## Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin Chapter 3

###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:4:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:4:1)

**וטננו** נתלחלחו. **נראה** שעל שם זה נקרא הטיט הלח. טינא בארמית.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:5:1)

**אינו חושש** כו'. ה"ק אם נתן בה חטים. אינו חושש שמא טננו. רע"ב. **פירושו** זה לקוח מהר"ש. ואינו נראה לי כלל. כלפי לאיי ולא כל דכן הוא. אם לעיל מ"ד במרבץ ביתו. חששו. כל שכן בגורן. דשכיחי חטים. ואפילו מספקא. הוה לן למיחש טפי מבבית. כל שכן בודאי נתן שם חטין. ומה טעם בזה לומר שאינו חושש אם טננו.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:5:2)

**ושכתב**תי"ט דבבית שכיח טפי שיטננו.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:5:3)

**מנליה**הא. וצריך שיקנה לו אוהבים שיעידו ע"ז **אע"פ** שיכולני ליתן קצת תבלין לחלק בין בית לגורן. דבית סתמא ניחא ליה בטנינה. אי משום החטין דקבעי למכרן או לבשלן. ומעתה הרי הוא לותתן. כי לחטים יפות הוא צריך עכשיו. וכן הרבוץ יפה לבית. להשכיב העפר והאבק. וללחלח האויר. משא"כ בגורן דניחא ליה טפי בפירות יבשין לעולם. כי קודם דישה. פשיטא צריכין להיות דווקא יבשין. ואם נתרככו בשיבלין. נפסדים אח"כ בדישה. וכן אחר שנדושו ועשאן כרי ואוצר בגורן. כל כמה דיבישן. טפי מעלו. לפי שהן מתקלקלין בודאי. כשמונחין צבורין והן לחין. **ואי** משום שגם לקרקע נגובה וחרבה הוא צריך בגורן. כדי לדוש עליה. וכל מה שהיא קשה. יותר טוב. משו"ה לא הוי דניחא ליה. אפילו נתן שם חטין ודאי. **מ"מ** אינו נראה בעיני. אלא מתניתין סתמא כפירושה. דדווקא כשכיבד הגורן וריבצו. ולא נתן שם חטין אח"כ לטנן בהא קמ"ל רבותא. אע"ג דדרך הגורן להניח שם משנה לשנה. ס"ד דניחוש דילמא לא כיבד יפה. וכי משכח בתר הכי חטים. נחזיק להו במטוננים משעה שריבץ. ואומר שכחינהו ולא אדעתיה. ודוק.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:7:1)

**א"א שלא לשמוח** והא דלא שקעום במים. מפני שטרודים לעבור את הנהר.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:7:2)

**והוא**עצמו טעמו של ר"י. דס"ל שמחה גרידא. לא מהניא. מדלא עבוד מעשה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:7:3)

**אלא אם עמד והדיח** אבהמתו לחוד קאי וכדמפרש.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:7:4)

**ובבהמה טמאה** כו'. **נ"ל** היינו סוס ופרד גמל וחמור. שסתמן לרכיבה הם עומדים. ודרך בעליהם להשגיח עליהם. שתהיינה רגליהם רחוצות ונקיות. שלא ילוכלך בהן הרוכב עליהם. משא"כ שור ופרה. אם עסוקין במלאכת החרישה. אין אדם מקפיד על נקיון רגליהם. וצ"ע בכלב.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:7:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:7:5)

**ועתי"ט**בדברי מהר"מ. דבבהמה טהורה העומדת לאכילה אינו חושש כל כך. אם יהיו רגליה מלוכלכות ע"כ. **ר"ל** שסוף בהמה לשחיטה ולהפשיטה עומדת. ואי נמי קיימא לרדיא. פשיטא דלא קפיד כנ"ל. אבל בהמה טמאה דסתמא קיימא לרכיבה או למשא. ודאי קפיד אלכלוכן. בבני משא ודאי איכא קפידא טובא. לפי שקשה על הבהמה לישא כשרגליה מוכבדות ממשא הטיט הדבוק ברגליה ונסרך בה. כ"ש בסוס שמונעו מלרוץ. וגם ליפותו הוא צריך ככתוב וכשנוי משא"כ בטהורה כדאמרן.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:8:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Makhshirin 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Makhshirin/r/3:8:1)

**וברגליה** ואינן מלאות טיט. להכי לא תלי בשמח. כדלעיל.