## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 276

###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:1
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:1)

ש"ע ס"א בקבלנות וקבלנות מותר בסי' רנ"ב ס"ב הכא אסו' משום שנהנה כו'. מיהו בבית ישראל בלאו הכי אסור בקבלנות כמבואר שם בסי' רנ"ב ורמ"א כאן קמשמע לן אם הישראל במלון אצל הנכרי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:2
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:2)

שם . דל"ח שמא ירבה בשבילו דנר לא' נר למאה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:3
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:3)

שם או לצורך חולה מותר לישראל להתחמם משום דמדורה קטנה נמי מתחממה הרבה אנשים והוי כמו נר והי"א ס"ל דבמדורה גזרינן שמא ירבה ולא דמי לנר משום דבריבוי אנשים צריך להוסיף במדורה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:4
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:4)

מ"א סק"א תוך תחומו. ואין איסורו שוה בכל מש"ה קיל משארי איסורי דרבנן כן כתב הר"ן הובא בב"י:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:5
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:5)

סק"ב ושכירות ומ"ש רמ"א או שעשאו כו' הוא ביאור למה שכתב תחלה בין קצב כו'. ובדרך אחר יש לפרש דה"ק רמ"א בין שמדליק בשכר בין בחנם דהדר קאמר דבשכר אין חילוק בין קבלנות לשכירות: (הגה ס"א) מדעתו שלא צוהו הישראל אעפ"י שעוש' הנכרי בשביל ישראל לא הטריחוהו לצאת מהבית אעפ"י שבע"כ הוא נהנה רק אסור להשתמש לאורו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:6
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:6](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:6)

סק"ד קבולת בביתו. קשה הא בלא"ה אסור מטעם שכתב רמ"א דהואיל והישראל נהנה כו' עיין מה שכתב אות א'. וי"ל דאי משום ה"ט לא היה צריך לגרשו אם רוצה לצאת למקום אחר כדי שלא יהנה מזה משא"כ לטעם המג"א צריך לגרשו משום שיחשדהו שעושה הנכרי בשליחות ישראל כיון שהוא בבית ישראל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:7
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:7](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:7)

סק"ז פי' שיושב בחושך כו' תרתי בעינן שאין לו שום נר וגם צריך לאכול משא"כ אם כבר אכל או יש לו נר א':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:8
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:8](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:8)

ט"ז סק"ב נסתפק בזה תיבת בזה הבין הב"ח דקאי אדסמיך ליה דמיירי ממחצה. והט"ז פירוש דקאי על כל דברי הרא"ש שהזכיר בב"י תחל' דמיירי בין ברוב ישראל בין במחצה ובשניהם נסתפק המ"מ אי מהני הוכחה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:9
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:9](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:9)

סק"ג לדעת המתירים. היינו דיעה א' שבס"א א' שמתירים במדורה ובאות א' כתבתי דהיינו מטעם דהוי כמו נר והוא מדברי הב"י. אבל הט"ז כאן ס"ל דטעמם משום דאף אם ירבה שרי כיון שתחלה נעשה בהיתר לצורך נכרי לכן אף אם ירבה מותר והטעם שפי' כך הט"ז הוא מתוך שהביא הט"ז אח"כ במגדול ווישבור"ג שהתירו בפי' מחמת שתחלת המדורה היה בהיתר בע"ש:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:10
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:10](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:10)

שם אלא דהטור וכו'. היינו דיעה ב' שבסעיף א':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:11
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:11](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:11)

שם שיש איסור לפנינו ר"ל אם ירבה בשבילו יהיה איסור לכן אסרינן מחשש שמא ירבה ולא אמרינן שכשירב' יפרוש הישראל משם כיון דליכא גבול ולא ידעינן אימתי ירבה חיישינן דלמא לא יהיה אז אדעתיה דישראל לפרוש משם:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:12
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:12](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:12)

שם ויש כאן קושיא ר"ל דלפירושו של הט"ז יש קושיא זו אבל הב"י אזיל לשיטתיה וכמו שכתבתי באות כ"א וק"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:13
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:13](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:13)

שם בע"ש עשינו מדורה להתחמם בשבת כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:14
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:14](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:14)

שם אם יש בלאו הכי היתר כגון שעשאו נכרי לצורך עצמו או חולה ובהא נראה דגם הב"י מודה וק"ל. ומ"ש הט"ז ואפילו לדעת הטור כו' אינו נמשך לשל מעל' בלשון פלוגתא על הב"י אלא הוא ענין בפ"ע והוא גם להב"י:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:15
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:15](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:15)

סק"ד יש אש דולק. ר"ל מערב שבת:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:16
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:16](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:16)

שם ולטעמייהו אזלי'. ר"ל שהם הם בעלי דיעה א' שבסעיף א':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:17
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:17](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:17)

שם שעשה הנכרי לצרכו דכיון שעשאו לצורכו הרי נעשה בהיתר ואפי' כשמרבה אסור. ה"ה כשמרבה על האש שנעשה מע"ש. והב"ח מחלק ביניהם וסתר הט"ז דבריו דאין חילוק:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:18
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:18](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:18)

שם דכבר הרבה. לפ"ד הב"ח האלו אין חוששין לשירבה שני פעמים אלא פעם אחד א"כ כשעשה נכרי אש בין בע"ש בין בשבת לצורכו אסור לישראל להתחמם משום שמא ירבה ואין אסור אלא קודם שריבה אבל אם כבר ריבה בשביל הישראל מותר להישראל לחמם. וע"ז כ' הט"ז דליתא דאם אסור קודם הריבוי מחשש שמא ירבה ודאי אסור גם אחר הריבוי. וא"כ המתירים אחר הריבוי ודאי דמותר גם קודם הריבוי והאוסרים אף על גב דמיירי אינהו קודם הריבוי מ"מ ודאי דאסרי גם אחר הריבוי זהו המשך דברי הט"ז:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:19
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:19](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:19)

מ"א סק"ז וכמ"ש ר"ס זה. דאם הדליק נכרי נר בשביל ישראל אסור ליהנות ממנו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:20
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:20](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:20)

שם דלא כע"ש. שכ' דאם יש נר א' עדיף כמו בסעיף ד' וז"א דדוקא לענין עבר והדליק מקילינין בסעיף ד' אבל לא לצוות להדליק:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:21
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:21](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:21)

סק"ה שבות רחוקה. שהתירו שבות לצורך דבר קרוב כגון שיש בו צורך לשבת זה אבל לא לצורך דבר רחוק וע' פסחים דף מ"ג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:22
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:22](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:22)

(הגה ס"ג) ליטול נר דלוק כגון שרוצ' לילך לחדר שאין בו נר למשוך משם יין או להביא לחם וכה"ג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:23
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:23](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:23)

מג"א סק"י ועיין ססי' רנ"ג. כוונתו דאפי נאמר דהוי פסיק רישיה מ"מ שרי ע"י נכרי והובא ברע"ז במג"א סק"ז:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:24
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:24](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:24)

סקי"א מצי לאתויי בלא נר דוגמא לדין זה בסי' שכ"ה סעיף יו"ד דכיון שהיה יכול הישראל לעשות דבר ההוא בהיתר אין איסור ע"י נכרי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:25
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:25](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:25)

שם מתיר בכל ענין. ר"ל אף שאינה צריכה להאיר לעצמה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:26
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:26](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:26)

שם ועסי' של"ד ס"ב. דיש אוסרין לטלטל מוקצה ע"י נכרי וחולקים על סברת ר"ח הזו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:27
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:27](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:27)

שם שמא יכב' כוונת המג"א דלדברי רש"י הללו אין מקום לדברי ר"ת דהרי אין הישראל מותר לטלטל אפי' מן הצד משום שמא יכבה לכן כתב דליתא להאי טעמא דרש"י:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:28
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:28](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:28)

שם בסיס לדבר האיסור. היינו השלהבת ואין איסורו אלא משום מוקצה כדברי ר"ת ועיין מג"א סימן רע"ז סק"א:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:29
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:29](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:29)

שם ועמ"ש סימן רע"ז ס"א כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:30
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:30](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:30)

מ"א סקי"ב כיון שלאחר שכלו הוא החילוק שהביא הט"ז סק"ד מהב"ח ור"ל דדוקא קודם הריבוי אסור מחשש שמא ירבה אבל אחר הריבוי שרי דליכא למיחש שירבה עוד פעם א'. דהא לאחר שכלו הראשוני' שוב לא יתחמם שם הישראל כלל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:31
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:31](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:31)

שם לצורך חולה שרי. ד"ל דבה"ג יש סברא לאסור אפילו אחר הריבוי שמא ירבה עוד פעם אחת כיון דבהאי גוונא יתחמם אפילו אחר שכלו הראשוני' כמ"ש הט"ז בסק"ג מש"ה כ' דאפילו הכי שרי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:32
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:32](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:32)

סקי"ג ועסס"א. דשם בסק"ה כ' דאסור להשתמש היינו כשלא מיחה וכגון שלא ראה דאם ראה צריך למחות עיין מ"ש אח"כ:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:33
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:33](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:33)

ט"ז ססק"ד וכך לי באש וכו'. עד עכשיו ביאר הט"ז דאין חילוק בין קודם הריבוי לאחר הריבוי. ועכשיו כתב דג"כ אין לחלק בין אם שנעשה מע"ש ובין הנעשה בשבת לצורך נכרי שהרי שניהם בהיתר נעשו ולכן ע"כ שיש מחלוקת ביניהם כדברי הב"י:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:34
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:34](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:34)

מ"א סקי"ד ועמ"ש סס"א בסק"ד כתב דצריך למחות וכאן ברמ"א מותר למחות. מש"ה מחלק דלעיל בשל ישראל חייב למחות משא"כ כאן ואע"ג דבסק"ד לא כתב רק דמחויב למחות מכאן ולהבא וא"כ י"ל דרמ"א כאן מיירי בפעם ראשון. ז"א דגם בפעם א' צריך למחות והמג"א בסק"ד מיירי שלא ראה בפעם ראשון עד אחר הדליקה כ"כ א"ר:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:35
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 276:35](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/276:35)

שם וסימן רנ"ב ס"ב. ע"ש במג"א סק"ט: