## Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni Chapter 5

###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:1:1)

**כרם רבעי.**עמ"ש בס"ד מ"ו פ"ז דפאה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:1:2)

משנה לחם
**רבעי**הא דנקט הכא רבעי מקמי ערלה. **נראה** לי משום דשריותא דהנאה עדיפא ליה. וערלה וקבר דמו להדדי נמי. באיסור הנאה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:1)

**ותנאי היה הדבר שאימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה.**מ"ש בתי"ט שמכאן יצא להרמב"ם והראב"ד מחלוקתן אם ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד הקודם. בהתבטל הטעם שבגללו גזרו. אע"פ שאינם גדולי' מהם והאריך בזה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:2)

**אינו**נ"ל אבל מחלוקתם תלויה בסוגיא דתלמוד' דפ"ק דביצה כנודע (ועיין גם בגמ' דמ"ק ד"ג ע"ב) אמנם משנתינו נ"ל שאינה מענין זה. דודאי לא שייך הכא ביטול דברי הקודמי'. כשיצטרכו לתקן שיחזור הדבר לכמות שהיה. אדרבה קיום וחיזוק לד"ת ולד' קדומי הקוד' הוא. שהרי התקנה שיעלו הפירות. קדמה לתקנת הפדייה. שבאו ב"ד שלאחר בעלי התקנה הראשו' ובטלו דבריהם. (וקרוב הדבר שלא היו גדולים כמוהם וק"ל). ואעפ"כ יכולים היו מעצמם לבטל אותה התקנה הקדומה בלי ספק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:3)

**אלא**ע"כ שאין זה מכלל ביטול דבר כשעושין תקנה להיות סייג וגדר לשל תורה כפי הצריך לפי הזמן. (דלא מיקרי ביטול אלא כגון י"ט שני של גליות שגזרו עליו הראשונים ועשו גדר לשל תורה. שבזה אין יכולת לאחרונים לבטלו מפני שבטל הטעם. דאע"ג דבקיאינן בקבועא דירחא. האיסור במקומו עומד. שאין להתירו עד שיהא ב"ד גדול מהם דווקא. דמ"מ חשיב מבטל דבר שנאסר במנין:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:4)

**משא"כ**בדבר הנעשה מן האחרונים כמו כן לגדר ומשמרת לשל תורה. כגון זה. שבין הראשונים שאמרו להעלותן. ובין האחרונים שאמרו לפדותן. שניהם לד"א נתכוונו לשם שמים ולהחמיר על של תורה כפי צורך הזמן ודוק. כי באופן זה אע"פ שאין האחרונים גדולים. לכ"ע יכולים לגזור ולגדור כפי המצטרך:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:5)

**ומצווים**הם ב"ד של כל דוד ודור על כך. להשגיח על זה לעשות משמרת למשמר'. ע"פ מה שיתחדש בימיהם שיחייב חידוש תקנה. ואין להם להשגיח אם יכריחם העת והזמן לשנות תקנת הקדמונים. כל שכוונתם רצויה שלא להקל רק להחמיר כנז' וזה ברור מאד בעיני) וכ"ש שיכולין ורשאים המתאחרים להחזיר התקנה הקודמת ליושנה. לקיים דברי הגדולים יותר מבעלי התקנה האחרונה עם שיהיה ביטול דברי המאוחרים הגדולים מהאחרונים להם:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:6)

**על כן**מכל זה פשוט אצלי שלא הוצרך ענין התנאי שבמשנתינו. כדי שלא יחשב חזרת הדבר לביטול דברי ב"ד הקודם. אלא שנתייראו הב"ד ההוא שתשאר התקנה הקודמת בטלה לעולם. מכיון שבטלוה פ"א. שהבאים אחריהם לא ישיתו אל לבם לחזור ולגזור על כך. ואע"פ שיתבטל הטעם כגון שיתמעטו הפירות או שיבנה בה"מ. יחשבו שא"צ להחמיר על הצבור בכך מאחר שכבר בטלוה. שכבר ראו הראשונים שהיא חומרא יתרה. ולכן נמנו עליה והתירוה לעולם. ולא יעלו על לבם שלא בטלוה רק לזמן. אלא יניחו הדבר על ד"ת מעתה ועד עולם:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:7)

**ומדאגה**זו התנו בפירוש כדי שידעו דורות הבאים שלא בטלוה בהחלט. שלא היתה כוונתם אלא לצורך שעה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:8)

**ולדברי**ת"ק י"ל שאפי' לאותו דור עצמו. שבזמן הב"ד ההוא שתקנו שיהא נפדה. הוצרכו להתנות מפני המון העם שלא יבואו לבעוט בגזרתם. ויזלזלו בה כשיגזרו היום כך ולמחר כך. ונתייראו ששוב לא יקבלוה מהם להחמיר עליהם. מאחר שכבר הקילוה להם. לכן הודיעו נאמנה שתקנה ראשונ' עדיין קיימת ולא נעקרה כל עיקר. רק שענין השעה הכריחם לשנותה לזמן מה. ודברים אלו נכוחים בס"ד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:9)

**ומש"ע**הרבתי"ט לפרש מחלוקת ת"ק ור"י עם מחלוקתו של ר"י בפרק הזהב דס"ל לת"ק כר"י דהתם. דעבדינן תקנתא שלא לפחות השער. לפי שרבו הפירות ואין קונה ע"ע שהאריך. ולא ידעתי ענין לו כאן. חדא דהא נטע רבעי לאו בר מכירה הוא כמו מ"ש כדאיתא ריש מכילתין:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:10
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:10](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:10)

**ותו**דאיכא למימר לא היא עד כאן לא קאמר ר"י התם דאסור לפחות השער. משום דאיכא דררא דממונא דמפסיד לאחריני. אבל הכא דממון גבוה הוא. ולא הקפידה תורה רק לאוכלו בירושלים בקדושה. ולא איכפת לן אם נמכר ביוקר או בזול. אף ר"י מודה דשרי לפחות השער. וכ"ש דהך תקנה תקנתא דפירות היא כדבעינן למימר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:11
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:11](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:11)

**ועד**כאן לא קאמרי חכמים התם זכור לטוב אלא משום דאיכא רווחא טובא לאחריני. ולא משגחי' בפסידא דהיאך. דמפקיע השער הוא. אבל הכא דקמפסיד לנ"ר דממון גבוה הוא. אימא מודו רבנן דאסור לפחות השער. לכן אנ"ל כלל לתלות ענין משנתינו באותו מחלוקת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:12
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:12](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:12)

**אלא**הכא בהא פליגי ת"ק סבר תקנתא דפירו' הואי. דכיון דרבו הפירות לא היו להן אוכלין מרובין בירושלים והיו נרקבין ונפסדין. משו"ה מצו מתקני הכי. אע"ג דממילא בטלה תקנתא קמייתא. והראשוני' שתקנוה גדולים מהם היו. אעפ"כ היה הרשות בידם לתקן תקנה חדשה. כפי מה שראו צורך הדור לעשות סייג לתורה. וכנז' שבזה כח כל ב"ד יפה יפתח בדורו כשמואל בדורו. והיינו דתני התקינו דודאי תקנה מעלייתא הואי:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:13
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:13](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:13)

**ור"י**ס"ל דלא היו רשאין לבטל התקנה הראשונה שהיתה לחיזוק המצוה. אע"פ שנתחדשה אח"כ סבה לבטלה. אין כח ביד האחרונים לעוקרה. כל זמן שבית המקדש קיים. שעדיין יש שייכות לתקנה ראשונה להעמידה במקומה. משא"כ משחרב בה"מ דתו לא שייך כלל לעטר שוקי ירושלים:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:14
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:14](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:14)

**או**דילמא משחרב בה"מ לא הוצרכו לתקן כלל שיהא נפדה חוץ לירושלים. אלא מעצמן נמנעו מלהעלותו לירושלם. ואפשר ג"כ לא היו יכולין להעלותו מפני שליטת האויבים בירושלים. על כן אין כאן תקנה. אלא שהזמן גרם שיבוטל הדבר מעצמו. ולא הוצרכו כי אם לתנאי שיחזור הדבר לכמות שהיה. לומר שאע"פ שהניחום בביטול התקנה הראשונה. התנו עליהם שלא תהא בטלה עולמית. וכנז':


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:15
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:15](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:15)

**ובזה**מיושב גם כן מה שדייק בתי"ט בדברי ר"י דקאמר היה התנאי הזה. והו"ל למימר היתה התקנה הזאת. ובמאי דכתיבנא דייק טפי. והוא כפתור ופרח במשנתינו בס"ד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:16
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:16](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:16)

**ולפ"ז**כשתמצי לומר דת"ק סבר דהוא הדין כל היכא דבטל טעם הדבר שבשבילו גזרו הראשונים. יכולין האחרונים לבטל תקנתם לעקרה לגמרי. ולהקל אף בלי שיכריחם ענין השעה לכך לצורך דבר המצוה כנזכר. אי הכי הרמב"ם והראב"ד ז"ל קמפלגי בפלוגתא דת"ק ור"י דרמב"ם היינו דר"י. וראב"ד כת"ק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:17
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:17](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:17)

**איברא**טפי מסתברא דרמב"ם אמר לך אנא דאמרי אפי' כת"ק. ועד כאן לא קאמר ת"ק. דיכולין האחרונים לבטל תקנת הראשונים. אלא היכא דעקירת הראשונה וסתירתה. הוא בנין וקיום המצוה באמת כמו שהוא הענין כאן. ובזה סובר שכחם יפה. שאפי' לא בטל טעם הראשונים. כגון בכאן שהטעם שבגללו תקנו הראשונים עדיין קיים. כל זמן שבה"מ וירושלם קיימין. רק שנתחדשה סבה אחרת חזקה ממנו. הגורמת לבטל התקנה הקודמת. רשאין הן לעשות כפי מה שעיניהן רואות צורך המצוה. ולעולם כשאין ביטול הראשונה מביא לידי קיום המצוה בשום דבר. באופן שאין מוכרחים לבטלה. רק להקל מעליהם האיסור בלבד. בהא מודה ת"ק דאע"ג דבטל טעם הראשונים מעיקרו. אין כח האחרונים יפה בזה אם לא יהיו גדולים. אבל הראב"ד ודאי לא אתי כר"י. (אעפ"י שיש לומר דהראב"ד נמי אמר אפילו אליבא דר"י) ודוק היטב:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:18
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:18](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:18)

משנה לחם
**אילת**כו'. היא סופה של א"י בגבול אדום. ככתוב ונעבור מאת אחינו ב"ע מאילת וגו'. והיא נמל על ים סוף. פעם ישבו בה ישראל. ופעם אדום. ככתוב וינשל את היהודים מאילת וגו' ואדומים (ע"פ לס"ע) באו אילת. וכן לוד וירדן. גם הם סוף גבולי א"י לרוחות הנזכרים כאן במשנה. נמצא ים סוף. כים הגדול. שניהם שוים במרחק יום אחד מירושלם (לענין הכתוב אחד עשר יום וגו'. ע"ס אם לבינה) וכמו הירדן. והנה ירושלם בטבורה של א"י. משלש רוחות. אך לצפון הארץ מתרחבת מאד. גם מעבר הירדן והלאה למזרח. נסבה ורחבה הארץ הרבה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:19
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:19](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:19)

משנה לחם
**בלח"ש**בראש דף כפי ההצטרך. נ"ב (ועמ"ש מ"ג פ"ה דכתובות).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:20
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:20](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:20)

משנה לחם
**שם**בזול כדינא דמעשר שני כדתנן פודין מעשר שני כשער הזול.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:21
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:2:21](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:2:21)

משנה לחם
**שם**סד"ה אחת דוק היטב. נ"ב (עיין בספר של"ה (דכז"א) מ"ש בענין משנתנו ובתשובתי בס"ס קצ"נ בס"ד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:5:1)

**ובשביעית פודהו בשויו.**פירש הרע"ב שאינו מנכה לו שכר לקיטה לפי שכל אדם מלקט לעצמו עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:5:2)

**נראה לי פשוט דה"ט משום דבשביעית א"א לזכות בשדה. רק במה שלוקט לעצמו ולצרכו בלבד. וכששוכר אחד ללקוט פ"ש באופן המותר. ודאי מוכרח הוא ליתן יותר משכר לקיטה גרידא. דאטו בשופטני עסקינן. שהרי אלו הפירות שזה השוכר לוקטן בדמי שכר מועט שנותנין בשאר ימי שבוע בעד הלקיטה. השכיר עצמו יכול לזכות בהן ע"כ ודאי שהלוקט בשביעית אינו אלא מוכר ממש. ולכן הצריכוהו לתפוס לשון שאינו נראה כמכירה. וקל הוא שהקלו בו כדאיתא התם. מ"מ פשוט ששכר הלקיטה דשביעית. מרובה משאר שני שבוע בכל אופן מטעמא דאמרן:**


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:5:3)

**ומעתה**אם היה מנכה לו שכר לקיטה בשביעית לא היה שוה מאומה לפדותו. ששכר לקיטתו הוא דמי שיוויו בודאי. משא"כ במופקר. שאם קדם והחזיק במקצת השדה החזיק בכולו. ושוב אין אחר יכול לזכות בו בכלום. ואין לפועל אלא שכר לקיטתו בלבד. דוק. כך נ"ל ברור:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:5:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:5:4)

**ומ"ש**בתי"ט בזה לא נהירא כלל. והיא אומדנא נגד האמת. שהרי מוכח בהדיא מן המקום שזכר. שאין בני אדם נמנעים מללקוט בשכר בשביעית:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:6:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:6:1)

משנה לחם
**דברי**תי"ט כאן מגומגמים מאד. ורציתי אבל לא עלה בידי להלמן. שמא יבוא אדם ויתקן דבריו ולשונו הנה שכרו אתו להקרא אומן.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:6:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:6:2)

משנה לחם
**עי"ט**כו'. עתי"ט מ"ש בירושלמי כדי שיהא לו מה לוכל ברגל. **ר"ל** שיהא לו לישראל מעשר שני. ולכהן בכורים. מצוי לאכול בי"ט.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:9:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:9:1)

**מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו.**פירש הרע"ב וכבר נתקנו. נ"ל שצ"ל וכבר נטבלו. ור"ל שהגיעו לעונת המעשרות. שנאסרו לאכול מהן קבע. ואפשר לדחוק ולפרש גם הלשון נתקנו כלומר שהוטבלו ע"י גמר פריין. שהרי הן מתוקנים בכך. וראויים להפרשת המעשרות. שאין ניטלין אלא מדבר הגמור. וקודם לכן אינן מתוקנין לענין זה וראשון נראה עיקר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:9:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:9:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:9:2)

משנה לחם
**נתון ליהושע** עפר"ש ז"ל. שהיה לוי. ומה שלא נתן לו מעשר עני כו'. א"נ הי"ל מאתים זוז. ע"ל פ"ב מ"ז ודוק. **ומ"ש** שהיה פחמי. **אינה** ראיה שעני היה. דאמרו אינשי שב שני הוא כפנא. ואבבא אומנא לא חליף. אבל ודאי היה מתפרנס בצער. כי מלאכה כבדה ובזויה היא פחמיות. ולזה נתרעם ממנו ר"ג. כלומר שלא היה לו לעסוק במלאכה כזו מפני כבוד התורה. ור"י לא רצה ליהנות מכבוד תורה. גם לא היה רוצה להתפרנס ממ"ע. שלא לקפח את העניים לטול חלקם מפיהם.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:9:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:9:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:9:3)

משנה לחם
**בלח"ש**סד"ה מי. נ"ב. **עי"ל** שר"ל נתקנו ממש. והיינו ע"י קריאת שם בצפונו או בדרומו של כרי. והרי הם מתוקנין בכך. אלא שלא הופרשו עדיין. ולא בירר להם בעלים. ועתה מחויב להוציא המתנות מן הבית. והוכרח לכך. משום דפירותיו של ת"ח. אפילו בני יומן. הרי הן בחזקת מתוקנין. **ואמנם**י"ל ג"כ מעשה הכי הוה. שידע ר"ג שבאו פירותיו לעונת המעשרות. בעת ההיא שהיה רחוק מביתו. ולא הגיעו קודם שפירש מביתו. ועמ"ש בס"ד בחידושי מציעא (יא"ב) ומשעה שהגיעו ודאי חייבים בבעור. אע"פ שלא הופרשו המעשרות מהם. דקיי"ל מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:10:1)

**במנחה בי"ט האחרון.**עיין בתי"ט שכתב ומכאן ראיה וגדולה היא אלי שאין מחוייבים בסעודה שלישית בי"ט. שהירושלמי אומר על של שחרית עד כאן מצוה לוכל עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:10:2)

**ואני**בעניי וחולשת עיני לראותה לא אוכל. כי מי הגיד לנו שהירו' נתכוין שיתוודה בשחרית קודם הסעודה. וא"כ הוא הי"ל לומר שיתוודה קודם סעודת שחרית. וכן התנא היה מפרש דבריו והיה שונה קודם המנחה דליכא למטעי. ועוד מה חידש התרצן ע"כ מצוה לוכל. וכי היה נעלם זה מהמקשן דקארי לה מאי קארי ומאי קסבר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:10:3)

**אלא**ודאי במנחה משמעו בשעה אחרונה של מנחה סתמו כפירושו. בזמן המאוחר היותר אפשרי שא"א לאכול עוד והוא אחר הסעודה. ומאן דפריך הוה ס"ד כמאן דס"ל דאין קפידא בסעודה ג'. שאפילו בשבת יכול לקיימה בכל דהו. משו"ה פריך ויתוודה בשחרית. מיד אחר שאכל. ולמה יחמיץ המצוה והרי אמרו זריזין מקדימין למצות מצפרא. ומשני ע"כ מצוה לוכל. כלומר עדיין מצוה לאכול סעודה שלישית. ונסתייעה דעת הסוברים שחייב אדם לאכול סעודה ג' בי"ט. אכלתי ואוכל בעזה"י והוא יחננו ויביאנו לארצנו וניתן לו מעשר מכל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:10:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:10:4)

משנה לחם
**בלח"ש**קרוב לסד"ה במנחה. שחייב אדם לאכול סעודה שלישית בי"ט. נ"ב (עמ"ש בס"ד על במג"א. במו"ק א"ח סימן תקכ"ט).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:12:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:12:1)

משנה לחם
**ולא נתתיו לא"א** עתי"ט. **ונ"ל** פשוט דע"כ פשטיה דקרא הכי הוא. דאטו מת בר נתינה הוא. אלא ודאי פירושא לצורך מת. והיינו בכל גוונא דאתי מניה צרכי המת. בין לדידיה גופיה. בין לאוננין דכולהו משום יקרא דשכבי. אית ביה. ר"ל בין ארון ותכריכין. בין מנהג אנינות של אוננין. לכבוד המת הוא. כדי שיתעסקו בצרכיו (עי"ד שמ"א) וכדמפרש תנא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:12:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:12:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:12:2)

משנה לחם
**בפירוש**סוף משנה זו. וז"ל מ"מ קודם הוה ליה לאוקמי קרא הכי. מלמשרי שמן טמא. דקאי בסיכה כו'. כך נ"ל להגיה לשונו המוטעה בדפוס. ור"ל שנראה סתירת משמעות הכתוב. להתיר סיכת שמן טמא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:13:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:13:1)

משנה לחם
**כדי שתתן טעם** עתי"ט מ"ש בשם פירוש מאן דהו. **ולא** נהירא. משום דמקום שאינו זבת חלב ודבש. לאו א"י הוא (עספ"ק דבכורים. ואפי' ת"ק לא פליג. אלא משום דס"ל עבר הירדן נמי ארץ זבת היא) **אלא** ה"פ יה"ר שיתקיים טוב הארץ. ולא יתבטל בסבת עונות הדור. בדרך שגרם העון. ונתבטל טעם הפירות משחרב בהמ"ק. כמ"ש באחרון דסוטה. לפיכך אינו דבר מוכרח. שיתנו הפירות טעם אף בא"י. כי אם לפי טוב מעשה יושביה. שיהיו ראוין. תתן הארץ יבולה. זה ברור.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:14:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:14:1)

**מכאן אמרו כו' אבל לא גרים.**עמ"ש בס"ד מ"ו פ"ג דפאה וריש ביכורי':


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:15:1)

**ביטל את המעוררים.**שהיו אומרים עורה למה תישן ה'. כו' אמר וכי יש שינה לפני המקום עמד וביטלן עכ"ל [הרע"ב]:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:15:2)

**נראה לי** דה"פ שבכל יום בשחר כשהיו עומדין על הדוכן התחילו בפסוק זה כמעוררים כלפי מעלה שישגיח לשירן של לוים. ועד ימיו היו צריכין לכך לפי שהיו בתחלת בית שני תמיד נכנעים לא"ה הנלחמים בהם. כידוע ממלחמות החשמונאים שלא נחו עד זמנו של יוחנן כ"ג הוא הורקנוס הראשון. ולפי שבימיו היו בשלוה על אדמתן לכך עמד וביטלן. והיינו דבפ' משוח מלחמה [סוטה ד' מ"ח ע"א] מסיים בה תלמודא הכי אלא בזמן שישראל שרויים בצער וכו' לכך נאמר עורה למה תישן כלומר על דור הגלות או העבדות נאמר הכתוב לעורר את האהבה ויקץ כישן ה' המסתיר פניו מבניו. ודברו הכתובים בלשון בני אדם ע"ד העברה וההשאלה. ואז יתכן גם ללויים לומר כן. משא"כ בשרויים על אדמתן לבטח. שאינן נראין אלא כמעוררים ממש ח"ו ולכן לא יתכן:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:15:3)

סליקא לה מסכת מעשר שני בס"ד


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:15:4)

משנה לחם
**יוחנן כו'.**עמ"ש בסמוך בד"ה בטל ובבתרא דסוטה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Maaser Sheni 5:15:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Maaser%20Sheni/r/5:15:5)

משנה לחם
**ובימיו אין אדם צריך לשאול**ע"פ רע"ב מ"ש ומתקנה זו ואילך הלוקח פירות מן השוק לא היה שואל אם מתוקנין הם ע"כ. **הנה** תפס לו דרך הר"מ ז"ל. והדבר מתמיה מאד. כי בלי ספק הלוקח מן השוק. מע"ה קאמר. וכמו שנמצא בפירושו של הר"מ בהדיא. זה לשונו וכל מי שלקח פירות מע"ה לא היה שואל אותו כלל אם טבל הם. א"כ מה היא ענין שאלה זו מה טיבה. ומה תועלת יש בה. ולשון הר"ש ז"ל ולא היה אדם צריך לשאול את חברו. חבר. שלקח מע"ה. אם חזר ותקנן. והוא הנכון.