## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 247

###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:1
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:1)

מג"א סק"א. לאשמעינן דין קבולת במטלטלין. מבואר ברנ"ב ס"ב דאם קצץ מותר ואם לא קצץ אסור ליתן לו בע"ש אא"כ יש שהות לעשותו מבע"י ובאגרת יש דין חדש בלא קצץ דאי לא קביע ב"ד אסור להמחבר אפילו בד' וה'. ולרמ"א בע"ש עכ"פ אסור אפי' ביש שהות דחיישינן שמא לא ימצא האיש בביתו ויצטרך לילך בשבת והוקשה לו דא"כ גם בשליחות שאר מטלטלין יש לחוש שמא לא ימצאנו ומ"ש אכתי אגרת דנקט לכן הביא דכליו וחפציו מותר לשלוח אפי' בע"ש כל שיש שהות. והטעם כמש"כ בס"ק שאח"ז דדוקא כיון שכת' ישרחל ניכר חיישינן להך ספיקא שמא לא ימצאנו משא"כ שאר מטלטלין דהא אפי' באגרת אם הוא כתב של נכרי מתיר בס"ק שאח"ז:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:2
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:2)

סק"ב ומזה נלמד. הוא ענין בפ"ע ור"ל מדחזינן דאפי' מספיקא שמא לא ימצאנו ויצטרך לילך בשבת מחמרי' מכש"כ דלא יאמר ראה וכו' דזה אסור גם בקצץ וכ"כ המג"א סי' ש"ז סק"ג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:3
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:3)

סק"ה ועיין ס"ד. ר"ל דמכאן מוכח כמו שכתב המג"א ס"ק ז' דלא כהרמ"א שם מיהו לדעת רמ"א בשטת הב"י צ"ל דהיכא דהישראל אמר לו לילך בחנם ונתרצה עדיף מהיכא שלא הזכיר לו כלום. כ"כ הא"ר:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:4
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:4)

סק"ו וכבר כתב רמ"א. ר"ל דהמחב' לשיטתיה בסעיף א' דבלא קצץ אסור אפי'. מיום ראשון קמ"ל הכא דאם שכרו לימים ואינו מקפיד די"א דזה הוי כקצץ סמכינן עלייהו בכל השבוע משא"כ בע"ש וכדרך שכתב המג"א סק"ט (וזהו שסיים עס"ו) דבד' וה' סמכינן איש מתירין אבל לא בע"ש אבל לשיטת הרמ"א בסעיף א' אין נ"מ כלל בזה הסעיף:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:5
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:5)

ט"ז סק"ג ולא גרע ר"ל דכל שעושה בחנם אפי' שהישראל מתחיל עם הנכרי לא גרע מהיכא דהנכרי מתחיל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:6
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:6](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:6)

שם ובש"ל שם ר"ל הש"ל שאוסר בחנם אוס' אף אם הנכרי מתחיל אבל לרמ"א שהתיר כשהנכרי מתחיל יש להתיר גם כשהישראל מתחיל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:7
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:7](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:7)

מג"א סק"ז ממ"ש ס"ב. כמש"כ המג"א סק"ה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:8
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:8](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:8)

שם רנ"ב ס"ב דשם מתי' המחב' בחנם ולא כתב לשון זה שכתב כאן שהנכרי מאליו וכו':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:9
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:9](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:9)

סק"ח אפי' נותן לו. ר"ל ולא קצץ ואפ"ה מותר לשלחו בע"ש אפי' אין שהות מבע"י:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:10
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:10](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:10)

שם כמש"כ סי' שכ"ה סט"ו. דאם הביא מחוץ לתחום בשביל הישראל אסור לו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:11
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:11](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:11)

שם אלא משום פסידא. ר"ל משום דאית ליה פסידא ואדם בהול על ממונו אי לא שרית ליה אתי לאתויי ד"א:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:12
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:12](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:12)

שם אפילו לא קביע ב"ד. ר"ל אפ"ה מותר לשלחו בד' וה' להמחבר ואפי' לרמ"א נ"מ דמותר בע"ש כל שיש שהות מבע"י ואין קולא בכה"ג אלא לענין דלא חיישינן שמא לא ימצאנו וילך אחריו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:13
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 247:13](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/247:13)

סק"ט כיון די"א דזה מקרי קצץ אע"ג דהרמ"א ברמ"ד סעיף ה' כתב דאם שכרו לכל המלאכות לכ"ע אסור מ"מ המחבר לא ס"ל כך בבירור (ע"ש בב"י ברמ"ד) מש"ה סמך ע"ז גד' וה'. והרמ"א אף דס"ל דלכ"ע אסור. מ"מ אינו חולק בכאן אהמחבר כיון דס"ל בסעיף א' דלצורך יש להתיר בד' וה' אפילו בלא קצץ ממילא דבה"ג מתיר אף באין צורך גדול: