## Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah Chapter 4

###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:1)

**ועוד זאת היתה ירושלם יתרה על יבנה.**פירש הרע"ב דהכי קאמר בירושלם היו תוקעין בכל העיר כל זמן שב"ד יושבין במקדש. וכתב בתי"ט ש"מ דבזמן שב"ה קיים איירי כו'. אבל לפירש"י ירושלם בכלל מדינה פירשו התו' דהכא לאחר החורבן שתיקן ריב"ז. ולא ידעתי טעם יפה לחלק בין ירושלם ליבנה כשירושלם בחורבנה. אע"פ שראיתי בהשגו' כן עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:2)

**ואין**בזה כל כך תימה אם ירושלם יתרה על יבנה אף בחורבנה. ודעדיפא הו"ל לאתמוהי דלפירוש הנז' ודהראב"ד. ירושלם בחורבנה יתרה על קודם החורבן. וזה דבר אשר נפש היפה תבקש לו טעם הגון:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:3)

**ונ"ל**ליישב דמתני' מיירי לאחר שנפרצו בה פרצות. שחייבין עליה משום ר"ה. משו"ה קודם החורבן לא היו תוקעין אלא במקדש לבד במקום ב"ד. (שהוא בלשכת הגזית או בחיל שבהר הבית והן מכלל המקדש) כיון דבירושלים איכא איסורא דאורייתא בהעברה חשו לה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:4)

**ולאחר**חורבן שישבו הב"ד בירושלם. הדר הויא לה ירושלים מקום ב"ד. ובמקום ב"ד לא גזרינן. וליכא לאפלוגי בין ירושלים ותוך תחומה. דכל הסמוך לכרך נידון ככרך. (משא"כ כשישבו במקדש. שהיה מקום לחלק בין מקדש מקום ב"ד. לירושלם שאינה מקום ב"ד. אבל כשחזרה כל ירושלם להיות מקום ב"ד. כל המצטרף עמה ונידון כמוה, הרי הוא כהעיר עצמה. ואי אתה יכול לחלוק עיר אחת. וזוהי סברא ישרה) וה"ל כירושלם גופה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:5)

**אי נמי**דווקא קודם חורבנה. אית בה משום ר"ה. (והיינו נמי כשנפרצה) שששים רבוא בוקעין בה. ואחר החורבן נתמעטו דיוריה מששים רבוא. ואע"פ שפרוצה אינה אלא כרמלית. ומשו"ה יתרה לאחר חורבנה. שאפילו העיירות שבתחומה. נידונין כמוה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:6)

**ועוד**אני אומר דאחר החורבן דעסקינן ביה. דירושלם יתרה על יבנה. לא אחר חורבן בית המקדש. שלא מצינו שישבו שוב בירושלם. שהרי משכבשה אספסיינוס והחריבה. הלך לו ריב"ז ליבנה. ולא היה עוד בירושלים:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:7)

**אלא**הכא במאי עסקינן. בארבעים שנה עד שלא חרב הבית. שגלתה סנהדרין מלשכת הגזית. וישבה לה בחנויות כבפרק קמא דשבת [דף ט"ו] ובאותן מ' שנה תיקן ריב"ז שיהו תוקעין בירושלים מקום ב"ד. שבאותן שנים לימד ריב"ז ותיקן תקנות. כדאיתא בגמרא דפירקין:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:8)

**ודתנן**משחרב בה"מ התקין. הכוונה ג"כ ע"ז הזמן שהוא התחלת החורבן ודומה כאילו נחרב. ותו משום דבעי למיתני בכל מקום שיש בו ב"ד. ולומר לך שאף לדורות התקין. ולא לדורו בלבד. אלא אף אחר החורבן ממש. בכל מקום שיהא מקום קבוע למושב ב"ד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:9)

**ומעתה**כל אשר לו חיך יטעם טעם עצום. מה ראו לחלק בין הפרקים והמקומות הללו. שיש הפרש גדול בין ירושלים ליבנה. דהשת' בירושלים דקיימינן בה. אית תרתי לטיבותא. מקדש וב"ד קבוע. משא"כ ביבנה דאפילו ב"ד קבוע ליכא. שהרי גולין ממקום למקום מיבנה לאושא ומאושא לשפרעם כו'. אבל ירושלים עד שלא גלו ממנה. היא העיר אשר בחר ה' לשכנו. ובה עיקר קביעות הב"ד. על כן הדין נותן שתהא יתרה על יבנה. וזה נכון מאד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:10
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:10](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:10)

**ובכן**יתיישב גם לשון רש"י. ולא קשיא הא דנקט שיתרה ירושלים בבנינה. ומ"ש התי"ט אליבא דרש"י. דלעולם יש חילוק בין מקדש לירושלים כו'. לא משמע כן בגמרא. והתו' כתבו להדיא איפכא ודוק היטב:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:11
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:11](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:11)

משנה לחם
**בלח"ש**כאילו נחרב. נ"ב **וגם** כבר חרבה ישיבת לשכת הגזית. שהיתה יסוד למקדש. ועליה היה עומד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:12
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:2:12](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:2:12)

משנה לחם
**שם**יבנה. נ"ב (ועפי"א דסנהדרין משנה ד').


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:6:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:6:1)

**אין מזכירין זכרון מלכות**הקדים זכרון למלכות. אעפ"י שסידורן מלכיות זכרונות שופרות. שמא י"ל בזה דמילתא אגב אורחיה קמ"ל. דסידורא דמלכיות והדר זכרונות שופרות לא מעכב:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:6:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:6:2)

סליקא לה מסכת ראש השנה בס"ד


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:6:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:6:3)

משנה לחם
**בלח"ש**שם ס"פ מעכב. נ"ב (והר"ן שכתב לא יצא. לא בהחלט כתב כך. ואין דבריו מוכרחים וק"ל. גם לא מצינו חבר לדבריו). **והכי** ודאי מסתברא. דלא עדיפי מלכיות זכרונות שופרות. מאמצעיות דכל השנה. דקיי"ל אין להם סדר. דמשמעו ודאי כפירש"י והגאונים. **ומה** התם דילפינן סידורא דידהו מקראי. כדאיתא רפ"ב דמגלה. אפ"ה לא מעכב. כ"ש בהני דהכא. דלית לן רמז ואסמכתא לסדורן. פשיטא דאין סדרן מעכב לד"ה בדעבד מיהת. וגדולה מזו אמרו אפילו במקום ששנו דרך ומנין. אין מוקדם ומאוחר. ואפילו בסדר התמיד אמרו. שאינו אלא למצוה בעלמא. לא לעכב. כדאיתא ר"פ ד"מ. ע"ש וכן אמרו סדר ברכות אינו מעכב.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:7:1)

משנה לחם
**השני מתקיע** ע"פ רע"ב. ומ"ש בתי"ט בשם התוספות. דתקנה לא זזה ממקומה. לטעם רחוק קצת. אין דעתי מתקררת בזה. וארבי נמי קשיא לי. דסתם מתניתין אליבא דשעת שמד דוקא. ולא אשמעינן היכי נהוג מקמי הכי. כדקמ"ל דכוותה טובא לעיל בפרקין. דקתני בראשונה זמנין סגיאין (והכי אשכחן נמי בכמה דוכתי) הוה ליה למכלל הך דהכא בהדייהו. ואיבעי ליה למתני בראשונה היה הראשון מתקיע. ומפני הסכנה התקינו שיהא האחרון מתקיע. ובדוכתי טובא מוכח דהמשניות הסתמיות והמוסכמות. הל"מ הן. וכך היו מקובלות לפנים בישראל. שהן תורה שבע"פ. שקבלוה דור מדור שלפניו עד מרע"ה. והוא האמת בלי הרהור. **אכן** אנשי לבב שמעו לי. ויודעים האזינו אלי. ודעו נא שכל דברי חכמים ז"ל יש להם תוך ובר. נגלה ונסתר אדוק זה בזה מקושר ומחובר (מלבד הסודות הגדולים והרזים הנמוסים בדבריהם. המכוסים מאתנו. ואין לנו עסק בנסתרות עמוקות. שאינן ראויין אלא לעומדים בהיכל מלכו של עולם. אשר רעיוניהם זכו להביע ולחקור בנעלם. אולם דברי אלה בהשגת חכמה צפונה. שבדברי חכמים וחידותם הטמונה מיד אחר הקליפה החיצונה. וראויה לכל בן דעת אשר יחפשנה בכל עת ימצאנה. ומצויה וקרובה מאוד לבעלי התבונה) וכן הדבר בכאן. שבלי ספק כיוונו בו לענין פנימי הטמון בחיצון. והוא שייך בכל זמן באמת. ומתבאר ע"פ דבריהם ז"ל. שאמרו בגמרא פ"ק דע"ז. דלא ליצלי אינש מוסף דר"ה בתלת שעי קמייתא ביחיד. דילמא מיפקיד דינא עליה. ומפורש שם הטעם. משום דבראשונות שעת כעס הוא. ואל זועם בהם. כדאיתא התם. לכן אינו עוסק אז בדין. שלא יכלה העולם ח"ו. אם יפקוד תבל ארצה. ועל כן אין לאדם לעורר הדין. בתקיעות וקריאת מלכיות זכרונות שופרות כדפירש"י. ובשניות יושב ודן בעת רצון. ועושה אז לפנים משורת הדין. כשרואה שנתחייב העולם. מתמלא רחמים. **והנה** תפלת שחרית דציבור משכימי קום בבוקר. נמשכת ודאי עד סוף ג' שעות. כי כל תפלה צריך לשהות בה לכתחלה שלש שעות בכיון. כדמוכח מההיא דחסידים הראשונים. וכך הוא מנהגן של ישראל בכל מקום ובכל זמן. להתפלל תפלת המוספין בג' שעות שניות. דמה"ט אמרינן במוסף ממקומו הוא יפן ברחמים. כמ"ש ז"ל. ולכן חששו לזה בר"ה ביותר. ותקנו מתחלה שיהו תוקעין במוסף. שזמנו ודאי בשלש שניות כאמור. לא בתפלת השחר. שלא לעורר מדה"ד אזי המשכיל ידום כי עת רעה היא. **והיינו** נמי דאמר תלמודא בשעת השמד שנו. כלומר. לפי שאין השעה ההיא כשרה לעמוד בדין. לכן היו מסתכנים בה. כשאירע פ"א שאמרו פסוקי זכרונות שופרות מלכיות והתקיעו בשחרית. מחמת שעשו שלא כהוגן. ודחקו את השעה. שאינה ראויה לכך ליעשות בה נס. (ודילמא היינו שעת שמד. שהעולם מתחייב כליה בפנים של זעם) **ואעפ"י** שלא מצינו שהזהירו רק ליחיד. י"ל שלצבור לא הוצרך האמורא לכך. מאחר שכבר שנינו השני מתקיע. וכבר נהגו ישראל להתעכב בתפלת השחר עד ג"ש ראשונות כנזכר. **ועוד**אע"פ שבודאי זכות הרבים גדול וחזק יותר. משא"כ ביחיד שהוצרך לאזהרה יתרה פרטית. מכל מקום לכתחילה אין נכון לקבוע אז תפלת הצבור. להכניס עצמן בסכנה ולסמוך על הנס. והיכא דשכיח הזיקא נמי. כי בקל יוכלו להסתכן ע"י כך. כמו שאירע בשעת השמד. שלא הועילה זכותן. ולכן מעולם לא ראו חכמים לעשות בענין אחר. לפי שהשעה ההיא מוכנת לפורענות. כך נ"ל ברור בעזה"י. ועל כן בודאי בשנה לא זזה ממקומה בשום זמן. ואפילו בימי יב"ן כך היתה שנויה. ושפר בעיני להחויה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:7:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:7:2)

משנה לחם
**מתקיע**מ"ש רה"ג מדלא תנן תוקע. **לאו** דיוקא הוא. יגיד עליו רעו. דתנן מקרא. ולא קורא. משום שמוציא הרבים ידי קריאה. והכא נמי משום דמפיק לרבים ידי תקיעה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:7:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:7:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:7:3)

משנה לחם
**הראשון מקרא את ההלל**בגמרא משמע קצת. דטעמא משום דזריזין מקדימין למצות. ואכתי לא סגי לן. והיא גופה בעיא טעמא. טעמא מאי מקדמינן הלל לתפלת המוספין. אטו תהמ"ו לאו מצוה היא. וכיון דתרוייהו בהדי הדדי קאתו. וזמנייהו השתא בתר דסלקא לה צלותא דשחרית. אדרבה הך עדיפא לאקדומה. דתדיר ושאינו תדיר. תדיר קודם. ומוסף ודאי תדירה טפי מהלל. שהרבה ימים יש לנו בשנה. שיש בהם מוסף. ואין בהם הלל. **אבל**תדע עוד. כי הוא הדבר אשר דיברנו למעלה. שגם פה גנוז פרי טוב למאכל ומתוק בטעם. לבעלי נפש היפה יבוסם ויונעם. וזה לפי שבדין הוא להקדים קריאת ההלל. מפני מה"ש שממתינין עליו ומצפין לו כמ"ש רז"ל. שאין מה"ש רשאין לומר שירה עד שיתחילו ישראל למטה. דכתיב ברן יחד כוכבי בוקר. והדר ויריעו כל בני אלהים. (והלל נקרא שיר כדמוכח מגמרא דערכין דבסמוך. וכ"ה במשנה שילהי פסחים. ואומר עליו ברכת השיר. ואמרינן מה היא. יהללוך). **ולכן**בדין היה לקרות ההלל מיד כשהאיר המזרח. אלא דלא אפשר קודם שיקבלו ישראל עליהם מלכות שמים. ויסמכו גאולה לתפלה. ומכאן ואילך יש להם להשתתף עם המלאכים בשירתן. ולא לעכבן יותר. משו"ה ודאי לא סגי בלא"ה. דצריך הראשון להקרות ההלל. שזמנו עכשיו. ולהמתין עם תפלת מוסף שזמנה נמשך. וזה בלי ספק טעם מופלג לשבח (ועמ"ש בתשובה הוצאתי בס"ד. מכאן דין חדש לדון קר"ה כתפלת שחרית. לענין טעימה). **ומילתא** אגב אורחין נשמע תו מהא דאמרן. דאין הכרח למ"ש התוספות בעירכין שי"ל בר"ה ויה"כ והחיות ישוררו. והוכיחו זה מדשאלו מ"ה מפני מה אין ישראל אומרין שירה בר"ה ויה"כ. ולא שאלו על עצמן. מדוע הם אינם אומרים שירה. שמע מנה דמה"ש גופייהו אמרי שירה. **ולדידן**מהא ליכא למשמע מידי. דאינם צריכים לשאול על עצמן. שהתשובה בצדה. שאין יכולים לפתוח בשירה. מאחר שישראל שותקים כנזכר. ובזוהר ג"כ דרשו בעמדם תרפנה כנפיהם מלומר שירה. ממילא בע"כ מוכרחים אף הם לשתוק. ואדרב' זהו ענין שאלתם בעצם וראשונה. לפי שקשה בעיניהם שתיקת ישראל מפני שמעכבים על ידיהם. שאינן רשאין לשורר ונקנס לכורחם כחפצם. דאל"ה. מאי איכפת להו בהכי. וכי אחריותם של ישראל על מה"ש היא. אלא ודאי מוכח איפכא מדעת התוספות הנ"ל. עיין עוד בחיבור הקישורים ליעקב. **הא**למדת שדיני המשנה ודברי אגדה צריכין זה לזה. זה מתקן את זה. וזה מקשט את זה. אל אחד אמרן נתנן לפרנס אחד אבי כל חוזה. ומי שהוא בריא הראות. לא יכחיש זאת.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:8:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:8:1)

משנה לחם
**אין מעכבין**עתי"ט. אבל כשהגיע לחנוך לא. **וי"ל**שאין מתעסקין עמהן. אבל עכובי פשיטא לא מעכבינן. ובזה א"צ לדחקו של הר"ן.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:9:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Rosh Hashanah 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Rosh%20Hashanah/r/4:9:1)

משנה לחם
**שלש**כו' ז"ל רע"ב. שעור כל התקיעות שהם שש. כשלש תרועות. נמצא שעור תקיעה אחת. כחצי תרועה. **לפירש"י** שעורה של תקיעה כתרועה. **כ"ע**וי"מ יבבא ג' כחות של כל שהו. נמצא שעור תרועה ט' כחות **ושעור** תקיעה לפ"ז. ד' כחות וחצי **ולרש"י** בפירוש שעור תקיעה כתרועה. לפד"ז מגיע לתקיעה ג"כ כשיעור ט' כחות. **ועוד** בה שלישיה פירוש ראב"ד.