## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 308

###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:1
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:1)

ש"ע ס"א נטלים בשבת. דע דמכאן עד ססי' שי"ב נתבארו ד' חלקים של מוקצה. חלק א' מוקצה מחמת ח"כ דהיינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל. חלק ב' דבר שאינו לא כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים יקורות ועפר וחול ומת ובע"ח וגרוגרות וצמוקים שמונחים במקום שמתיבשים וכל כיוצא בהן דלא חזי מקרי מוקצה מחמת גופו. חלק ג' כלי שמלאכתו לאיסור בסעיף ג'. חלק ד' כלי שמלאכתו להיתר ומונח עליו דבר מוקצה ואפילו הוסרו בשבת כיון שהיה עליו ביה"ש מגו דאיתקצאי לביה"ש אתקצאי לכולא יומא (ויש עוד ב' חלקים מוקצה א' דבר שהיה ביה"ש מחובר או מחוס' צידה וזה יתבאר בהלכות יו"ט שנית מוקצה מחמת מצוה כגון עצי סוכה ונויה וזה יתבאר בהל' סוכה) וביאר דינים אלו מכאן עד ססי' שי"ב כ"כ הב"י לכן המעיין בסימנים אלו יבין כל דין ואיזה חלק מוקצה הוא ויש בכל אחד מחלק המוקצה אלו צדדי ההיתר כגון חלק ג' יש לו היתר לצורך גופו או מקומו וכן שאר חלקים יש בהם כמה צדדי היתר לטלטלם משא"כ מוקצה מחמת חסרון כיס. וזהו דכתב המחבר כל הכלים ניטלים ר"ל אפילו כלים שמלאכתן לאיסור ניטל עכ"פ לצורך גופו ומקומו חוץ ממוקצה מחמת ח"כ והטעם דכיון דמקפיד עליהם קובע להם מקום שלא יזיזם ממקומם לשום צורך:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:2
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:2)

מ"א סק"ב כמ"ש ס"ג. ר"ל דהכל תלי בדעת האדם וכמו קורנס זהבים בסעיף ג' דמסתמא אין מקפיד לא מיקרי מוקצה מחמת ח"כ ה"נ בקורנס בשמים ודומיהם אם אינו מקפיד שרי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:3
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:3)

סק"ז ברגליו דרך הילוכו. דין זה הבי' המג"א בסי' של"ג סק"ג דמי שיש לו תבואה המוקצה מותר לו לעשות שביל ברגליו דרך הילוכו משום דהוי טלטול מן הצד כלאחר יד לצורך דבר המותר דהיינו לצורך אכילתו וכמבואר ססי' שי"א דטלטול מן הצד לצורך דבר המותר שרי. לא אסור אלא א"כ לצורך המקצה עצמו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:4
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:4)

שם סי' ש"ה סי"א. ר"ל דשם במ"א סק"ט הביא דין טלטול ע"י גופו שלא בידיו דלהר"ן דינו כשאר טלטול מן הצד אבל לשאר פוסקים ס"ל דעדיף משאר טלטול מן הצד ע"ש ולדידהו שרי לעשות שביל אפילו לצורך המוקצה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:5
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:5)

מ"א ס"ק י"א כמ"ש התוספות ספ"ק דיו"ט. שכתבו דמשום הכי התיר רב ששת לשלוח תפילין בי"ט (כמבואר לקמן סי' תקט"ז) משום דאפילו להניח אין איסור אבל בשבת דף ס' משמע בתוספות דרב ששת מודה דאסור להניח תפילין אלא דס"ל לרב ששת דכלי שמלאכתו לאיסור מותר לשלוח בי"ט:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:6
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:6](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:6)

שם מדקתני לא יצא בתפילין בשבת דס"א מוקי הא דתניא במתני' לא יצא בתפילין בין למ"ד שבת זמן תפילין בין למ"ד לאו זמן תפילין ומשמע דבבית שרי אפילו למ"ד לאו זמן תפילין וסותר זה למ"ש התוספות במנחות. ע"ז תירץ המג"א דכוונת התוס' דדוקא למ"ד זמן תפילין מותר בבית דל"ח שמא ישכח ויצא לרה"ר כיון דחייב למשמש מידכר דכיר משא"כ למ"ד לאו זמן תפילין לפ"ז כיון דקי"ל שבת לאו זמן תפילין אסור אף בבית משום גזירה (והמשנה שאמרה לא יצא עיק' איסורא קתני ובאמת בבית נמי אסור משום חשש הוצאה ועיין) ה"ל מלאכתו לאיסור כך נ"ל המשך דברי המג"א:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:7
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:7](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:7)

ס"ק י"ב ובגמרא שם דמוקי הא דתני חצוצרות אין מטלטלין כר"י והא דתני מטלטלין כר"ש. הרי לר"ש חצוצרות אינן כשופר ושרי והיינו לצורך גופו או מקומו כשיטת התוספות הם:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:8
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:8](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:8)

ש"ע ס"ה ע"י ככר. אע"ג דקי"ל לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד בסי' שי"א לא אתי למעט אלא דברים הדומין למת והיינו מוקצה מחמת גופו אבל בכלים שמלאכתן לאיסור שרי ע"י ככר או תינוק:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:9
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:9](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:9)

ס"ו לטלטל שבריהם. שברי כלים הם מחלק ב' שבמוקצה משום דכשנשברו דמי לצרורות והוי מוקצה מחמת גופו אלא כיון שבאו מכלי לא בטל שם כלי מהם כל זמן שראוים לשום דבר כגון לכסות. משא"כ בצרורות דאעפ"י שראוים לכסות לאו מנא הם כמבואר בסעיף שאח"ז:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:10
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:10](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:10)

ט"ז רסק"ה אגב אביהן כלומר כשקידש היום היה קיים הכלי ולא היה מוקצה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:11
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:11](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:11)

שם מסיקין בכלים ביו"ט שהרי ראוין לטלטל ויתנם לתוך האור אבל שברי כלים מוקצה הם ואסור לטלטלם:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:12
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:12](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:12)

שם כי מוקי פלוגתייהו ס"ד דהט"ז דבהא פליגא דר"י סבר נולד אסור ות"ק הוא ר"ש דס"ל דנולד שרי ולכן הקשה קושייתו ומתרץ דת"ק לאו היינו ר"ש וס"ל ג"כ דנולד אסור אלא בהא פליגי דר"י סבר כל שאינו מעין מלאכה ראשונה ה"ל נולד ות"ק סבר כיון דראוי לשום מלאכה לא הוי נולד אבל אם אין ראוי לשום מלאכה אסור משום נולד מש"ה בשברי כלים להסקה דלכ"ע הוי נולד אסור לכ"ע:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:13
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:13](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:13)

שם בהגה שלא יזוקו. דבמקדם היזק דרבים לא גזרו שבות בסעיף ח':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:14
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:14](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:14)

מ"א סקט"ו למלאכתו ראשונה. ס"ל למג"א כס"ד דהט"ז שביארתי באות י"ג דת"ק הוא ר"ש אבל למ"ד נולד אסור בעינן שיהיה ראוי מעין מלאכתו הראשונה דאל"כ הוי נולד כיון דלא עמדה אתמול למלאכה זו הוי כאילו נעשה כלי בשבת:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:15
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:15](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:15)

ט"ז סק"ה לא תכנס לדיר עצים. דין זה מבואר בסי' תקס"ז סעיף ג':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:16
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:16](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:16)

שם דרבא כר"י ס"ל. כוונתו מנ"ל דס"ל כר"י הא גם לת"ק יכול להיות אמת דאין מסיקין בשברי כלים וכן הקשה אח"כ על דברי הטור סימן תק"א ובאמת היה יכול לתרץ כפשוטו דכוונת הש"ס והטור שאמרו כר"י היינו לאפוקי מר"ש דלית ליה נולד אלא ניחא ליה להט"ז לפרש כר"י דוקא ולא כת"ק דידיה וק"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:17
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:17](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:17)

מ"א סקט"ו אסור לטלטלו. עיין דין זה במג"א סי' תק"א ס"ק י"ב:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:18
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:18](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:18)

סקטז של חרס אסור. דאין מצוי כ"כ היזק:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:19
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:19](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:19)

שם עיין סמ"ד. ר"ל דאין האיסור שם אלא לפי דמתקן אותו לכלי אבל אם שובר שלא לשם כלי מבוא' בסי' שי"ח במ"א:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:20
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:20](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:20)

שם ומיהו בסי' של"ז סס"ב כצ"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:21
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:21](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:21)

ט"ז סק"ו בסמוך בקושי' נ"ל דהתוספות ס"ל כס"ד דהט"ז שביארתי אות י"ג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:22
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:22](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:22)

שם דהתם בכלים שנשברו. והואיל והשברים ראוים למלאכה מטלטלים לאותה מלאכה שראוים להשתמש תחת שימושם הראשון ולא ה"ל נולד כיון שאין כאן רק שימוש א' כמו שהיה להם קודם שנשברו אבל הכא בכלי שנשבר ממנו חתיכה והכלי משמש עדיין תשמישה הראשון והחתיכה משמשת שימוש חדש חוץ משימושה הראשון ה"ל נולד לאותו שימוש:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:23
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:23](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:23)

שם הולך בשיטת התוספות כלל תירוצו דת"ק לא מתיר אלא בחצר דשכיחי כליה ומטלטל השבר לכסות הכלי מש"ה לא הוי נולד אבל כאן מיירי ברה"ר דלא שכיחי כלים והוא נוטל השבר לנקות מנעליו כמו שהעובדא דין זה בש"ם ואין מותר שם אלא משום דבחצר תורת מנא עליה לא פקע מיניה שם כלי גם ברה"ר והוי עכ"פ נולד ואסור. וקשה הא כ' הט"ז תחלה דהתוספות ס"ל דת"ק הוא ר"ש דמתיר נולד וכמו שכתבתי אות כ"א א"כ גם ברשות הרבי' לישתרי וצ"ל דעכשיו חזר בו מזה אלא דגם התוספות ס"ל טעמא דת"ק דלא הוי נולד אלא שאסרו התוספות ברה"ר דשם הוי נולד. ומ"ש הט"ז כאן דהטור הולך בשיטת התוספות רצונו לאפוקי הרא"ש שלא הביא דברי התוס' וק"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:24
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:24](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:24)

שם להיתר כמ"ש בסמוך. ר"ל בס"ד בש"ע מיהו לסניף בעלמא אמר' הט"ז דהא גם לצורך הכלי וא"כ ליכ' ראיה גמורה וק"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:25
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:25](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:25)

מ"א ס"ק י"ז אך מ"ש הב"ח כתב כדברי הט"ז סק"ו דהתוספות ברה"ר מיירי דהוה ליה נולד והמג"א לא רצה בזה דהא המג"א ס"ל דהת"ק הוא ר"ש דמתיר נולד כמ"ש באות ט"ז וא"כ כיון דפסקינן כר"ש מותר גם ברה"ר וא"כ אין מיושב דברי הטור בתירוץ זה ודברי התוס' נכונים כפשוטם דהם כתבו דבריהם לרבא דאיהו ס"ל דלא כת"ק אבל הטו' דפסק כת"ק קשה. אלא ע"כ דנקט בחול משום סיפא דזרקה לאשפה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:26
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:26](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:26)

ט"ז סק"ה דהוי ליה נולד. משא"כ בנשבר בע"ש כבר הוכן למלאכ' אחרת מבעוד יום:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:27
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:27](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:27)

מ"א ס"ק י"ט אע"פ שהם כלים ר"ל שראוים לתשמיש אחר והוי כלים מ"מ כיון שלא הוכנו לכך אסור לטלטלם:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:28
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:28](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:28)

שם וצ"ע מאי אפי' ולא ניחא ליה ע"פ דברי התוספות שהביא הט"ז ס"ק ח' משום דהתוספות כתבו דבריהם בדלתות הכלי' שהם היו מוכנין אגב אביהן בטלטול משא"כ דלתות הבית לא היו מוכנין אגב אביהן בטלטול. לכן הוצרך המג"א לתרץ דהוי אמינא דבפתיחה והנעילה הוא ג"כ כמו טלטול וא"כ היה מוכנין אגב אביהן בטלטול. ובעל תו' שבת שגה וגם חמד משה שגה בזה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:29
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:29](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:29)

שם דעכשיו אינו מוקצה. דגם הדלת עכשיו שנתפרק' מהבית הוא כלי אלא דכיון דקודם שנתפרקה היתה מוקצה לטלטול אסורה גם אחר שנתפרקה והטעם הדבר בסי' ש"י ס"ג דמיגו דאיתקצאי לביה"ש וכו'. ומ"ש המג"א עיין ס"א ר"ל יצוייר דבר זה במוקצה מחמת ח"כ בכשנשברה שוב אין מקפיד שלא לעשות בשם תשמיש אחר א"כ עכשיו אינה מוקצים:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:30
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:30](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:30)

מ"א ס"ק כ"א שמא יתקע. ר"ל שיתקע בחוזק דאז הוי בנין אף בכלי ולא כפירש"י שהובא בט"ז דהטעם משום מכה בפטיש וחולק רמב"ם על רש"י דלרש"י אף בחוזק לא הוי בנין: ט"ז סק"ט דלא פסיקא מילתא. דכיון שהם כלים אע"ג דמחוברין לקרקע הם לא פסיקא מילתא למימר דשייך בהו בנין וסתירה עכ"ל הב"י:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:31
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:31](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:31)

ש"ע ס"י כסוי בור. ר"ל שאינו מחובר כלל אלא מונח בלי חיבור כדי לכסות וכשנוטלו אין שייך בנין וסתירה. אפ"ה כיון דהם כסוי קרקעות מיחזי כבונה למראית עין משא"כ כשיש בית אחיזה מוכחא מלתא דלמשקל ואהדורי עביד ולא מיחזי כבונה. וכסוי כלים שהיו מתחלה כלים בפ"ע אעפ"י שחיברן אח"כ בטיט (דאלו מחובר מתחילתו אסור כמ"ש ט"ז סק"ט) לא מיחזי כבנין וסתירה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:32
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:32](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:32)

שם או שנשתמש בהם. ר"ל שהכינם לכסות הכלי בעוד יום או שתקנם או שנשתמש בהם: שם חביות הקבורות. ר"ל החבית טמונה כולה בקרקע ואינה נראת כלל מש"ה הכיסוי המונח עלי' דינה ככיסוי קרקעו'


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:33
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:33](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:33)

מ"א ס"ק כ"ג פי' אסור לטלטלן חידש לנו המג"א דלא תימא אסור ליטול מהבור או להחזירן משום בנין וסתיר' אבל בטלטול מותר היכא דעבר ונוטלו מהבור או שלא הניחו על הבור בשבת רק תקנו לכיסוי מבעוד יום או שנשתמש בו מבע"י דאינו מוקצ' קמ"ל מג"א דבטלטול נמי אסור והטעם הוא דלא מבעיא כשהיה מונח על הבור ועבר ונוטלו משום דהא איתקצא בה"ש משום סותר איתקצאי לכולא יומא ודומה לדין דלתות הבית שבמג"א ס"ק י"ט אלא אפי' לא הונח כלל בשבת על הבור אלא שתקנו או נשתמש מבע"י אסור ג"כ לטלטלו כיון דמצד עצמו הוא מוקצה ולא הותר אלא מפני שעשאו ותקנו לכיסוי לא עדיף מאם כיסה בו שהי' אסור בטלטול ומש"ה מש"כ המחבר אין נוטלין פירושו שגם בטלטול אסור וסיים אא"כ יש לו בית אחיזה. ר"ל שאו מות' גם בטלטול בין שכבר כיסה בשבת ובין שלא כיסה אלא שתקנו (במ"ש המחבר והוא שתקנום קאי גם אכיסוי בור ודות אם יש להם בית אחיזה דבעינן ג"כ שהכינם מבע"י לכיסוי) וה"ה נמי במ"ש המחבר והוא שתקנם ר"ל דאם לא תקנם אסור בטלטול משום מוקצה מש"ה גם איסורא דרישא בדליכא בית אחיזה יש לנו לפרש דגם בטלטול אסור משום מוקצה זהו כוונת המג"א ואח"כ הקשה אהני תרי איסורא דמשום מוקצה מאי שנא מחרס דאינו מוקצה מחמת שראוי לכסות כו כלי א"כ הני נמי כיון דראוין לכסות אינם מוקצין וא"כ דכיסוי בור ודות בדליכא בית אחיזה אין לאסור בטלטול אלא כשהיה הכיסוי של הבור בה"ש משום מגוי דאיתקצאי אבל כשלא היה בין השמשות על הבור שרי והטעם שכתבתי תחלה כיון דמצד עצמו הוא מוקצה ליתא דהא אינו מוקצה כלל וכדאמרן. וכן קשה באיסורא דלא תיקנן הרי מ"מ כיון דראוי לכיסוי אינו מוקצה ואהא תירץ דלא שרינן מטעמא דראוי לכסוי אלא כשבא מכלי וכמו שכתבתי באות ט' משא"כ זה שאינו בא מכלי ואהא סיים המג"א לכן בעינן שתקנם ר"ל ונתיישב קושיא ב' ואח"כ כתב ובמחובר כו' לכן בעינן בית אחיזה ר"ל ונתיישב קושיא א' דכשאין בית אחיזה אסור בטלטל משום מוקצה אע"פ שלא הונח בשבת על הבור. ונתבארו המשך דברי המג"א ונתיישב כל מה שנתקשו האחרונים בדבריו ודו"ק היטב:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:34
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:34](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:34)

ש"ע ס"יא מחט שלימה. מחט מיוחד לתפירה והוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו לצורך גופו דהיינו ליטול הקוץ:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:35
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:35](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:35)

מ"א ס"ק כ"ד ומ"ש משברי כלים. ר"ל דבשברי כלים קי"ל דאם ראוים לשום מלאכה מותר לטלטל אע"ג דלענין טומאה לאו מנא הוא כשנשבר אלא ע"י יחוד וה"נ מחט שניטל חודה או חורה תנן בפ"ג דכלים דאם התקינה למיתוח (האורגי' לוקחים מחט שבורה ונותנים אותה בשפת הבגד כדי שימתחו שפתותיה). ותירצו דדוקא היכא דלענין טומאה מהני יחוד בלי תיקון מותר לטלטל בשבת אף בלי יחוד משא"כ במחט דבעי תיקון ולא מהני יחוד לבד לטומאה מותר לשבת בלא יחוד אבל בזבחים כתבו דעור לח אסור בשבת בלא יחוד אע"ג דמהני יחוד לטומאה וכתבו דה"ט דמחט א"כ משמע דבמחט נמי א"צ תיקון למיתוח אלא יחוד ואפ"ה אסור בשבת כיון דרגילין לזרקן:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:36
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:36](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:36)

ס"ק ס"ה דזימנין דמימלך. ר"ל אע"ג דלענין טומאה לאו מנא הוא דכיון דדעתו לנוקבה לא נגמרה מלאכתו מ"מ לענין שבת מיקרי מנא כיון דזימנין מימלך שלא לנקבה ושיהיה כלי בלי נקב לנטילת קוץ ומהני בי' יחוד זה לטומאה מש"ה הוי מנא לענין שבת בלי יחוד כיון דרגילות הוא כך לפעמים ליחדה לזה וק"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:37
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:37](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:37)

ט"ז ס"ק י"ג לצורך מקומו. מקומו דהדפוס היינו המנעל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:38
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:38](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:38)

שם רפוי דוקא. דס"ל דאם אינו רפוי הואיל שצריך טרחא להוציא המנעל לא הוי המנעל עצמו כלי כלל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:39
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:39](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:39)

ש"ע סעיף ט"ו שלא יפול מרגלו. דבכרמלית לא מינטר התירו זאת שלא יאבד:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:40
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:40](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:40)

מ"א ס"ק כ"ח ועמ"ש סי"א כוונתו לתרץ כמ"ש המג"א ס"ק כ"ד בשם תוספות דדוקא בשברי כלים דרגילין וכו'. אבל מנעל כזה דרך לזורקו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:41
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:41](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:41)

ש"ע סט"ז יכול לשמטו אע"ג דבע"כ מטלטל גם הקנה ה"ל טלטול מן הצד דשרי לצורך דבר המותר בסי' שי"א ס"ח כ"כ בעל תוספות שבת וקש' הא בסעיף י"ד הוי אסור אי לאו דדפוס כלי הוא א"כ צ"ל דטלטול מעליא מיקרי ולכן צ"ל כמ"ש הא"ר דהכא מיירי שיכול לשמוט בלי טלטול הקנה עמו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:42
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:42](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:42)

שם שאינו כדי. והוי מוקצה מחמת גופו דאסור אף לצורך מקומו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:43
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:43](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:43)

שם מלאכתו לאיסור דכל שמלאכתו לאיסור שרי לצורך מקומו וכמו במנעל בסעיף י"ד:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:44
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:44](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:44)

מ"א ס"ק ל"ח ועיין ס"ב. ר"ל דמשו' כבודו לא נתבטל מתורת כלי אלא ע"כ משום דדמי לדלתות כיון דמיוחד לצורך העליה לילך בה להגג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:45
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:45](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:45)

ס"ק ל"ט אפי' למטה מג' ר"ל דמבואר בסי' של"ו דמותר להשתמש במחובר שהו' פחות מג' היינו כגון לישב עליה. אבל להשתמש ממנה אסור משום מוקצה אא"כ קשורה בדלי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:46
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:46](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:46)

סק"מ ולפיכך צריך מעשה להוכיח כצ"ל. וא"כ בעצים שלנו. ר"ל שאינו עומד בשום פעם לישיבה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:47
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:47](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:47)

סס"ק מ"א דמנענע הקש בגופו מותרים דטלטול ע"י גופו לא חשוב טלטול וא"כ אפי' באבנים קטנים שרי. לכך תי' דצריך לסדרם כדי שלא יצטרך ליגע בהם דהיינו לטלטלם בידיו לצורך הישיבה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:48
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:48](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:48)

ש"ע סכ"ב דלא שנא. ר"ל דבשניהם בעינן יחוד לעולם והי"א מוסיפין באבן דכיסוי דבעינן מעשה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:49
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:49](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:49)

שם דביחוד סגי. דמבואר שם סעיף א' דבמוכין סגי ביחוד לעול':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:50
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:50](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:50)

מ"א ס"ק מ"ד דהא הרשב"א מייתי. הוא היש מי שאומר שבש"ע דס"ל דאבן דפציעה לאו בר מיעבד מעשה ואפ"ה ס"ל דבעינן יחוד לעולם. כדיעה ראשונה דפליג היינו משום דס"ל דאבן דפציעה אורחא הוא. ויש חילוק בין אורחא ללאו אורחא וא"כ במידי דלאו אורחיה כ"ע בעי יחוד לעולם אפי' במידי דלאו בר מעשה ובאורחי' פליגי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:51
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:51](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:51)

שם ומשמע במרדכי. הוא דיעה ג' שבש"ע דס"ל דהוי מידי דבעי מעשה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:52
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:52](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:52)

שם ובהא כ"ע מודו. זה ענין בפ"ע ולא קאי אמרדכי אלא קאי על ב' דיעות הראשונים דאע"ג דס"ל דא"צ מעשה מ"מ יחוד לעולם בעינן משום דהני לאו אורחייהו. וכ' זאת לביאור על דברי הש"ע במאי פליגי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:53
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:53](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:53)

ט"ז סקי"ז דממ"נ אסור קשה למה הוצרך לממ"נ הוי ליה למימר כיון דבעי יחוד מבע"י כמ"ש המחבר וי"ל דדברי המחבר בענף מיירי וא"כ מכבדות הוא כלי כשתולשין ענף מן המכבדות ה"ל שברי כלי וקמ"ל בסעיף זיין דבכה"ג (אף שהכלי נשאר שלם ודלא כמג"א כמ"ש שם סק"ו) אם השבר ראוי לשום מלאכה מותר וכאן ג"כ ענף שבא מהמכבדות שראוי להפחיד התינוק שרי לכאורה לטלטלו אף שלא יחדו מע"ש. איברא שברי כלי לא שרי אלא א"כ רגילות הוא להשתמש בהן אותו התשמיש כמובא במג"א ס"ק כ"ה וענף מהמכבדות לא נתבאר לנו בפוסקים אם אורחיה או לא לכן אסרו הט"ז בממ"נ אם אינו כלי ר"ל דלאו אורחיה דענף ליחדו להפתיד התינוק א"כ אסור לטלטלו ואם תחשבנו לכלי מצד מכבדות הוא א"כ נעשה זה השבר מנא חדשה עכשיו בשבת דהא מעיקרא לא היה עומד לזה אותו המכבדות מש"ה לא שרי אלא שמיחד הענף בע"ש והיינו יחוד לעול' ע"ד שכתבתי בסעיף הקודם וק"ל וזה קרוב לדברי הפמ"ג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:54
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:54](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:54)

ש"ע סכ"ד או שצבען. פי' שטבלן בשמן תרגום וטבל וצבע:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:55
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:55](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:55)

מ"א ס"ק מ"ה דכיון דיחדן לכך. ר"ל לאו דוקא אי חתכו לצורך אלא אפי' חתכו לשרפה והוי מוקצה ואח"כ יחדו לכך אם אורחיה הוא מהני יחוד לשבת זו ואם לאו אורחיה בעי יחוד לעולם וכמו שנתבאר בסעיף כ"ב:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:56
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:56](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:56)

ש"ע סכ"ה עורות יבשים. בין של גסה בין של דקה אבל לחים דלא חזי לישיבה אסור בשניהם אא"כ חישב ודיעה ב' י"ל דאין חילוק דבין ביבשים ובין בלחים שריבגסה אבל בדקה בעינן חשב בין לחים בין יבשים:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:57
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:57](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:57)

סכ"ו ושל אומן אסור דאומן יקפיד עלייהו שלא יתקלקל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:58
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:58](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:58)

סכ"ז מנער את הטבלא. כיון דאינו נוטל את המוקצה עצמו אלא ע"י הטבלא הוי טלטול מן הצד דקי"ל דשרי לצורך דבר המותר וה"נ הוי טלטול מן הצד ושרי לצורך דבר דהיינו הטבלא:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:59
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:59](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:59)

מ"א סק"נ בסיס לדבר איסור. וא"כ גם הטבלא אסור לטלטל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:60
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:60](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:60)

שם דאם נטלו המוקצה משם מותר לטלטל. דאם מוקצה לחצי שבת משא"כ כשהיה בה"ש אמרי' מגו דאתקצאי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:61
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:61](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:61)

שם בש"ע למקום השלחן. כמו שנתבאר ססי' ש"ט:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:62
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:62](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:62)

מג"א סקנ"א ולא הוי עליה תורת כלי. הוא דעת הרא"ש ודעימיה דמתיר כלי שמלאכתו לאיסור ע"י ככר או תינוק מובא בש"ע ס"ה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:63
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:63](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:63)

שם דמותר להניח אצלו ר"ל אפי' אם הם מונחים לבד על השולחן מ"מ מותר להניח אצלם פת ובטלו לגבי פת דהא יהיב הרא"ש טעמא כיון דבטלי לגביה מותר בזה כמו במת ובמת ברסי' שי"א מבואר שמביאין אצלו פת אבל הרא"ש לא התיר אא"כ זורקין בפיו למקום שכבר יש לחם ע"ש דף כ"א אהא דאמר הש"ס דמטלטלין סופלי אגב ריפת' (הובא לקמן סי' תקנ"ב בט"ז סק"ח) הקשה הרא"ש הא לא התיר ככר או תינוק אלא למת ותירץ דדוקא זורקין בפיו לסל מלא לחם והרמב"ן ור"ן ס"ל דאם המוקצה מונח עם ההיתר שרי לטלטלו ולא אמרינן כלל שההיתר נעשה בסיס לאיסור ומה שאמרו בריש סעיף כ"ו והוא מהש"ס מנער את הטבלא אין הכוונה כדרך שפירשתי באות ס"ג אלא ר"ל שלוקח את הטבל' ומוליכה למקום שירצה ושם ינער אותה כך ראיתי שפי' בעל תוספת שבת ואח"כ כ' שהו' תמיה דא"כ בטל לדבריהם דין בסיס לדבר איסור שהו' בש"ס ומובא בש"ע סעיף ג' וסעיף ד' ובעו"ה אין ספרי' בידי וצ"ע:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:64
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:64](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:64)

שם ליהוי הריפתא. לשון זה אין לו מובן דהרמב"ן והר"ן לא ס"ל בסיס כלל אפילו בלא ריפתא וכמ"ש תחלה. וכמדומה שלשון זה הוא שלא במקומו ומקומו אחר דברי הרא"ש בפיסק' וק"ל ותיבת עכ"ל הוא שייך על דברי הרמב"ן ור"ן והסיום שסיים ודברי הרב"י צ"ע כ' בעל תוספת שבת שנראה שכך צריך להיות ודבריהם צ"ע (וקאי אדברי רמב"ן ור"ן) דבריהם צ"ע דא"כ בטל דין בסיס:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:65
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:65](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:65)

סקנ"ד דכשנתפרקו מע"ש: דס"ל דבעינן שיהיה לו מאותו המין ולכן לא מהני אא"כ נתפרקו בשבת דהוי חזי בין השמשות אגב אביהן ועכשיו עדיין ראוי לכן כ' כאן ולהמחבר דסגי במצוי שרי אף נתפרקו מע"ש. ולכן הוסיף המג"א מדעתו דפשוט דאם אין כלבים מצויין כלל וגם אין לו אסור. אפי' נתפרקו בשבת דכיון דאינו מצוי כלל הוי כאלו אין ראוי כלל למאכל בהמה והוי מוקצה כמבואר בסוף למ"ד גרעינין במקום שאין מאכילין לבהמה הוי מוקצה וסתמא מיירי אפי' אכל התמרים בשבת וכן בסעיף כ"ז שאוכל בשבת ונשארו העצמות שאסור לטלטלם אם אין ראוי למאכל כלבים ובהמה ואם כן ה"ה בראוים לכלבים אלא שאינם מצוים:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:66
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:66](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:66)

מ"א ס"ק נ"ו דרכיך וחזי לכוס. חולק אהט"ז וסבירא ליה דאפי' לר' שמעון אסור דבר הראוי לכלבים אם אינו מחזיקו לכך והוי מוקצה מחמת גופו כמו אבן ודומיהן והכא מיירי בבר אווזא וכדומה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:67
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:67](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:67)

ט"ז סק"ב דטעם זה. ר"ל הטעם שכ' הטור שראוי לכלבים:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:68
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:68](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:68)

שם ובתוספות כתבו הטעם הביא זאת לראיה לדבריו דאף דבר שראוי לכך אם אינו מתזיקו לכך הוי מוקצה דהא מש"ה הוצרכו התוספות' לומר שהוא מאכיל לתי' לפי שכל ישראל מחזיקים אותו לחיה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:69
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:69](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:69)

שם דלענין היתר מוקצה. ר"ל דהאי כללא שהוא ראוי ואינו מחזיק כמו שכתבתי תחלה לא נאמר אלא לר"י דאית ליה מוקצה אבל לר"ש די כשהו' ראוי אע"פ שאינו מחזיקו ולכן מותר בשר תפל מטעם אומצא אף שאינו מחזיקו לאומצא:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:70
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:70](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:70)

ט"ז שם ואחר זה נמשך ב"י וש"ע. כוונת הט"ז בזה משום דקשה א"כ למה הוצרך הב"י לפרש בדברי הטור דראוי לכלבים קאי אתפוח. אבל בתפל הטעם משום אומצא הא גם בתפל שרי דראוי לכלבים אף שאינו מחזיקו לכלבים לכן כ' דב"י וש"ע נמשך אחר דברי הרמב"ם שכ' מפני שראוי לאדם והרמב"ם חדא מתרתי נקט וה"ה מטע' דחזי לכלבים שרי וק"ל:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:71
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:71](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:71)

שם אמרינן בגמרא וסתמא כר"ש הוקשה על דעת רש"י דהא לר' שמעון אפי' לאו דעתי' למישדי' לכלבים שרי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:72
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:72](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:72)

ש"ע סעיף ל"ב מפני שאינו ראוי. להט"ז בסעיף הקודם ר"ל דאינו ראוי אפי' לכלבים ולהמג"א אפילו ראוי לכלבים אסור משום שאינו מחזיק לכלבים:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:73
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:73](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:73)

ש"ע סל"ד מותר לכפות. קמשמע לן דלא חיישינן שמא יבוא להוציאם ובשבת דף מ"ג ובתוספות שם משמע בענין אחר עיין שם:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:74
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:74](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:74)

מ"א ס"ק נ"ט נראה לי דאם הוא מלא בגרף מיירי וההית' משום כבוד הבריות:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:75
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:75](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:75)

ש"ע סל"ה להוציא גרף. כלי זה אף על פי שהוא כלי מכל מקום הוא בכלל מוקצה מחמת גופו משום דמאיס כ"כ ולא חזי לכלום וחמיר מכלי שמלאכתו לאיסור דשרי לצורך גופו ומקומו משא"כ גרף הוא כאבן ודומיהן ולהוציאן התירו משום כבוד אבל להחזירן צריך מים דאז מטלטל הגרף על ידי המים:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:76
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:76](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:76)

מ"א סקס"א דכלי שרי. סבירא להמג"א דאע"ג שהוא מוקצה מחמת גופו וגרע מכלי שמלאכתו לאיסור מכל מקום הואיל וכלי הוא מותר להרא"ש ע"י ככר או תינוק כמו במלאכתו לאיסור בסעיף ה' אבל הט"ז בסי' שי"א סק"ה לא סבירא ליה כך:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:77
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:77](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:77)

שם כשצריך לפנות. ומ"מ בלא מים אסור כיון דאפשר ע"י מים:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:78
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:78](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:78)

סקס"ב כדי להוציאו. ואע"ג דפי' הט"ז על סמך שלבסוף יוציאנו מ"מ קשיא לי דאפי' אינו סומך ע"ז אלא חושב שלא ימאס בעיניו ולא יצטרך להוציאו אפ"ה אסור דחיישינן שמא ימאס ויצטרך להוציאו:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:79
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:79](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:79)

סס"ק ס"ה עמ"ש לעיל. כוונתו למ"ש בס"ק מ"ד דאפילו מידי דלאו בר מעשה מ"מ בעינן יחוד לעולם אי לאו אורחיה ובאורחיה פליגי ע"ש וא"כ משמע דלהרשב"א שהביא שם בעינן הכא יחוד לעולם. מיהו יש לו' דהכא לא שייך יחוד לעולם. דהא כל פורתא עפר שמכסה בו רוק שוב לא חזי למידי וא"כ כל פורתא שבו אינו חזי אלא לשבת א' וכי תימא דבעינן דוקא שיהיה מיוחד כל הקופה ולכן בעי' יחוד לעולם עד שתכלה ז"א דהא בדרבנן יש ברירה וא"כ כל דשקל בשבת ההוא שיחדה לאותו שבת הוברר הדבר דהאי פורתא הוא שייחד ולמה לו להנשאר ודו"ק וכ"כ בעל תו"ש:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:80
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:80](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:80)

סקס"ו ואם היה עליו בה"ש אסור אף על פי שירדו כצ"ל. דמגו דאתקצאי לבה"ש וכו':


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:81
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:81](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:81)

סקס"ח כמ"ש סי' שי"א סעיף ז' (ר"ן) עסי' ש"ה סי"ח כצ"צ:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:82
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:82](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:82)

מ"א סק"ע דחי נושא את עצמו. ולית ביה אלא איסור דרבנן והוי גזירה לגזירה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:83
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:83](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:83)

ט"ז סקכ"ד כמ"ש בסעיף מ' לא היה כתוב ברמ"א שלפני הט"ז תיבות ס"ג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:84
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:84](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:84)

ס"ק ע"א תינוק וכיס תלוי בצוארו חייב. דהוי כאלו עצמו נושאו אבל גדול מלובש פטור שהבגדים טפלים לו ועליו אינו חיוב דחי נושא את עצמו ומ"מ אסור מדרבנן:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:85
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:85](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:85)

ש"ע סמ"ד לא יטלו ממנו חרס. דמתקן אותו לכלי והוי מכה בפטיש. ולשון לא יטלו שכת' בש"ע אינו מדוקדק דלשון הרמב"ם הובא בב"י לא יחתוך ממנו והיינו דבמעשה החתיכה הוי מכה בפטיש וה"ה אם כבר נפל החרס אלא שהוא מתקנו להתיר בליטותיו ועוקצין שבו הוי ג"כ מכה בפטיש כמ"ש רש"י אבל ליקח החרס שנשבר מהכלי ולכסות בו מנא בלי שום תיקון ודאי שרי כמבואר לעיל סעיף וא"ו ז'.


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:86
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:86](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:86)

שם סמ"ה בכדור. הכדור אין שם כלי עליו והוי כאבן שהוא מוקצה. מחמת גופו ואינו כלי מתמת שראוי לשחוק בו ועל זה כת' המג"א דאפילו לטלטלו לצורך איזה תשמיש אסור דמחשבתו לא משוי ליה כלי:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:87
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 308:87](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/308:87)

מ"א סקע"ד לצורך גופו או מקומו. דהוי כלי שמלאכתו לאיסור: