## Lechem Shamayim on Mishnah Terumot Chapter 4

###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:4:1)

**אפי' אחת אין תרומתו תרומה.**ז"ל התי"ט וכ"ע הר"ש דכן אם פיחת נמי אין תרומתו תרומה לפי שאם תאמר דכשיעור הוי תרומה. (ואין לשון הר"ש כך כי מה שייך כאן לומר דכשיעור להוי תרומה. הרי לא תרם כשיעור. ופשוט שהלשון מוטעה בביאורו של תי"ט. וכצ"ל ואם פיחת וכו'. שאם תאמר הוי תרומה ויוסיף כשיעור נמצא טבלו מדומע עם החולין. (או שמא צ"ל דלכשיעור הוי תרומה וק"ל) ובכך מבוארים דברי הר"ש כתקנן. אלא שאין לשונו של הר"ש צריך להוסיף עליו שהוא שנוי בקצרה ומבואר יפה מעצמו) נמצא שמקצת מתוקן ומקצת טבל מדומעין זה בזה. ור"ל כמו שפירשתי שאם תאמר שהיא תרומה. ויוסיף עליו כפי מה שפיחת. נמצא פריו חציו מתוקן וחציו בלתי מתוקן. וחולין וטבל מעורבין בו:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:4:2)

**ומ"מ**קשיא לי מה טעם לא יוסיף כדרך ששנינו למעלה עלה בידו מששים ואחד יחזור ויתרום כמו שהוא למוד. ולא אמרינן טבל וחולין מעורבין:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:4:3)

**ותו**אי אית ליה פרנסה ממקום אחר. יפריש עליה ויוציא לפי חשבון הטבל. כדתנן פ"ג דחלה [משנה ט'] גבי זיתי ניקוף וזיתי מסיק שנתערבו. ולמה הקלו כאן להפקיע התרומה מכל וכל. ואפי' זימנין דלית ליה ליטרח ולייתי טבל ממקום אחר. וליכא פסידא כולי האי. לכך צל"ע מנ"ל להר"ש דבריו הללו שהוסיף על לשון משנתינו. דלמא דווקא בנתכוין להוסיף לחוד הוא דאין תרומתו תרומה. מדלא קתני נתכוין להוסיף או לפחות כדתני רישא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:4:4)

**ובדקתי**בחבור הרמב"ם [פ' ד' מהל' תרומות הל' ז'] והנה גם הוא ז"ל תופס בלשון משנתינו. ואין מדרכו ז"ל לסתום אלא לפרש. אלמלא היה סובר דפיחת שוה בזה להוסיף הי"ל לבארו. שאעפ"י שי"ל בדוחק דלרבותא נקט הוסיף דלא הוי תרומה וכ"ש פיחת. אבל באמת אינו כל שכן כמ"ש. ואפי' היה כ"ש. אפשר לומר כן במשנה. וא"א לומר כך ברמב"ם שאינו שותק מזה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:4:5)

משנה לחם
**בבינונית**כלומר בעין בינונית.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:4:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:4:6)

משנה לחם
**בלח"ש**ד"ה יעשנה. שתרומה ומעשר מעורבין בו. נ"ב (חולין הללו הטבולין למעשר. מעשר קרינן ליה. משום דיהיב להו ללוי כולהו בתורת מעשר נמי. ומחשב אותן במעשרות שיש לו להוציא. כדי שיחול שם תרומת מעשר. על התרומה שיוציא. ובזה מובן כל המשך הלשון).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:5:1)

**יעשנה תרומת מעשר.**פירש הרע"ב ויתנהו ללוי וכו'. והלוי יתן לו חולין כנגד אותו ריבוי עכ"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:5:2)

**ולא**הבינותי דברים הללו כלל מה שאמר שיתן ללוי אותו הריבוי. והלוי יעשנו ת"מ. לא ידענא היכי עביד. דהא ודאי לא מצי לאפרושי להאי יתר על עשרה לעשותו ת"מ. שהרי היתר הוא מדומע שתרומה ומעשר מעורבין בו. ואי אפשר לפטור בו מעשר טבל ממקום אחר. אלא ודאי מניחו אצל התרומה כמו שהפרישה ביחד. ולפי חשבון היתר שבו עושהו ת"מ למ"א. ונותן הכל לכהן. ולפ"ז אם תמצי לומר שאין הישראל עצמו יכול להפריש ת"מ. אלא דווקא הלוי הוא שצריך להפרישה. א"כ על כרחך צריך לזכות הלוי בכל התרומה הזאת המעורבת במעשר. על מנת שיזכה הלוי בהיתר שהוא מעשר. כדי לעשותו ת"מ:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:5:3)

**גם**מ"ש והלוי יתן לו חולין כנגד אותו ריבוי. לא ידעתי למה שהרי אותו ריבוי נעשה מעשר. שהבע"ה מוציא אותו היתר ללוי בעד המעשר שחייב לו. והלוי עושהו ת"מ. ומה מקום לומר שהלוי ישלם המעשר לבע"ה. אין אלו אלא דברי תימה. ובתי"ט מחל על זה ולא ידעתי למה. ואיכא לאוקמי נמי בישראל שירש מעשר טבל מאבי אמו לוי או בלוי עצמו. ועמ"ש לקמן פ"ה מ"א בס"ד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:1)

**בג' פרקים משערין את הכלכלה.**ז"ל הרע"ב הכלכלה הסל שמודדין בו וכו'. והוא לקוח מפי' הר"מ. וכן הבין הר"ש ז"ל דבמה שמודד בה מעשרותיו מיירי:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:2)

**והרבה**טרחתי. ולא נתיישבו לי דבריהם ז"ל להעמיד על פיהם לשון המשנה על בוריו. אם שלשת לשונות הר"ש ז"ל לא נתחוורו לי ולא ירדתי לסוף כוונתם באמת. מלבד שנכולן יקשה מה ענין שיעור הכלכלה לכך והמשכיל יבין. ואע"פ שלשונו הג' קרוב למ"ש הר"מ ז"ל. דבג"פ הללו מתחלפים הפירות לטוב ולרע מפני לחות ויבשות. ונמצא הדבר תלוי בשיעור הכלכלה. שלא יגרע ולא יוסיף.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:3)

**מ"מ**אינו דומה פי' הר"ש לפירושו של הר"מ. של הר"מ אין כאן רע ויפה. ואפי' לכתחלה יכול לתרום מזה על זה. רק שידע כמה הן חלוקים בשיעורן המתחלף לפי הפרקים הללו. ולפיהן יוסיף או יגרע. אם תורם מא' על חברו. וזה רשאי לעשותו לכתחלה. אחר שישער הכלכלה. משא"כ להר"ש ז"ל. שאינו רשאי להפריש מזה על זה. אם אינו מן היפה. למה הוזכר שיעור זה איני יודע מה טיבו לגמרי:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:4)

**ומכאן**שלא יפה כתב בתי"ט במ"ש לאשמעינן דלא יפריש במדה בזמן א' על זמן אחר היפה ממנו. עכ"ל. שדברים הללו מגיעים למ"ש הר"ש. ולא עפ"ד של הרע"ב שהלך לו בדרך הר"מ ז"ל. שלשטתו הדבר ברור שאין כאן קפידא בכך. אלא בשיעור לבדו שיהא מכוון כנזכר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:5)

**ואם**פירושו של הר"מ אעפ"י שיש קצת טעם בדבריו. אינו ברור כל צרכו. שאם היא המדה שמודדין בה. תכיל מה שתכיל. מאחר שהוא מוציא המעשרות במדה. וכל פעם הוא ממלא את הכלכלה עד פיה. מה בכך אם מכילה פ"א יותר או פחות. הלא שנינו המודד משובח מן המונה [פ' ד' משנה ו']:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:6)

**וע"ק**מאי משערין דמשמע באומד לייתי כיילא וליכיילינהו או למנינהו וליחזי כמה מחזקת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:7)

**וקשיא**נמי לכולהו הא דתנן המונה משובח מן האומד כיון דבת"מ עסקינן. הא ודאי מדידה בעיא. ועמ"ש הר"ש לעיל פרק א' והאריך בדוחקים:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:8)

**ולע"ד**נראה לפרש דהך כלכלה אינה מדה שמודד בה. אלא היא כלי עשוי ללקיטת תאנים. כדתנן פ"ב דמעשרות [משנה ד'] כלכלת תאנים שתרמה. שכן דרך תאנים לכונסן בכלכלה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:9)

**והכא**במאי עסקינן בתרומה גדולה. (דכולה פרקין מנה איירי. ת"מ מאן דכר שמה ומאי בעיא הכא) שניטלת באומד. ובעיא שיעור במחשבה. כדי לתרום בעין יפה. או בינונית. וקתני רישא בג"פ הללו משערין את הכלכלה. דאע"ג דאמדוה בפ"א. וחשבוה שמחזקת נ' סאין בבכורו'. והגיע פרק הסייפות. אין אומרין יפריש עליה באומד סאה תרומה. לפי שבאותו פרק מחזקת הכלכלה יותר מתחלת הקיץ ואמצעו. ולכך צריך לשערה מחדש כדי לידע שיעורה באומד. לתרום לפי חשבון המשוער בה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:10
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:10](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:10)

**וקתני**סיפא דהמונה את הכלכלה לידע כמה היא מחזקת. משובח מהמעשר באומד דרישא. והמודד משובח ממנו. שאע"פ שהתרומה אינה ניטלת אלא באומד. מ"מ אינו דומה אומד א' לשני אומדים. ר"ל שהכרי או הכלכלה הם בלתי מדודים. רק אמודים במחשבה. וכן להוציא תרומתן ע"פ האומדנא א' מחמשים זה קשה ביותר. והיינו דתנן ריש מכילתין [משנה ז'] אבל תורם הוא את השקול ואת המנוי וכו' דהיינו הך. וקמ"ל השתא דהכי עדיף טפי:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:11
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:11](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:11)

**ובהכי**אתיא נמי שפיר ההיא דתנן [פ' א' אבות משנה ט"ז] אל תרבה לעשר אומדות דלא מיתוקמא להו כלל. ולפמ"ש ניחא טובא והוא פירוש משובח בלי ספק ודוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:12
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:12](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:12)

משנה לחם
**שם.**אין אומרין יפריש עליה. נ"ב (ממקום אחר. אף מן הבכורות).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:13
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:13](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:13)

משנה לחם
**שם**לתרום. נ"ב (מפירות לחים של עת ההיא. לפי ערך. ודוק).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:14
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:14](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:14)

משנה לחם
**משלשתן**עתי"ט בשם הירושלמי תפתר בשלשתן.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:15
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:6:15](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:6:15)

משנה לחם
**זה**אמנם ע"ד לשון מקרא. ממחרת. מפי עוללים והדומים.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:7:1)

**עולה בא' ומאה.**מ"ש בתי"ט כאן דמיירי אפי' כשעדיין ביד ישראל אע"ג דיכול להשאל עליה. וממילא ש"מ דס"ל ז"ל דאפי' מחמת התערובת נשאל עליה. והדרא לטיבלה. דבר ה' בפיו אמת ודלא כמ"ש בט"ז בי"ד סימן שכ"ג [ס"ק ב']:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:7:2)

**וצ"ל**דסתם מתני' כרבנן דפליגי עליה דר"י וס"ל מין במינו בטל. דאי לר"י תמה על עצמך היאך תרומה עולה בא' ומאה דבין למ"ד אליביה (מנחות דכ"ג) בתר מבטל אזלינן ובין למ"ד בתר בטל אזלינן. הא הוי ליה מין במינו. שהרי בעודה לתרומה ביד בעלים איתא בשאלה והדרה לטבלה. אפשר לתרומה להיות חולין ולחולין להיות תרומה ואין מבטלין זה את זה זה אחר זה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:7:3)

**ומ"מ**אפשר נמי לאוקמי אליבא דר"י. וכגון שהתרומה היא עדיין ביד בעלים. ונפלה לתוך חולין מתוקנים אחרים. שכבר באה תרומתן ליד כהן [נדרים ד' נ"ט ע"א]:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:7:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:7:4)

משנה לחם
**ד"ה**תאנים סוף פיסקא ראשונה. וכו'. נ"ב (והא דק"ל לתי"ט שאין מבטלין איסור. נ"ל דלק"מ. דהכי קאמרינן אילו רצה עירבן מתחלה. כי אין מקפיד על עירובן. שהכל מין אחד (וכי הא דתנן כל מין תאנים אחד ותורם מזה על זה) לפיכך רואין אותן כאילו מעורבין הן. כי לכך הן עומדין. וכל העומד להתערב. כמעורב דמי. ואפילו שתי מגורות מעלות זו את זו מה"ט. וגם בדמוע הקלו).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:8:1)

**תאנים שחורות מעלות את הלבנות.**פירש הרע"ב (והוא מהר"ש) שאם היה רוצה היה דורסן ומערבן וכו':


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:8:2)

**וא"ת**הא ניחא בעגולים ומלבנים ועיגולים גדולים וקטנים איכא למימר הכי. דאם דורסן ומפרידן מתערבין היטב ושוב אינן ניכרים. אבל בשחורות ולבנות מי שייך למימר הכי. דמאי מהני אם דורסן ביחד. אפ"ה מינכרי:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:8:3)

**ונ"ל**דמ"מ איתיה להך טעמא דכשמערבן ביחד עד שקשין לבור ולהפרידן זה מזה. חשיבי כאין ניכרין ומסייעין לבטל. דומיא דריש פ"ב דכלאים [פרק ט' משנה א'] ודוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:8:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:8:4)

משנה לחם
**מעלין את הקטנים** ע"פ רע"ב. וכתב הר"ש זו קולא יתרה. ר"ל מפני שניכרות הככרות הגדולות בין הקטנות. וזה אינו כל כך חדוש. שהרי יש כאן מאה במנין. ויותר ממאה במשקל. **אבל** היה לו לתפוס קולא יותר גדולה. והיינו איפכא. ר"ל שנפל גדול בתוכן. דאע"ג דאין כאן אחד ממאה במשקל. מספיק המנין. והכי איתא בירושלמי גדולים מעלים הקטנים במשקל. וקטנים את הגדולים במנין. **ועיין** פירוש הר"מ דאסברה לעולם במשקל מאה. ולא היה צריך לכך. והוה ליה נמי לאשמועין רבותא אף בפחות. ודוק.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:10:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:10:1)

**ובזו**ר"א מקל. לשון הר"ש צריך טעם בין לר"א בין לר"י מ"ש לבנות ושחורות גדולות וקטנות מתחתונות לעליונות. והביא בתוספת יו"ט משם התו' [זבחים דף ע"ג ע"א ד"ה והתחתונות] דלא דמו דשחורות אינן ראוין להיות בספק דימוע דלבנות שלעולם השחורות ניכרות:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:10:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:10:2)

**וזה**עולה ליישב דברי ר"א בשנותו את טעמו דמחמיר לעיל. איכא למימר הכי משום דהני דלעיל לא דמו להדדי לגמרי אינן ראוין לבטל. משא"כ כאן שהן דומין משו"ה מקל הכא. ואכתי לר"י קשיא השתא טפי דאי מקל התם כ"ש הכא:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:10:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:10:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:10:3)

**ונ"ל**בס"ד טעם נכון מאד לחילוף שטתו של ר"י. דהא דמחמיר לעיל משום דהוי הפסד מרובה שאם אתה אומר לא יסייעו לבטל. נמצא כל הלבנות מדומעין. שאפי' תשעים לבנות הן ועשרה שחורות כולן נאסרות. ולהפסד מרובה חששו. משא"כ כאן שאין נאסרין אלא הפומין בלבד שאפשר לקופאן ולהפרישן. ולא שכיח כילי האי הפסד גדול כמו בתאיני כלכלות ועיגולים. שאם אינן מבטלין זא"ז כולן נאסרין וזה ודאי הפסד גדול ודבר מצוי לכך הקלו בו:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:11:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:11:1)

**אם יש בקפוי מאה סאה.** פירשו המפרשים עם מה שתחתיו. ולא הוצרכו לומר כן מחמת ר"א ששטתו מוחלפת כאן. ממה ששנינו במשנה הקודמת שסובר התחתונות מעלות את העליונות כדאיתא בירושלמי. דודאי נוכל לתרץ אליבא דר"א דלא דמי דשאני בבא דרישא דהעליון בלתי ידוע. משא"כ בהך בבא דהעליון ידוע וניכר. פשיטא שאין הדעת נותן שיסייעו תחתונות לבטל העליון. שהרי הוא כמופרש ועומד בפ"ע. ולא שייך ביה ביטול ע"י התחתונות כלל. אלא העיקר משום דלא ליקשי לן דר"י דמ"ט לא תעלה אם יש בקפוי מאה. משו"ה קמפרשי לה למתניתין כדאמרן דוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:11:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 4:11:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Terumot/r/4:11:2)

**ולענ"ד**פירושם דוחק גדול ויותר נ"ל לפרש כמשמעו. והיינו טעמיה דר"י דס"ל לא תעלה. משום דס"ל דאפשר להקפיא הסאה שנפלה ומה שנתערב עמו למעלה כי מעט הוא ע"פ הרוב. ואי אפשר בשום פנים להתערב כל כך עד שיעלה באחד ומאה. א"כ מה שמרבה בקפוי כדי לבטלן במתכוין ובמזיד הוא עושה וקופה יותר מהראוי לו. ואין מבטלין לכתחלה. ולכן לעולם לא יתבטל בקפויו כנ"ל נכון ודוק: