## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 246

###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:1
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:1)

ט"ז סק"א דהא דתניא לא ישכיר כליו לנכרי כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:2
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:2)

שם אתיא כב"ש. לב"ש שביתות כלים אסור מדרבנן מש"ה בע"ש אסו'. בד' וה' מותר כיון דרחוק מן שבת יש ספק שמא לא יעשה מלאכה בשבת וה"ל ספק דרבנן:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:3
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:3)

שם ממילא מותר להשאיל ולהשכיר כליו כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:4
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:4)

מ"א סק"א עסי' רמ"ד כצ"ל: הגה ס"א יחזיר וישאיל לו לא אמרי' כצ"ל.


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:5
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:5)

ט"ז סק"ד במשאיל או משכיר ר"ל שהתנ' עמו שתנוח בשבת ואינו לוקח שכירות בעד שבת:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:6
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:6](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:6)

שם שהישראל מצווה על בהמתו מש"ה אין הנכרי נאמן על כך כמש"כ רמ"א:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:7
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:7](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:7)

מג"א סק"ח דשכירות לא קניא. ר"ל דאע"ג דקי"ל שכירות ליומא ממכר הוא היינו דוקא לענין אונאה שהוא בכלל כי תמכרו ממכר אל תונו אבל לענין שלא יעבור הישראל משו' שביתות בהמתו לא הוי מכירה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:8
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:8](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:8)

ט"ז סק"ה כההוא דיו"ד סימן רכ"א לענין מודר הנאה כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:9
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:9](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:9)

שם שאינו יכול למכר' אם ירצה נקראת בהמת ישראל כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:10
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:10](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:10)

שם אלא בספר מ"ב פסק כן כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:11
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:11](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:11)

מ"א סקי"ב ונ"ל פי' דאע"ג שעלה. ר"ל דקי"ל אין עולין באילן ואין רוכבין ע"ג בהמה ואם עלה באילן במזיד אסור לירד ממנו עד מו"ש ברסי' של"ו. וקאמר הירושלמי דאם עלה על גב בהמה אפי' במזיד ירד משום דאיכא צער בע"ח וזהו שאמ' הירושל' שמצווה על שביתות בהמתו ר"ל שלא לצערה וכמו שדרשו רז"ל למען ינוח שורך תן לו נייח שלא יהא צער:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:12
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:12](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:12)

סקי"ג אלא יחלקו סתם כל השבוע ביחד. דאז ה"ל בהבלעה. עיין במה שכתבתי סי' רמ"ה אות ד':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:13
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 246:13](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/246:13)

ס"ק ט"ז ודעת הרב"י. ס"ל להמג"א דהמחבר בסעיף ד' הביא ב' דעות משום שבהמה כולה של ישראל וכאן מקיל לפי שהוא בשותפות. ורמ"א הכריע להקל ולכן הגיה רמ"א בסעיף ד' וכתב ועיין למטה בסי' זה. אולם בב"י מבואר דכי היכי דפליגי היכי שכל הבהמה של ישראל הכי נמי פליגי בשותפות עי"ש בססי' רמ"ה וצ"ע: רמז