## Lev Shalem on Mishneh Torah, Torah Study Chapter 6

###### Lev Shalem on Mishneh Torah, Torah Study 6:6:1
[Lev Shalem on Mishneh Torah, Torah Study 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Lev%20Shalem%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/6:6:1)

**הרואה חכם אינו עומד וכו' ראה את הנשיא עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו וכו'.** מדיוק לשון רבינו נראה דכשישב הנשיא תכף יושבים כל העם ואילו אח"כ כתב כשהנשיא נכנס כל העם עומדים ואינם יושבים עד שיאמר להם שבו ע"כ משמע דאע"פ שישב הנשיא אינם רשאים לישב עד שיאמר להם שבו. ובאמת דהם שני ברייתות האחת בקידושין והשניה בהוריות וכבר מרן ז"ל נרגש מסתירתן וכתב משם התוס' דהך ברייתא מיירי בבית המדרש ודרבי אבהו דלעיל מיירי בשוק והלשון מוכיח כן דהכא אמרו כשהנשיא נכנס וכו' דמשמע לבית (א') [המדרש] ובדר' אבהו אמרינן הרואה חכם עובר דמשמע שהוא בשוק ע"כ. ולא ראיתי כן בתוס' שלפנינו. וק"ק חדא דאם תאמר דמיירי בשוק מאי האי דקאמר ואינו יושב עד שישב במקומו מקום הנשיא בשוק מאי עבידתיה. ותו דמה נשתנה שוק מבית המדרש דהכא בעי רשות והתם לא בעי רשות.


###### Lev Shalem on Mishneh Torah, Torah Study 6:14:1
[Lev Shalem on Mishneh Torah, Torah Study 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Lev%20Shalem%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/6:14:1)

**הקורא לחבירו עבד.** בפ"ק דקידושין דף כ"ח תניא הקורא לחבירו עבד יהא בנידוי. ממזר סופג את הארבעים וכו'. ופירש"י הקורא לחבירו עבד עבד כנען עכ"ל. ויש לפרשו בתרי אנפי חדא דמיירי דקראו עבד סתם אלא דאמדינן דעתיה דלעבד כנעני נתכוון ולא מצי תריץ לדבוריה למימר לעבד עברי נתכוונתי וכמו שיראה מדברי רבינו מדסתם ולא פי' הקורא לחבירו עבד כנעני. ובאופן אחר נראה דרש"י סבר דסתם מצי תריץ לדבוריה ומשו"ה פי' דעבד דקאמר בגמ' היינו כשקראו בפירוש עבד כנעני. ועיין בס' בני חיי בחו"מ סי' ת"כ. ובס' פרח מטה אהרן ח"ב סי' צ"ז. ואגב עמדתי על מה שפירש"י ממזר סופג את הארבעים קנסא מכת מרדות וניחא ליה הא מנידוי עכ"ל. מ"ש קנסא מכת מרדות עיין בפרי חדש או"ח ח"א בהל' פסח סי' תע"א ובסי' תצ"א.
**אמנם** הא קשיא לי סיום דברי רש"י וניחא ליה הא מנידוי אטו בדידיה תליא מלתא דעבדינן ליה מאי דניחא ליה. ותו דבההיא דאמרינן במערבא ממנו אנגידא ולא ממנו אשמתא כתבו הפוסקים דדוקא ת"ח חמירא ליה שמתא מנגידא ובעם הארץ חמירא ליה נגידא. סוף דבר לא ידענא למאי הלכתא כתב רש"י דברים הללו.
**ואם** קרא לחבירו ממזר בן ממזר הרב עצמות יוסף הביא תשובת הר"י אבן מיגאש ז"ל דאינו חייב אלא מלקות אחת. ועיין בתשובת רש"ל סי' כ"ח וק"א דכתב דחייב ללקות שתים. ועיין שם בסי' י"א דאיכא מ"ד דהקורא לחבירו ממזר לחוד דחייב ב' מלקיות אחד עליו ואחד על אמו שחשדה בזונה. והוא פלאי שהוא נגד הברייתא דקאמר ממזר סופג את הארבעים ואי איתא הו"ל למימר סופג שמונים אלא ודאי דאינו לוקה אלא מלקות אחד וצ"ע.