## Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage Chapter 9

###### Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:6:1
[Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lev%20Shalem%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/9:6:1)

**האומר לשלוחו וכו'.** נסתפקתי אם אמרה אשה אחת שהשליח קדש אותה אם הותר בכל הנשים או לא כההיא דקדשתי את בתי. ולקושיא שהקשו בתוס' דקבוע שכל אדם יהיו אסורים ותירצו שלא נאסרו כל האנשים משום דאין ביד השליח לקדש ואפשר דלא קדש נמצא שאם ידענו דקדש ודאי אסורים כל האנשים לקדש שום אשה וא"כ וכו'. עוד צריך לדעת אם אומרת האשה שלא נתקדשה למה לא יהא מותר בקרובותיה כיון שהאשה עצמה מותרת להתקדש. בני דוד פאלקון דף ט"ו ע"א.


###### Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:17:1
[Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:17:1](https://torahapp.org/share/book/Lev%20Shalem%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/9:17:1)

**העושה שליח לקדש לו אשה וכו'.** ואיכא למידק חדא למה לא נקט אשה פלונית כלשון המשנה ותו דאמאי נקט רבינו העושה שליח ולא כתב האומר לחבירו דנפקא מינה טובא כדגרסי' בגמ' דף נ"ח מאי שנא הכא דקתני האומר לחבירו ומאי שנא התם דקתני האומר לשלוחו. הכא רבותא קמ"ל וכו' דאי תנא שלוחו הוה אמינא שלוחו הוא דהוי רמאי דסמכא דעתיה סבר עביד ליה שליחותיה אבל חבירו דלא סמכא דעתיה אימא לא קמ"ל וא"כ הוה ליה לרבינו לאשמועינן האי רבותא. וראיתי בפי' המשנה שכתב רבינו ז"ל וז"ל אמר לחבירו ולא אמר לשלוחו להודיעך ואפי' אוהבו שלא היה מרמה אותו כמו שרימהו מה שעשה עשוי עכ"ל. ודבריו אלו הם היפך ממאי דאמרו בגמ' דבחבירו לא סמכא דעתיה ומוכרח לומר דגירסא אחרת נזדמנה לו לרבינו כאן והיה גורס בהיפך ומ"מ אפי' תימא הכי קשה דהוה ליה לרבינו ז"ל לומר לחבירו ויש ליישב ודוק.


###### Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:21:1
[Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:21:1](https://torahapp.org/share/book/Lev%20Shalem%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/9:21:1)

**ומניח כתובה אחת ביניהן ומסתלק.** הכי איתא ביבמות משנה וגמרא דף קי"ח ע"ב. ואיכא למידק דבגמ' השוו דין זה למי שלקח מאחד מחמשה בני אדם ואינו יודע ממי לקח וכתבו רבינו בפ' כ' מהל' מכירה וז"ל הלוקח מחמשה בני אדם וכו' ואם הוא חסיד צריך לתת דמים לכל אחד ואחד כדי לצאת ידי שמים יעו"ש. ועיין שם מ"ש מרן ז"ל בכ"מ. וא"כ הכא נמי הו"ל [למימר] ואם הוא חסיד צריך לתת לכל אחד ואחד וכו'. ויש לומר דהתם גבי מקח וממכר דבודאי לקח מאחד מהם וחייב לשלם א"כ אם יניח אותו הסך לפניהם ויסתלק אפשר שיטלם מי שלא נתן לו כלום ונמצא שלא פרע למי שנתן לו המקח ויהיה המקח גזל בידו לפיכך אם בא לצאת ידי שמים צריך ליתן לכל אחד ואחד כדי שיגיע דמי המקח לבעליו אבל הכא לא לקח מה' נשים מאומה אלא מדידיה הוא דיהיב ואם לא תגיע ליד האשה שנתקדשה לו באמת לאו מידי חסרא ולא ישאר גזל בידו ודוק. שוב בא לידי ספר אדמת קדש וראיתי שנרגש מזה בחו"מ סי' ח' וט' דף קמ"ג והניחו בצ"ע.


###### Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:24:1
[Lev Shalem on Mishneh Torah, Marriage 9:24:1](https://torahapp.org/share/book/Lev%20Shalem%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/9:24:1)

**יצא עליה קול שנתקדשה לפלוני ולאחר ימים אמרו אמתלא אם נראין הדברים לבי"ד שהוא כן וכו'.** נ"ב כלומר שבירר בעדים דעל תנאי קדיש וכי אמרו לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא התם לא הוו עדים בזה והכי דייק הלשון ולפי"ז סבירא ליה לרבינו דמבטלינן קלא כי האי גוונא. מחנה אפרים בחידושים דף ה' ע"א.