## Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat Chapter 19

###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:1:1)

**מביאו בשבת.**כתבו התו' ויביאו התינוק אצל כלי כו'. עמ"ש בס"ד בס"פ דלעיל. ותי' השני של התו' עיקר לענ"ד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:1:2)

**ואני**מוסיף עוד דלר"א כיון דמכשירין כגופה דמילה דמי. לא צריך לשנויי במידי. ואפי' שלא מדוחק שרי לכתחלה לחלל עליהן השבת. דכיון דניתנה שבת לדחות אצלן. הרי היא כחול לענין זה. ולא בעי לאהדורי אהתירא כלל. זה ברור ומוכרח בסוגיא דוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:1:3)

**ומ"ש**בתי"ט דחולה הוי כפות וציין למ"ש ספ"ק דר"ה. נ"ל דלא דק דהתם אפי' הוו כפות לא הוי אלא לאו דמחמר. ולא להכי אצטריכא התם דקתני אפילו במטה עמ"ש שם בס"ד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:1:4)

**ותמהני**עמ"ש הרב"י בסי' של"א דאסור להוציא התינוק אל האיזמל קפסיק ותני דאפי' הוצאה אסורה. ולא ידענא מנליה דאפילו להתו' אינו אסור אלא להחזירו וזה ברור:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:1:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:1:5)

משנה לחם
**כלל אמר ר"ע**עשי"ע (סל"ד).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:3:1)

**ספק.**כתב הרע"ב ספק בן ח' ספק בן ט' דאילו בן ח' כאבן בעלמא הוא ואין מילתו דוחה שבת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:3:2)

**צריך**לומר דס"ל דמתניתין דלא כהילכתא. דדווקא בן ח' ודאי לא דחיא מילתו שבת. אבל ספק דחיא מילתו כדאסקינן בגמ'. מטעם ממ"נ אי חי הוא שפיר מהלינן. ואי לא מחתך בבשר בעלמא הוא. ומתני' דתנן ספק אין מחללין עליו. אליבא דר"א איתניא. דלא דחו מכשיריו. מיהא מילתו דחיא אליבא דכ"ע. ומכשירין אפי' בודאי לא דחו. לרבנן דקיי"ל כוותייהו. וזוהי דעת הטור ואינה מוסכמת. ולא ידעתי למה שתק בתי"ט ולא ביאר דעת הרע"ב שמחוסרת הבנה לכאורה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:3:3)

**וא"ת**בן ח' נמי לידחי מה"ט דאמרן. י"ל דשאני בן ח' דנפל גמור הוי. והוא כאבן שאסור להזיזו. ופשיטא שאסור למולו. אע"ג דאינו אלא מחתך בשר בעלמא:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:3:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:3:4)

**ואנדרוגינוס**ביאורו כמספרו. כמ"ש בעזר אור. ועמ"ש בחיבורי לא"ח סי' תקפ"ט על המג"א:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:1)

**חייב.**לפי שהוא חובל ואינו מקלקל שיהא פטור וכן אמרו לגבי מילה מתקן הוא הרמב"ם מהעתקת התי"ט:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:2)

**ואיני**יודע מהו התיקון אחר שהוא חובל ולא עשה מצוה. ממילא מקלקל הוא ולא מתקן. דחובל אינו משנה אלא בצריך לכלבו. (ודאמרינן בהאורג מה לי לתקן כלי מה לי לתקן גברא. במילה כתקנה איירי התם. משא"כ כאן דבלא עשה מצוה קיימינן) ועל כן שאלו בגמרת פסחים פ"ו שחטו שלא לאוכליו לדברי האומר מקלקל פטור מאי תיקן:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:3)

**וכן**צריך עיון גדול לכאורה דעת הרב בהל' שגגות. שאף על פי שפסק בב' הבבות הראשונות לפטור. אחר כך פסק במל בשבת מי שאינו ראוי למולו לבדו חייב. ומשמע שאפי' בקדם ומל של אחר השבת מחייב. כשאין עמו מי שראוי למולו בשבת. ואע"ג דכה"ג לא עשה מצוה ומקלקל גרידא הוא בלי תיקון מצוה. דאכתי לא מטא זימניה. והא איהו ז"ל דפסק בהל' שבת כמאן דפטר מקלקל בחבורה. ור"א ור"י דהכא דמחייבי. סבירא להו מקלקל בחבורה חייב. כמו שהוכחתי שם פ"ו דפסחים. ואינה משנה דלא קיי"ל הכי. א"כ לכאורה פליאה דעת הרב ז"ל בזה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:4)

**אמנם**לפמ"ש וביארתי שם בעזה"י דודאי יש תיקון במילה שלא בזמנה. או אפי' קודם זמנה דמוציאו מידי כרת ועשה. ויסבור הרמב"ם שאם קדם ומל תוך שמנה. אין צריך להטיף ממנו דם ברית ויש כאן תיקון גמור. משו"ה ס"ל דיש חיוב חטאת בב' החלוקות כשאין שם טרדה דמצוה (וצ"ע לפ"ז ליישב גמרא דכריתות שהעירותי שם בפסחים):


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:5)

**איברא**עדיין צל"ע דעתו ז"ל בתינוקות דרישא בחלוקות הפטור. שתלה טעם הפיטור מפני שעשה ברשות ועשה מצוה. וזה אינו אלא אליבא דר"י צריכינן להך טעמא דס"ל מתעסק בחבורה חייב. ובשלמא בבא דסיפא בלא היה לו א' הראוי למולו בשבת דחייב. איכא למימר דלא איירי במתעסק וטועה בתינוק שנתחלף לו. אלא בשגגת שבת או מלאכה. והכין דייק לישניה קצת. וחייב מטעמא דפרישית דמתקן הוא גבי מילה. אבל בבי דרישא לא הוי צריך למתלי פטורא דידהו בעשה ברשות דמצוה (ומשום דניתנה שבת לדחות דלדעתי לא צריכינן לה אלא אליבא דר"י. וכמו שביארנו זה פעמים ודוק היטב). כיון דמתעסק הוא. ובלא לתא דמצוה. נמי מיפטר כה"ג. דנתכוין לתינוק אחר וכסבור זה הוא. דמתעסק חשבינן ליה בכריתות (וכ"ש לפירושו של הרב בכ"מ):


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:6)

**וכן**מה שכתב עוד שם בהל' הנז' שחט הפסח בשבת שלא לשמו בטעות פטו' מפני שהזבח כשר. ומאי איריא שהזבח כשר. תיפוק ליה אפי' היה פסול פטור. כיון דמקלקל בחבורה הוא:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:7)

**ואין**להשיב שאם היה פסול היה חייב משום דתיקן אם עלו לא ירדו כמ"ש בגמרא דפ"ו דפסחים. ואצטריך לאשמועינן דכה"ג היכא דטעי. ליכא חיוב חטאת. אכתי תקשי עליה דהא שוחט שלא לשמו בטעות שנתחלף לו בזבח אחר. מתעסק הוא. ושמעינן לתלמודא דמאן דלית ליה מקלקל בחבורה לחיובא. מתעסק נמי פטור כדמוכח מגמרא דכריתות. וכן פסק הרב ז"ל גופיה. וגבי מתעסק ודאי ליכא נפקותא אי מתקן מידי. דלא בעינן מתקן גבי חובל ומבעיר. אלא כי היכי דלא להוי מקלקל. אבל מתעסק דפטור משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה. אפי' מתקן פטור בלי ספק. דאטו נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר במתקן מי מיחייב. דהא דפטרת ליה משום דמתעסק. ואי במקלקל. בלא"ה פטור אפילו מתכוין. וזה פשוט דברור מאד. וא"כ הכא בשוחט הפסח במתעסק. אפילו הוי פסול ליפטר. ודוק היטב כי היא קושיא אלימתא לענ"ד צריכא נגר ובר נגר למפרקה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:4:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:4:8)

**והתימה**מהמפרשים האדירים המה הגבורים חקרי לב מבארי חבור הרמב"ם בכ"מ ולח"מ שלא העירו בזה כלום. שלדעתי כל אותן השטות דתנוקות ודפסח. וכל החלוקות שנאמרו בהן אליבא דר"א ור"י. אינם ענין למסקנת פסק ההלכה אצלנו. ואעפ"י שהדין אחד ושוה. הטעמים הפוכים. דאליבייהו דר"א ור"י מהדרינן לאוקמה חיובא דווקא בלא עשה מצוה. ומשום דמקלקל ומתעסק חייב. ולדידן אדרבה כל היכא דלא עבד מצוה. מסתברא טפי לפטורא. כיון דמקלקל ומתעסק פטור. ולא מחייבינן אלא דווקא במתקן קצת במצוה. ובלא עשה מצוה כלל פטור לדידן. וחייב לר"י ור"א. אלא דמשכחינן תיקון בתינוקות ובפסח כמו שנתבאר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:5:1)

משנה לחם
**שני י"ט של ר"ה**הרמב"ם ז"ל בחבורו פסק די"ט שני של גליות נדחה מפני מילה שלא בזמנה. ומתניתין נמי דיקא. דנקטה י"ט של ר"ה דווקא. משום דקדושה אריכתא היא. כמ"ש הרע"ב. **איברא**הרא"ש בתשובה פליג עליה. ודחי להך ראיה. משום דתנא בא"י קאי. ונמשך אחריו הרב בש"ע לפסוק כמותו. **ועם** שמה שכתב הרא"ש להעמיד משנתנו בא"י. נראה שאינו דוחק כל כך. אע"ג דבעלמא תנן נמי דינא די"ט שני של גליות. בדוכתי טובא. מיהת הכא שבקה למתניתין. דדחקא ומוקמא נפשה בזמן שהיו מקדשין עדיין על פי הראיה. דחלו שני ימים טובים של ר"ה אחר השבת. דלא כדנקטינן בגולה לא אד"ו ראש. **אפ"ה**דוחק הוא להעמידה בא"י דווקא. מיכדי רבי הוא דסתמינהו למתניתין. דמיעוטא דמעוטא מישראל הוא דהוו בא"י בההוא זימנא. לא לשתמיט לאשמועינן דינא לכל ישראל שבגולה. ושאני קדוש החודש ע"פ הראיה. דאכתי הוה נהיג ביומי דרבי. ואפילו בכמה דורות אחריו עדיין היו מקדשין ע"פ הראיה. כדאיתא. **ותו** איכא למידק מדאיכפל תנא למנקט נמי דינא די"ט סתמא. מסתייה דלתני שני י"ט של ר"ה. דהו"א כסברת הרא"ש. משום דבי"ט דעלמא לא משכחת לה תרי י"ט בהדדי. ולאו ממילא שמעת לה. דלא שנא חד י"ט דעלמא. משני י"ט דר"ה. למאי אצטריך למתנייה. אי לאו לאשמועינן דבי"ט דעלמא לא משכחת טפי מאחד עשר. אפילו האידנא בגולה. **על כן**לענ"ד אין לזוז מדעת הר"מ ז"ל בזה. דהכי משמע ודאי פשטא דמתניתין. ולא יהא אלא מחלוקת שקול. בשל דבריהם הולכין אחר המקל. אפילו היו שקולים החולקין. **גם**נ"ל ברור שאף הרא"ש לא אמרה. אלא בשכבר עבר זמנה ודאי. הוא דלא דחיא. אפילו י"ט של גליות. שהעמידו חכמים דבריהם במקום מצוה שעבר זמנה. כי הכא בגוונא דאיירי במתניתין. מיהו היכא די"ט שני הוא ספק שמיני. כה"ג ודאי מודה דדחינן ליה משום ספק מילה בזמנה. דחביבא מצוה בשעתה. ואפילו בספיקה דחבוב מצוה בזמנה אזלינן לחומרא. דספיקא דאורייתא הוא. ודוק. **והכי**משמע לי לשון תשובת הרא"ש שהביא בב"י (י"ד סוס"ו) ודלא כהב"י דלא שאני ליה. יפסיק ותני לאסור בכל גוונא. ולא נהירא. **ולכאורה**היה עולה על דעתי לומר. דמר אמר חדא. ומר אחר חדא ול"פ. דאפשר הר"מ נמי לא קאמר אלא בספק. אבל בודאי שלא בזמנה. אימר מודה להרא"ש. איברא לא מיחוורא כולי האי.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:6:1)

**מל ולא פרע.**הקשו התו' תימה אמאי אצטרי' למיתני האי כיון דכבר תנא דבשר החופה את רוב העטרה מעכב וכי לא פרע עדיין רוב עטרה מכוסה עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:6:2)

**והתי"ט**האריך לשון בזה ליישב תמיהתם. ולא ירדתי לסוף דעתו כלל. ולא ידעתי מה חידש. ואם רצונו לומר דקמ"ל במל ולא פרע כאילו לא מל לגמרי. משא"כ בציצין דלא הוי כלא מל. משו"ה אצטריך. לא ידענא מנ"ל לחלק ביניהם. דכיון דמעכבין. ודאי דהוי נמי כאילו לא מל לגמרי. ולדעת התו' אי איתא דפריעה לא ניתנה לאאע"ה. בשר החופה כ"ש דלא הוי מעכב ביה. ונשארה קושית התו' במקומה דלדידן דבשר החופה רוב הגובה של עטרה מעכב. משום דמכסה מקצתה של עטרה. כל שכן פריעה דעדיין ודאי מכוסה העטרה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:6:3)

**איברא**דדעת התו' אינה מוכרחת בזה. דאפשר לומר אע"ג דבשר החופה מעכב. משום דאפי' מילה לא עביד כתקנה. וסד"א בשר המכסה את העטרה הוא דמעכב. אבל מ"מ פריעה לא מעכבא. אע"פ שכל העטרה מכוסה בקרום. לית לן בה. אלא לכתחלה. קמ"נ דאף זה הוי כאילו לא מל. ודיקא נמי מתני' דקתני רישא אלו ציצין כו'. ולא קתני נמי הניח בשר החופה כו' כאילו לא מל כדקתני סיפא. והא ודאי כי שביק מידי דמעכב. כמאן דלא עבד מידי דמי כנזכר. אלא ע"כ ה"ט משום דכשלא חתך בשר החופה. פשיטא ליה לתנא דהו"ל לא מל ממש. ולא שייך למימר כאילו לא מל בדרך דמיון. דכיון דמעכב במילה גופה. ודאי לא עשה ולא כלום. אבל כי עביד מילה כהוגן. אע"ג דלא פרע אימא דלא מעכבא. דאכיסוי קרום לא קפדינן בדיעבד. אשמועינן דאפ"ה הו"ל כאילו לא מל ולא עשה כלום. אע"פ שבאמת מל יפה. (דמילה הא עבדה ופריעה מילתא אחריתא היא) חשבינן ליה כלא מל. ואולי גם התי"ט נתכוין לכך עם שאין לשונו נוטה לכך ולא האיר דבריו כלל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 19:6:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/19:6:4)

**עי"ל**קושית התו' דמל ולא פרע. ציצין דפריעה קאמר. כעין מה שתירץ ר"ת לר"י הלבן ביבמות (דע"א ע"ב):