## Levush HaOrah, Exodus

###### Levush HaOrah, Exodus 38:22:1
[Levush HaOrah, Exodus 38:22:1](https://torahapp.org/share/book/Levush%20HaOrah/s/Exodus/r/38:22:1)

**רש"י** ובצלאל בן אורי בן חור וגו' עשה את כל אשר צוה ה' את משה אשר צוה אין כתוב כאן כו' עד אמר לו משה כך שמעתי מפי הקב"ה אמר לו בצל אל היית כו' יען ראיתי מפרשי דברי רש"י משבשין דברי רש"י בדברים אשר לא עלו על לבו ומפרשין מה שכתב אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה פירושו שאמר לו משה לבצלאל כך כמו שאמרתי לך לעשות הכלים תחלה ואח"כ אמר לו אבל אתה בצלאל בצלאל היית שאמרת לעשות המשכן תחלה ואח"כ הכלים ומייפים דבריהם בטעמים חלושים ושיבושים הרבה יעוין בדבריהם אבל אני קורא עליהם לא ידעו ולא יבינו בחשכה הלכו כי לא ראו אפי' דברי רש"י בהתחלת המאמר הזה שכתב אפי' דברים שלא אמר לו רבו הסכימה דעתו למה שנ' למשה בסיני הרי בפי' כתב רש"י ז"ל שכך נאמר למשה בסיני שיעשה המשכן תחלה ואח"כ הכלים שיעשה ועוד אם הוא כדבריהם שכך אמר לו הש"י למשה הכלים תחלה ואח"כ המשכן היכי יעלו על דעתם גם בצלאל ח"ו לשנות דברי הש"י אעפ"י שהיה להם סברות וטעמים מדעתם לעשות המשכן תחילה חלילה להם לעשות מעשה כך לשנות דברי הש"י אם לא בשאלת מפי הש"י וכמו שעשה באנשים הטמאים שאמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' וגו' דשמא כך היה גזירת המלך לעשות הכלים תחלה ולא חש ית' לסברת בצלאל או משה כי חק מלפניו כך היה ועוד אפי' המקרא הפשוט לא ראו האנשים האלה שהרי מקרא מלא הוא בפ' ויקהל זה הדבר אשר צוה ה' לאמר קחו מאתכם וגו' עד וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה' את המשכן את אהלו וגו' ואח"כ את הארון ואת בדיו וגו' וזו הפרשה נאמרה לישראל מיד מחרת י"כ ברדת משה מן ההר כמו שפרש"י שם והרי בפי' הקדים שם משה המשכן לכלים כמו שנאמר לו בסיני ואיך יאמרו אלו האנשים כאן שמשה אמר לבצלאל כך שמעתי כמו שאמרתי הכלים תחלה ואח"כ המשכן ועיקר מה שהכניס לדוחקם ולטעיות הללו לא באו ליה אלא מתוך קושיא שהיה ק' להם לפי טעותם היאך יעלה על הדעת שטעה משה ויאמר לישראל הפך ממה ששמע מפי הש"י כי היה זה חסרון בחק אדון הנביאים חלילה על כן יאמרו מה שיאמרו מן השיבושים לתקן את זה אבל נפלו בעוות גדול יותר מזה כאשר הראתך והרג"א כתב כאן דברים אשר אין ראוי לשום בר דעת לאומרו אפי' על קטן הנביאים ק"ו על משה רע"ה אב הנביאים והחכמים כי כתב שמשה נשכח ממנו ציווי הש"י שצוהו לעשות המשכן תחלה חלילה חלילה שישכח משה דברי הש"י ואדרבה הוא שכח פרשת ויקהל ששם צוה משה בפי' על המשכן תחלה על כן אגיד לך אני את הרשום בכתב אמת את אשר עם לבבי בפי' האמתי בדבריו של רש"י ז"ל ואומר על פי פסוקי התורה את אשר יורוני מן השמים כי ודאי משה לא הפך דברי הש"י ולא שכח אותם חלילה אלא מיד למחרת רדתו מן ההר הקהיל את כל עדת בני ישראל וגו' ובלי ספק גם בצלאל וכל חכמי לב גם הם היו בתוך אותו ההקהל ואמר להם משה שם כל פרשת ויקהל להודיע דרך כלל מה שצוה לו הש"י ממלאכת המשכן כדי לכפר על עון עגל ואמר להם הכל כסדר כמו ששמע בסיני מפי הש"י המשכן תחלה ואח"כ הכלים דרך כלל כדי שידעו ישראל מה שיתנדבו לצורך המלאכה אבל פרטי המלאכה ומדותם ושיעורם ומניינם ומשקלם לא הגיד להם עכשיו עד שלמד עמהם פרשת תרומה ששם כתובים כל פרטי המלאכות ואח"כ כשלמד עמהם פרשת תרומה והתחיל בארון ושלחן ומנורה ואח"כ המשכן היה בצלאל מסופק איזו סדר נאמר לו למשה תחלה או סדר פרשת ויקהל או סדר פר' תרומה כי ודאי הראשונה נאמר לו בדוקא ומה ששינה פעם אחת היה לו כוונה מה בו ולכך באותו פעם אמר לו בצלאל למשה סדר איזה מהם שמעת תחלה או ויקהל או תרומה וסיים דבריו ואמר אבל הדעת נותן שסדר פר' ויקהל נאמר לך תחלה מפני שמנהג העולם כך הוא לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו ואמר לו משה כך שמעתי מפי הקב"ה בסיני כמו שאתה אומר המשכן תחלה ואח"כ כלים כמו שסדרתי בפרשת ויקהל ואח"כ התחיל לשבח אותו ואמר לו משה לבצלאל בצל אל היית שנפלת מעצמך על האמת מה שאמר לי הקב"ה בסיני כי ודאי כך צוה לי כו' ומה שהתחלתי אני עכשיו בפרשה תרומה במלאכת הכלים והתחלתי בארון תחלה יש לי בו כוונה מה ששמא היתה דעתו לגלותו להם בעל פה אח"כ והכוונה נ"ל שהיא גלויה ומפורסמת כי מפני שסיים שם באותה פרשה שלפני מעשה הארון בפסוק ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וגו' להודיע להם תכלית הש"י במעשה המשכן כדי שישכן בתוכם וגו' הוצרך לומר להם מיד עיקר מקום השכינה איה תהיה מקום מנוחת כבודה והוא שתהיה על הארון וכמו שסיים שם בפר' הארון ונודעתי לך ודברתי אתך וגו' וכיון שהתחיל בארון שהוא כלי אחד מכלי המשכן סיים אח"כ מעשה כל הכלים זה אחר זה ולמד עמהם מעשה השולחן ואח"כ מעשה המנורה ואח"כ התחיל ללמוד עמהם מעשה המשכן עצמו וזאת הכוונה אע"ג שהיא גלויה ומפורסמת אעפ"כ דקדק בה בצלאל לשאול מפני שהוא היה ממונה על כל האומנים כידוע וחשש מאד פן ח"ו יטעה במעשה ויעבור פי השם כי חשב שמא הוא חק מפי הש"י כמו שאומר לו משה עכשיו לעשות הארון תחלה ומה שאמר לו כבר בפר' ההקהל לעשות משכן תחלה שמא אמר משה כן מפני שמנהג העולם כן הוא לכך לא רצה לעשות שום דבר מעצמו ולסמוך על שכל סברתו ושאל את פי משה רבו ואמר לו איזה מן הפרשיות שמעת תחלה מפי הקב"ה בסיני וגלה לו דעתו בשאלתו כתלמיד השואל מפי רבו ואמר לו משה רבי דעתי נוטה שפרשת ויקהל שמעת מסיני כי מנהג העולם כן הוא לעשות תחלה בית ואח"כ משים כליס בתוכו ומה שהתחלת עתה בפר' הארון יש לך בו כוונה מה ואני אומר שהכוונה היתה כמו שכתבתי וגם בצלאל ידעה ושאלה לו או אולי יש לו עוד הרבה כוונת כי שבעים פנים לתורה והשיב לו משה ודאי כן הוא כמו שאמרת וסיים דבריו ואמר וכך שמעתי מסיני המשכן תחלה כו' ואחר כך התחיל לשבחו על זה ואמר שמך יורה על שכלך ושמך נאה לך כי בצלאל שמך ובצל אל היית כן נ"ל אמתת פירושו של רש"י והש"י יראנו נפלאות סודתו בתורתו אמ"ן:


###### Levush HaOrah, Exodus 38:24:1
[Levush HaOrah, Exodus 38:24:1](https://torahapp.org/share/book/Levush%20HaOrah/s/Exodus/r/38:24:1)

**כל** הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש וגו' נשאלתי בפרשה זו על החשבון שנתן משה רבינו ע"ה דהיינו בפסוק כל הזהב וגו' נתן חשבון מן הזהב דרך כלל ולא פרט מה עשה ממנו להוציא עצמו מן החשד ואח"כ על כסף פקודי העדה וגו' נתן חשבון דרך כלל ופרט מה שעשה ממנו אע"פ שי"ל שהזהב היה דרך נדבה ולא היו יודעים הסך לכן לא היה ירא משה מחשד אבל הכסף נתנו בקע לגולגולת ויודעין היו כמה היו מבן עשרים ולמעלה לכן נתן חשבון מה שעשה מן הכסף מפני שהכל היו יודעין מספרם ויבא לידי חשד מ"מ קשה שהרי הנחשת שגם היה בא בנדבה ואעפ"כ נתן חשבון דרך כלל ופרט שעשה ממנו אדני החצר ומזבח כו' ומבאר בפסוקים עכ"ל השאלה ואומר אני שאין כאן קושיא שכשנעיין בפסוקי הפרשה נמצינו למדין שמה שכלל משה בזה בכל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש וגו' ולא פרט מה שנעשה ממנו כמו שפי' גבי הכסף והנחושת שעשה כי לא היה בו תועלת להנצל מן החשד לפרוש אחת אחת כמי שעשה בכסף ובנחשת דבכסף ובנחשת שהיה רובם נראין יחד ונכרין באדני הכסף ובאדני הנחשת והמותר לא היה מפוזר בהרבה מקומות רק במקומות מעטים היה בו תועלת לתופסו בלשון קצר לצאת מן החשד כי בקל היו הכל יכולין לשער במושכל ראשון שלא חסר כלום מן הנדבה לפיכך פרט מה שהיה באדנים בפני עצמו שהוא היה הרוב ורובה דרובה הניכר ואחר שפרט הרוב תפש במועט הנותר בקיצור ואמר בכסף שעשה ממנו ווים לעמודים וגו' וכן בנחשת פרט המיעוט הנותר ואמר שעשה ממנו המזבח והיתידות וגו' אבל הזהב לא היה יכול לכוללו מתחלה בקיצור שהרי היה מפוזר ומפורד בכל כלי המשכן מעט כאן ומעט כאן כמו שפי' למעלה בפרשת ויקהל שנעשו מהם הארון והמנורה והשלחן וכמו שפירש אח"כ בפרשה זו לפיכך סמך שיהיה ניצול מן החשד במה שכלל בתחלה הזהב העשוי בכל מלאכת הקדש היה כך וכך וכבר נעשה מהן מה שנעשה ואח"כ בפרשיות הבאות פרט בכל אחד בפני עצמו וכתב שהיה זהב באיפוד ובחשב האיפוד ובאבני שהם ובחשן ובמשבצות ובמעיל ובפעמונים ובכל מלאכת המשכן אחת לאחת למצוא חשבון כאן מעט וכאן מעט ובמושכל ראשון היה הכל יכולין להבין שבכל כך הרבה מקומות שמפוזר הזהב צריכין זהב רב ולא עלו על דעתם לחושדו ואם היה בא לפרט הכל למעלה בפסוק כל הזהב וגו' מה עשו ממנו היה צריך לפרט גם כן כל אלו הכלים וגם הארון והמנורה והשלחן ומזבח הזהב הכתובים למעלה בפרשת ויקהל וזה היה אריכות רב ללא תועלת לכן כתב סתם כל הזהב וגו' בכל מלאכת הקדש וגו' היה כך וכך וסמך על כל הפרשיות שהוזכר בהן זהב בכל מלאכת המשכן שמובן מתוכם בקלות לכל שהיו צריכים לכל ערך הזהב שבא בנדבה ולא יחשדוהו נ"ל: