## Levush HaOrah, Leviticus

###### Levush HaOrah, Leviticus 11:2:1
[Levush HaOrah, Leviticus 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Levush%20HaOrah/s/Leviticus/r/11:2:1)

**רש"י** זאת החיה מכל הבהמה מלמד שהבהמה בכלל חיה ע"כ נ"ל שר"ל ואז יהיה פי' החיה לשון חיים כמו שפירש רש"י בסמוך כאלו אמר זאת הבהמה שיש בה חיות אשר תאכלו וגו' לא שהבהמה נקראת בשם חיה אבל במקום דאמרינן שהחיה בכלל בהמה פירושו שגם מין החיה נקראת בשם מין בהמה נ"ל:


###### Levush HaOrah, Leviticus 11:40:1
[Levush HaOrah, Leviticus 11:40:1](https://torahapp.org/share/book/Levush%20HaOrah/s/Leviticus/r/11:40:1)

**רש"י** והאוכל מנבלתה כגון שתחבה לו חבירו בבית הבליעה כתב הרא"ם דאלו תחבה הוא בידו בתוך בליעתו הרי הוא טמא משום נושא לטמא בגדים שעליו אע"פ שאין נבילת בהמה מטמאה בגדים בבית הבליעה עכ"ל וכתב הרג"א וא"ת השתא נמי נושא הנבילה בבית הבליעה עכ"ל משמע שהם סוברים שאם תחבה הוא בעצמו בידו בתוך בליעתו הוי טמא משום נושא ואין הדבר כן דבהדיא כתב רש"י בגמרא פרק יוצא דופן דכשתחב לו הוא עצמו כזית נבילה לתוך פיו לא הוי אלא נוגע והנה אני אומר דהרא"ם יש לומר דטעות נפל בספרו מתלמיד טועה וכתב נושא במקום שהיה ראוי להיות נוגע ואשגרת לישנא דנושא הביאו אחרי כן לסיים דבריו ולומר לטמא בגדים כו' אבל באמת טעות הוא וראוי להיות משום נוגע ותו לא אבל הרג"א אי אפשר לתקנו להגיהו דהא בנה עליו יסודו בדיבור שאחריו מיד המתחיל ליתן שיעור לנוגע כו' שכתב שם בפי' שהתוחב בעצמו בידו לתוך בליעתו הוי נושא ותירץ בזה קושייתו אבל סמך על משענת רצוץ ולא תירץ כלום אבל הקושיא שהקשה ורצה לתרצה בתירץ זה גם כן אינה קושיא וזה שהוא הקשה וז"ל תימא דסוף סוף לא שייך שיכתוב הכתוב שקר דהא האוכל אין צריך כיבוס רק הנושא בלבד ע"כ אבל אינו קושיא כמו שכתב הרא"ם דהוי האי האוכל כמו והמזה מי הנדה יטמא שהיקשו ז"ל שהרי המזה טהור ואמרו מאי מזה נושא ואפקיה הכתוב בלשון מזה לומר דשיעור נושא ליטמא בו בשיעור הזאה הכי נמי האוכל פירושו נושא ואפקיה קרא בלשון אוכל לומר שיעור נושא ליטמא בה כשיעור אכילה:


###### Levush HaOrah, Leviticus 11:40:2
[Levush HaOrah, Leviticus 11:40:2](https://torahapp.org/share/book/Levush%20HaOrah/s/Leviticus/r/11:40:2)

סליק פרשת שמיני. ברוך תומך ימיני.