה כאן על כן אני אומר שט"ס בדבריו בלי ספק אבל מ"מ עיקר קושייתו על הרמב"ן ז"ל היא קושיא כדכתיבנא ודברי רבינו ז"ל עיקר וכתירוץ הרב המגיד ז"ל שיסד עליו הרב בעל כסף משנה ז"ל:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:7:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:7:1)

**הגונב או הגוזל וכו'.** בפרק י"ח מהלכות מעשה הקרבנות כתבתי על זה:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:9:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:9:1)

**ואם הביא לא נתקדשו וכו'.** בהדיא אמרו בתוספתא סוף פ"ח דמנחות בכל הני דאם הביא פסול וסובר רבינו דהוו כקדשים שנפסלו וכמו שכתב הרב בעל כסף משנה ז"ל אבל אין צורך למה שכתב דממה שאמרה המשנה גבי חדש למד לאינך דבהדיא אמר כן בתוספתא על כולן וכדכתיבנא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:11:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:11:1)

**דבר זה קבלה וכו'.** הרב בעל כ"מ ז"ל כתב דרבינו ז"ל פסק כרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה. וקשה לי על זה א"כ אמאי לא מנה רבינו ז"ל קטורת דלדידיה קרב בלא מלח. לכך נראה לי דפסק כרבנן דאמר שם בברייתא דשומע אני עצים ודם דאפיק עצים ואעיל נסכים וצ"ל נסכים ודם ואלו מיעט אבל לא קטורת ועצים דלא צריך מיעוטא דלא מיקרו קרבן והני רבנן לית להו קטורת וכדאמר שם אי רבנן קשיא קטורת ופסק רבינו ז"ל כוותייהו שהם רבים ועוד דברייתא סתמית מסייע להו דאמרה בשלשה מקומות וכו' בראשו של מזבח ששם מולחים הקומץ והלבונה והקטורת וכו' משמע דקטורת צריך מליחה ואע"ג דרבינו ז"ל לא כתב בסוף הפרק אלא הקומץ והלבונה והמנחות הנשרפות ולא הזכיר קטורת משום דמכללא דהכא שמעינן ליה דכיון דנתן כלל דלכל צריכים מלח זולת היין והדם א"כ שמעינן מהך כללא דקטורת צריך מלח. ומ"ש רבינו ז"ל שהוא קבלה ושאין מקרא לסמוך עליו נראה לי דאעצים לחוד קאי. וכן נראה מדבריו בפירוש המשנה שכתב וכן כל שנקרב על גבי המזבח לשריפה אי אפשר בלא מלח אלא העצים בלבד וזה קבלה ע"כ משמע דהיה ראוי להצריך העצים מלח מפני שהם ראויים לשרפה והיה ראוי לנו לעשות מה הפרט עולה לאישים אף כל עולה לאישים והוה עייל עצים דדמי לפרט בחד צד דבהא סגי לרבנן וכדאמרו שם בפרק הקומץ דמדאיצטריך מעל מנחתך ולא מעל דמיך משמע דכיון דדמי לפרט בחד צד סגי וכיון שכן עצים דמו לפרט מחד צד והיה לנו לומר דצריך מלח וכ"ת לא איקרו קרבן מ"מ אע"ג דלא איקרו קרבן גמור קרבן מיהא איקרו אפילו לרבנן דאמר קרא על קרבן העצים וכדכתבו שם התוספות ז"ל בדיבור מאן שמעת ליה דאמר עצים מיקרו קרבן רבי וכו' דלרבנן נמי איקרו קרבן אלא מאי דדייק הוא משום דכייל לעצים בהדי דם משמע דלא הוו קרבן גמור כמו דם אבל מ"מ קרבן איקרו וא"כ כיון דדמו לפרט בחד צד דהוי עולה לאישים דהיינו חד צד מהצדדים שעשה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה היו לנו לומר דצריכים מלח לכן אמר דאין לו מקרא לסמוך עליו וכו':


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:12:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:12:1)

**הקריב בלא מלח כלל לוקה שנאמר ולא תשבית וכו'.** קשה כיון דהאי גבי מנחה דוקא כתיב א"כ מנא לן מלקות בכל השאר ואי ילפינן ממנחה א"כ נילף עיכובא ממנחה דכתב בה ברית דמיניה יליף רבי יהודה עיכובא כדאמרינן בגמרא ומנין לו לרבינו ז"ל להשוותם לענין המלקות ולחלקם לענין עיכובא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:12:2
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:12:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:12:2)

**ואע"פ שלוקה הקרבן כשר וכו'.** מה שכתב הרב בעל כסף משנה ז"ל ליישב דברי רבינו כן הוא מכוון ומה שהקשה דאמאי פסק דלא כסתם משנה יש לי לומר דרבינו ז"ל סובר דכשאמרו בגמרא ואי בעית אימא כיון דכתיב ביה ברית כמאן דתנא ביה קרא דמי לפי תירוץ זה מתני' בלא מלח מפרשים לה כדפירש אביי לא מלח כהן אלא זר ואע"ג דהקשה עליו וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי המזבח אין זו קושיא כל כך דאע"ג דהמליחה היתה לכתחילה בראשו של מזבח מ"מ אפשר דאמרה המשנה היכא שאירע שמלחו זר למטה דכשר ובכי הא אתיא מתני' סתמא ככולי עלמא ויש הוכחה לפירוש זה דרבינו ז"ל בפירוש המשנה פירש דלא מלח הוי לא מלח כהן אלא זר ואם נדחה פירוש זה בגמרא איך פירש רבינו ז"ל במשנה הפירוש הדחוי אלא דהוא סובר דלתירוצא דמסקנא דהוא ואי בעית אימא מפרשינן מתני' כי האי גוונא ולכך פירש כן שהוא קושטא דמילתא לפי המסקנא:


###### Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:13:1
[Lechem Mishneh on Mishneh Torah, Things Forbidden on the Altar 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Things%20Forbidden%20on%20the%20Altar/r/5:13:1)

**בלשכת המלח היו מולחין עורות הקדשים וכו'.** קשה דבהלכות בית הבחירה פרק חמישי כתב רבינו ז"ל לשכת המלח שם נותנים מלח לקרבן לשכת הפרוה שם מולחין עורות קדשים והיא משנה במסכת מדות וא"כ איך אמרו כאן דבלשכת המלח מולחין עורות קדשים וכבר הקשו התוס' ז"ל קושיא זו ותירצו דהמלח היה צנוע בלשכת המלח אבל מליחת העורות היה בלשכת הפרוה והיו נוטלין המלח מלשכת המלח ואולי לזה דקדק רבינו ז"ל ממה שלא כתב כאן בלשכת המלח ששם מולחין עורות קדשים ודלג מלת ששם שאמר בגמרא ובהלכות בית הבחירה כתב שם דהכוונה לומר דהך בלשכת המלח אינו רוצה לומר שבתוכה היו מולחין את העורות ממש אלא עם אותה הלשכה היו מולחין העורות שהיו נוטלים משם המלח למלוח עורות ומה שהקשו התוספות ז"ל ד' מקומות הן יש לומר דאינו אלא שלשה מקומות שהמלח היה נתון שם והמלח למליחת העורות לבד היה צנוע בלשכת המלח ועל גבי הכבש היה שם המלח למלוח איברים ובראשו של מזבח היה צנוע לקומץ ולבונה ומנחות הנשרפות: