## Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat Chapter 8

###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:2:1)

**והמוציא קשר מוכסין.**כתוב בתי"ט בשם תו' דאצטריך אפי' כתוב על הקלף עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:2:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:2:2)

**ולענ"ד**אין צורך לומר כן אלא לאפוקי מדר"י דאמר בברייתא משהראהו למוכס פטור. להכי תני סתמא דבכל גוונא דמוציא קשר. אפילו משהראהו חייב. משום דמצניע אותו להראותו למוכס שני. דאמר ליה חזי דגברא דמוכס אנא:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:1)

**פרשה קטנה שבתפילין שהיא שמע ישראל.**כתב בתי"ט תמיהא לי למאי איצטריך לפרש זיל קרי הפרשיות שבתפילין תמצא שזו הקטנה. יעויין מ"ש הוא ז"ל בישוב דבר זה דוחק עצום ודבר בדוי. ועדיין אינו מתיישב כאשר יעיד המעיין:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:2)

**ול"נ**דאצטריך לפרושי דאל"ה הוה אמינא מאי קטנה אחרונה. וכמוהו עוד במשנה (על דעתי) באחרון מסוטה קטנותן של חסידים שר"ל אחרונם וסופם של חסידים. שבודאי לא בא התנא להקטין איפת חסידותו ומעלתו של אותו חסיד. אדרבה כיון לומר שהיה גדולן של חסידים ותכליתן וק"ל. וכן עוד מזה כי מי בז ליום קטנות דזכריה שהוא היום האחרון לדעת רז"ל. והיה אפשר לטעות כך ולהכריח פירוש זה. מדלא תני פרשה קטנה שבמזוזה. שאז לא היה מקום לפרש באופן אחר והיא היא. ומפני מה שינה אם לא שנתכוין לדבר אחר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:3)

**ואמינא**ביה נמי טעמא מאי קפיד תנא לפ"ז אהך שיעורא דפרשה אחרונה דווקא. דהוה מצינן למימר ביה טעמא רבה. דכיון דארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זא"ז. בעי תנא דווקא כדי פרשה דחזיא ליה להשלימה לשלש פרשיות קמאי דעלמא דכתבינן ומנחי וחזו לה. אבל פ' שמע כיון דלא חזיא לאשלומי ולאצטרופי לפרשיות אחרונות הכתובות כבר קודם שנכתבה זו. דבעינן כסדרן. הוה אמינא דלא חשיבא. ולהכי לא משער בה תנא. ונקט בלישניה קטנה שבתפילין לומר שלאחרונה נתכוין וכדאמרן. ומשו"ה איצטריך למתני שהיא שמע:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:4)

**והא**דקאמר שבתפילין השתא נמי לאו משנה יתירא הוא ולטעמא נקטיה. וזה מצחות לשון המשנה לכלול הטעם בנעימת הלשון להודיענו למה שיער בקלף כדי פרשה א'. ובדוכסוסטוס בעינן טפי כדי מזוזה שלמה. וקמ"ל מילתא אגב אורחיה דה"ט דהני שיעורין דפלגינהו מהדדי. משום דתפילין נכתבות על הקלף. וסתם קלף שחשוב הוא לתפלין הוא עומד. אף על פי שגם המזוזה כשרה להכתב עליו. מ"מ לא טרח אינש לאפוקיה לכתוב עליו מזוזה. מאחר שכשרה בדוכסוסטוס. הדר הוה ליה כמילתא דלא שכיחא דלא שיערו בו ונתנו לו שיעור מיוחד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:5)

**אמנם**עדיין צריכין אנו למודעי מאיזה טעם הקלו בשיעור הדוכסוסטוס והחמירו בקלף. והלא לענין זה שוין הן תפלין ומזוזות שכולן פרשיותיהן מעכבות זא"ז. ואמאי בתפילין לא בעינן כל הפרשיות שבתפלין. ובמזוזה בעונן:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:6)

**איברא**כד מעיינינן בהא נמי משכחינן טעמא לשבח לקיים דברי חכמים שכולם מתאימים. דבמזוזה קיי"ל כתבה על ב' עורות פסולה. להכי לא חזי למידי כי לית ביה אלא כדי פ' אחת. דלתפלין נמי דוכסוסטוס לא חזי. על כן הוצרכו לשער בו כדי ב' פרשיות. ולא סגי בבציר מהכי דלא חזי למידי. אבל תפלין שדינן על הקלף. אפילו כדי פ' אחת חזי ומצנע ליה. לכתוב גם האחרונות בעורות אחרות לאצטרופי בהדיה. והוי מילתא דחשיבא לגבי הוצאה. משו"ה מסתייה בהך שיעורא זוטא. ותנא דווקנא הוא דכייל בלישניה טעמא דמילתא למה נתן דבריו לשיעורין חלוקין. דוק ותשכח דכוותה טובא דאכפל תנא למיתני לישנא יתירא לאגמורין טעמיה. והרווחנו טעם יפה לשיעורין הללו. שלא פירשו לנו רבותינו מה ראו על ככה לחלק ביניהם:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:7)

**והתימה**מהרבתי"ט שלא העיר בזה כי לפי דרכו בחשיבותה של פרשה קטנה. יקשה שגם בדוכסוסטוס הי"ל לשער כדי פ' א' דמאי אולמא דתפלין לענין זה. וכך י"ל גם כן שחשובה הואיל וכתובה במזוזה ודוק. שלדרכנו ניחא וא"צ ג"כ לטעם הבדוי מלב לתלות החשיבו' בקריאה שעל המטה. שאין לו שורש וענף והוא דבר שאין לו שחר במ"כ אין הדעת מקבלתו ולא לשון המשנה סובלתו:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:8)

משנה לחם
**קלף**עתי"ט. **ונ"ל** ע"ש כך נקרא קלף. העור שכלפי שער. על שם שנקלף מן הדוכסוסטוס. ודומה לקלפה חיצונה של פרי. תרגום ויפצל. וקלף.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:3:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:3:9)

משנה לחם
**בלח"ש**ס"פ מיוחד. בכן נתיישב הלשון היטב. **ובלא"ה** לאו דיוקא הוא. ליתני שמע ישראל גרידא. דאיכא למטעי בשמע ישראל אחרינא. כגון שמע ישראל אתה עובר (דברים כ"ט) ודכוותיה. **ואין**לדייק עוד. למאי אצטריך קטנה. מסתייה דלימא פרשה שבתפלין שהיא שמע ישראל. **שזה** אינו דקדוק לגמרי. כי אחר שהוצרך להאריך בלשון. לא היה נאה לומר פרשה שבתפלין סתמא. דהוה משמע מעקרא איזה פרשה שתהא. ליכא קפידא. והדר קאמר שהיא שמע ישראל. שהיה המשמעות כעין סתירה. בין תחלת הלשון וסופו. להכי מיתני ליה שפיר קטנה לרבותא. דאע"ג דקטנה היא שבארבע פרשיות של תפלין. אפילו הכי חייב עלה.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:7:1)

**משם ראיה.**ק"ק שהי"ל לומר משם זכר עכ"ל בתי"ט. וי"ל קצת דאיכא למידק נמי מ"ט דר"מ דקאמר שאינה ראיה אלא זכר לדבר. והא ראיה היא דהוי מידי דחזי. וצ"ל דסבר ר"מ דילמא כוליה קרא לייט ליה דאפילו מידי דלא חשיב לאינשי לא לשתכח. משו"ה לא הויא ראיה ממש כיון דלטותא היא. וקאמר ליה ר"י הא תינח אי הוה לייט ליה בחדא. אבל השתא דלייטיה נמי בלחשוף מים מגבא תרתי למה לי. וכיון דלייט בשיעורא זוטא כל שכן שיעורא רבה. אלא ודאי מעיקרא לייט בשיעורא רבה. דהיינו לחתות אש מיקידה גדולה דנפיש כדאוקי תלמודא. וקאמר קרא דלא מיבעיא מידי דחשיב דהיינו לחתות אש דלא לשכח. אלא אפילו לחשוף מים לא לשכח:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:7:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:7:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:7:2)

**והכי**קא"ל ר"י לר"מ משם ראיה לדבריך. ולא זכר בעלמא. דראיה נמי איכא דלחתות ודאי חשיב. מדכתיב בתרי' ולחשוף מים דמוכח דלחתות נפיש וחשיב. ומיהא איכא זכר לדבר דלחשוף נמי חשיב קצת מדלייט ביה. אע"ג דראי' גמורה לא הוי. דאיכא למימר דלייט נמי במידי דלא חשיב לאינשי כדאמרן וק"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:7:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 8:7:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Shabbat/r/8:7:3)

משנה לחם
**פצים**עיין ערוך.