## Lechem Shamayim on Mishnah Keritot Chapter 5

###### Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Keritot/r/5:1:1)

**שהנפש יוצאה בו**הא דמקשי תי"ט אפסק הר"מ בדם שחיטה כל זמן שיש בו אדמימות.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Keritot/r/5:1:2)

**לא**ק"מ. דלא אדר"ל בהקזה סמיך. אלא משום דמשמע ליה הא דתנן שהנפש יוצאה בו. לא קאי אלא אדם הקזה בלבד. ולא כמ"ש תו'. ולישנא הכי משמע ודאי. **ויש** לי להביא ראיה ג"כ. מהא (דריש מכלתין דד"ב) דמוקמינן ג' כריתות שבדם. חד לדם חולין. וחד לדם קדשים. וחד לדם כיסוי. ודווקא בדם קדשים מצינו שיש קפידא בדם שנפש יוצאה שמכפר. ככתוב כי הדם הוא בנפש יכפר. משא"כ דם שחיטת חולין. דאתרבי אפילו אינו דם הנפש. **וכן** דם כיסוי. לא בעינן דם הנפש. כמו ששנינו דם שעל הסכין חייב לכסות. ואתרבי לכרת. הא ודאי לא קפדינן אלא אמראה אדמימות דבעי ודאי. כדילפינן מנין לדם שהוא אדום כו'. **אבל** סתמא דגמרא דחולין כל מראה אדמימות כו'. אינו ענין לכאן. דהא מוקמינן ליה בצללתא דדמא. **וא"נ** כדס"ד דתלמודא מעיקרא. בנתערב במים איירי. בין הכי או הכי. דילמא בדם שהנפש יוצאה בו קמיירי.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Keritot/r/5:5:1)

**מביא שלש חטאות** א"ל רבא לר"נ וליתי נמי אשם ודאי (עמ"ש בס"ד בחידושי גמרא) דנותר דקודש הוא. א"ל דלית ביה ש"פ. והא מעיקרא דאית ביה ש"פ. ב) א"ל ההיא חתיכה דלאו נותר. והא יש אוכל אכילה אחת דקתני ביה נותר. ואשם. א"ל ההיא בגסה. והא בדקה. אי נמי (כצ"ל לדעתי) ההיא בימות הגשמים. והכא בימות החמה. גמרא. וראית הכל נבוכים בה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Keritot/r/5:5:2)

**ונ"ל**ברור שכך פירושה. ההיא בגסה כפירש"י אכילה גסה שאכל הרבה. ר"ל אע"ג דלא אכל עד שקץ במזונו. כאכילה גסה דעלמא אלא אכילה גסה דהכא שאכל הרבה. יותר משיעור אכילה סתם. שהיא בכזית. והוא אכל הרבה. דהיינו לפחות שתי זתים או יותר. ואתיא כר"ז דלעיל (דיד"א) דאוקמה לההיא שאכל כוליה בחלבה. דקרי לה גסה. משום דהויא לה בציר מככותבת (שהוא שני זיתים) דאיירי התם לענין י"כ. ולא סגי בלא"ה. לאפוקי הכא. דאיירי בסתם אכילה בכזית. שהוא הפחות שבשיעורים (וסגי ליה הכא לענינא דמתני') והיינו דקה. **ואע"ג** דלקמן בעי תלמודא לאוקמה לדהכא. נמי באכל כוליא בחלבה. אליבא דר"ש. **הא** לא קיימא במבקנא. זה ישר ונכון.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Keritot/r/5:5:3)

**ולשון**רש"י ג"כ מדויק באופן זה (ועיין עוד מ"ש בחידושי גמרא להבנת לשון רש"י).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Keritot/r/5:5:4)

**ולכאורה**י"ל בגסה. בשר בהמה גסה. ובדקה בשר דקה. שזה מתקיים. וזה אינו מתקיים. וכך שמעתי מי שרצה לפרש כך.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Keritot 5:5:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Keritot/r/5:5:5)

**אבל**טעות הוא. לפי שאין בחטאות הנאכלות גסה. אלא כולן ממיני הדקה הן. וכן אשמות. ואע"ג דאיכא נמי נותר דשלמים. מיהא מסתברא. מילתא פסיקא נקט. ר"ל נותר אחד שוה לכל הקרבנות. **ותו** מאי פסקא. דלוקי התם דווקא בגסה. והכא בדקה דווקא.