## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 110 ###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:1 [Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/110:1) מ"א סק"ג בשאר תפלות. ר"ל בתפלת י"ח שהתירו לפעמים להתפלל מיושב: ###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:2 [Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/110:2) סק"ו שלא יהא נרא' כי כל מה שאמר בהביננו במלות קצרות הוא מעין ברכות י"ח ויחשבו שגם הבדלה היא ברכה בפ"ע: ###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:3 [Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/110:3) ט"ז סק"ב. להכריע בין דחק. פי' משום דהתירא דפועלים אינו בכלל שעת הדחק כלל אלא שהתירו להם משום פסידא דבעה"ב וממילא כיון שהכרי' בש"ס שאין להתפלל הביננו אלא בדחק אין היתר לפועלים ואע"ג דר"ג גופיה מודה בפועלים וא"כ נהי דשלא בשעת הדחק קי"ל כר"ג מ"מ שרי לפועלים. הא ליתא דכיון דלייט עלה אביי משמע דס"ל לאביי דאין לסמוך כלל אקולא דהביננו ואפי' במקום דמודה ר"ג ולא התיר אלא בדחק ממילא בפועלים לא והכי ס"ל להרי"ף והרא"ש ומש"ה הרמב"ם דפסק היתר' בפועלים כתב עליו הטור דס"ל דהיתרא בפועלים הוא ג"כ בכלל שעת הדחק זהו כוונת הט"ז ובחנם נתקשה הרב פרי מגדים ז"ל: ###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:4 [Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/110:4) מ"א סק"י תקס"ה. דאע"ג שהוא יחיד מ"מ א"א שלא יהיה א' בסוף העולם הולך ג"כ לדרך ובמ"ש המג"א שם בסי' תקנ"א: ###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:5 [Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 110:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/110:5) ט"ז סק"ז עם אחרים נראה דר"ל עם השייר' ביחד ואפי' אם הולך יחידי לא פלוג ודו"ק: