## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 193

###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:1
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:1)

(הגה ס"א) אין מחויבין לחלק רק אם ירצו נחלקין כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:2
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:2)

(ט"ז רסק"ג) וקשה לי ע"ז דא"כ לא היה לי' לתנא כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:3
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:3)

מ"א סק"ה פי' בהמ"ז. בדברי המחבר ודאי צריך לפרש ברכת הזימון דאלו בהמ"ז יכולים לברך בלחש כל א' בפ"ע וכמבואר בס"ק הקודם במ"א אלא דהמ"א לשיטתיה פי' כן דס"ל בס"ק הקודם דצריכין לשמוע כל בהמ"ז ועיקר כוונת המ"א כאן להביא ראיה על דבריו שבס"ק הקודם משום דדין זה שבש"ע היא מש"ס ד"נ אמר רבא כי אכלינן ריפתא בי ריש גלותא מברכינן תלתא תלתא כו' ע"ש דמשמע מפירש"י דהא דקאמר שכשיזמינו בעשרה שמע ר"ג היינו כל בהמ"ז ע"ש:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:4
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:4)

סק"ו דהוו זילותא דר"ג קמ"ל דבסתם בעה"ב אין רשאין לעשות כן אא"כ יש חשש קפידא אבל בר"ג אע"ג שלא יקפיד מ"מ אין זה כבודו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:5
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:5)

סק"ח. תלמידי דרב קרעו בגדיהם. ברכות דף מ"ב שנצטערו על שאמרו ניזל ניכול נהמא בדוך פלן ונסתפקו אם יזמנו ע"פ אותו קביעות:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:6
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:6](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:6)

ט"ז סק"ז לגמור סעודתו קודם דההד' דס"ב דוקא כשהם קבועים יחד בגמר אכילה עיין שם באופן דצריך קביעות יחד בגמר אכילה או בסוף אבל קביעות דאמצע לא מהני:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:7
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:7](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:7)

סק"ז עמהם לזימון כדלעיל היינו הך דסי' שאח"ז ס"ב ובה"ג כבר יצאו ידי זימון. ופשיטא שאין מזמנין פעם שנית ופי' התוס' הוא הך דריש סי' ד' ובה"ג יש מקום זימון על אכילה שנית לכן כתבו כלומר פטורים כו':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:8
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:8](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:8)

סק"ח וקשה הא פת וכו'. בר"ס קפ"ד דצריך לחזור למקומו ויברך אא"כ יש לו פת ואוכל במקום השני מברך שם. א"כ כאן שלא אכלו במקום השני איך יברכו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:9
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:9](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:9)

שם מעין התירוץ. פי' קרוב לתירוץ שלו דלשני התירוצים מיירי באותן שמותרים לברך במקום השני לכן יזמנו משא"כ תירוץ שני תמוה כיון דעכשיו שלא אכלו אינם רשאים כלל לברך שם איך נא' חייבים לאכול כו':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:10
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:10](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:10)

שם דהמברך צריך שישתה כלומר מי ששתה כדי שבעו הוא יברך והוציא לאותן שלא שתו ולא אמר דמי שרוצה לברך בהמ"ז ישתה תחלה משום דאיך נאמר לו שתה והוא אינו תאב לשתות:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:11
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 193:11](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/193:11)

במ"א סקי"ב ולדעת הרמב"ם שם הובא במ"א סי' קפ"ד סק"ג ואסור לאכול במקום אחר עד שיברך תחלה ממילא חייב לחזור למקומו לברך לכן צ"ל מפינה לפינה והקשה למ"א דהא לרמב"ם בלא"ה לק"מ דאיהו מיקל דבשוגג יברך במקום שנזכר אפילו לא אכל כמבואר בש"ע שם א"כ מיירי הכא בשוגג לכן כ' המ"א ונ"ל כו' ורצונו דדוקא בהמ"ז לחוד בלי זימון כגון ביחיד הוא דמיקל הרמב"ם גבי שוגג אבל בשלשה כיון שבמקום ראשון נתחייבו בזימון מודה הרמב"ם דגם בשוגג יחזרו כדי לזמן שם כל שלא אכלו במקום השני מש"ה הוצרך לתרץ מפינה לפינה. ואח"כ כ' עוד תירוץ על קושיות הב"י כמו שתי' הט"ז סק"ח ומבאר שתירוץ זה הוא גם להרמב"ם ובדיעבד: