## Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim Chapter 4

###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:1:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:1:1)

**ב"ש כו'**שאם נתנן מתן אחת כפר. הך פלוגתא שייכא נמי בפסולא דשלא לשמן. ודחוץ למקומן.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:3:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:3:1)

**ומנחת נסכים**עתי"ט ועמ"ש בס"ד מ"ה פ"ג דיומא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:4:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:4:1)

**תי"ט**ד"ה פרים כו' אבל בשר הנשרפין כו'. צ"ל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:1)

**רש"א**עיין בגמרא גירסא אחרינא. נומי ר"ש.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:2
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:2)

**העצים והלבונה**כו' אין חייבין עליהן משום טומאה. לא טומאת עצמן ולא טומאת הגוף כו' הר"מ ולא פירש בחבורו ספי"ח מה"ל פהמ"ק. תי"ט.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:3
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:3)

**ר"ל**דשם לא פירש רק טומאת הגוף לחוד.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:4
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:4)

**כ"ע**תי"ט. ומ"ש רע"ב ורבנן פליגי עליה ומרבו לטומאה מקרא. ומסיק שם הכ"מ דהרמב"ם ס"ל דדרשה גמורה היא. ואני תמה עליו דבהדיא כתב בפ"ו מה"ל אסורי מזבח דטומאתן מעלה דרבנן בעלמא. וכפירש"י עכ"ל.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:5
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:5](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:5)

**ולענ"ד**האמת הברור. דהר"מ ס"ל ילפותא דוהבשר דרשה גמורה היא. ושני ליה בין קדושת פה לקדושת כלי. דאפילו רבא מודה בקדשו בכלי. דנעשו כמי שקרבו כל מתיריו. כדאיתא במכלתין (דל"ד) ובמנחות (דק"א) ונסתלקה קושית התו' על רש"י.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:6
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:6](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:6)

**איברא**בפסחים פרק כל שעה בקדושת פה איירי. כדאיתא התם בהדיא. ומשו"ה אמרינן מעלה דרבנן היא. ודוק.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:7
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:7](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:7)

**ועל**כרחך לומר כן. דהא הר"מ שם בפי"ח מהל' פהמ"ק הלכה י"ב. כתב בהדיא. האוכל מלבונת המנחה שנטמאת אחר שקדשה בכלי לוקה. **ודלא** כמ"ש הכ"מ. דלרבא אסמכתא בעלמא דרשה דוהבשר. ולא היא דבטומאת בשר בקדשו בכלי מודה רבא. ובהלכות אסורי מזבח פ"ו הלכה ח'. ודאי בקדושת פה לחוד איירי **וראיתי** בלח"מ שם שפירש דבריו מדאורייתא מקבלין טומאה. והשיג על הכ"מ. שסבור בו שלא נתכוין אלא למעלה. **אמנם** בזה יפה כיון הכ"מ. שבודאי א"א לפרש דברי הר"מ באופן אחר.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:8
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:8](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:8)

**ברם**בראש אותו פרק. דעתו מבוארת ג"כ דשניא ליה בין קדושת כלי. דמהניא בכל הני נמי מדאורייתא. **דוק** בדבריו הלכה ד' וה' ותשכח. דשמעתתיה דהר"מ. טוביינא דחכימי דייקי טובא. ולית בה ספיקא.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:9
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:5:9](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:5:9)

**ובלח"מ**לא נהירא ליה הך שמעתא. ולפום ריהטא לא דק. וכן כל הגדולים לא דקו בה. דהר"מ אליבא דרבא אמרה לשמעתיה. והיא גם כן שטת רש"י. והדברים עתיקים ומים עמוקים.


###### Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:7:1
[Lechem Shamayim on Mishnah Zevachim 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Lechem%20Shamayim%20on%20Mishnah%20Zevachim/r/4:7:1)

**הזבח**צ"ל היינו עולה. דבזבחים הנאכלים לא משכחת ששה דברים. דהא נאכלים צלי והפסח אינו נאכל אלא צלי. ושמא אאימורין נמי קאי לשם ריח (דבהו כתיב ודאי ריח ניחוח) לאפוקי כבבא. אע"ג דלא שייך בהו כולי האי צלייה.