## Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 691

###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:1
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:1](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:1)

מ"א סק"א שיטה ראשונ' וכו'. כ"כ הב"י אבל הד"מ השיג ע"ז דכיון דאמרינן צריכה שרטוט כתורה עצמה א"כ כל העמוד צריכה שרטוט כס"ת ואולי לא ראה המ"א דברי הד"מ:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:2
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:2](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:2)

שם חק תוכות פירשו האחרונים דהיינו ברוב' דוקא דלא גרע מהשמיט שבסימן הקודם ס"ג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:3
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:3](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:3)

ש"ע ס"ב וצריכה עמוד בסופה וכו'. פי' מניח קלף חלק לגלל ע"ג עמוד של עץ שהמגילה נגללת עליו ובראשה מניח חלק גדול כדי לגלגל בו כל היקפו לפי שאין למגילה ב' עמודים לגוללו לאמצע כמו שעושין בס"ת אלא עמוד אחד ונגללת מסופה לתחלתה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:4
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:4](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:4)

הגה שם כלל בסופה. משמע מלשון דחלק בראשו מניחין וגולל מסופו לתחלתו וכן המנהג:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:5
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:5](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:5)

ט"ז סק"א שלא הביא. פי' דה"ל להביא דברי המ"מ להודיע דמ"ש הרמב"ם קנקנתום כשירה היינו מימו דוקא:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:6
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:6](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:6)

סק"ב דיש מחלוקת. דבטור מביא הרבה פוסקים כתבו בהיפך עמוד בראשה וחלק בסופה וגללן מראשה לסופה ולכן מוטב שב ואל תעשה ואין עושין עמוד כלל וכ"ת אם כן גם חלק לא יעשו מה"ט גופיה דיש מחלוקת וכבר כתבתי תחלה (היינו בתחילת הסימן על דברי המחבר ס"ב) דעושין חלק יש לומר דחלק מוכרחים להניח כדי שיהיה מכסה היקף המגילה משום כבוד כתבי הקודש וסומכין העולם על דיעה זו שהחלק בראשה וכ"ת כיון שסומכין על דיעה זו מחמת הכרח החלק אם כן יעשו גם העמוד בסופה. ויש לומר דוקא כשיש חלק ועמוד אז נחלקו הגדולים הי עדיף לעשות בראש והי בסוף אבל בדליכא רק חלק אין קפידא כלל והיכא דעביד עביד:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:7
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:7](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:7)

סק"ג פי' למתוח פירוש אף על גב דראש היה צריך להיות כפוף מכל מקום ו' זו יהיה ראש הכפוף אלכסון כזה והוי כעין זקיפה וזהו פירוש הר"ן ועכשיו לא נהגו כך אלא כדעת האומרים שיהיה הו' גדולה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:8
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:8](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:8)

במ"א סק"ד אלא גבי תפילין וכו'. דמיגרס גריסן ורשאי לכתוב שלא מן הכתב לכן צריך להוציא בפיו משא"כ במגילה דצריך לכתוב מן הכתב וקשיא על רמ"א והוסיף להקשות על הש"ע בי"ד סימן רע"ד דכת' בס"ת שצריך להוציא מפיו וקשיא נמי דהא צריך לכתוב מן הכתב וכ"ת שאחר מקרא לו דאז א"צ לכתוב מתוך הכתב מ"מ ה"ל לפרש כך ובמ"א סימן ל"ב ס"ק ת"ב מתרץ קושיא זו ע"ש:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:9
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:9](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:9)

סק"ה עס"י ועיין סימן קמ"ג: דיש פלוגתא במגילה פסולה די"א שקורא בברכה וי"א שקורא בלא ברכה וכן פליגי בסמ"ג בס"ת פסול לכן אע"ג דנוהגין כמ"ד בלא ברכה מ"מ בזה שהמ"א בתשוב' מתירו לגמרי יקרא בברכה והוי כמו ס"ס שמא כרמ"א דכשרה ושמא מברכין על מגילה פסולה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:10
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:10](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:10)

סק"ו לו מגילה דלא תימא שכבר נכתבה כך הו"ל דיעבד וא"ל תקון דודאי חייב לתקן אלא בשעת הדחק ואין פנאי לתקן מיד זה הוי דיעבד:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:11
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:11](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:11)

סע"ד ואת בסופה. פי' בסוף השיטה אבל בסוף הדף יכתוב תיבת עשרת כ"כ בב"י:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:12
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:12](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:12)

ס"ו שיש בו פירושים שונים וכו'. רש"י פי' שמחלק לארבעה חלקים את אורך היריעה ויהיה תפירה א' למעלה בסוף רביע והב' בסוף חצי' והג' בתחלת הרביע של צד מטה וזה נקרא משולשת וכמו במכות גבי ערי מקלט והרי"ף פי' משולשין כפשוטו שנים בשני ראשי היריעה ואחת באמצע ממש. והרמב"ם מפרש משולשין ג' תפירות בראש היריעה וג' בסופה וג' באמצעיתה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:13
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:13](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:13)

ס"ז להניח שיור וכו'. דין זה הוא בס"ת בי"ד סימן רע"ח מטעם דאם אינו משייר מהדק בחזקה כשרוצה להדק שני העמודים ויהיה נקרע אבל עכשיו כשהוא מהדק בכח רואה שמתחיל להרחיב אין מהדק יותר והביא ב"י בשם המרדכי מספקא לן אי בעינן במגילה שיור תפר וסברא הוא דבעינן עכ"ל. וטעם הספק כיון דלית במגילה ב' עמודים והסברא דבעינן אפשר משום לא פלוג כיון דשאר דינים דידה הם כס"ת:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:14
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:14](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:14)

ס"ח הכתובה בין הכתובים וכו'. הטעם דלא הוי פרסומי ניסא דמחזי כקורא במקרא מש"ה ביחיד כשר דבלא"ה ליכא פרסומי ומה"ט פסק בעל העיטור (בטור) דמנין דינן כיחיד משום דלא מיקרי פרסומי ניסא אלא בבה"כ וחלק הטור עליו וזהו מ"ש המ"א סק"ח:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:15
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:15](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:15)

ס"י בחומש בלא ברכה וכו'. פירוש המ"א דאין פירושו בחומש הנדפס דזה לכ"ע לא יצא ולמה קורא בו אלא פירושו מגילה פסולה וקראו חומש לפי שהיה מנהג בימיהם שכל ספריהם כתובים בגלילה וכשכתבו ס"ת שלימה לקרות בה הקפידו שתהיה כשירה אבל מה שכתבו רק ללמוד הם היו כותבין כל חומש לבד והיו רובן פסולים והיו דרכם לדבק גם המגילות באותן חומשים ובזה י"א דיברך לכן מספק יקרא בלא ברכה:


###### Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:16
[Levushei Serad on Shulchan Arukh, Orach Chayim 691:16](https://torahapp.org/share/book/Levushei%20Serad%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/691:16)

הג"ה סי"א ואם מברכים עליה וכו'. דאף ע"ג דאין גזל בקול מ"מ אין מברך לפי שהוא בא בעבירה עיין במ"א סי' תקפ"ו סק"ד: שם לענין לולב הגזול וה"ה כאן כצ"ל: