## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 56

###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:1
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:1)

ט"ז סק"א דהוה משמע אם יאמר במפיק משמע שם י"ה ובאמת אינו רק תרגום של שמו הגדול כיון שאמר התלמוד יהא שמו הגדול מברך:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:2
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:2)

מ"א סק"א מהו שיפסיק באמצע תפלת י"ח והוא בברכות דף כ"א:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:3
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:3)

סק"ב רבא למברך דבשניהם כלומר דלפי' ר"י יש"ר מברך הכל דיבור א' וא"כ כיון דאמר רב ספרא דלית לן בה א"כ בשניהם רשאי להפסיק:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:4
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:4)

שם שא"צ לאומרו בנשימה ר"ל הא דאמר רב ספרא לית לן בה היינו שא"צ לאומרו בנשימה א' כההוא דלא אבה יבמי אבל להפסיק בשתיקה לא:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:5
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 56:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/56:5)

(סק"ה קכ"ד) דשם בסוף הסי' בהגה"ה אם שומע רוב הצבור עונין אמן והוא לא שמע הברכה כלל אלא שיודע על איזה ברכה קאי עונה עמהם אמן ע"ש ה"ה הכא כששומע אמן מפי רוב הצבור ויודע שאמן זה הוא על קדיש כאומר ג"כ אמן וזה שכ' המג"א דאם יכול לכוין דעתו שידע כו' כלומר שנתן לב וידע שאומר ש"ץ קדיש אע"פ שלא שמע הוא דברי הש"ץ יאמר אמן עם רוב הצבור: משא"כ אם בשעת אמירתם אמן לא ידע על מה קאי אף ששומע אח"כ יש"ר ומבין שנאמר על קדיש לא יאמר רק יש"ר אע"ג דלא הוי כה"ג אמן יתומה כיון שיודע שנאמר על קדיש מ"מ כבר כלה אז אמן מפי רוב הצבור שהרי כבר הם אומרים יש"ר ואסור לומר אמן דהא בעינן שיאמר אמן תכ"ד להברכה או להקדיש או בשעה שרוב הצבור עונים כמבואר שם בסק"ד א"נ י"ל דאית ביה גם משום אמן יתומה כיון דבעת שהצבור אמרו אמן לא ידע על מה קאי מש"ה אף ששומע אח"כ יש"ר הוי אמן יתומה וק"ל: