## Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah)

###### Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 46b:1
[Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Leket%20Yosher/s/Volume%20II%20%28Yoreh%20De%27ah%29/r/46b:1)

כשישב בחצר ב"ה כשבא מן הלויית המת אמר המזמור יושב בסתר עליון עד לא יגש¹ ואמר רבון העולמים הכתוב בכתובות² וז"ל: רבון העולמים פדה והצל [מלט] והושע את שארית עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן השבי ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני משחית ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם טרם נקרא ואתה תענה ברוך העוצר המגפה. ואם יש לאבל תענית ביום ראשון הורה בלילה סועד משלו³ לפעם אחרת יושב האבל בתענית מחמת שנדר להתענות ב' וה'⁴ וצוה לו לסעוד בלילה סעודה ראשונה משל אחרים⁵ ומברך בהמ"ז, ואח"כ מיד אכל משלו כל צרכו כי יש דיעות.⁶ אבלים מן המניין אפי' ביום ראשון⁷ אבל לברכת אבלים אינם מן המניין.⁸ העתקתי מליקוטי מהר"י אוברניק ז"ל, שאילת הר"ר אנשיל מרפורק ז"ל למה"ר שלום זצ"ל, מה שכת' תוך ג' ימים הראשונים של אבל אם אין לו אחרים שיעשו מלאכתו. דע שראיתי מרבותי ע"ה שהתירו לעשות מלאכה בג' ימים הראשונים, מתי שאין יכול למצוא אחרים שיעשו מלאכתו בדבר האבוד⁹ ונא אל תצטער על שנגע בך יד הי"ש וית', כי יסורים של אהבה הם כמו ר' יוחנן ור"ל,¹⁰ ועליך ועל כל דילך הח"ו¹¹ ושלום לתור' ולישיב' מעתה ועד עולם ולרעהו שלום אהובך. והורה לשחטן ואשתו שהם אבלים לעשות כל מלאכה לצורך האכילה, כגון לחלוב ולעשות גבינות לאכול באבלו, אבל לעשות גבינות למכור אינו מתיר. ואמר¹² שמותר לאבלה לאפות ולכבד הבית לאותו שהיא עמדה עמו בבית בחינם וכ"ש בשכר. והביא ראיי' מהג' מיימוני¹³ שמותר לאבל לאפות פת מק"ו מיו"ט ש"מ ליו"ט מדמינן. והיה מתיר לחוף ראשו בתוך ל' אם מקפיד עליו אבל לא לסרוק. כן כת' האשי' בברכות¹⁴ בסוף היה קורא וז"ל: מותר לחוף ראשו אי קשי' לי' עירבוביתא דרישא. מצאתי בי"ד בסי' שפ"א וז"ל: מאן דאית ליה ערבוביא ברישיה מותר לחוף וכו'. ויכולה אשה אבילה להלביש טבעת של חול, מצאתי בי"ד שפ"א וז"ל: וכל זה כדי שלא תתגנה על בעלה. כשיושב על הארץ היה יושב על מצע שקו' בל"א פי"ט, ותחת לרגליו כר שקו' בל"א קו"ש, וכשהולך היה נוהג בנעילת אנפילאות שקו' בילץ מחמת שהיה חלש ברגליו ל"ע. וכן מצאתי בי"ד בסי' שפ"ב וז"ל: ואבל אסור בנעילת הסנדל ודוקא בשל עור ע"ש. ואמר חוקו תהלים אפי' בימי אבלו, והיה לומד איוב והלכות שמחות. והיה מעביר הסדרא בשבת בתרגום ולא בפרש"י¹⁵ ואבל בתוך ז' מעביר הסדרא בשבת משום חובת היום כן כת' האשי'¹⁶ וכן מצאתי בי"ד בסי' ת' וז"ל: אבל לחזור הפרשה כיון שחייב כו'. ואבל בתוך ז' אינו אומר פרקי אבות בשבת.¹⁷ ואבל מותר להרהר בד"ת רק שלא יוציא בשפתיו! מצאתי בי"ד בסי' שפ"ד וז"ל: י"ל דבינו לבין [עצמו מותר לשנות].

footnotes:
¹ תהלים צ"א, א' ז'.
² דף ח' ע"ב.
³ כרי"ט מיוני בשם ר"ת.
⁴ עי' או"ז ח"ב סי' ת"ל שאין מניחין האבל להתענות ביום קבורה בתעניות שלפני ר"ה דכיון שאינם חובה תעניות הללו מוכלינן ומשקינן ליה לפכוחי צערא, והובא בהג"א פ"ג דמ"ק סי' פ"ט.
⁵ כשיטת הנמ"י סוף פ' המוכר פירות בשם הריטב"א.
⁶ עי' ד"מ סי' שע"ח סק"ג ושו"ת הרדב"ז ח"ב סי' ע"ה ורמ"ע מפאנו סי' מ' ונו"ב מה"ק חיו"ד סי' צ"ח.
⁷ ודלא כשיטת הר"ר יקותיאל באו"ז ח"ב סי' תכ"ט ובמהרי"ל ה' ט"ב שאין מונין את האבל למנין עשרה ביום ראשון.
⁸ עי' סי' שע"ט.
⁹ עי' סי' ש"פ.
¹⁰ 0 ברכות ה' ע"א.
¹¹ 1 החיים והשלום.
¹² 2 עי' תה"ד סי' רפ"ט.
¹³ 3 פ"ה מה' אבל אות ה' ועי' מהרי"ק סי' ל"ה.
¹⁴ 4 פ"ב סוף סי' ט"ו, ועי' בתוס' שם דף ט"ז ע"ב ד"ה אסטניס.
¹⁵ 5 ודלא כמו שכתב בלחם הפנים סי' ת', ועי' בברכי יוסף שם אות ד' ובשיורי ברכה אות ב'.
¹⁶ 6 פ"ג דמ"ק סי' כ"ח, ועי' שו"ת מהר"י מברונא סי' צ"ז ושו"ת חכם צבי סי' ק'.
¹⁷ 7 ודלא כלהפ"נ סי' ת', ובשו"ת ארבעה ט"א סי' י"א העלה דאסור ללמוד משניות מס' שבת כמנהגו בכל שבת.