## Lechem Shamayim on Mishnah Kelim Chapter 1

###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:1:1)

**סדר טהרות**


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:1:2)

**לענין**מ"ש הר"מ בהקדמת פירושו לסדר זה. בדין משמשי ע"א. עיין מ"ש בס"ד בלח"ש פ"ג דכ"א.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:1:3)

**שם**ע"ג וכאשר נגע הראשון לדבר אחר. כצ"ל. ור"ל באוכל אחר. **שם** ואמנם היות משקין טמאין יטמאו האוכלין. היא מדרבנן. **ר"ל** משקין הטמאין ממגע. משא"כ במשקי זב וזבה. שהן אב הטומאה. **שם** דג"ב. ולזה בא לשון התוספתא. משקין (טמאין) מטמאין כו'. כצ"ל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:1:4)

**אבות**ע"ל הר"ש בתי"ט. ומסיים בה דאין אדם וכלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה. **כלל** זה נאמר בו. חוץ מן המשקה. כדתנן פ"ח דפרה. כל ולד הטומאות אינו מטמא כלים אלא משקין.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:1:5)

**ומ"ח שאין בהם כדי הזיה** לימא תנן סתמא כר"מ. עמ"ש בחי"ג פ"ק דיומא (יד"א).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:1:6)

**במגע**עיין לשון הר"מ שהובא בתי"ט. והוגה במקום האדם צ"ל השרץ. **אך** ההגהה היא שבוש נגלה. אין לשונו סובלו. שכוונת הלשון רצויה כמו שהוא לפנינו. ר"ל שאם נגע השרץ (או כל דבר טמא) בשטח גשם האדם. בכל מקום ממנו. הנה טמאהו השרץ לאדם. **אמנם** ודאי כן הוא גם בהפך. שאם נגע אדם בכל שטח גוף השרץ וכל טמא שהוא. באיזה מקום ממנו שיהא. נטמא. מקרה אחד הוא לטהור. לקבל טומאה. ולטמא. להביא טומאה. שניהם שוים בכך. ומורה על זה גם סיום לשון הר"מ. באמרו ואין הבדל בין שנגע בדבר הטמא בידו או ברגלו כו'. לא ס"ד באלו אלא **אפילו** נגע בשערו. והוא הדין בנגעו בשער של שרץ ונבלה. כמ"ש בעור והרוטב.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:2:1)

**ומ"ח**ע"פ הר"מ. ודע שאמר יתברך וכבס בגדיו וטהר בערב. כצ"ל. **שם** אולם כאשר פרש ממטמאיו שיהיה ראשון כו' וכאשר הועתק מן הנבלה ונגע בכלים והוא מועתק ממנה שיטמאו אלו הכלים כו'. **לשון** זה משובש. כי אין כלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה (כמש"ל) **כמדומה** כאן חשב שהנושא נבלה נעשה אב הטומאה. ונשתבש המחבר (או המעתיק שלא הבין לשונו) כי היא סתירה מבוארת מניה וביה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:2:2)

**שם**הנה יתבאר לך מזה שהנבלה מן העתקתם נטמא גופו. **גם** לשון זה נעדר הבנה. מוטעה בלי ספק. ור"ל שהנבלה ממשאה נטמא כו'.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:2:3)

**וחשוכי בגדים** ע"ל הר"ש. ובשלמא עצם כשעורה כו'. **ר"ל** עצם דמת. דלא קחשיב תנא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:2:4)

**עתיו"ט**ז"ל. עוד יראה לי דאיכא למדרש מפשטיה דקרא והנוגע במי הנדה יכבס כו'.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:2:5)

**כלפי**לייא. הא קמהדר אדלא בעי כבוס. ונסיב קרא דבעי כבוס. וקרא דאייתי נמי לא כתיב ביה כבוס. אלא יטמא. ונכשל בתי"ט כדרך שנכשל רע"ב בכאן.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:1)

**מטמא משכב תחתון כעליון**ע"ל רע"ב עד מטמאין אוכלין ומשקין אבל לא אדם וכלים.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:2)

**ר"ל**אבל לא אדם וכלים שנגעו בהן. אחר שפרש הזב מהן. **כתב** עוד דאילו תחתונו של זב כו' אפילו עשר מצעות זע"ג זו ואחד מן הטמאים הללו (נגע) בעליון כו'. כצ"ל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:3)

**מרכב**עתי"ט שמ"כ שתפוס הוא מה שאחרי הרוכב ומה שלפניו. **אנכי** הרואה דברי מפרש זה הם דברי הגמרא רפ"ג דעירובין דקרי לתפוס שהוא מרכב. גבא דאוכפא. והיינו ודאי מה שבולט מן האוכף מלפניו ומלאחריו. שנשען עליו הרוכב בעת רכיבתו שיהא יושב זקוף. ולא יתנועע לפניו ולאחריו. במרוצת הסוס וקפיצתו. וע"י בליטות הללו היוצאות מן האוכף. נשאר הרוכב מיושב כדרכו. שהעצים האלה מחזיקים אותו ביניהם באמצע. ותומכים רכיבתו שלא יפול מן הסוס. לכן נקראים מרכב (בשהם סבת הרכיבה ולא תתכן בלתם) **והוא** חלוק מן המושב. שהוא הכסא של האוכף. שיושב עליו הרוכב. וזה הכסא דין מושב יש לו. דמאי שנא ממושב דעלמא. וזהו מ"ש שם בגמרא. אי דיתיב עליה היינו מושב מילתא דפשיטא היא. שכל העשוי לישיבה. וישב עליו הזב. מטמא מושב (שמגעו ומשאו שוים) בין שמושבו מונח על הקרקע או על כל דבר שיהא. ועל האדם ועל הבהמה. הכל שוה. לעולם מה שתחתיו ועשוי לישיבה. מושבו הוא. **ולא** ירדתי לסוף דעת התו' שהביא תי"ט כי מגמר' הנ"ל שלפנינו מוכח דאין חילוק בין ישיבה לישיבה. בין במושב דקרא. בין דמשנה. כמה לא חלי ולא מרגיש בתי"ט גברא דמריה סייעיה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:4)

**שהוא מטמא תחת אבן**כו' ע"ל תי"ט והשתא איכא תרתי גוונא אבן מסמא. אחת שהזב ע"ג האבן ומשכבות ומושבות תחתיו. **ר"ל** שמשכבות ומושבות טהורים נתונים תחת האבן. דשאר דברים שאינם ראוים למשכב ולמושב. אין הזב מטמא אותם באבן מסמא כו'. ואחד שהמשכב והמושב תחת האבן. **ר"ל** משכבו ומושבו של זב שכבר שכב וישב עליהם ונעשו אב הטומאה. הם תחת האבן. והטהור יושב עליה. כך צריך לבאר לשון זה של תי"ט ולהשמר המעיין מן הטעות. בערבוב הלשון המשותף לטהור ולהפכו.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:5)

**חמור מכולם המת**ע"ל רע"ב. עד ומה שמצורע מטמא בביאה. אין טומאתו כטומאת אוהל. דאם הכניס ידו בבית המנוגע טהור. **ר"ל** מצורע דחשיב במתני' למעלה מזבה. כייל נמי בית המנוגע. ואבן המנוגעת. **אפילו** נכנס כולו. וכליו בידיו. אינן טמאין מיד. וכן אם עמד בפנים. ופשט ידיו לחוץ. או להפך. צריך שהייה. וכן המצורע צריך שהייה. כשנכנס שלא ברשות. גם אינו מטמא כלים שבבית. אלא עד ד"א. לדר"ש עיין פי"ג דנגעים.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:6)

**שם**ואפילו נכנס כולו חוץ מחוטמו טהור. כו'. דביאה במקצת לא שמה ביאה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:7)

**היינו**בנכנס דרך אחוריו. אבל כדרכו. כיון שהכניס ראשו ורובו לבית טהור. טמאהו. **ובזו** טומאתו חמורה ממת. שמצינו מקצתו בפנים. והבית טהור. עספ"ד דאהלות. ושם פ"ו.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:8)

**ומת**דמטמא אפילו עובר. שמעינן ממתניתין דקוברי המת שהיו עוברים כו' רפ"ו דאהלות.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:3:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:3:9)

**עוד**יש במת. שאם הוא מאהיל על האדם. או אדם מאהיל עליו. טמא. מה שאין כן במצורע שאינו מטמא טומאת אוהל אלא בביאה לבית. ותחת דבר המסכך עליו. ועל האדם והכלים.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:5:1)

**ופטור מן הפריעה** כו' **עמ"ש** בס"ד רפ"ק דמגלה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:7:1)

**בפירוש**הרא"ש (דח"ב בראשו) שקדש יהושע כל עיירות (מוקפות חומה של א"י) בקדושת כו'. כך צ"ל לדעתי. **שם** כלומר לנשאו צ"ל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:8:1)

**עזרת ישראל מקודשת שאין מ"כ נכנס לשם**הוא הדין דהוה מצי למתני רבותא טפי. שאין טהור גמור נכנס לשם עד שיטבול. אע"ג דלא חסריה מידי. דהכי תנן פא"ל הממונה (מ"ג) עמ"ש שם בס"ד. אלא דקמ"ל אפילו טבל והעריב שמשו. אינו נכנס עד שיביא כפרתו.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:8:2)

**החיל מקודש**עמ"ש פ"ב דמדות.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:8:3)

**לשחיטה**לשון רע"ב. אע"פ שאפשר לזר לשחוט בעזרת ישראל. **היינו** כמדת רבי. אבל אליבא דריב"י דמרחק צפון לא אפשר. ואתיא נמי כברייתא דכולן אני קורא בהן תכף לסמיכה שחיטה. חוץ מזו שהיתה בשער נקנור כו'. דאזדא לה בשטתיה. כדאוקמה סוגיא דתלמודא פ"ג דזבחים (דלג"א).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:8:4)

**הילכך**לא מסתבר פסקא דהר"מ פ"ה מהלכות בית הבחירה (הלכה טו) דשביק מתניתין וברייתא. ופסק כיחידאה ולקולא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:8:5)

**ולענין**שחיטה בזר. היכא דאפשר בכהנים. עמ"ש בפא"ל הממונה ופ"ד דקידושין. וריש חולין. ורפ"ב דזבחים. ובתשובה כ"י על עסקי ריבה הנחשדת.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:8:6)

**ולתנופה**בגמרא ספ"ק דיומא משמע. שברגלים היו דוחקים ונכנסים לשם להשתחוות. וגם משם והלאה עד לי"א אמה של אחורי בית הכפורת ועחי"ג **וצ"ע** איך דינם של י"א אמות הללו. לענין עשר קדושות דבמשנתנו. ועיין הגהה שלי בסיום ספר קצ"נ. ובהגהותי לרמב"ם ה"ל בב"ה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:8:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:8:7)

**בפיר"ש**וחייבין עליה חטאת. מחוסר כפורים. כגון זב ומצורע ושאר כל הטמאים שנכנסו לפנים ממחיצתם. כצ"ל. **בפירוש** רא"ש. ועוד לר"ל (נ"ל ט"ס. דלר"ל עזרה בעינן. אלא צ"ל לר"י) איכא שוחט הפסח על החמץ. כצ"ל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:9:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:9:1)

**שאין ב"מ ופ"ר**נכנסים כו'. עתי"ט סוף הדבור. ואפילו שלא רחוץ ידים ורגלים. לא מיחייב אפילו בהיכל בלא עבודה. **אשתומם** על זה כשעה חדא. מי אפשר למימר הכי. עמ"ש בס"ד פאל"ה (מי"א). **שוב** עיינתי בר"ש. חזינא דמספקא ליה טובא. ולא אסיק ביה מילתא ברירא כדמסיק תעלא מבי כרבא. ותי"ט מפשט פשיטא ליה מאי דצריכא לפני ולפנים וצריכא רבה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:9:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Kelim 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Kelim/r/1:9:2)

**בפיר"ש**אכתי תקשי למה פוצעים אביאה ריקנית. דביאה דבין האולם ולמזבח (והיכל. לאו) חדא קדושה כו'. כצ"ל.