## Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin Chapter 10

###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:1)

**מכניסן זוג זוג.**כתב תי"ט ותימה דהכא פסק הרע"ב כת"ק כו' וא"כ ס"ל דשבת זמן אפילין. ובפ"ג דברכו' מפרש דשבת לאו זמן תפילין ונמצאו שתי הלכות פסוקות דסתרן אהדדי עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:2)

**ואני**אומר דפירש"י ורע"ב מדידהו אדידהו לק"מ דהתם בפמ"ש לא אצטריכו לשבת לאו זמן תפילין. דבלא"ה ניחא פירושא דמתני' דהתם. במאי דקיי"ל לילה לאו זמן תפילין ובהא לחוד סגי. ולא נקטי לה אלא לרווחא דמילתא באשגרת לישן ואליבא דמאן דס"ל. א"כ הלכות אהדדי לא קשיין. דהא דנשי פטירי מתפילין משו' דהו"ל מ"ע שה"ג מחמת פטור דלילה. ולעולם שבת זמנם הוא כדפסקינן הכא. ואין איסור להניחן אלא מדרבנן. ואע"ג דבהל' תפילין נקטו מקצת הפוסקים לאיסורא מטעם שהן עצמן אות. כבר ביארתי בעזה"י שם (במו"ק סי' כ"ט) דמדאורייתא לא מיתסרי משו"ה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:3)

**והא**דהקשה עוד בתי"ט מהלכה פסוקה אחרת דהטור בא"ח (סימן ל"ד) פסק שיוכל להניח ב' זוגות תפילין. הא נמי לא קשיא מכמה אנפי אי בעית אימא כדעת קצת פוסקים שם דהא דשרי להניח אותן ב' זוגות. משום דחד מנייהו פסילי. משא"כ כאן דבכולהו כשרים עסקינן. ואב"א כדכתיבנא התם בס"ד דאפילו תימא בתרווייהו כשרין נמי ליכא בל תוסיף כל היכא דהאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי [סוכה ד' ל"א ע"ב] ואפ"ה איכא איסורא מדבריהם. דקאסרינן הכא היינו נמי משום ב"ת דרבנן ושני לן בין ב"ת דדבריהם. לב"ת דאורייתא. דעד כאן לא אמרינן לעבור בזמנן לא בעי כוונה [ר"ה דף כ"ח ע"ב] אלא בלעבור אב"ת דבר תורה. אבל לעבור אב"ת דרבנן ודאי בעי כוונה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:4)

**ואתי**שפיר דהא דשרינן התם היינו משום דמתנה שאין כוונתו לצאת י"ח כי אם בזוג א' שהוא אליבא דהילכתא כמבואר שם. אבל הכא לא מצי לאתנויי בהדיא שאינו רוצה לצאת אלא בא' מהם. דא"כ הו"ל לאידך משוי בודאי. משו"ה לא אפשר. וזה כפתור ופרח:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:5)

**עי"ל**ע"פ מה שכתבתי שם בסס"י י"א בס"ד דהא דאמרינן לעבור בזמנן לא בעי כוונה. היינו אליבא דמאן דאמר מצות אין צריכות כוונה. ואנן קיי"ל כמ"ד צריכות כוונה. יע"ש:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:6)

**ומ"ש**הרע"ב דחכמים גזרו שמא תיפסק לו רצועה. אתי לפרושי מ"ט אסרי להניחן בשבת אי קייל דזמן תפילין הוא. ומ"מ הכא   גבי הצלה לא חשו להך גזרה. ועמ"ש בס"ד שילהי פ"ק דביצה. וכמדומה שהתי"ט שם לא ירד לסוף דעת רע"ב בזה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:7)

משנה לחם
**בלח"ש**והא דהקשה עוד בתי"ט (ר"ל בכח דבריו ישנה לקושיא זו. עם ששתק ממנה בתי"ט מלזכרה בפירוש. דממילא משמע ומכללא. וק"ל. שלא על הקושיא המבוארת בלשונו של תי"ט נתכוונתי. ולשוני יורה כחץ יגיד. ויעיד כוונתי הרצויה. למבין גלויה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:1:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:1:8)

משנה לחם
**שם**ס"פ יע"ש. נ"ב (ואף למאי דסא"ד דהתי"ט. דבמסקנא לכ"ע שבת לאו זמן תפלין לק"מ. דאין צורך לומר דלפ"ז פליגי בדר"ש. אלא דכ"ע ס"ל יש מקום לשני זוגות. ואפ"ה לת"ק לא שרי אלא זוג אחד. דבדין הוא אפילו זוג אחד לא. אלא משום דבחול אורחיה דמצוה בהכי. לא חשיב משוי. ומשום בל תוסיף ליכא. אי משום דלאו זמניה. אי משום דכוונה מיהת בעי לעבור שלא בזמנן. משא"כ בשני זוגות. דחד מנייהו ודאי משוי הוי. הכי הו"ל להרב למימר. דהוו מיתרצן פיסקי שפיר. **ובלא"ה** דבריו תמוהין. דלמאי צריך תרתי. דהיינו לכ"ע לאו זמן תפלין. וקמפלגי בדר"ש. הא אפילו בחדא מהנך. נמי מיתוקמא פלוגתייהו. וק"ל. איברא מיחוורתא. כדשנינן. בשיטתא דשבת זמן תפלין. דניחא טובא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:2:1)

**וכן בנו.**עמ"ש בס"ד מ"ב פי"ח דשבת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:2:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:2:2)

משנה לחם
**לחצר החיצונה**סתמו כפירושו. שהעומד בחוץ. נותנו לחברו העומד בחצר. ואע"פ שהיא רה"י גמורה. **ותיובתא**דתרי גברי רברבי. הט"ז ורש"ל. כמ"ש בס"ד במו"ק סשמ"ט.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:2:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:2:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:2:3)

משנה לחם
**בלח"ש**ס"פ גוונא. נ"ב **ולא** ניחא לי. לאוקמה ברק רוק תפל. דחזי לעבוריה על גבי כתם. כדאיתא פ"ט דנדה. ודומיא דמי רגלים. דתנן לעיל פ"ט. חדא. דההיא יחידאה הוא דקאמר לה. ותו. אפילו לר"י גופיה. הא לא שמעינן ליה דמחייב אלא במי רגלים ואינך דקתני התם. ולא אמר הכי בכולהו שבעה סממנין דמעבירין על הכתם. גם דוחק עצום הוא לפרש רק. דווקא בשלא אכל ולא טעם עדיין כלום (ועטא"ח סימן שנ"ה לענין צואה) **ועפמ"ש** לא יקשה ג"כ על פסקו של הטור. שסותר לפסק הלכה. בטהרות פ"ח. וק"ל. ועמ"ש בס"ד במו"ק סימן חר"ג. **עוד**יש לדקדק. היאך יתחייב על הוצאת רוק בפיו. הא תנן המוציא בפיו פטור. **וצ"ל** דווקא מידי דלא אורחיה. מה שאין כן ברוק דאורחיה הוא. הו"ל מוציא כדרך המוציאין. **וצ"ע**מ"ט לא נקט תנא צואה נמי. והו"ל למסתם לא יעמוד אדם בר"ה ויעשה צרכיו ברה"י כו'. דכייל קטנים וגדולים. **ולפום** מאי דכתיבנא לעיל ניחא. דמשתין דווקא. **איברא**בש"ע פסק בשני מקומות לאיסור. **וצ"ל** אליביה. כדשנאי מעיקרא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:1)

**וישתין בר"ה.**דמפיק מרה"י לר"ה ואם השתין חייב חטאת עכ"ל רע"ב.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:2)

**וא"ת**מי רגלים למאי חזו. הא תנן פ"ט דשבת מי רגלים כדי לכבס פי שבכה או כדי להעביר על הכתם דהוי שיעורא זוטא טובא. ואפי' למאן דמפרש התם בגמרא [שבת דף צ' ע"א] דמ"ר עד מ' יום דווקא (ע"ש בתו') משמע דאין חייבין על הוצאת כל מי רגלים. מ"מ לא יהו אלא שופכין דברביעית. ושפיר משכחת במשתין שיעור רביעית:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:3)

**אבל**ברק איני יודע ליישב. (ואולי בבולע לתוך פיו מלא לוגמיו משקין ופולטן איירי. אלא דכה"ג לא מיקרי רק. והכי נמי משכחת לה במקיא. ואין כל זה במשמע לשון רק) ובגמרא אמתני' דהכא בתרווייהו איתא חייב חטאת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:4)

**ואולי**י"ל כיון דקפיד עליה חשיב אפילו בציר משיעורא. וסתמא כר' יהודה דמחייב במלאכה שא"צ לגופה. ולא בעי שיעורא ומידי דחזי. (עמ"ש בס"ד רפ"ט דשבת) ואפי' באצולי טינוף לחוד מחייב. כדאי' בגמר' דפ"ק דשבת (דיא"ב):


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:5)

**ולפ"ז**כולה מתני' ר"י היא. והיינו דתנינן ר"י אומר אף משנתלש רוקו בפיו. דה"ק שר"י אומר אף משנתלש רוקו כו' דהיינו אאצולי טינוף נמי מחייב:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:6)

**ובזה**יש סיוע ג"כ לפסקו של הטור כאן דפסק הילכתא כיחידאה. אלא ודאי משום דס"ל דסתמא דמתני' דהיינו בבא דרישא נמי אליבא דר"י סתם לן תנא. והרבה במשנה דוגמתו (עבתי"ט בתרא דביכורים ומ"ש בס"ד שילהי ברכות):


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:7)

**א"נ**אפילו תימא ככ"ע. ורוק למאי חזי. לכסות בו צואה כל שהו. להתיר לקרות ולהתפלל כנגדה. אך לפירוש זה צ"ל דאינו חייב אלא בצריך לו לרוק לצואה המונחת שאי אפשר לבטלה באופן אחר. שזולת זה אינו עומד לכך ואפי' מצניעו בטלה דעתו. אבל לפירושא קמא שפיר מיתוקמא מתני' כסתמה בכל גוונא:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:5:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:5:8)

משנה לחם
**נופו**נראה כי בלשון חז"ל. שם נוף. מיוחד לסוף הענף וקצהו הנוטה לארץ. להבדילו מן עצם הענף. שהוא מתפשט אם לרוחב האילן. או עולה בזקיפה **והכא** במאי עסקינן בנוף סמוך לקרקע. ובאמצעית הענפים גבוהים יותר מקומת אדם. באופן שיכולים להלך תחתיהם ולטלטל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:8:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:8:1)

**מטלטלין תחתיו.**עבתי"ט שהעתיק לשון הרמב"ם שממלא בדיו ועליו וקושרן בארץ. וכתב עליו ולא הבינותי איך קושרן בארץ. ומתוך כך נכנס לדוחק והחליף המלה באחרת. ואיני יודע מי הכניסו לכך ומה בינה יתרה צריך לזה שקושרן ע"י יתדות תקועין בארץ ובזה א"צ להגיה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:9:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:9:1)

**של פטמים.**הפ"א פתוח"ה והטי"ת דגושה וכן צמרים והם תוארים על משקל גנבים:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:9:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:9:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:9:2)

**שהיה בירושלים.**דכרמלית היא. כתב התי"ט ורש"י שפירש שמערבין כולה אלא שלא עירבו היינו לפי פירושו כו'. ודוחק לומר שאם היתה יכולה לערב כולה שלא עירבו. ולהרמב"ם ניחא שאינה יכולה להתערב כולה עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:9:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:9:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:9:3)

**ואני**אומר ולטעמיה להרמב"ם מי ניחא. ליעבד לה שיור דמילתא זוטרתי היא. ומה שהוסיף בתי"ט לומר שלא עירבו כלל. כדי שלא יבואו להוליך במקום שלא עירבו. זהו דבר שא"א לשומעו שהרי בית א' הוי שיור. ובקל היו יכולים להניחו בקצה העיר במקום שלא יהו נכשלין בו. וע"כ הוא דבר בטל. שאם כדבריו ביטלת תורת עירוב מעיר של רבים. אלא ודאי מאי אית לך למימר אליבא דרמב"ם פשיטא כיון שיכולין לערב. באמת עירבו ועשו שיור. ושוק של פטמים באותו שיור היה שדינו ככרמלית. וזהו שאמר הר"מ לפי שהיא של רבים לא היתה מעורבת ר"ל כולה וסמך לו על העיקרים שכבר זכר כך אליבא דרש"י נאמר שעירבו כל המבואות חוץ מאותו שוק. אולי ע"י שכחה. כדאשכחן טובא כה"ג במשנה וגמרא לעיל. וזימנין נמי דמתקלקל העירוב ומיפסיד ולאו אדעתייהו. ודילמא הכי הוה מעשה מעתה אין דוחק לגמרי בפירש"י. ומפ"ה דפסחים אין ראיה דאיכא   למימר דההיא לאחר שנפרצו בה פרצות שתורת ר"ה עליה כמ"ש שם בס"ד. ועמ"ש רפ"ד דר"ה ובמס' מדות:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:1)

**מחזירין רטייה במקדש.**שהוצרך לסלקה שלא תהא חוצצת. דחציצה פוסלת דבעינן ולקח הכהן כפירש"י. ואע"ג דקיי"ל לקיחה ע"י ד"א שמה לקיחה. לא דמי להכא עמ"ש התו' גבי עובדא דיששכר איש כפר ברקאי. ומ"ש בס"ד בביאור אותו מאמר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:2)

**יבלת.**פירש"י יבלת שם דבר לאותו מום ואינו שם תואר כיבלת דקרא. וכתב התי"ט ולא ישתנה משקלו (ר"ל במשנתנו לא ישתנה נקודתו מהתואר שבכתוב) כי נמצא ש"ד ע"ז המשקל כמו אדרת צמרת יבשת עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:3)

**ואני**אומר אדרת איננו ש"ד. אבל גם הוא שם תואר נקבי לגפן. והשם מזה הענין אדר היקר או אדירות. אולי נתכוין הרב לאדרת שער. וככה יבשת הנה הוא תואר לארץ. והשם מזה הענין **יבושת**. ואולי גם בלשון המשנה נקרא השם יבולת אחרי שאינו נקוד. ועל משקלו יכולת קטורת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:4)

**ויותר**נאות היה לדרכו של בתי"ט להביא רעיו ממשקל הדגוש גחלת בהרת ודומיהם. אלא שי"ל דשאני הני דלית בהו תואר וא"צ להבדיל ביניהם. כמו שהצטרכנו בגזרה זו הנדרשת. ומי יודע אם לא בא בהם הפת"ח בפ"א הפעל מפני אות גרונית הנמשכת כדי להרחיב עליה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:5)

**ואמנם**נמצאים דגושים גם משאינם בעלי עי"ן גרונית כמו דלקת צמרת. אלא שבהם יש מקום למין הטענה הקודמת. שלא הוצרכו להבדל מבלי המצא התואר בגזרתם משא"כ בגזרת יבלת אחרי נמצא בה התואר. יתכן להבדיל בינו ובין השם:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:6)

**לכן**נ"ל שגם בלשון המשנה ישתנה השם ביו"ד השואי"ת. ויהא ע"מ דבלת תאנים עצרת עשרת. ולפ"ז נאמר בקיבוצו (במס' נגעים פ"ו) אף **היבלות**. היו"ד בשו"א והבית קמוצה. וזה על שני המשקלות. רצוני בין אותן הבאין בפת"ח פ"א הפעל ודגושי העי"ן. ובין הבאין בשו"א ורפויים. כמו שתאמר מן בהרת בהרות שאין הבי"ת סגול"ה אלא בסבת אות גרונית שאחריה. ומן עשרת עשרות ופתחות העי"ן להרחיב על אות הגרון. ככה נאמר בריבוי **יבלות** מנפרד **יבלת.** וכן נראה יותר שהשם בזה הענין מן הרפויים. ולא שיהו השם והתואר שוין בקריאתם כדעת התי"ט. וגם הלום ראינו שאותן התוארים פתוח"י פ"א הפעל. ישתנה בהם השם להבדיל ביניהם. מה לנו לילך אחר הזרים רצוני אותן שלא נמצא להם התואר (שאינם מצויים) ואין צריכים להשתנות. ואפילו היה מדרך לשון המקרא שהשם והתואר ישתוו בענין. רגילים חז"ל להפריד ביניהם ולייחד לכל א' שם לעצמו מאותה הטענה שזכר בתי"ט שלשון חכמים לחוד. וכן הוא על הרוב המציאו הלשון המיוחד לצרכם להבדיל בין ההוראות המשותפות באותו ענין בלשון המקרא. ועשו זה בחכמה כדי להקל על התלמידים להכיר מיד הענין הנדרש. וזהו שחידשו משקל תרם וזולתו כאשר כבר זכרתי במקומות מהגהות התפלה בעזה"י:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:7)

משנה לחם
**יבלת**צ"ע האי יבלת היכי דמי. אי בקרבן תמיד ומוסף. וליכא אחריני. בכלי אמאי לא. ואסור. לגמרי משמע. אפילו אם אי אפשר ביד. **ושמא** בנדרים ובנדבות. ובי"ט קאי. ולמ"ד קרבין בי"ט. א"נ בתמיד ודכוותיה ובדאיכא אחריני מיירי. וקמ"ל דאפ"ה ביד שרי. ולא צריך לאהדורי אאחריני.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:8)

משנה לחם
**בלח"ש**שער. נ"ב (הלא גם הוא אינו ש"ד אלא תואר בלבד).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:13:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:13:9)

משנה לחם
**שם**וזה (ר"ל שהבי"ת נקמצת ברבוי. זה ישתתף בשני המשקלות. אמנם יובדלו בנקוד פ"א הפעל).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:14:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:14:1)

**בגלגל.**כתב הרע"ב אבל בשאר בורות אסור משום גזרה כו' ובמקום דליכא למגזר כו' מותר עכ"ל. הכי איתא בגמרא אמימר שרא למימלא בגילגלא במחוזא אמר מ"ט גזרו רבנן כו' הכא לא גינה ולא חורבא איכא. ודכוותה אשכחן לאמימר בהמצניע (דצה"א) ועמ"ש בתו' פב"מ (דכט"ב) ד"ה גזרה עיליתא דשישא:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:15:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Eruvin 10:15:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Eruvin/r/10:15:1)

משנה לחם
**שלא לשהות הטומאה** עמ"ש בס"ד במו"ק ריש הלכות חנוכה.