## Lechem Shamayim on Mishnah Yoma Chapter 5

###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:1)

**וחפן מלא חפניו.**כדחפני אינשי גמר'. פירש"י חודה של פס יד למטה כלומר לאפוקי גב היד. אבל בהרבה דברים נבדלו הקמיצה והחפינה זו מזו:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:2)

**ונ"ל**ששלש מדות ישנן באפינה מה שאין בקמיצה. אחת שהקמיצה באצבעותיו ופושטן על פס ידו. והחפינה נעשית בחודה של פס יד. ב' קמיצה אינה רק בשלש אצבעות. ובשנים הנשארים מוחק משני צדדים בגודל ובזרת. והחפינה מלא פסת היד. ג' הקמיצה אינה רק ביד אחת. וחפינה בשתי ידיו דמלא חפניו כתיב לשון רבים. וכן משמע מהא דאיבעיא לן חפן בזו ובזו וקירבן זא"ז. וכן ממה שאמרו   כיצד עושה אוחז הבזך בראשי אצבעותיו כדאיתא בגמר' (דף מ"ט:) ע"ש שהיא היתה עבודה קשה. מפני שצריך לאחוז הכלי. ולחפון מתוכו לתוך ב' חפניו:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:3)

**ומה**שלא בא זה השם בלשון יחיד. ויראה שהוא לשון רבי' זוגי ולא יתפרד כמו שמים צהרים שלא יתכן לגזור מהם היחיד. וכן לא תוכל לומר חפן שם יחידי בזה הענין. וזה לפי שהחפינה המוחלטת היא בשתי ידים קרובות סמוכות זו לזו ולא יפרדו. דמשו"ה קמיבעיא לן אם חפן בזו ובזו וקירבן אחר כך. אי הויא כה"ג חפינה מעליא כדחפני אינשי ודוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:4)

**הגדול לפי גדלו.**ואפי' כמעשה דר"י בן קמחית שהיה חופן ד' קבין [שם בגמ' דף מ"ז ע"א]. אפ"ה יציבא בארעא. ולעולם לתנא דידן מחתה בימינו וכף בשמאלו. משום דזו חמה וזו צוננת. ומתני' דלא כבן הסגן דמייתי ליה תלמודא בפירקא דלעיל [דף מ"ד ע"ב]. דאמר היום היה לה ניאשתיק. ופירשו שם התו' בשם הירו' שהוא נרתק לבית יד של מחתה מפני חומ' ואפשר דמשו"ה פירש"י שם בענין אחר:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:5)

**היה מהלך בהיכל.**בגמרא פליגי בה תנאי איזה הדרך הלך:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:6)

**והרמב"ם**ז"ל סתם דבריו וכנראה דכר"מ קיי"ל. דסתם לן רבי מתני' אליביה. ועל כרחינו צ"ל שזה היה מהלכו בבית ראשון. שלא היה שם פרוכת. (דאע"ג דודאי הוי התם פרוכת דבבא. כדאמרינן בגמרא (דף נ"ד.) ומקרא מלא הוא בד"ה ויעש את הפרוכת. ועיין ברד"ק מלכים ז'. ומזה תימה על בכ"מ שהשיג בחנם על הרמב"ם בפ"ד מהל' בית הבחירה והוא פשוט כנ"ל מכל מקום לא היתה אלא כנגד השער של בקה"ק. ולא היתה אותה הפרוכת ממלאה כל רוח מזרחית מן הצפון לדרום לפי שהיו שם כותלים לשני צדדיה):


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:7)

**וא"כ**פשיטא שלא היה לו לילך כי אם דרך ישר נגד הפתח. והוא בין שולחן למזבח כר"מ. ובזה פונה לימין ג"כ. ואי משום דלא לעייל להדיא. בבית ראשון לא הואי פריפה. ואפילו תימא הואי נמי פריפה. נ"ל דאפ"ה ס"ל לר"מ בין שולחן למזבח היה מהלך. דמודה ר"מ בבית ראשון דחביבין ישראל שלא הצריכן לשליח. דביה כתיב קרא. והכא דבבית שני עסקינן בהא קמיפלגי. ר"מ ס"ל אחר שנתגרשה אף על פי שחזרה לה בירה לא חזרה לחיבתה הראשונה. ומר סבר כיון דחזרה חזרה לחיבתה הראשונה ודוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:8)

**אבל**האמת שלא היתה שם פריפה. דדווקא בבית שני יתכן לעשותה. כשיש שתי פרוכות. שהאחת סותמת פריפתה של שנייה. שלא יהו ניזונין מבית קה"ק. כהנים הנכנסין להיכל לפי שלעולם פרוכת א' עומדת כנגדם. ומונעת בפניהם מלהביט אל הקודש. משא"כ כשהיתה שם פרוכת א' בלבד כמו בבית ראשון. ועוד ששם היתה על פני פתח השער שהוא מכוון כנגד הארון. על כן א"א כלל להיות לה פריפה. מפני הכהנים הנכנסין להיכל כל יום להקטיר ולהשתחוות. וזה מבואר מאד. ועמ"ש בס"ד מ"ה פ"ה דלקמן:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:9)

**לבין שתי הפרוכות.**עיין לשון הרע"ב. ומסיים רש"י ז"ל והיה עוביה אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה מאה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:10
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:10](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:10)

**והרב**בעל תי"ט הרבה להשיב על זה הלשון. ומסמי לפירש"י דהכא מקמי אידך פירש"י דבד"ה. אף הוא העיד שכן כתב הרד"ק לסברת רז"ל. ועל כן דחה לפירש"י הלז בשתי ידים. ורצה לשבש הנוסחות שבפירש"י כאן ובגמרא דריש בתרא. ואני אשוב אתפלא על כבוד הרב תי"ט ז"ל שבחנם מגבב דברים ומביא עלינו. והקיף אותנו תשובות חבילות שאין בהם ממש. ושהקשה מדברי רש"י בפי' ד"ה. גם זה מן התימה על אדם גדול שכמותו ז"ל. איך לא ראה או ידע את אשר כבר נודע לרבים שאותו פירוש. עם שהמדפיסים יחסוהו לרש"י ז"ל. אינו כן ברם א' מתלמידי תלמידיו עשאו. והרבה פעמי' מביא דברי רש"י ז"ל גם חולק עליו באותה פרשה. וגלוי לכל הרואה בו שאיננו מרש"י ז"ל. על כן אין להקשות ממנו על רש"י. דגברא אגברא קרמית. ואין הלכה כתלמיד במקום הרב:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:11
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:11](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:11)

**ולמה**לא הביט בתי"ט בס' מלכים ששם דברי רש"י האמיתיים אמורים בבירור בפסוק ולפני הדביר עשרים אמה. שכתב עליית קה"ק נמוכה משל היכל שבהיכל כתוב למעלה והבית אשר בנה שלמה שלשים אמה קומתו. (ואע"פ שהתו' [דף צ"ח ע"ב ד"ה כי] פרק המוכר פירות השיגוהו בזה. לא נחלקו עליו כי אם לומר שהיו בשוה עליית ההיכל עם של בקה"ק. אעפ"כ בזה נכונו דבריו שזהו גובה העליות ולא יותר) הרי בבירור שדעתו ז"ל שזהו תכלית גובה העלייה. וכן להיכל תכלית גבהו עם עלייתו שלשים אמה. ואין עוד בגובה ההיכל והדביר בבנין בית ראשון:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:12
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:12](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:12)

**והכי**משמע ודאי אי בעית אימא קרא אי בעת אימא גמרא. מתרווייהו דייקינן שפיר דדעת רש"י ז"ל בכאן נכונה מאד באין ספק. קראי כוותיה דייקי לפי פשטן. עיין ברד"ק שכן כתב ויישב בטוב הכתוב שבד"ה והגובה מאה ועשרים. שלא נאמר רק על האולם ולא על העליות דהיכל ודביר. ולא אטרח עצמי בדבר שכבר נתבאר ע"י הקודמים. הרואה יראה שהדין עמו ואין צורך לתקן עוד את אשר כבר עשוהו:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:13
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:13](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:13)

**ומ"ש**הרד"ק ז"ל שלדעת רז"ל נראה שהיו עליות ע"ג ההיכל. איהו דקטעי במ"כ ולא דק בהא דודאי בבית שני היו העליות כמו ששנינו במדות. ששם ביארו בנין בית שני שנשתנה מהראשון בכמה דברים וגם בקומתו. משא"כ בבית ראשון לא היו שם עליות כלל בקודש ובקדשי הקדשים כדמוכחי קראי. וכמו שאבאר עוד להלן בעזה"י שאי אפשר לומר שהיו במקדש ראשון עליות ע"ג היכל ודביר. א"כ הקמחי ז"ל הוציא הקמח ולא קלט הסולת. אמנה דעתו נכונה באמת ומסכמת עם רז"ל ופירש"י בזה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:14
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:14](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:14)

**ואב"א**גמרא דא"כ (כדעתו של בעל תי"ט) במאי מפסקת להו לעליות דבקה"ק ודהיכל. בפרוכת לא אפשר דהכי גמירי או כולו בבנין. או כולו בפרוכת. (אכן בתי"ט לא הבין כך ובסמוך אפרש בעזה"י) ובבנין נמי לא אפשר. דא"כ גבהו מאה ועשרים בזה הדעת. ופשיטא דלא קאי. והא איהו ז"ל ס"ל אפי' בארבעים לא קאי. וצריך לומר שדעתו ז"ל בהא דגמירי אי כולו בבנין אי בפרוכת. דכי גמירי במחיצה שלמטה בין קה"ק להיכל לחוד הוא דגמירי. אבל מחיצה המפסקת בעליות אינה בכלל הזה ולא באה עליה זו הקבלה. ושמא עשאוה בפרוכת כמו בבית שני:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:15
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:15](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:15)

**איברא**דלא נהיר ולא צהיר ולא שמיעי לן לגמרי. ברם כך פירושו כדאמרן בלי ספק דאמה טרקסין דגמירי לה בכולה. היינו כל גובה המחיצה המבדלת בין קודש לקה"ק מלמטה למעלה עד סוף גובה העליות. ופירש"י ז"ל מחוור מאד דמשו"ה לא עשאוה בבית שני. משום דמיבעי למיהוי גדול בבנין מאה אמה. והיו א"כ צריכים לאמה טרקסין על פני כל גבהו. משו"ה לא הוה אפשר בבנין כי אם בפרוכת. וכן משמע מפשטא דגמרא ריש בתרא דבית שני גבה ע"י עליותיו שלא היו בראשון. מדקאמר מנ"ל דגדול בבנין. ואם איתא דפירושו כדעת בעל תי"ט שר"ל גדול בבנין ארבעים. תיפוק ליה דהא בהדיא כתיב בראשון שלא היה רק שלשים. ואילו גבי ב"ש תנן [מדות פרק ד' משנה ו'] ההיכל על רום מאה תוכו ארבעים אלא ודאי אכלל גבהו שייל. מנ"ל שהיה גדול דלא כתיב בהדיא. ומספקא ליה קראי דאייתינן לעיל. והדר פשיט לה מדכתיב גדול יהיה כבוד הבית הזה וגו'. דעל כרחך פירוש הכתוב דגובה האולם דד"ה. שבקיה ומוקים נפשיה דמאולם לחודיה משתעי וכדלעיל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:16
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:16](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:16)

**ועוד**תשוב תראה הכרח לשיטת רש"י. ועמוד והתבונן לראייתו של בעל תי"ט שדעתו שמפני כך לא היו יכולין לעשות בב"ש בנין אמה טרקסין. מפני גובה הארבעים. ונסתייע מאותה שאמרו בתלתין קאי. וכסבור היה כשאמרו בתלתין קאי טפי לא. רצו לומר שיותר מזה אפי' עד ארבעים כגובהו של בית לא קאי. ואינו   מוכרח כלל. אלא הכי פירושו כי קאי בתלתין קאי. אגב תקרה ומעזיבה כדמסקינן התם. ובהאי גוונא הוא הדין אפי' טפי. דעד ארבעים נמי הוי מצי קאי. אבל שלא ע"י תקרה אפי' תלתין לא קאי. ולמיעבד ארבעים לא אפשר. משום דעכ"פ משם ולמעלה על פני העליות לא אפשר דפשו להו שיתין. ובעינן כולו בבנין. דהיינו עם גובהה של עלייה. הילכך לא אפשר. (וכל שכן שצ"ל כן לפ"מ שמפרש הרמב"ם ז"ל בכותל ההיכל שש (דתנן במדות [פרק ד' משנה ז']) שפירושו עם המקום הפנוי שבינו לבין התאים. וסתמו כפירושו שלא היתה לפ"ז מדת עובי הכותל עצמו. רק אמה כעובי אמה טרקסין. ואם הוא כן בודאי מוכרח לפרש בגמרא הנז' כדפרישית. דאלת"ה אמאי לא קאי אפי' טפי מתלתין. דהא קיימי מחיצות דלצדדין לשלש רוחות הבית. שכמו כן גבהן ארבעים. כמדת קומת הבית השני. והיכי הוו קיימן הנך. אלא מאי אית לך למימר אגב תקרה ומעזיבה מצו מיקם אפי' בארבעים. כ"ש בהצטרף עמהם עוד מחיצה לרוח רביעית. דהיינו אמה טרקסין. דפשיטא מצי קאי טפי. ואי ס"ד לא קפדינן אכוליה בנין. אלא דווקא במחיצה דלמטה. ודעליונה מצו מיעבד בכל גוונא. אכתי ליעבד ארבעים. דעד ארבעין מצי קאי אגב תקרה. כאינך כותלים. (אדרבה הכי ודאי עדיף לאוקמינהו לכותלים ותקרה ומעזיבה. ולמסמכינהו נמי מרוח רביעית דבהכי מיחזק טובא. וזה דבר מוחש) ואידך דעליות ליעבד בפרוכת. אלא פשיטא דהמחיצה כולה על פני כל גובה הבית והעלייה צריך להיות בשוה. משו"ה לא אפשר בב"ש וכנז'):


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:17
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:17](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:17)

**וכן**נראה גם מדברי התו' [בבא בתרא דף ג' ע"ב ד"ה אמר] דכתבו שם אהא דמשנינן גמירי אי כולו בבנין. ז"ל השתא לא צריך לשינויא קמא עכ"ל. פירוש לדבריהם דהשתא דאתינן להכי דבעינן כולו בבנין. אפילו תימא שלא ע"י תקרה ומעזיבה מצי קאי אפילו הכי לא אפשר בתלתין. דבעינן כולו בבנין. וא"כ כי הדר ביה משינויא קמא דלא בעינן תקרה ומעזיבה. אפי' בטפי מתלתין קאי וארבעין נמי בכלל. וכ"ש אי איכא תקרה ומעזיבה דקאי נמי בארבעים. ואם איתא כדעת בעל תי"ט דבעלייה לא איכפת לן מידי. אכתי צריך לשינויא קמא. אע"ג דהכי גמירי דכולו שוה בעי. דמאי מהני דבעי כולו בנין. אי אמרת דהדר ביה משינויא קמא. ומצי קאי אפילו בלא תקרה ומעזיבה. אכתי קשיא ניעבדיה ארבעין. ואיכא נמי תקרה ומעזיבה. דפשיטא דקאי. והוה ליה כולו בבנין:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:18
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:18](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:18)

**וע"כ**צ"ל עפ"ד התי"ט דלא הדר ביה משינויא קמא לגמרי. אלא צריכין זה לזה דלעולם לא קאי בתלתין כי אם ע"י תקרה ומעזיבה כדשנינן לעיל. וטפי לא קאי אפי' בהאי גוונא. ומדלא פירשו התו' כן שמעת מנה דס"ל כדפרשינן דבעינן כולו בבנין אף בעלייה. להכי אתי שפיר מאי דקאמרי דלא צריך לשינויא קמא. דכי אתית לשינויא בתרא דהכי גמירי לה. לעולם מצי קאי אפי' עד ארבעין. (והכי משמע נמי לישנא דגמרא בסוף וליעבד מאי דאפשר) ומ"מ לא סגי בהכי. משום דבהא נמי לא מיקיים כולו בבנין. כיון דמכל מקום בעלייה לא אפשר בבנין ודוק היטב:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:19
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:19](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:19)

**ולמדנו**גם מכלל דבריהם שדעתם בזה כפירש"י שהוא הברור. שמפני גובה המאה לא יכלו לעשות אמה טרקסין בבית שני. (וכן נראה ודאי כדאמרן דהבדלה דעליות שוה לדלמטה. ממה שהיו בבית שני שתי פרוכות כנגדן בעלייה. משמע ג"כ דלמעלה בעלייה דינו כלמטה) משא"כ בראשון לא היו העליות והוא המחוור מהכל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:20
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:20](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:20)

משנה לחם
**בבית החיצון** נראה דהיינו בין שתי הפרוכות כשהוא מהלך ביניהן. והיינו דקרי ליה בית החיצון. ולא אמר בהיכל. **וזוהי** ששנו בברייתא פת"ה. היה עומד בבית קדשי הקדשים. יכוין לבו נגד בית הכפורת. כמ"ש שם בס"ד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:21
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:21](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:21)

משנה לחם
**בלח"ש**ס"פ ב' חפניו. **ולפ"ד** ב"ר (פ"ה) מלא חפנים מחזיקים כפל שני קומצים.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:22
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:1:22](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:1:22)

משנה לחם
**שם**בזה הענין. נ"ב (עם שידומה היות האחד ממנו חופן. בשקל **קודש** אוזן. שממנו נאמר אזניו ברבוי. ונכון הוא אם יצטרך להשתמש בו בדרך בעלי השיר. המתירים לעצמם להרחיב גבול הלשון. בדרך השאלה ממשקל. לזולתו).


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:2:1)

**אבן היתה שם.**באמצע בית קה"ק. ומה שהקשה בתי"ט גם על הרמב"ם גם על התו':


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:2:2)

**נ"ל**ליישב דהרמב"ם אליבא דפשטיה דקרא קאמר. כיון שהאריכו הבדים עד הפרוכת. צ"ל שהיו נשמטין לצד מזרח עד שנגעו בפרוכת ולא דרך נס כמ"ש התו' במנחות. [דף צ"ח ע"ב   ד"ה דוחקין]. ואורך הבדים י' אמות. א"כ על כרחך כל רחבו של ארון משוך מאמצעו של בית קה"ק כלפי מערב. ומערבו דקאמר הרמב"ם ר"ל מן האמצע לצד מערב היה נתון. שחצי הבית לאותו רוח קרוי מערבו:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:2:3)

**אי נמי**אפי' אליבא דברייתא דמקום ארון אינו מן המדה. נמי אתי שפיר. ואע"ג דלכל ארבע רוחותיו היה לו עשר אמות. מכל מקום מתחלה נתנוהו מן האמצע ולהלן לצד מערבו. כדי שיהא עומד במערב. וגם לשיגעו בדיו בפרוכ' כשישמטום משם להלן. ונס דמקום ארון אינו מן המדה. עשה אח"כ שגם לרוח מערב היה לו עשר אמות כבשאר רוחות. וסמך לו הרמב"ם עמ"ש רז"ל שכינה במערב. ויתקיים המקרא של הארכת הבדי' ג"כ כפשטו וק"ל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:2:4)

**אמנם**התו' דפ' לא יחפור בשם ריצב"א [דף כ"ה ע"א] שכתבו הארון שהשכינה בו במזרח בקה"ק היה. נלע"ד פשוט דמודו בהא דארון באמצע בקה"ק ממש היה עומד. ולא נתכוונו אלא לומר ששכינה היתה במזרח הארון. ששם כפורת וכרובים ובין הבדים שכ"ג ביוה"כ עומד שם. (ולדברי ר"י דפ"ג דמנחות [דף כ"ז ע"ב] אין חייבין מיתה כי אם על אותו מקום) ולא עמד במערבו. מכאן ששכינה במזרחו של ארון. דוק בלשונם ותראה:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:2:5)

**ומסייע**להו קרא. דהיינו דמסיימי דכתיב ונועדתי לך שם מעל הכפורת וגו'. דהא בהדיא שעיקר השראת שכינה במזרח הארון מקום כפורת וכרובים. ואי לאו להכי. למאי מייתו ליה להך קרא. אלא ודאי כדפרישנא ודוק. וזה ברור לדעתי בכוונת התו' ולק"מ:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:2:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:2:6)

משנה לחם
**משנטל הארון**עמ"ש בס"ד במהדורא לקונדרס בנין בית הבחירה שלי פ"ד. **ולפמ"ש** שם. קשיא טובא אמ"ד ארון גלה לבבל. **ויש** ליישב למצוא פשר דבר. שדברי אלה ואלה דא"ח צדקו יחדו. כי מ"ד הכי. מודה נמי בארון שעשה בצלאל. שבו לוחות מונחות. שלא ירד לבבל. אלא נגנז במקומו. וכי קאמר. בארון עץ שעשה משה. שהיה יוצא עמהם למלחמה. כמ"ש רש"י. נמצאו כל דברי חכמים קיימים. וסתמי דמתניתין דהכא ודשקלים. נמי לא קשיין אהדדי. דקבעי רבי לרמוזי לתרוייהו דקושטא נינהו. **איברא** מ"ד נגנז. ודאי פליג בהא. דס"ל אפילו ארון של משה לא גלה. אלא נגנז עם של בצלאל כאחד. ובהא סלקא שמעתא הכא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:3:1)

**ועמד במקום שעמד.**כבין הבדים. והזה א' למעלה וז' למטה. נראה שלא היה מזה על האויר שלמעלה מאבן שתייה על גבה ממש. שעליה היה נותן הקטורת. דבהזאה בעינן שלא תהא למעלה ולא למטה נוגעת בכפורת אלא כנגדה. (ועיין בגמרא דפ"ג דמנחות דכז"ב) שטיפי הזאה נופלין לארץ בסמוך לכפורת. וכן בבית שני יש לו לכוין בהזאתו נגד אותו מקום שלפני הכפורת. אע"פ שניטל הארון:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:3:2)

**ואפשר**דאבן שתייה היתה רחבה יותר מהארון. ומושכת חוץ למקומו של ארון. ועליה היה נותן גם הקטורת בפנוי ממנה. העודף מתחת הארון ולהלן. שהוא מכוון כנגד בין הבדים. ולא על פניה באמצע מקום ארון ממש הניח המחתה וכך נ"ל. המקום בחסדיו יראנו בעבודת מקדשו בשוב שכינתו ונדע האמת. שהיא עתה בעו"ה נעלמת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:3:3)

משנה לחם
**והזה ממנו** קרוב לכפורת בטפח.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:3:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:3:4)

משנה לחם
**לא למעלה ולא למטה** פירוש. לא היה מזה למעלה ולמטה ממש. זה תחת זה. באופן שיהא נופלות טפות ההזאות זו על זו. ואינן ניכרות למטה בארץ כמה הם (ולא נגעו בכפורת ובארון כנ"ל) אלא **כמצליף** כלומר באלכסון לרוחב האויר. בסדר ושורה. בדרך שנראים טפי הדמים בארץ. נפרדים זה מזה ויכולים להמנות כמה הם. כמלקה הזה שמלקה המלקיות בסדר. ומשנה מקומן על שטח הגוף. באופן שמספרן ניכר ונודע. בחלוף המקומות. שנופלת עליו הרצועה. כך נ"ל ברור לבאר הענין היטב.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:4:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:4:1)

**שחטו.**לפי שהוא חובת היום לכך שנינו שחטו. עיין במ"ג דפרקין דלעיל שכתבתי בעזה"י ב' דרכים נאותים. ובחר לך אחת מהנה עיין לקמן מ"ז ודוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:5:1)

**מקרן מזרחית צפונית.**מ"ש בתי"ט בזה נראין דבריו קצת שהעלה בדעת הרמב"ם שלכך תפס לו שיטת ר"י בהל' עבודת יוה"כ שפרוכת א' היא. משום דבבנין דלעתיד כבר בא אליהו והתיר הספוקות. לכן לא יהא לעתיד כי אם פרוכת א'. ור"ל כמו בבית שני שלא היתה שם כותל כלל. רק פרוכת היתה מפסקת על פני רוחב כל החלל דבקה"ק. דבכה"ג הוא דהואי פריפה. משא"כ בפרוכת דבבא לא היה פריפה כמ"ש לעיל. אלא פרוכת א' כר"י תהיה לעתיד:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:5:2)

**ואף**דלעתיד פשיטא לן קדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ. הכי נמי דלא בעינן פרוכת עביה אמה. אלא כדכתבו התו' לעיל בשינויא בתרא דלר"י נמי פשיטא. ולפ"ז לא היה עוביה אמה. ויעשו בבית שלעתיד פרוכת ולא אמה טרקסין. לפי שנראה ודאי שלא יפחתו מקומתו שהיתה בבית שני מאה אמה. והא לא אפשר כמו שנתבאר לעיל:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:5:3)

**אלא**שעדיין לא נגלה לנו אמיתת זה. שאולי אעפ"י שיהיה גבהו מאה מצי קאי. דשאני בית דלעתיד שיהא מעשה נסים כדאיתא. וסגי טפי נמי קאי. וא"כ שמא יבנו אמה טרקסין כדרך שעשו בבית ראשון. או אפי' מחיצה כל דהו סגי. ובבית ראשון נמי הוה מתחיל מקרן מזרחי' צפונית. מטעמא דכי נפיק פגע בקרן מערבית צפונית ברישא. כדכתיבנא לעיל בפרקין מ"א. דבין שולחן ומזבח היה מהלך דרך ימין. ומקיש יציאתו לביאתו. דפשוט שיוצא והולך לו על עקביו. דרך בית כניסתו בצפון ודוק:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:5:4)

**ולפ"ז**שפיר הוה מתרצינן להרמב"ם ז"ל אי הוי ידעינן דלעתיד נמי יהא בנין אמה טרקסין. ולא צריכינן לדוחקיה דהרשב"א ז"ל ולא לתוספתו של בתי"ט. שכל דברי הרמב"ם יבואו בזה על נכון. דלאורויי בסדר עבודה דלעתיד קבעי בסדרא דעבודת יוה"כ. ונקיט פרוכת א' היינו דבבא כמו שהיה בבית ראשון. ובהאי גוונא כ"ע אית להו דבההוא קרן בצפון פגע ברישא מטעמא דכתיבנא. והיה נכון הדבר מכל צד. אלא דלא ניחא לן במאי דנקט הרמב"ם פריפה. דהא ברירנא דבבית ראשון לא הויא פריפה. ומחמת זה על כרחנו נענענו ראש לדברי בתי"ט שבכאן ואעפ"כ פתח טוב פתחנו למבין בעזהי"ת:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:5:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:5:5)

משנה לחם
**השעיר**הוא אשר עלה עליו הגורל לה'. שחברו משתלח.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:6:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:6:1)

**לנחל.**כמו לנחל איתן עמק. לשון רש"י הועתק בתי"ט. וערבך ערבא צריך. עמ"ש בפ' עגלה ערופה. ובש"י סי':


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:6:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:6:2)

**אבל**הוצרך רש"י ז"ל לפרש כן אע"ג דתנן מתערבין באמה. ודאי צ"ל שלא היתה האמה נמשכת לנהר ששמו קדרון. דהא קרא אחרינא כתיב שדמות קדרון. ויגיד עליו ריעו דנחל קדרון גם הוא מענין עמק. כמו ויחפרו עבדי יצחק בנחל. ולא מלשון נחלי מים. ונפקא מנה לנחל איתן. דאע"ג דכך היא דעת רש"י ז"ל. וגם אנו בעזה"י עשינו לה סמוכות שגם שם האמת אתו. מכל מקום שכנגדו חלוק עליו ה"ה הרמב"ם ז"ל. ובס"ד כבר ביארנו שם במקומו מחלוקתם ז"ל וקיימנו דברי שניהם שאלו ואלו דברי אלקים חיים:


###### Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Yoma 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Yoma/r/5:7:1)

**כל מעשה יום הכפורים.**כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפני' לשון הרע"ב ז"ל. וכתב רש"י ז"ל אבל בשחיטה וחפינה מודה דצורך פנים כפנים דמי. דכי כתיב חוקה עלייהו נמי קאי. ומעכבי כדכתיבנא לעיל ודוק: