## Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah)

###### Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 29a:1
[Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Leket%20Yosher/s/Volume%20II%20%28Yoreh%20De%27ah%29/r/29a:1)

מצאתי ממה שכת' לעיל, אי' נר' טוב לתקן במסכת גיטין בפ' הניזקין¹ ההוא דאתא לקמיה דר' אמי כו' ס"ת שכת' לפלוני אזכרות כו' ע"ש. ומצאתי תשו' שאי' מהרי"ל זצ"ל.² נקודות השם י"ז שאלת על הטעיות וכן נגינותיו בטעות ובעניותי אפי' ניקוד וטעמין כהוגן מותר למחוק, דהוי כמו פי' וניתן למרע"ה בע"פ, אע"ג דילפינן מינייהו טובא הוי כמו פי' בעלמא, ולשון חכמים³ מניין למוחק אות מן ה' כו'. ומה שכת' שהם כמו נשמה לאותיות אי בתר קבלה אזלינן א"כ כל התורה כלה אסורה למחוק, דכל תיבה ואות ותג ונקוד ונגינה [רומז למה] ששמות קדש רומזין. וכל התורה יוצא משם המיוחד י"ז ל"ו והוא כמקור לכלן. וכן י"ב הויות היה הוה יהיה הויו והיה הויה אסור למוחקן, כ"ש הכנויין שהתיר' [רבותינו ז"ל] אלא שאין להוסיף על מה שאמרו חכמים אותיות השם. וטעמא דהוי דבר נגלה ומפורסם וקרינ' ביה לא תעשון וגו' ותניא במסכת סופרים⁴ ש"ד צ"ב [א"ה] נמחקין, הרי א"ה ידעת פנימיותו ולא חייש עליה. ועיקר שאלתך כשננקד בטעות נראה דכל כה"ג אפי' אות דאחריו בטעות נמחק. דהכי תניא במס' סופרים⁵ בהכותב את השם וכת' יהודה עושה ד"ה ומוחק ה' האחרון. משמע לכאורה כסדר קתני [דאחר התיקון מוחק הה'], ותו תניא התם⁶ היה צריך לכתוב השם ונתכוין לכתוב יהודה⁷ ומי' שמא יש לחלק דבמילתא דידך נכתב השם בקדושה אלא שהנקוד והנגינה בטעות. מ"מ נראה דאפילו באות אינו מקדש אלא שלא בטעות כדמשמע רישא דעושה ד"ה ומוחק הה', זכר לדבר⁸ אין המזבח וכלי שרת מקדשים אלא הראוי להו, וכל כה"ג נימא דמודו אחרים לת"ק⁹ ושלום מאת הקטן הלוי.

footnotes:
¹ דף נ"ד ע"ב.
² סי' ר"ך.
³ ספרי דברים י"ב, ד'.
⁴ פ"ד ה"ב.
⁵ פ"ה ה"ב, הכותב את השם כו' עושה מדלת הי.
⁶ שם ה"ג.
⁷ ולא כתב בו ד' מוחקו וכותב את השם כו' עכ"ל, הרי שהתיר בו למחוק כל השם כשנכתב בכוונת יהודה, כ"ז חסר פה ויש להשלים ע"פ הנדפס.
⁸ זבחים פ"ו ע"א.
⁹ דהקדש טעות אינו הקדש.


###### Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 29a:2
[Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Leket%20Yosher/s/Volume%20II%20%28Yoreh%20De%27ah%29/r/29a:2)

והוי"ו¹ מאת בריתי שלום אינה כתו' גדולה בס"ת יותר משאר ווין ולא רצה לתקנו כיון שהוא בדיעבד כשר. גם הורני מר² אם מותר למחוק אות' שמות הנכתבים בסידורים ובתפלות והם נרשמין כעין שני יודי"ן ווי"ו על גביהן, כי הטעם דכותבים הכי משום דעלה מניינו כ"ו כמו שם של ד' אותיות וגם ב' יודי"ן ווי"ו הוא שם. לכך י"ל אמרי' דיש בו קדושה ואסור למחוק, או דילמא י"ל דמש"ה כתבי' הוי"ו עקומה ושבורה [והפוכה] וגם למעלה מן היודין כדי דלא ליהוי כתי' גמורה, לכן י"ל מותר למחוק. וכן יש כותבים ב' ווי"ן כזה אחד למעלה ואחד למטה ואז הוא עולה ל"ב כנגד ל"ב נתיבות [החכמה] אז נר' דאין בו כ"כ קדושה. שאילה ממהר"ר משה מינץ ס"ל יצ"ו.

footnotes:
¹ והוא חד מאלפ"א בית"א דאותיות קטנות ועיי"ש במנחת שי.
² עי' בשו"ת מהר"ם מינץ סי' ל"ד סק"ג.