## Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot Chapter 12

###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:1:1)

**ופסקה**עתי"ט עד וזו דעת הרמב"ם. לא ידענא מאן פליג עליה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:1:2)

**חמש שנים**עתי"ט שנתן טעם הגון לחמש שנים אלו שדברו בהווה. שמקפדת שתהא נזונת עד שתהא בת שבע. ונכון הדבר לפי שבת שבע היא עונת הפעוטות. שאז יש בה דעת קצת. שתוכל להשיג כדי חייה מעצמה. דוק. עמ"ש בס"ד פ"ה דגטין. ובזה דברי תי"ט מוטעמים (אם אדם משתעבד לזון חברו כך וכך שנים. כדרך ששנינו בבת אשתו. עמ"ש במו"ק ח"מ ס"ס).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:1:3)

**חייב לזונה ה"ש**קמ"ל דחשיבי כה"ג קצובים. כיון דיש קצבה לשנים אע"ג דליכא קצבה למזון. ובהכי לא תקשי לדעת הר"מ. דס"ל דמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב שלא נשתעבד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:1:4)

**מזונותיה**משלם. לא לפי ברכת הבית בלבד. עתי"ט מ"ג דלקמן.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:1:5)

**ואחד נותן לה דמי מזונות**פשוט דהוא הדין אפילו טובא כה"ג.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:1:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:1:6)

**הבעל נותן לה מזונות**עתי"ט עד מ"מ כל תנאי שבממון קיים. נראה שר"ל משום די"ל לשמא יתנה הבעל מתחלה ברצונה. שלא יעלה לה מזונות. להכי אהני חיובא דהכי. ולא ידענא מאי הוה צריך לכך. ומי עדיף מנשאת לשנים. ופסק לה כל אחד בפני עצמו. ששניהם חייבים. ולא מצי ראשון למפטר נפשיה. אע"ג דאית לה ודאי מזונות משני. וליכא טצדקי לאפקועי חיוביה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:3:1)

**ונותנין לה מדור**ואם נפל כו' ודבר תימה הוא כו' וכי סגי ליה לכתוב את תהא יתבא. עכ"ל תי"ט.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:3:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:3:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:3:2)

**תימה**על תמיהתו. וכי אילו כתב לה את תהא מתזנא. כל ימי אלמנותיך. מה היה חסר בכך.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:3:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 12:3:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/12:3:3)

**ואם אין את אצלינו א"ל מזונות**עתי"ט עד והר"ן כתב כו' ותמיהני דא"כ אפי' לפי ברכת הבית נמי לית לה ע"כ. ולאו מידי הוא. דכל דומיא דבית. בבית קרי לה. ולפי ברכת הבית. בכלל בבית. ותו דבבית ודאי לגופיה אצטריך. לבית שנפל. כמש"ל שדברי תי"ט שם תמוהים. ואפ"ה תרתי שמעינן מנה.