## Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot Chapter 5

###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:2:1)

**ב"ה מתירין**עמ"ש שלהי פרקין בס"ד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:3:1)

**הצורם**עיין מטפחת (ח"ב סכ"ד).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:4:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:4:1)

**היה בכור** איל מנגח כו'. לרש"י.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:4:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:4:2)

**לא**אדע מדוע איל. ולא שור נגח. ושמא אורחא דמילתא היא. כי שור המועד לנגח. מסוכן הוא. ואין אדם ערב לגשת אליו לבעוט בו. גם קשה לעשות בו מום בבעיטה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:4:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:4:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:4:3)

**רמ"א החשוד ע"ד**כו'. צריך לדעת ולזכור דכל חשוד דהכא. דאפניגו ביה אי מהימן לגבי אחריני. **היינו** דווקא שאינו חשוד רק על הנאת עצמו. דאע"ג דחטא. ישראל הוא. ואיכא למימר אע"ג דחשיד גבי דידיה לא חשיד להכשיל לאחרים. שאין אדם חוטא ולא לו. ומאן דפליג סבר כיון דנחשד על הדבר. והוא דבר קל בעיניו ומזלזל בו. תו לא מהימן עליה לגמרי. ושייך ביה חשדא אפילו לגבי אחריני. **אבל** במומר להכעיס. אף רק לדבר אחד. ודאי לכ"ע לא מהימנינן ליה ביה. וכדקיי"ל דכוותה גבי שחיטה. ודבר פשוט הוא. דלאו ברשיעי עסקינן הכא. אלא במאי דמורי ביה היתרא. דוק ותשכח. ולא תטעה ותשכח.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:5:1)

**לא ישחוט אלא ע"פ מומחה**נראה דר"י נמוקו עמו. בהא נמי. טעמא רבה אית בה. משום דאי שרית להו. אתו למשרי נמי מומין שאינן מובהקין.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:1)

**מכרוהו** אבשר קאי. והגהה שבתי"ט מוטעת. הוא בינה דייק. ולא דק.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:2)

**מכרוהו לנכרים**כרע"ב. וגבי בכור לא תני מכרוהו לנכרים. דבכור תמים אסור בהנאה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:3)

**משו"ה**לא מיתני ליה ישלמו לו דמי טרפה בזול. כיון דהנאתו אסורה. הרי הם כאילו לא קבלו מאומה בעד הבשר שמכרו ממנו. ולא סגי דלא מהדר כל הדמים שלקח במכירה. **וכתי"ט** ואני תמה. שאע"פ שאסור בהנאה. אינו תופס דמיו כו'.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:4)

**ואני**אומר לו יהי כדבריו. שאין הדמים שקבלו אסורים בהנאה. מ"מ אין אלו דמי המקח. אלא כמתנה חשובים. וכהפקעת מלוה דנכרי דשריא. איך שיהא. הנך זוזי לאו דמי בשר הבכור נינהו. אלא מציאה הן. הילכך מיבעי ליה ודאי לאהדורי ללוקחים. דמי זבינא כוליה. על כל פנים. כך נ"ל. **משו"ה** לא תני ליה גבי בכור. כדפרישית אליבא דרע"ב. וא"צ לדחקו של תי"ט.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:5)

**וראיתי**בקרמ"ז. שהשיב על דתי"ט וז"ל. לק"מ. דאע"ג דאינו תופס דמיו. מ"מ לכתחלה אסור למכרו. ולא נחשדו ישראל על כך. ע"כ. **ולא** ידע מאי קאמר. דהא במכרו עסקינן. דכוותה בבכור הלוקחים שמכרוהו לגוים. בחזקת בעל מום מוכרים אותו. ולא עבדי איסורא. אמאי לא תנייה. אם לא כדתי"ט. שנהגו בו סלסול. או כדאמינא בס"ד. **ורמ"ז** לא ידע בשותא דמפרשים הכא. כד ניים ושכיב אמרה להך מילתא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:6)

**ועדיין**צריך לבאר. דמכל מקום גם מ"ש תי"ט. לפי שישראל קדושים. ומחבבים דבר שהיה עליו קדושה. שלא להאכילו לנכרי ולכלב.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:7)

**לא**דייק. שאי אפשר לומר כך בהחלט. דהא תנן ב"ה מתירין. לכתחלה הוא ודאי.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:8)

**הא**אין לך לומר אלא כלשון הזה. דווקא להמנות נכרי עם ישראל לטפלו עמו. הוא דשרו ב"ה. מיהא למכרו לגוי. לא שרו אליבא דכ"ע. **ותדע** דהא בהדיא תנן חוץ מן הבכור כו' שאינו נמכר באטליז ולא נשקל בליטרא. הא קמן דאפילו למזבן לישראל לא מזלזלינן ביה כולי האי. ובן נח מדקדק אפילו על פחות מש"פ. סתמיה מקפיד על המשקל ואזיל שקיל בליטרא. ואפילו לא תקיל ליה. הרי זה ודאי חשוב כמוכרו באטליז. דמאי שנא. וזלזול גדול הוא זה. יותר ממוכרו לישראל באטליז. **לכך** נראה בעיני שזה שחשב התי"ט שחדש דבר מדעתו. אינו סלסול רצוני וחפצי בלבד. ומשום מילתא דלא שכיחא. גרידא. אלא דינא דמתני' הוא. דכה"ג ודאי זלזול גמור הוא דהוי.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:9)

**ישלמו לו דמי הטרפה** שהיא נמכרת בזול. כלומר שכן דרך טרפה שנמכרת בזול. והא ודאי שאם מכרוהו ביוקר. שמחשבין כפי הדמים שקבלו. עכ"ל תי"ט. **ואף** שהוא אצלו ז"ל ודאי לא ברירא לי כולי האי אע"ג דלכאורה הכי הוא. כי היאך הלה עושה סחורה בפרתו של חברו. **מ"מ** יש לומר. כיון דקנסוהו רבנן. ואפקרוהו אפילו לקרן הנאכל. השתא נמי דהדר ליה קרנא. מיהא טפי לא בעו לשלומי ליה. וזכו הלוקחים בשבח וריוח. כיון דעבד איסורא וחשב להכשילם. **ותו** הא דינא נמי הוא. מידי דהוה אמוכר יפות ונמצאו רעות. דלוקח יכול לחזור. לא מוכר (עמ"ש בס"ד שם).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:10
[Lechem Shamayim on Mishnah Bekhorot 5:6:10](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Bekhorot/r/5:6:10)

**א"כ**תמה על עצמך. מצינו חוטא נשכר. אלא הכא נמי המקח קיים. קנו ומחזיר אונאה. וכי זבני. דידהו זבני. וברשותייהו אייקור. ואין לו אלא דמי טרפה. כן נראה יותר (עמש"ל גדולה מזו) ומתניתין נמי דיקא. מדלא מפליג בדידה.