## Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah)

###### Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 48b:1
[Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 48b:1](https://torahapp.org/share/book/Leket%20Yosher/s/Volume%20II%20%28Yoreh%20De%27ah%29/r/48b:1)

העתקתי ממהר"י אוברניק ז"ל שהעתיק ממה"ר פנחס יצ"ו ששמע מן הגאון זצ"ל. לפי הא"ז¹ דאמר שצריך לקרוע על אביו ואמו בשמוע' רחוקה היינו משום כבוד אביו, א"כ לפ"ז א"צ לקרוע אלא בגד עליון. אבל לפי האשי'² דכת' חובה צריך לקרוע כל הבגדים, ופוק חזי מע"ד. מליקוטי מהר"י אוברניק זצ"ל אמר מו' הוא הגאון זצ"ל על אביו ואמו הורה לעשות קריעה אפי' אחר ל'. אם יש ערב יוהכ"פ יום ראשון לאבילות נוהג מקצת היום, ואח"כ הולך לבית המרחץ כן מקובל ממה"ר שלום זצ"ל.

footnotes:
¹ ח"ב סי' תי"ח אות י"ב.
² פ"ג דמ"ק סי' נ"ו.


###### Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 48b:2
[Leket Yosher, Volume II (Yoreh De'ah) 48b:2](https://torahapp.org/share/book/Leket%20Yosher/s/Volume%20II%20%28Yoreh%20De%27ah%29/r/48b:2)

ואמר שאין לטלטל המת ולא עצם מן המת בשבת לא מפני כבוד החיים ולא מפני טומאת כהנים.¹ [מעט בלא סדר] וזכורני שאמר להם כשתראו שאחד גוסס בשבת תניחו אצלו ככר לחם קודם שמת כדי להתפשט בו אבריו. מי שמת לו מת בשבת או קודם שבת ואין נקבר קודם שבת מלביש בגדיו של שבת ויושב בב"ה במקומו. וזכורני כשמת אחד מבניו היה מכה כף אל כף קודם סתי' הגולל וגם מכה הכף אל הירך.² מליקוטי מהר"י אוברניק ז"ל, אמר מורי יצ"ו דנפל היינו שמת תוך ל' יום אין מחללים עליו יו"ט, אפי' אשתהי, ואפי' יו"ט שני, ואפי' ע"י עממים, דלא אמרי' כחול שויוה (רחמנא) [רבנן] אלא בבן קיימא, וכן אית' בהג' במיימוני בשם מהר"ם בהלכות מילה³ בעה"ב אחד שהיה קצת עשיר ושאל להגאון ז"ל אם יכול למכור טליתו למת, ואמר למה לא. כשיש מת סמוך לבית אין צריך לשפוך המים שרוצים לכבס בהם בגדים.⁴ פ"א היה מת בשבת ואמר שאין לשפוך המים כדרך שעושין בחול⁵ אלא יאמר הביאו לי מים אחרים שהם קרים או חמים מאלו. פ"א בהילוך⁶ ב"מ עשה לויה לאיש שמת, ואחר לויה הלך מיד לב"ה להתפלל מנחה וערבית. ואח"כ לובש טלית קטן שלו בברכה כי עדיין יום. והתחילו לתפור התכריכים ולקבור הקבר ואמרי' לו שאינם יכולים לגמור ביום. ואמר קוברים אותו בלילה בנרות, כי כן ראה מעשה לקבור המת בשעת ההילוך בנרות.⁷ מעשה באחד שנקבר מתו לאחר שמתפללים הקהל ערבית ועדיין היום גדול. א"ה אינו עולה לו אותו היום, כיון שהקהל מתפללים כבר ערבית ועיין בשמחות מהר"ם.⁸ פ"ב דסנהדרין⁹ אבל משיח שעבר לא קאתי¹⁰ ופרש"י חלשא דעתיה דכ"ג חדי לי¹¹ שמח באבלי ע"כ. ואמר הגאון משמע קצת מכאן מה שנוהגי'¹² הבע"ב מלילך לקבורת המת שהוא אינו אוהב לו.¹³ ואמר המנהג לעמוד כל שבעה לילות לאחר שהלכו בני הבית לישון נר קוצר של שעוה ומים ומלח [בכלי קטן] במקום שהניח ראשו של מת בשעת יציאת נפשו, ובליל שבת עושין כן קודם שהולך לב"ה. וזכורני כשקראתי זה המנהג לפניו היה מנענע הכתף¹⁴ אבל מ"מ לא אמר לי למחוק אותו. והיה יושב בסרבל שקו' בל"א מנטי"ל ובמתרון שקו' בל"א קפ"א כל שבע' ימי אבלו, ובשבת חולץ הסרבל וישב במתרון. ובשאר ימות השנה יושב תמיד בבית במצנפת, רק כשהלך חוץ לבית או לישיבה אפי' בבית החורף שלו לובש הסרבל והמתרון. וזכורני ששכיבא ליה ברתא קטנה שמה מושקט ז"ל לעת זקנתו ואין לו עוד בת, ואין אנו יכולים לאמר לו דברי תנחומים. והיה מנחם את עצמו, כמו שארז"ל בפ' שור שנגח ארבעה וחמשה¹⁵ בתו של ר' אם כשירה היא ופרש"י שם בתו של ר' אם ראויה לזרע כשר, על אחת כמה וכמה שתחי' ע"ש. וזכורני כשמתפללים באושטריך אצל האבלים מתפללים שלם בלא דילוג, והאבל המתין עם תפלתו עד שיצא העם מביהכ"נ. העתקתי מלקוטי מהר"י אוברניק ז"ל, ואשר כתבת האיך המנהג שמי שיש לו יום שמת בו הוריו כמה קדיש יטול מיד היתום תוך שנתו. דע כי המקומות מאד חלוקות במנהג זה. אמנם ברוב מדינות אושטריך היו נוהגין שבתוך ז' של היתום לא יטול כלום מידו, ותוך ל' היה מטיל גורלות עם היתום עבור קדיש אחד כמדומה לי ולא עבור שנים. ותוך השנה היה נוטל ב' קדיש ערבית ושחרית בלתי גורל, וכפי דעתי מנהג יפה הוא כך.¹⁶ נאום הקטן והצעיר שבישראל.

footnotes:
¹ וכ"כ בהגמיי"מ פרק כ"ו מה' שבת אות כ' בשם מהר"ם, ועי' שו"ת מהרי"ל סי' ס"ט ובאו"ח סי' שי"א וביו"ד סי' שע"א סעיף ד' בהגה.
² עי' מ"ק כ"ז ע"ב וביצה ל"ו ע"ב.
³ פ"א אות י', ועי' או"ח סוף סי' תקכ"ו.
⁴ ודלא כשו"ת אדני פז סי' כ"ו ועי' בפתחי תשובה סי' של"ט סק"ג.
⁵ עי' בספר תוס' שבת סי' רצ"א סק"ח בשם שו"ת שמש צדקה חיו"ד סי' ל"ו ובברכי יוסף סי' של"ט אות ט'.
⁶ בשעת הדבר עי' מהרי"ו סי' קפ"ג.
⁷ עי' שבות יעקב ח"ב סי' כ"ו דבמקום צורך מותר לקבור בלילה וראיה מרבקה שהוציאו מטתה בלילה כדאיתא במדרש.
⁸ הביאו בתה"ד סי' רמ"ח ויליף מינה לענין נדה, ועי' במרדכי סוף מ"ק סי' תתקכ"ג ובסי' ת"ב סעיף י"א ובדג"מ סוף סי' שע"ה.
⁹ דף י"ט ע"א.
¹⁰ 0 עי' בדקדוקי סופרים שכ"ה בכת"י קארלסרוהע.
¹¹ 1 עי' בדקדוקי סופרים שכ"ה בכת"י קאלסרוהע.
¹² 2 אולי צ"ל שנזהרים.
¹³ 3 עי' ס' חסידים סי' תקל"ז ובב"ח סוף סי' שע"ה, ובדבר בק"ח דשונא עי' שו"ת מהרי"ל סי' רכ"ד.
¹⁴ 4 ועי' בלהפ"נ סי' שע"ו בשם בעל מענה לשון שקורא תגר על זה.
¹⁵ 5 ב"ק ל"ח ע"ב.
¹⁶ 6 עי' מהרי"ל סוף ה' תפלה ושו"ת מהר"ם מינץ סי' פ' [ואותה תשובה נדפסה ג"כ בקיצור בסוף ס' מנהגי ר"א טירנא] ובס' בל"י ושער אפרים סי' שע"ו ובס' להפ"נ שם.