## Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot Chapter 5

###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:1:1)

**יוסיף**עתי"ט ז"ל וגדולה מזו התירו כו'. ואני אומר אין זו גדולה. כי שם ודאי צ"ל כך להשוות המדה לכל הכהונה. ברם הכא כי כתב לה דחזי ליכי. לדעתי לאו שפיר עביד. ומחינן ביה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:1:2)

**בתולה גובה מאתים**היינו בדלא הכניסה לו משלה כלום. כסתמא דמילתא בארוסה. מיהו אי הכניסה לו כספים. והוסיף לה שליש כדין הנשואה (כדלקמן פ"ו מ"ג) נראה דלכ"ע אית לה ההוא תוספת שליש בכל גוונא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:1:3)

**ה"ז בעילת זנות**צ"ל אחר תקנת כתובה. דכתובה דרבנן היא. תדע דהא פילגש לגרסת ראב"ד ורשב"א. בקידושין בלא כתובה היא. ואפילו למ"ד בגמרא (פ"ק דיט"א) כתובה בתולה דאורייתא. מיהת באלמנה כ"ע מודו דהויא דרבנן. מיהו בגמר' דפרקין (נו"ב) משמע דר"מ ס"ל כתובת אלמנה נמי דאורייתא (עחי"ג שם).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:1:4)

**אמנם**בפילגש הנוסחא הישרה היא בפכ"ג בלא קידושין ובלא כתובה. כמ"ש בחי"ג שם בס"ד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:2:1)

**שנים עשר חדש**וכך מצינו אף בערלים. ככתוב מקץ היות לה כדת הנשים יב"ח. נגד זה מצינו בעברים ההפך. כי כתוב מלא שבוע זאת ונתנה לך וגו'. ופירש"י מיד אחר שבעת ימי המשתה. שמא מפני שרחל היא היתה באמת מיועדת ליעקב. אע"פ שלבן נהג עמו מדת רמאות. והערים להשיא לו לאה בתחלה. מ"מ לא היה בדעתו לעכב רחל. לבלתי תת גם אותה לו לאשה. כאשר כה עשה בסוף. לכן מתחלה כשהכין צרכי נשואי לאה. אז הכין מסעדי גבר. גם צרכי נשואי רחל בבת אחת בידעו שיעקב חפץ ברחל. ויעשה לו כל רצונו בצאן. בשבילה. על כן ודאי הזמין מיד גם צרכי השניה בפעם אחת כי לא ימנענה ממנו. אם יאות לו לעשות חפצו. בענין שמירת צאנו עוד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:2:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:2:2)

**כך נותנין לאיש**ואין משגיחין בו. אם הוא אלמון. נראה לי פשר דבר. דהיינו אם נושא בתולה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:2:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:2:3)

**ולא נשאו**עתי"ט. ז"ל. ומיהו ק"ל דתנן התם ישאו קטנות. והו"ל ינשאו. הא ל"ק קרי ביה יִשָאו וכמנהג חסרי הפא. שהדגש עומד במקום החסרון. אלא מיהא נושאות קשיא. וי"ל נשאות מהנפעל לא מצי למתני. כי אז הוא נפעל נשלם. ולא שייך התם אלא עתיד. לפיכך נשתמשו גם בקל. וזה מדרך לשון חז"ל. להשתמש בפעלים. כפי צרכם. לדבר והפכו. כמו שיאמרו חולץ ונחלץ. תופס ותפוס. רוכב ורכוב. והרבה דומיהם. ואין זה חדוש כלל. אבל מ"ש בנוסח ירו'. נישאו ביו"ד. אינו אלא לסימן הנקודה. כי אי אפשר להיות כאן חיר"ק מושך יו"ד. זה ודאי טעות.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:3:1)

**ב"ד שלאחריהם אמרו**אע"ג דנראה שלא היו גדולים מב"ד שלפניהם. אעפ"כ היו יכולים להחמיר על דברי הראשונים ולא חשוב בטול דבריהם. עפ"ה דמ"ש. ובתרא דנדרים. אע"ג דהתם ודאי שאני דקלקול הדורות גרם.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:5:1)

**הכניסה לו שפחה אחת לא טוחנת.**תמהו התו' שאם הוא זן אותה. א"כ מה מרויח הבעל. דבלא שפחה היא היתה עושה הכל. ולא היה זן אלא אותה לבדה. ועתה זן אותה ואת שפחתה. ואינה תימה כלל לענ"ד. שהרי משתמש בשפחות בבית ובשדה לכל צרכו. ואוכל פירות ושבח שמביאות. אטו נהום כרסייהו לא שוי. ותו דאית ליה נמי מנייהו ולדות.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:5:2)

**ונראה**דלאו דווקא בהכניסה לו שפחות. הדין כן. אלא אורחא דמילתא נקט. והוא הדין לעבדים. אע"ג דלאו אורחייהו במלאכת נשים מיהו ודאי לא גריעי ממעות.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:5:3)

**בסש"א**כתוב סימן יפה לדברים הנ"ל שהאשה חייבת לבעלה. והוא הפסוק שמחה לאיש במענה פיו. ר"ל. ר"ת. 'שבעה 'מלאכות 'חייבת 'האשה לאיש. 'בושלת (ואופה בכלל) 'מכבסת 'עושה בצמר 'טוחנת 'הצעת המטה. נותנת דד בפיו של בנה. וטוב הוא לזכרון.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:5:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:5:4)

**יושבת**כו' לשון רש"י שלא לילך בשליחותו. מבית לעליה. נשמר דלא תימא בלא הכניסה. שולחה אנה ואנה לשוק. להוליך ולהביא. כי זה בכל אשה אסור להשתמש בה. שכל כבודה פנימה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:6:1)

**העונה כו'.**עונות קצובות הללו השנויות כאן. עוד צריכות באור בגבול השנים. שבודאי הזקן אע"פ שכבר נתחייב בעונה הקצובה כשנשא אשה ילדה בילדותו ובחרותו. א"א שימשך חיובו זה לעת זקנתו ככלות כחו ונס ליחו. ויש לזה סעד מפורש בגמרא פ"ד דקידושין. בעובדא דרחב"א. דאמרה אשתו הא כמה שנין דפריש ליה מנאי. ומשמע קצת שפירש ממנה נגד רצונה. (מ"מ אינו מוכרח. וי"ל ג"כ דמדעתה עבד פרישה).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:6:2)

**ונראה**עכ"פ כל עוד שיש לו גבורת אנשים לבעול ולפלוט ש"ז בה. אינו רשאי לבטל עונתו. בלי רשות אשתו. ביחוד אם היא עדיין בת בנים. שעז"א הכתוב. בבוקר זרע וגו'. וכל זמן שיכול לעמוד על רגלו אחת ולנעול ולחלוץ מנעלו ילד מקרי אפי' בן שמונים. וש"ז שלו מטמאה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:6:3)

**הטיילים**עתי"ט לשון תו'. אגמרא קאי כגון רשב"ש. אבל עיקר תואר הלז נגזר מלשון טיול. הידוע ורגיל על לשונם ז"ל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:6:4)

**הפועלים**יוצאין שלא ברשות שבת אחת. אע"פ שיש עליו פעמיים בשבת. נראה דהיינו נמי. משום דכה"ג מוקמינן להו אעונת חמר ות"ח. אבל לחמר. אין נותנין לו יותר משבוע. וכן לטייל. נותנין לו פחות משבוע. אע"פ שעונתו בכל יום משום שעיקר העונה בעצם וראשונה. כן היא אחת בשבוע.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:6:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:6:5)

**הספנים**כו' עמו"ק אה"ע (סך"ה) בס"ד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:1)

**שבעה דינרין**ז"ל תו' בירו' מפרש. כנגד ז' מלאכות. שהאשה עושה לבעלה. וגבי המורד דמוסיפין שלשה דינרין. מפרש כנגד שארה כסותה ועונתה. והתלמוד שלנו אינו סובר כן כו'. ויש להשוותם דלק"מ מצד זה שזכרו תו'. ותלמודין לא נחית אלא לפרושי מאי שנא מורד דלא קנסוהו כל כך כמו מורדת לזה יספיק טעם דיצרו גדול משלה. אך עדיין לא נתיישב מה טעם בערך שבעה ושלשה. למה לא יספיק שיעור מעט יתר באשה. ומדוע לא היה די אף הכפל. אטו לאו טעמא בעי.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:2)

**אבל**יש לדקדק על תו' דעדיפא הל"ל לאוכוחי בהדיא דגמרין לא ס"ל כירו'. דהא פליגי בה. אי מורדת ממלאכה. ויש לומר דהירו' אתי אליבא דתרווייהו. ואמר לך. אב"א מורדת מתשמיש. אע"ג דאכתי לא אמרדא ממלאכה. פוחתין לה. כנגד המלאכות. משום דכיון דחזינן דמתשמיש מרדה. סופה להיות מורדת גם ממלאכות. ואב"א כמ"ד מורדת ממלאכה. פשיטא ניחא טעמיה דירושלמי. ואכתי צריכא רבה. עחי"ג בס"ד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:3)

**שבעה דינרין בשבת**דינר ליום. ואם חזרה בה. אין פוחתין לה אלא לפי מנין ימי מרדה. וזה אפילו לאשת ת"ח. משום פת בסלו. ושמע מנה שכר ביאה קצוב לדינר. וכן יש להוכיח מן התורה ומן הנביאים דוק. וכיון דמפחית פחית. לא מיחזי כשכר שבת. אע"פ שאין פוחתין. אלא כנגד הימים עיין לעיל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:4)

**ע"פ**הרע"ב שכתב ואפילו נדה. נראה פשוט דהיינו כשהתחילה למרוד בימי טהרה. ועמדה במרדה גם בימי נדה. אז אין פוסקין מלפחות או מלמנות ארבעה שבועות. עד שתתרצה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:5)

**אבל**אם התחילה לומר בימי נדתה שתמרוד בו מעתה. לא מיבעיא אם בימי טהרה חזרה בה. שאין מנכין לה כלום. אלא אפילו גזמה ועבדה. ונמשך מרדה גם בימי טהרה. אין ימי טומאה עולין לה לפחיתת כתובה. ולא לספירת ארבעה שבועות דעונה אחרונה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:6)

**שלשה דינרים**איהו כיון דאוסופי קא מוספא מיחזי כשכר שבת. ואיני מותר מדין הבלעה. משום דאין מוסיפין לכל השבוע ביחד אלא מה שעולה בכל יום. כ"פ התו'. וצ"ל לדבריהם. דאע"ג דמוסיפין נגד הימים שמורד. מ"מ אין מחשבין לה יום שבת. אלא כך מחשבין. שלשה דינרים לששת הימים. ואם מרד ד"מ חצי השבוע. מוסיפין לה דינר וחצי. בין שהתחיל מרדו בשבת. והתמיד עד סוף יום שלישי. בין התחיל ביום ראשון. וכן אם התחיל ביום רביעי. במרדו שלשה או ארבעה ימים. הכל אחת. ואינו מוסיף אלא מחצית השלשה דינרין. ולפי דרך זה. מוסיף חצי דינר לכל יום מששת ימי המעשה. שמורד. ואין מחשבין לו יום השבת כלל. דאל"ה. ודאי לעולם מיחזי כשכר שבת. וזה ברור.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:7)

**והא**דלדידה פחתינן גם כנגד יום השבת. אע"ג דבודאי מחשבין לה כמו כן הימים. שעומדת במרדה. והרי פחתה קצוב דינר ליום. א"כ ע"כ צריך לחשב גם יום השבת.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:7:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:7:8)

**אין**בכך כלום. דכיון דאינה נותנת כלום. אלא מפסדת. דבר שאין בו משום חסרון כיס. הילכך לא מינכר כשכר שבת כמש"ל. ושמא אע"פ ששכרה קצוב דינר ליום. היינו לימי החול בלבד. אבל אין יום השבת בכללם. ומ"מ אין פוחתין לה אלא בהבלעה. דהיינו ד"מ. אם מרדה חצי השבוע ויום השבת בכלל. אין פוחתין לה ארבעה דינרין. אלא שלשה דינריו וחצי (או אפשר רק שלשה בלבד). ואם מרדה שלשה ימים. פוחתין שלשה. אבל היכא דמרדה שבוע שלם. פוחתין שבעה. דהייני הבלעה. עכ"פ דברי הגמרא והתו' צריכין באור. באחד משני הדרכים והתי"ט לא כיון יפה בהעתקתם בלשון מגומגם וסתום.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:8:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:8:1)

**לא יפחות משני קבין**מפרש בגמרא דתרי סעודות יתרות לארחי ופרחי. מכאן משמע שהאשה נשואה אינה פטורה מצדקה. ותקשי אדהר"מ בי"ד (סרמ"ח) דס"ל שהבעל יכול למחות באשתו שלא תתן אף כל שהוא. ובודאי כל שהוא לאו דווקא. דהא אפילו עבדו ושפחתו של בע"ה. רשאין ליתן פרוסה לעני. מ"מ קשיא דהכא מוכח איפכא. שמא יש לחלק בין אכילה לשאר דברים. שאין לה רשות לתת שלא מדעתו. ועיין בית ישראל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:8:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:8:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:8:2)

**וקב גרוגרות**הוא השעור גם לעני בגורן עימ"ז דפאה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:9:1)

**ואוכלת עמו בל"ש**עיין רע"ב. ש"מ דעונת שבת קבועה לכל אדם מישראל אפי' לפועלים ולחמרים. וכ"מ נמי מתקנת עזרא. שוב ראיתי שכ"כ גם תי"ט בשם הר"מ בפ"ח דנדרים. ואם יכול להפטר מעונת שבת. ע"י שקיים עונתו בימי החול. עמש"ל מ"ו ועחי"ג.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:9:2)

**בלילי**עלח"ש פ"ח דתרומות.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:9:3)

**ואם אינו נותן לה מעה כסף**עמ"ש תי"ט דלאו בדידה תליא. ואינו מוכרח שהרי מחלוקתו בצדו. ועוד אני אומר. דשאני מותר לד"ה. שעכ"פ שניהם יכולים לעכב באמת.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:9:4)

**חמש סלעים שתי**הוא שעור בגד קטן. כדתנן פרק ראשית הגז.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Ketubot 5:9:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Ketubot/r/5:9:5)

**עשר סלעים ערב**שעורו כפול משל שתי. לפי שהוא עב כפלים בשל שתי. נמצא שהות המלאכה בשניהם אחד. מה גם שמלאכת השתי שהוא דק. כבד משל ערב. שזה מפני דקותו. נטווה כלפי היד. וזה כלאחר יד (כ"כ הר"ש בפי"א דנגעים מ"ח) ועושים הערב עב וגס בצמר הרך. מהני שהערב תנועתן יתרה מהשתי. שהוא לח. ועוד שחוטיו רבים יחד. ואינם נתקים מהרה. כערב שהוא חוט אחד ונזרק הנה והנה. אך של פשתן חזק הוא. לכן שניהם שוים.