## Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple Chapter 4

###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:1:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:1:1)

א') 
**אבן**
**היתה בקד"ק במערבה וכו'.**
 וכתב הכ"מ שכן איתא בברייתא דמלאכת המשכן וראיתי בכוזרי מאמר ג' כתב דבר חדש שהעמידו במקום הארון תכונה שתלוי לפני הפרוכת בעבור שידעו כי הארון גנוז שם והביא ראי' שיש כח לחכמים ולנביאים לשנות ממה שהי' בימות מרע"ה ובקול יהודה הביא דברי הרלב"ג וז"ל ראוי שתדע כי בבית שני לא הי' שם ארון כי כבר גנזו יאשיהו ועכ"ז הי' שם קדק"ד והי' שם צורת הכרובים להורות על מציאות הצורות הנבדלות אשר בעבורו הי' קדהק"ד אעפ"י שאין שם ארון ופרוכת ולהעיר על שאין ארון וכפורת מעכבים זאת העבודה אמר אחר בזאת יבוא אהרן אל הקודש והביא מבית לפרוכת והביא את דמו על מבית לפרוכת ר"ל אף שאין שם ארון וכפורת ולזה עשו זה בבית שני שהי' שם כמה נביאים והנה אחשוב שהי' הכפורת בבית שני עם הכרובים כי כבר הקפידה תורה בהזאת דם הפר ושעיר של יוהכ"פ שתהי' על פני הכפורת ולפני הכפורת עכ"ל והנה גם בח"ס יור"ד תמה איך עשו בבית שני ביהמ"ק בלא ארון אמנם אני תמה שנעלם מהם דברי הגמ' מנחות דף כ"ח דדריש להדיא כן מקרא דלא בעינן ארון מדכתיב וכפר את מקדש הקודש מקום המקודש לקודש והחכם רלב"ג רצה ללמד דדרשא זו מקרא ומבית לפרוכת וז"א דמקרא זה לא נשמע דכיון דכתיב והזה על פני הכפורת א"כ בעינן ארון וכפורת וכדפריך במנחות אי על הכפורת דוקא ורק מקרא דוכפר את מקדש הקודש שמעינן שפיר:
**והנה** בתויו"ט ביומא הקשה דבמגילה מוכח דאבן באמצע קדה"ק הי' עומד והביא תוס' דסברי דהי' במזרחו והנה אי נאמר כן מתורץ מה דקשיא לי בדף נ"א מסיק דהי' מניח כבין ב' הבדים ובמשנה דף נ"ג סתם דמניח על האבן והרי האבן הי' במערבו או באמצע וא"כ איך קאמר דהי' מניח בין הבדים שהיו במזרחו ונמצא לרבינו דברי המשנה סותרין רישא לסיפא ולכאורה י"ל דרבינו סובר דמשנה דמניח בין ב' הבדים בבית שני רק אתיא כמ"ד במקומו נגנוז כמש"כ בשלג"ב הביא בשי"צ ביומא דבמשנה דשקלים איתא דבלשכת העצים נגנז הארון היינו שם הפתח של המערה אבל הוא יורד במחילות תחת בית קדהק"ק נגד המקום שעמד הארון ולכן מניח כבין ב' הבדים אבל למ"ד שגלה לבבל הי' מניח על אבן שתי' אבל א"א לומר כן לדעת רבינו שכ' בפ"ד מעיוהכ"פ בבי"ר בין הבדים בב"ש על האבן שתי' וכאן כתב כמ"ד דהארון נגנז וע"כ לומר דרבינו דסובר דמשנה זו דמניחה בין הבדים כפשטי' בבית ראשון אף דמסקנת הגמ' מוקי גם בב"ש וכבין הבדים היינו לומר דאפשר לפרש כן אבל לעולם בבי"ר אייריא כפשטי' ולכן כ' בה' עיוהכ"פ בב"ר מניח בין הבדים ובב"ש על האבן והא דיקשה א"כ המשנה דקתני דהי' פרוכת והרי בבית ראשון לא הי' פרוכת י"ל דהא רבינו ס"ל ביומא דהי' פרוכת גם בבי"ר כמו שיבואר להלן אך הנה יש לדחות דהא רבינו סובר דפרוכת אחת הי' בבי"ר ובמשנה קתני ב' פרוכת הי' ע"כ דבבי"ש אייריא וכן בה' עיוהכ"פ ג"כ לא העתיק רק פרוכת אחד מצא פרופה והיינו בבית ראשון לכן נראה לישב דהנה על כבין הבדים פירש"י דהי' מגיע עד הפרוכת והיינו דלא הי' צריך לילך לצד מערב למקום הבדים אבל במאירי ביומא כ' וז"ל ומשם היפך פניו למערב אצל הארון ומניח מתחת הגחלים בין ב' הבדים עכ"ל ובזה א"ש אי אבן באמצע הי' א"כ כבין הבדים ועל האבן אחת דקאמרי היינו הכל חד וא"כ גם לרבינו דסובר דהי' במערבה י"ל ג"כ דזה שאמר כבין הבדים היינו הך דכבין הבדים שהי' בין הארון לכותל מערב ששם אבן שתי' וא"ש:
**ואמנם** נראה לי בזה דבר חדש דהנה אמרו במנחות מקום הארון אינה מן המדה ועמד באמצע ובכל זאת מכל צדדים הי' י' אמות א"כ לפי"ז כשהי' נכנס לקדהק"ד יש ממנו ולארון י' אמות א"כ נמצא שהי' הארון במערבו דהיינו מחצי בית קדק"ק ולפנים דקדק"ד כ' אמות וגם כשהי' הולך תחת הארון הי' שם ג"כ עשרה אמות והי' נראה שארון במזרחו עומד כלפי חוץ וכן על מקום זה עצמו עמד אבן שתי' שהוא יסוד העולם אבל לעולם עמד באמצע אלא דהי' נראה למערב כיון שמקום עמידתו לא הי' מן המנין ובזה א"ש הא דקתני דמניחה כבין הבדים וכן הא דקתני ועל האבן הכל מקום אחד הי' לפמש"כ המאירי שלא הי' מניח אצל הפרוכת אלא אצל הארון באמצע א"כ כשנגנז ארון ג"כ הי' מניח שם על האבן באמצע קדק"ד והנה אחרי כתבי ראיתי בקול יהודה על הכוזרי שהקשה זאת על המשנה איך משכחת תרווייהו דכבין הבדים הי' במזרח ועל האבן שהוא במערב וכ' יען דהאבן הי' במקום קרוב כאלו היתה נתונה כבין ב' הבדים והוא דוחק ולפמש"כ א"ש ונכון מאוד:
**הנה** ביומא פ' הוציאו לו איתא האבן היה שם מימות נביאים הראשונים ושתי' היתה נקראת שממנה הושתת העולם תנן כמ"ד עולם מאמציעתו נברא ר"י אומר מצד דין נברא ר"צ אמר אבן ירה הקב"ה בים וממנה הושתת העולם וחכ"א מציון נברא שנאמר מזמור לאסף אל אלקים דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו ואומר מציון מכלל יופי אלקים הופיע ממנו מכלל יפיו של עולם ובספר ערכי הכינויים מערכת ט' הקשה בשם רש"ל פ' כי תצא דנראה דחכמים דאמרי מציון נברא העולם ס"ל דאבן שתי' שממנה הושתת העולם והיינו ביהמ"ק והרי אמרו סנהדרין יושבת בתבור העולם פירש"י היינו ביהמ"ק א"כ קשה קראי אהדדי בלא פירש"י לק"מ די"ל סנהדרין יושבת בטבור אין הכונה באמצע של עולם אלא פירושו בגלוי ובפרהסיא לפי שא"י גבוה מכל הארצות וביהמ"ק גבוה מא"י והיינו ראש ההר וכן ביחזקאל ל"ח יושבין על טבור הארץ שפירושו בגלוי ופרסום אבל לפירש"י טבור ביהמ"ק צ"ע ותי' ואולי י"ל במש"כ מציון נברא העולם ס"ל ג"כ בציון הוא באמצע העולם וחולקים על ר"א דאמר מאמציעותיו נברא העולם משום דס"ל כל מילי מאמציעתו מיתצר דאין חשיבות לאמצע אלא מצד חשיבות מקום ציון לכן משם נברא העולם א"כ י"ל דהתחלת בריאת האדם ג"כ מאבר החשוב דהיינו מראשו ועיין שם במהרש"א שהקשה כך וכ' דדוחק לומר הא דאמרינן בפ"ר כל מידי מאמצועתיו מיתצר לא אתי כחכמים אלא כר"א ואין סברא לחלק בין בריאת תולדות הארץ וכן בריאת כל דבר אחר ותי' דחכמים לא פליגי אדר"א בהא דמאמציעותו נברא אלא שבאו לפרש דהיינו מאמציעותו אבן שתי' שבציון ובצקת עפר למוצק דאייתיא ר"א היינו אבן שתי':
**ובספר** כפתור ופרח פ"ו כ' וז"ל בפרקי דר"א פ' כ"ח איתא אין זה כי בית אלקים מכאן אתה למד שכל המתפלל בירושלים כאלו מתפלל לפני הקב"ה ולפני כסא כבודו ושער השמים הוא שם וישב יעקב ללקוט את האבנים ומצאו כולם אבן אחת ושם אותה מצבה בתוך המקום וירד לו שמן מן השמים ויצק עלי' ונקראת אבן שתי' ששם טבור הארץ ומשם נצמחה כל הארץ ושם היכל ד' עומד שנאמר והאבן הזאת תהי' מצבה וז"ל התשב"ץ ח"ג כ' המשכן רמז לעולם גדול ולעולם קטן בג' חלוקות ולזה נעשה ע"י בצלאל שהי' חכם בחכמה ובתבונה ובדעת שבשלשה אלה נברא העולם ד' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו וכו' החצר הוא מקום המזבח רמז לעולם השפל שהוא מקום ההוי וההפסד וכן הוא הכבד באדם מושך ומחזיק ומעכל ודוחה בית המקדש רמז לעולם האמצעי שבו י"ב מזלות וז' כוכבי לכת וכן יש בו השלחן בשתים מערכות שש המערכות כנגד י"ב מזלות שש צפוניים וששה דרומי' ויש בו מנורה בז' נרותי' ונר מערבי כנגד השמש הי' האמצעו אם היתה המנורה מונחת צפון ודרום או השני אם היתה מונחת מזרח ומערב ודומה למחלוקת הזה נחלקו חכמי התכונה השמש אם הוא האמצעי לשבעה כוכבי לכת או הוא השני בין כוכב ולבנה ובאדם הוא הלב אשר בתנועתו חיי האדם כתנועת הגלגלים ולפני ולפנים ששם הארון והכרובים סוככים בכנפיהם רמז לעולם המלאכים ומקרא מלא הוא בד"ה ולתבנית המרכבה הכרובים וכו' ובאדם הוא המוח שהוא מרכבת הנשמה המושכלות את"ד:
 ב') 
**אבן**
**היתה שם במערבו שעלי' הי' הארון מונח.**
 והנה בתויו"ט יומא פ"ה תמה מש"ס מגילה דף י' דתניא ארון שעשה משה יש לו עשר אמות לכל רוח אלמא דבאמצע בית קדהק"ד הוה ולא במערבו ואולם הרשב"ם ב"ב דף צ"ט כתב לפרש וז"ל ארון שעשה משה כשניתן בבית קדהק"ד שעשה שלמה שהוא כ' על כ' יש לו עשר אמות ריוח לכל רוח ורוח לימינו ולשמאלו הרי כ' בלא ארון ולפניו כ' עד הדביר הרי דהרשב"ם כתב לפרש הך דיש לו עשר אמות לכל רוח רק לימינו ולשמאלו א"כ אין כאן קו' על רבינו שרבינו מפרש פירוש הרשב"ם אולם קשה דבירושלמי ב"ב פ"ה איתא להדיא דבאמצע הי' עומד ובמראה הפנים כתב לישב דלאו דוקא שהי' עומד על האבן במערבו אלא שהי' מקצתו עומד גם על האבן יעו"ש (ועיין ב"ב דף כ"ה אהא דתנן ר"ע אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה דשכינה במערב ורבנן דפליג אר"ע סברי דשכינה בכל מקום וכתבו בתוס' דמבית המקדש שהיתה שם שכינה במערב אין ללמוד דאע"ג דשכינה בכ"מ אי אפשר להשים ארון וכפורת אלא בצד אחד וריצב"א אומר דמשם אין ללמוד דנהי דבית קדק"ד במערב המקדש מ"מ הארון שהשכינה שם כדכתיב ונועדתי לך שם הי' במזרח בית קדק"ק א"כ נשמע מזה שיטה אחרת דהארון לא הי' באמצע רק לצד מזרח) ועיין מדרש ילקוט תורה ציוה לנו משה זה איני אלא לנו בעבורינו וכה"א ואבנה בית לשם ד' אלקי ישראל בית זה למה ואכניס שם מקום לארון הוי צווי זה איני אלא בעבורינו הכונה לפמש"כ בפ"א דאל תאמר שעיקר בנין בית עולמים הוא משום הבאת הקרבנות לזה אמר שאין אלא להשרות שם השכינה ע"י הארון שתהי' שרוי בין הכרובים וכדכתיב ונועדתי לך שם מעל הכפורת מבין שני הכרובים דאין בנין בית משום קרבנות:
 ג') 
**אבן**
 היתה בקדה"ד במערבו שעלי' הי' הארון מונח. וכ' עליו הרב מהרימ"ט וז"ל וקשיא לי דבפ' המוכר פירות תניא ארון שעשה משה במדבר יש לו עשר אמה לכל רוח כשהי' בבית קדהק"ד הי' לו עשר אמות לכל רוח ובנס הי' עומד לפי שרחבו הי' עשרים על עשרים נמצא עומד באמצע הבית וכן הקשה התויו"ט פ"ה דיומא ובס' ת"ה תירץ דרבינו מפרש דהאי שיש לו עשר אמות לכל רוח היינו לרוח צפון ורוח דרום לחודייהו ולא לרוח מזרח ומערב דהא אמר לה התם מקרא והדביר עשרים אמה אורך וכתיב כנף הכרוב וכו' והכרובים צפון ודרום קיימי ואלו לגבי מזרח ומערב לא מדכר ולא מידי וא"כ האי לכל רוח ורוח דרום וצפון לחודי' קאי וכ"כ הרשב"ם בפ' המוכר פירות ואי איתא כשהי' באמצע בית הקד"ק איך אפשר שהי' מן הארון ולדביר עשרים אמה דליכא כי אם עשרה שכל בית הקדק"ד הי' עשרים על עשרים וראיתי בספר ברכת הזבח שכ' כך אמנם ממש"כ תוס' במנחות משמע בפי' דס"ל שארון בבית קדש הקדשים באמצע הי' עומד ולא אצל הכותל של מערב ונמצא דפליגי רשב"ם ורבינו על התוס' והתויו"ט כתב שמדברי תוס' בב' משמע דהארון הי' נתון במזרח ממש ז"ל שם אהא דקאמר ריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שהודיענו מקום תפילה דכ' וצבא השמים משתחוים לך והקשו תוס' אמאי לא נדע מקום התפילה מבית המקדש שהיתה שם שכינה במערב ותי' ריצב"א דמשם אין ללמוד ששכינה במערב דנהי דבית קדק"ד הי' במערב המקדש אבל מקום הארון ששכינה שם כדכ' ונועדתי לך שם הי' במזרח בית קד"ק ואחר המחילה אין להוכיח מדברי התוס' דס"ל דשכינה במזרח אלא שכונתם לומר דלא מצינן למילף דשכינה במערב כיון שהארון הי' באמצע אפשר ששכינה במזרח ובכל הצדדים בשוה:
**והנה** בהא שאמרו בגמ' דב"ב דף צ"ט דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום הארון אינו מן המדה וגוף הכרובים אינו מן המדה ראיתי בספר מחולת המחניים שכתב לפרש הדבר על נכון דהנה נודע לחכמי התכונה שקראו את נקודה האמצעית נקודת מקום המחשביי' וגם בלשון אשכנז נקרא (דער מאטעמאטישע פונקט) והוא כי נקודת קו האמצעי ממש איננה בגדר שם מקום כלל שהרי אם תעשה קו או נקודה באמצע קטנה כאגוז הלא עדיין יכול אתה לעשות בנקודה הזאת נקודה קטנה ממנה כעדשה ובתוך אותה נקודה יכול אתה לעשות נקודה קטנה ממנה כחרדל וכך תמיד כל זמן שעינו שולט יכול לעשות נקודה בתוך הנקודה ולא הגעת לסוף שיעור אמצעי ממש עד שתדמה לפניך הנקודה דקה מן הדקה שלא ישלט בו עין זולת במחשבה לבד תדמה לומר שאלו יחלק זה הדבר כאן יהי' מחצה על מחצה וזה נקרא נקודת מקום המחשביי' ועדיין לא יספיק כי גם במחשבה תוכל לדמות לפניך דקה בתוך הדקה עד שתאמר נקודת אין סוף מקום דלית מחשבה תפוסה בו ולכן נקרא דער מאטעמאטישע פונקט כלומר הנקודה של חכמי המדידה (ועל זה רמז רבינו בפי' המשנה פרה פ"ב ה' רבי יודא אומר אפי' כוס אחד וכ' רבינו וכוס הוא עגול מן הגשם יש בה כלל מן השיעור בשטח אחד עכ"ל) ומעתה תבחון אם נאמר שהקב"ה שוכן במקדש ואשאלך באיזה מקום ותאמר באמצע ממש כבר הגעת להשיב נכונה בלי טעות כי הלא מקום אינו בגדר מקום כלל שאפי' מחשבה אינה נתפסת בו לכן המשיב לנו אשר שכונתו יתעלה הוא באמצע הוא מוצל מזה הטעות כי נדע דעתו שהקב"ה אינו בגדר מקום ומשיב נכונה ולסבר האוזן יאמר שהקב"ה כאן ואמנם יבין אשר רק כבודו יתעלה הוא כאן כאמור ונקדש בכבודי וזה מבואר במקראות ברוב מקומות שהזכיר השראת שכינה רמז על קו האמצעי ותמיד נאמר תיבת מתוך או מבין שני הכרובים ולזה רמזו חכז"ל מקום הארון אינו מן המדה כלומר שנעשה שמקום הארץ לא כייל שום מקום בקודש הקדשים שכולו רחבו רק עשר אמות בלבד ובכל צדי הארון הי' מקום פנוי חמש מכאן וחמש מכאן ומקום הארון והכרובים לא כיילו מקום בקדש הקדשים ולמה נעשה נס זה הלא למען נדע כי השראת שכינתו אשר לזה רומז הארון איננה מן המדה דהיינו שאינה בגדר מקום כלל יען הכל מכוין אל נקודת האמצע דלית בי' תפיסת מחשבה כלל וכתב לפרש בזה מקראי קודש בן אדם הגד בית ישראל את צורת הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית ואם נכלמו על כל אשר עשו צורת הבית ומיצאיו ומובאיו (וכ"כ לעיל בפ"א לפרש פסוקים האלו) והכונה כי כל צורתיו ומוצאיו ומבואיו הכל מיוסד לרמז על קו האמצעי ולכן אמר הכתוב ביחזקאל תוכחה לישראל שהיו עובדים ומגשמים בתמונת הגד להם צורת הבית ויכלמו מעונותיהם כאשר ימדדו את תכנית פירושו קו האמצע וזה כונת תכנית כלומר את התוך שהוא האמצע שימדדו התכנית ושוב לא יחטאו כי ימצאו במדדם בצורת הבית את התכנית שהכל מכוין אל האמצע ויבינו שהקב"ה אינו שוכן בגדר מקום כלל יען הכל מכוין אל נקודת האמצע דלית מחשבה תפיסה בי' כלל ובזה מוצלין מהטעות וממחשבות שמגשמים בתמונת ולכך אמר שיכלמו מעונותיהם כאשר ימדדו את תכנית כאשר יבינו צורת הבית שהוא מכוין אל תכנית כלומר אל קו' האמצע והתוך וזהו ג"כ תשובת ויכוח כנסת ישראל הנקראת בשיר השירים שולמית ומבקשים מהם אומת העולם שובי ונחזה בך שהם מבקשים לראות אצליני איזה תמונה ואנחנו משיבים להם מה תחזו בשולמית כמחולת המחניים כלומר מה תחזו בנו אין אצל אומה זו דבר לראות אבל כל הדברים אשר אתם רואים תגון מקדש ארון וכרובים ומנורה המרמזים על השראת השכינה הכל הולך סביב כמחולת המחניים כאדם ההולך במחול ומחוגה סביב סביב והכל כונס האמצע למקום שאין מחשבה נתפסת בו וכ"ש אין כח הראות שולט בו ומעתה מה תחזו בשולמית הזאת תראו אשר מקיפין הבימה העומדת באמצע ביהכ"נ בס"ת בשמחת תורה ומקיפין עם הלולב לנקודת האמצע ומעתה מה תחזו בנו זולת מחול ולכן אמר כמחולת המחנים שגם מחנות ישראל היו כך במדבר והמשכן באמצע לכן אמר כמחולת המחניים שגם מחנים ומחולת להזכיר המחול של מחנים שהוא הכלל חניות של כל ישראל סביב למשכן שהוא יסוד של מצות קו האמצעי מפורש בתורה במקראות במחנה ישראל ומעתה מה תחזו בנו אין אצל אומה ישראלית רק נקודת האמצע בלבד יעוש"ה שהאריך בנתינת טעם שלכן הבימה צריכה לעמוד באמצע ביהכנ"ס שכן נמי הביהמ"ק עומד בירושלים שהוא באמצע העולם כמבואר בכמה מקומות אשר ירושלים באמצע העולם ואעפ"י שהארץ היא כדורית ואין אתה יכול להגביל בה מקום וכל מקום שנרצה נוכל לומר שהוא אמצעה כי אין בה ראש וסוף אך הענין יען שהקב"ה ברא העולם ברא מתחילה רק נקודה קטנה בלבד וצוה שתתרחב ותעשה גדולה ותתפשט סביב עד שאמר לעולמי די והרמב"ן בפי' התורה הרחיב הדברים בזה בפי' הפסוק והארץ היתה תוהו ובוהו ומקובל אצלינו אשר מקום המקדש הוא אבן שתי' שממנו הושתת כל העולם כולו כלומר שהוא אותו המקום של הנקודה הראשונה הזאת והיא נקודת ביהמ"ק ולכן נקרא ממילא מקום המקדש מקום האמצע וכו' כי נקודת ביהמ"ק היתה תחילת הבריאה של כדור הארץ כמו גרעון של הפרי את"ד ועיין רמב"ן בראשית על הכתוב דעץ החיים בתוך הגן דהיינו אמצע כ' דאמצע הגן כבר אמרו שאין אדם יודע בו אמיתת הנקודה כי אם השם לבד (ועיין בשו"ת מהרי"ט אה"ע ס"ב ח' היכיא דתני חוץ אי הוה משמעותו אמצע):
**וראיתי** בציון ירושלים על ירושלמי תרומת דף י"ב שתמה דהא הגן הקב"ה הוא נטע ושוב הוה אמצע הדק ממש דהקב"ה נטע באמצע הדק ממש של הגן ולפי"ז בלשון חכמז"ל במעשי ידי אדם ל"ה בתוכו ממש אמצע הדק רק אמצע רחב וא"כ גם בתוכו אינו מקום מסויים ואמצע הדק אין אדם ידע לכן פליגי רבנן פ"ג דתרומות ואמרו דלא קרא שם דס"ל דאמצע הרחב לא מיקרי מקום מסויים והביא דברי הב"י או"ח סי' תע"ח בשם הריטב"א דכל שמניח הקטון בתוך הגדול אמצעי קרי לי' משמע דתוך לאו אמצע הוא:
 ד') 
**ובזה**
 יתבארו דברי רבינו שכ' שבבית קדהק"ד האבן שתי' ועלי' הארון עומד דהיינו שמקום זה הוא הנקודה שממנה הושתת העולם ועל כן הארון עומד עליו דהיינו שאיני מן המדה כנקודת האמצע שאינה מן המדה כנקודת אין סוף מקום דלית מחשבה תפיסה בי' והבן כי נכון:
**הנה** בסוכה דף ה' איתא ארון תשעה וכפורת טפח הרי עשרה גובה הארון ומינה קיליף רב ור"ח דשיעור גובה הסוכה הוה עשרה ואמר ר' יוסי אין השכינה יורדת למטה מעשרה מוכח דהוה רשות בפ"ע ואח"כ פריך מנ"ל יליף מבית עולמים דהי' גובה שלשים דכתיב ושלושים אמה קומתו וכיון דכרובים בשליש הבית הוה קיימיא גם במשכן הוה עומדים בשליש גובהן דהיינו עשרים טפחים וכתיב בכנפיהם סוככין למעלה דלארון וכפורת ע"ט נשאר מכפי הכרובים עד הארון עשרה טפחים ופריך הניחא לר"מ דאמות הכלים באמה בת ו"ט אבל לר"י דבאמת הכלים באמה בת ה"ט א"כ תמניא ופלגא הוה א"כ מסככן עד הארון י"א ומחצה א"כ ליבעי י"א ומחצה טפחים לאויר סוכה ומסיק דלר"י הלכתא גמירי לה ובהפלאה פ' תרומה תמה לפי מה דאיתא ביומא דף ע"ב דג' ארונות עשה בצלאל והאמצעי הוה גובה ט' טפחים ועם הארון החיצון והכפורת הא הוה יותר מי"ט וכך איתא בברייתא להדיא ביומא דהוה י"א טפחים א"כ איך רצה לילף מבית עולמים שיעור י"ט דהא לר"מ ל"ה אלא ט' טפחים עד הארון וכן מ"פ לר"י שמונה ומחצה הוה הא לר"י הוה ט' ומחצה וכן הקשה במנחת חינוך מצוה צ"ה:
**ולי** נראה לישב דהנה קשיא לי מ"פ לר"י תמניא ופלגא הוה עדיפא היה לי' להקשות לר"י דסובר דאמות הכלים באמה בת ה' ואמות הבנין באמה בת ו' א"כ אי גבוה משכן ששים טפחים וגובה ארון וכרובים כ"ט לא יגיע לשליש איך קיליף דבשליש הוה קיימא דבוודאי דוחק לומר דלא הי' באמת שווים במנין העשרים טפחים לפי שליש קומתן רק עשו כ"ג טפחים עם הכרובים דבגמ' משמע דקאי אדלעיל דכרובים ג"כ רק כשאר כלי מקדש א"כ לא הי' מגיע לשליש גובהן ונראה לישב דהנה ב"ב דף צ"ב פריך קרא אהדדי כתיב והבית אשר בנה שלמה לד' שישים אמה ארכו ועשרים רחבו ול' אמה קומתו וכתיב ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב וכ' אמה קומתו אמר להו כי קא חשב משפת כרובים ולמעלה וא"כ לפי"ז פשיטא לי' מקרא דע"כ כרובים בשליש גובהן קיימא ולכן אף דהכרובים כלים נינהו מדידת גובהן הי' לפי אמות הבנין ולכן רק פריך לר"י דתמניא ומחצה הוה ומסיק דהלכתא הוא:
**אמנם** למסקנא דמסיק הלכתא באמת י"ל דהדר מזה דהוה קאי בשליש גובה כמו שיבואר ולפי"ז י"ל דתנא דברייתא ביומא דקחשיב ארון וכפורת דהוה י"א טפחים ס"ל דילפינן סוכה מבית עולמים וסבירא לי' דהוה עומד בשליש קומתן ורק ס"ל דלר"י דאמות הכלים באמות בת ה"ט א"כ תיקשי קו' הגמ' דתמני ומחצה הוה וע"כ דבאמת ארון וכפורת הוה י"א טפחים וגם משהו זר א"כ מגובה סככן של הכרובים עד הארון וכפורת לא נשאר רק י' טפחים ושפיר ילפינן מבית עולמים דאויר סוכה י"ט ובזה יש לישב שיטת רש"י בב"ב שפי' הכתובים דלא יקשה אהדדי דהא דכ' ולפני הדביר עשרים אמה קומתו דק"ק לא הי' גובה רק עשרים ותוס' תמהו שהוא כנגד הגמ' דסוכה דכרובים בשליש הבית ולהנ"ל ניחא דרש"י הוכיח כפירושו מגמ' דסוכה הנ"ל דהא כיון דבסוגין איתא דארון וכפורת רק י"ט גובהן וא"כ קשיא ק"ו הגמ' לרי"ו תמניא ומחצה הוה ולכן ס"ל לרש"י דמאחר דמסקינן דלר"י סוכה הלכתא גמירי לה א"כ באמת הדר ממה דקאמר דבשליש גובהן קיימו כרובים דהא לא הגיעו לשליש גובהן של היכל וקדק"ד כיון דאמות דידהו לא שווין לאמות ההיכל א"כ לפי"ז לא מצינן לפרש הא דכתיב ועשרים אמה קומתן דמשפת כרובים ולמעלה קחשוב דהא הוה כ"א אמות ומחצה מן הכרובים עד גובהן של היכל א"כ ע"כ הא דכתיב ועשרים אמה קומתן היינו דק"ק לא הי' שוה עם גובה ההיכל דלא הי' רק עשרים אמה גובה ול"צ לאמר דמשפת קומתן קחשוב והא דאמרינן דבב"ב דמשפת קומתן קחשוב היינו משום דסובר כברייתא דיומא דבאמת ארון וכפורת י"א טפחים ועם משהו זר הוה יותר מי"א טפחים דאז שפיר מצינן לפרש דבשליש גובהן קיימו כדאמרינן בסוכה ואפ"ה לא יקשה תמניא ומחצה הוה משום דבאמת ארון וכפורת הוה יותר מי"א טפחים ונמצא מגובה ארון של הכרובים עד הכפורת הוה י"ט ושפיר ילפינן מיני' לאויר סוכה (ועיין ירושלמי דיליף לה די"ט הוה דברשות בפ"ע מעגלות ועיין ירושלמי סוטה דף ל"ד ודו"ק:
**והנה** שם ב"ב איתא במשנה רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו ראי' לדבר רשב"ג אומר כבנין היכל ומפרש בגמ' דת"ק קאמר ראי' לדבר מבנין היכל ורשב"ג אתמוהי קמתמה אטו כ"ע כבנין היכל עבדי וקשה לי דהנה בעירובין קתני מבוי שהיא גובה למעלה מכ' ימעט ומפרש רב דיליף מפתחו של היכל פריך בגמ' בין לרבנן בין לר"י נילף מפתח שער החצר ופירש"י ותוס' דארחבן פריך אמאי קתני דרחב מעשר ימעט דהא פתח היכל ועזרה דגובהן עשרים ורחבן כ' ואמאי ימעט ולהנ"ל מ"פ בשלמא גובהו שפיר ילפינן דאפי' היכל דחשוב ולא מצינו גובה יותר מכ' אבל דנילף דברחב מעשרה ג"כ מיקרי פתח שפיר יש לדחות אטו כ"ע כבנין היכל דבודאי בנין חשוב כהיכל עבדי פתח רוחב כ' אבל בשאר בנינים דלא חשובי כ"כ לא מיקרי פתח ביותר מעשר):
**והנה** בפ"ו משקלים איתא ר"ח סגן הכהנים אמר היו משתחוים י"ד והיכן היתה יתירה כנגד דיר העצים שכן מסורת בידם מאבותיהם ששם נגנז הארון ומייתיא לה ביומא פרק הוציאו לו דאיתא פלוגתא התם דאיכא מאן דאמר ארון גלה לבבל דכתיב כל כלי חמדת בית אלקים זה הארון ולשכה זו עשאוהו ששם כהנים מתליעין העצים שכל עץ שנמצא תולעת פסול ע"ג מזבח ועיין ירושלמי פ"ח דסוטה דדריש הא דכתיב תנו את הארון הקודש בבית אשר בנה שלמה אין לכם משא בכתף והנה בשירי קרבן כתב דמכאן הביאו ראי' לשיטת הרמב"ן בסהמ"צ שהשיג על רבינו דס"ל שנשתנה מצוות נשיאות הארון בכתף מהלוים לכהנים וכתב שלעולם לא נשתנות מדמשתעי קרא בלוים כי הם ישאו את הארון לגונזו ואם יהא גולה לבבל ולא יהא בידם להחזירו למקומו ש"מ שעל הלוים הוטל לשאת אותו אם הי' אפשר בחזרה:
 ה') 
**ולפניו**
**צנצנת המן וכו'.**
 עיין במהרי"א במלכים שהאריך לבאר אי הי' בארון או לפני הארון ועמש"כ תויו"ט פ"ה דיומא שכן הוא בברייתא דמלאכת המשכן ומש"כ רבינו משנגנז הארץ נגנז צנצנת המן ושמן המשחה עיין ירושלמי סוטה דף ל"ד ועיין תוס' נזיר דף מ"ז:
 ו') 
**ואף**
**אורים ותומים הי' שם.**
 ועיין השגת הראב"ד דזה שחסר בבית שם אורים ותומים ל"ה מחוסר בגדים וביאר בכ"מ דכונתו על שם המפורש דלא הי' בב"ש וקראו לחושן אורים ותומים בדרך השאלה ומה שהשיג הראב"ד א"כ ליכא ה' דברים דאורים ותומים ורוה"ק חדא נינהו הנה בתוס' יומא דף כ"א מבואר כדברי רבינו דמחב"ג וע"כ כונתן אחושן אולם מפרש"י משמע כראב"ד והנה ביומא דף ע"ג מסיק דסיוע הוה מסייע בהדייהו ופירש"י אם ראוי לרוה"ק אותיות מצטרפת ובולטת א"כ לפי"ז אין ראוי שיחשב אורים בפ"ע ולכן פירש"י דקאי אשם הקודש אבל רבינו בפי' מכהמ"ק מוכח דמפרש דע"י רוה"ק הי' יודע להצטרף האותיות א"כ שפיר חשיב אורים בפ"ע לכן אף דס"ל דהא דחסרו אורים ותומים היינו הרוה"ק שפיר חשבוהו לתרתי כיון דזה עיקר הגדת האורים ע"י רוה"ק ונראה הבדל בהגדת נבואה בלא האורים דנבואה חוזרת והגדת האורים אינה חוזרת ואינה בטילה לעולם כדאיתא ביומא דף ע"ב ולכן שפיר מינהו בשתיים ואזיל בזה לשיטתו דפי' שכ' דלפני היינו פני הנשאל כלפי הארון ורש"י פי' כלפי לבו משום דרש"י בזה לשיטתו שהי' שם הקודש על לבו בתוך החושן אבל לדעת רבינו ל"ה שם הקודש על לבו לכן מפרש דפניו כלפי שכינה היינו כנגד הארון וראי' נראה לדעת רבינו מירושלמי פ"ק דסנהדרין דקאמר במשכן הי' משה נביא ואהרן אורים ותומים ופריך נביא יש כאן אורים ותומים ל"ל ומשני צריך אורים ותומים א"כ מוכח דאורים ותומים ג"כ ע"י נביא (ועתוס' שבועות דף י"ד שהקשו ל"ל אורים במשכן ולדעתי זה בעצמו קו' ירושלמי) ובזה יש לישב קו' ראב"ד למה מנו דחסרו ה' דברים רוח הקודש ואורים כיון שאורים רק עפ"י רוח הקודש דהרי חזינן במשכן הי' צריכין תרווייהו לכן גם כשחסרו מנו אותם בב' דברים:
**והנה** ראיתי בראב"ע פ' אחרי שכ' דהי' בב"ש מחב"ג לפי שאין אורים וכ' שם הטעם וז"ל ואולם הקדים השם רפואה למכה באמרו כתונת בד קודש ילבש ולא הזכיר האיפוד והחושן והמעיל כי כבר הזכיר ונשמע קולו בבואו אל הקודש ומזה הכתוב למדו בבית שני ששמשו בלא אורים ותומים גם נביאים היו שם וכן העלה המושקטי בקול יהודה א"כ מזה נראה שהבינו דבאמת גוף הבגד לא חזר בבית שני והי' מחוסר בגדים והוא פלאי:
 ז') 
**ואף אורים ותומים הי' שם.**
 והנה לכאורה קשה דרבינו לקמן בפ"ו הי"ד כתב וזה שעשה עזרא שתי תודות לזכרון וכו' שלא הי' שם לא מלך ולא אורים ותומים וצריך לומר דהכונה שלא הי' נשאלין עפ"י אורים אולם לפי"ז קשה דמשמע בבי"ר הי' נשאלין באורים ותומים וקשה כיון דהי' עושין ע"י נביא כדאיתא התם למה הי' נשאלין באורים ותומים שוב ראיתי כי בירושל' פ"ק דסנהדרין הקשה כן ומשני דאפ"ה הי' צריכין לשאול באורים ותומים ג"כ וע"ש במראה הפנים (ועיין ירושלמי מכות דף ד'):


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:2:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:2:1)

א') 
**בית**
**ראשון הי' כותל מבדיל בין הקודש לבין קדה"ק וכו'.**
 הנה בס' שי"צ ביומא הקשה בשם הרב דרך הקודש דהא מסקנת הגמ' דהספק אי כלפנים או כלחוץ ואיך כ' דהספק אי ממידת מ' דהיינו כהיכל או ממדת כ' דהיינו כקדה"ק ולי נראה דדברי רבינו נכונים בגמ' פריך ודילמא לא מהני כולא מהני מ' וחללה קחשוב כותלי לא קחשוב תדע דל"ח כתלים אלא אי כלפנים או כלחוץ ומפרש רבינו דאף דקאמר אלא כלפנים או כלחוץ לא הדר מספק הראשון דיש ספק אי מ"מ או ממדת כ' ורק הוסיף עוד ספק שלא ממידת כ' ולא ממידת מ' אלא אמה יתירה הי' ולכן קחשוב כותלין בפ"ע במס' מידות שהוא בנין בית שני אמה טרקסין ורק שיש ספק רביעי אי הוה אמה יתירה חוץ מכ' ומ' או דינה כלחוץ או כלפנים דהיינו מ"כ ולכן הי' ב' פרוכת ולכן שייך זה הספק ג"כ אי את"ל דהי' ממדת מ' יש ספק אי כלפנים או כלחוץ וע"ז מייתיא קרא וזה ברור וגם הירושלמי שהביא בכ"מ יש לפרש כמש"כ ולפי"ז הא דמייתיא ממשנה דמידות היינו להוכיח דחשו לס' זה שמא אמה מלבד כ' ומ' דהיכל ובזה מיושב קו' מהרש"א שם שהקשה דכיון דבמשנה דמידות מבית שני אייריא איך מייתיא אמשנה זו אבל לפמש"כ לא מייתיא לפשוט ממידות אבית ראשון דהא כותל אמה חוץ מכ' ומ' אלא דמייתיא מדחשבו כל הני כתלים וחשבו גם אמה טרקסין מוכח דחשו לס' זה שמא הי' בבי"ר כותל זה חוץ מכ' ומ' דהיכל כותל אמה אח"ז בא לידי ס' צל"ח החדש ראיתי בחי' על יומא דהקשה ממנ"פ אי הי' בבי"ר פרוכת אחת א"כ נוכל לידע אמה טרקסין אי הוה כלחוץ או כלפנים דאם הוא כלפנים בוודאי הי' הפרוכת לצד חוץ ואי ב' פרוכת הוה מ"פ הגמ' לעיל דף כ"ב ובבי"ר מי הוה פרוכת הא וודאי הוה והעלה דהי' פרוכת אחת דאף דהות חיצונה היתה פרוכת מצפון ועפי"ז כ' לישב דברי רבינו פ"ד מעיוהכ"פ דס"ל דנותן מזרחית צפונית קודם ואני תמה שנעלם ממנו דברי רבינו כאן בה' ביהב"ח דכ' להדיא דפרוכת אחת הי' בבי"ר עכ"פ יצא לנו מדבריו דהא דפריך הגמ' בבי"ר מי הוה פרוכת היינו ב' פרוכת ולענין קושיתו דנדע או כלחוץ כיון שנודע לנו מקום הפרוכת לדעתי י"ל דלא ידעו זאת דהרי לס"ד בגמ' אמה טרקסין הי' ספק אי מקדק"ד או מהיכל והיינו אי קדק"ד החלל רק י"ט אמה או כ' וההיכל הי' חללו רק ל"ט חזינן דשכחו אף דמסתמא הי' ידוע להם אי הי' לצד חוץ או לצד פנים אלא ששכחו ועמש"כ בפ"ב:
 ב') 
**אבל**
**במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרוכת לכם.**
 והקשה הכ"מ דבבי"ר לא הי' שם פרוכת כלל ותי' דלמשכן קרי מקדש ראשון ודבריו דחוקים שיקרא למשכן בית ראשון ועוד הנה רבינו בפי' המשנה ביומא דף כ"ב אהא דאיתא שם דהי' מהלך בין הכפורת עד לארון כתב דבבית ראשון לא הי' רק פרוכת אחד ובבית שני לא הי' ארון ועוד דבמשנה איתא דר' יוסי אמר לא הי' שם רק פרוכת אחד א"כ יקשה לדידי' דלא הי' ספק באמה א"כ למה לא הי' כמו במקדש ראשון וא"ל דהטעם כפירש"י דלא הי' אפשר לעשות חומה גובה מ' אמה על רוחב אמה דלא קאי דהא בתוי"ש כ' דצריך ב' טעמים דאף דיש טעם שא"א לעשות חומה מ' אפ"ה צריך לטעם אי כלפנים דאל"ה הי' סגי בפרוכת אחת דאין לחוש אי הי' מוסיפין על קדק"ד או היכל עם זה המקום כיון שעי"ז אין תוספת מקום להרחיב העזרה ועוד יקשה דמייתיא מקרא דוהבדילה הפרוכת דזה קאי ע"כ רק אמשכן ואי גם במקדש סגי בהכי א"כ גם בבית ראשון יעשו פרוכת ולכן נראה דהענין כן דהנה בבית ראשון שהי' חומה אבל במקום הפתח בכניסה הי' ע"כ פרוכת אחת ולכן בבית שני דלא הי' חומה הי' ב' פרוכת על פני כולה וע"ז קאמר ר' יוסי דלא הי' רק פרוכת אחת והיינו כמו בבית ראשון הי' במקום כניסה רק פרוכת אחת א"כ גם בבית שני דלא הי' אפשר בחומה גבוה עשו פרוכת על כל משך רוחב הקדק"ד וזה כונת רבינו בפי' המשנה בבית ראשון לא הי' רק פרוכת אחת והיינו אמקום כניסה בפתח וכן הוא להדיא ביומא דף כ"ד דבית ראשון הי' פרוכת לדביר והיינו לפני הפתח יעו"ש דמסיק בפרוכת דבבי (ואף דמסיק דשתיים היו עפירש"י דבבית שני אייריא ורק נלמד לבי"ר וא"כ י"ל דבבית ראשון פרוכת אחת הי' כנגד הכניסה וכן הוא בתוי"ש להדיא) והא דפריך בדף כ"ב בבי"ר מי הוה פרוכת היינו פרוכת נגד כל רוחב הקדק"ד או דפריך דב' פרוכת מי הוה וראי' מדף נ"ד דקאמר דהי' הבדים בולטים בפרוכת וזה ל"ש כלל בבי"ש דהי' ב' פרוכת דאיך הי' בולטים תוך ב' פרוכת שהי' ביניהם אמה ודוחק לומר דכשהי' מגביה הפרוכת האחת הי' נראה הבליטה (ועוד דבבית שני דלא הי' שם הארון גם הבדים לא הי' שם אע"כ דבבי"ר אייריא) ובזה ניחא מה דהקשה בבה"ז במנחות דף צ"ח דאמאי לא פריך אדמעיקרא בבי"ר הא לא הי' פרוכת די"ל דע"כ פרוכת אחת הי' שם דהא בבי"ש ל"ש לומר שהי' בולט כנ"ל אף אי הי' שם הארון ורק ארב קטינא דס"ל דמגלין להם הפרוכת משמע שניים וע"ז פריך מי הי' שם פרוכת ומשני בפרוכת דבבי של קדק"ד והיכל דלא הי' רשאין ליכנס להיכל (וכ"כ רבינו בפ"ו מכהמ"ק דהי' פרוכת להיכל וכן מצאתי בילקוט פ' תרומה שהי' פרוכת נגד הפתח) ועוד נראה לי ראי' מקרא דכתיב והזה על פני הכפורת ודרוש בת"כ שהי' מכוין נגד קדהק"ד ובמשל"מ פ"ה ממעה"ק כתב דבבי"ר הי' כן ואף דמסיק שגם בבי"ש הי' כן אבל פשיטא דל"ש לומר דקרא אייריא מבי"ש וע"כ דהי' פרוכת בבי"ר כנגד הפתח ובזה א"ש לשון רבינו כאן שהביא קרא דוהבדילה הפרוכת דהרי מוכח מדר' יוסי דקאי גם אבית ראשון וא"כ שפיר כתב רבינו דבבי"ר במקום כניסה הי' פרוכת אחת ובזה ניחא מש"כ רבינו בפ"ד מעיוהכ"פ דרק פרוכת אחת הי' וקשה ממנ"פ בבית ראשון הא לא הי' פרוכת כלל ובבי"ש הא הי' ב' פרוכת אע"כ דבבי"ר הי' פרוכת אחת ובמש"כ יש לישב מה שהקשו תוס' ביומא דף כ"ב למה לא עשו פרוכת עובי אמה ותי' דבעינן מתחילת עוביו יהא קודש והקשו א"כ אמה בבנין בבי"ר נמי ותי' בפרוכת דוקא בעינן דומיא דמשכן ולפמש"כ ניחא בבי"ר הי' נגד הפתח קדק"ד פרוכת אחת ואם החומה כלפנים הי' הפרוכת לצד חוץ ואם כלחוץ הי' פרוכת לצד פנים ומשם מתחילת עובי' מתחיל שפיר קדהק"ד דומיא במשכן:
**והנה** בבנין העתיד כתיב ביחזקאל ובא לפנימה וימד אל הפתח שתיים אמות ופירש"י דהיינו הכותל המבדיל שבבי"ר ושני הי' אמה טרקסין והי' בבנין העתיד ב' אמות (והיינו ג"כ מהא"ט יען שהי' גובה מ' כמו בבית שני לכן לא יכול לעמוד ברוחב אמה) והפתח שש אמות ורוחב הפתח שבע אמות ורש"י בפירושו נתקשה ולפי ביאורינו יש לפרש דרוחב הפתח יהי' ז' אמות אבל דלתות הפתח לא יהי' רק רוחב שש והי' נשאר אמה אחת ושם יהי' פרוכת אחת כמו במקדש ראשון דלא הי' דלתות רק פרוכת במקום כניסה אבל בבנין העתיד יהי' דלתות דכן כתיב ושתיים דלתות להיכל ולקודש א"כ הי' להם דלתות אבל רק ברוחב שש ואמה אחת יהא פתוח ובאותו מקום יהי' פרוכת והנה ראיתי במראה יחזקאל להר"ם מלבי"ם שכ' לפרש באופן כזה שהי' הדלתות רחב שש רק שהי' עשייתן באופן זה שיהי' ב' דלתות אחד לצד חוץ ואחד לצד פנים רק שהדלת שבחוץ היתה אמה פתוחה ופרוכת עלי' לצד דרום ובדלת של פנים היתה לצד צפון כעין שהי' בבי"ש אחת פרופה לצד צפון ואחת פרופה לצד דרום ולי לא נהירא שנאמר שלא הי' לצד פנים רק דלת אחת וכן לצד חוץ רק נראה יותר נכון כמש"כ דהיינו שבאמצעי הי' פתוח והי' שם פרוכת כמו בבי"ר ועמש"כ בזה בדין ז' בפרקין:
**שוב** ראיתי בבה"ז במנחות דף צ"ח שהקשה אהא דיומא דבהדיא מוכח דהי' פרוכת בבית ראשון לפני הכפורת והעלה דבאמת הי' גם בבי"ר ב' פרוכת ולדעתי יקשה עליו מדף ד"ד דקאמר דהבדין הי' נראין מבחוץ כמין דדי אשה שבולטין הבדים בפרוכת ואי ב' פרוכת הוה לא הי' ניכר שאין בולטין חוץ לב' הפרוכת ומה שהקשה הבה"ז לפמש"כ ניחא דביומא קאי אפרוכת שעל כל רוחב הקדק"ד וזה לא הי' רק בבית שני אבל בבי"ר הי' פרוכת אחת באמצע בפתח במקום כניסה:
 ג') 
**בבית**
 ראשון הי' כותל מבדיל בין הקודש ובין קדשי הקדשים עביו אמה. וכ"כ בפירוש המשנה דפ"ד דמידות וכ' בס' דרך הקודש וקשה דביומא אמרו אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אם כלפנים אם כלחוץ ומסיק אלא קדושתו אי כלפנים או כלחוץ ומוכח להדיא דלא נסתפקו במידה ועוד אם הספק אם העשרים של קודש הקדשים הם עם האמה של כותל מה הועילו חכמים בתקנתן דע"כ חלק מינייהו חלל דידי' חסר אמה הוא ואמאי עביד תרווייהו שלמים אדרבא לא הוו להו למעבד אלא בין הכל ס' אמה וכו' אלא וודאי טעמא דעבוד שתי פרוכת משום שלא היו יכולין לעשות כותל לפי שאין יכול לעמוד וכו' ואם כדברי רבינו מפני הספק עשו כן אין כאן מקום שאלה כלל וכו' והכי מוכחת שמעתתא דקאמר מאי טעמא דרבנן הא וודאי והבדילה הפרוכת כתיב ומה שהביא מרן דברי ירושלמי דקחשוב אמה טרקסין בהדי ספיקות וכו' אפשר לדחות מבפנים ומבחוץ דקאמרי היינו אי כלפנים או כלחוץ ויש לתמוה על הכ"מ שכ' דלבית ראשון לא הי' פרוכת ומהצעת השמועה שכתבנו משמע דבבי' ראשון נמי הוה פרוכת אלא שלא הי' שם אמה טרקסין אבל פרוכת מיהא הוה שוב ראיתי בברכת הזבח שתמה כן עליו והרב מהרמי"ט כ' אמה טרקסין כתב רש"י משם הירושלמי וכן פי' בערוך לשון פנים וחוץ ואמרינן בגמ' במקדש שני הי' אמה טרקסין משמע שהכותל הי' משמש בבית ראשון ונקראת כן מפני שהי' משמשין פנים וחוץ לפי שרחבו של כותל אינה אלא אמה וכו' ובבית שני מקום חלל שבין ב' הפרוכת הי' נקרא כן שאותה אמה לא הכריעו חכמים בקדושתי' אי כלחוץ או כלפנים את"ד וכבר באררו דברי רבינו על נכון:
**שוב** ראיתי בפירש"י סוטה דף ל"ג במאמר דר' יוסי בג' מקומות נשאו הכהנים הארון שפירש"י וז"ל עד שבנה שלמה את ביהמ"ק ובנה לו הדביר לפנים מן ההיכל ואמה טרקסין חוצצת במקום הפרוכת ויקשה ג"כ דהא בבית ראשון לא הי' אמה טרקסין רק בבית שני שלא ידעו אי כלפנים או כלחוץ:
**אמנם** לפמש"כ לעיל ניחא דבמקום כניסה הי' גם בבית ראשון שני פרוכת בתוך האמה טרקסין שנגד הפתח והנה אמת נכון הדבר:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:3:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:3:1)

א') 
**בנו**
**גובה ששה אמות אטום וכו'.**
 והנה בפי' המשנה כתב רבינו אוטם הוא בניין אטום שבונין יסוד בגוף הקרקע ועליו מעמידין הכתלים ובתויו"ט פ"ד דמידות תמה ע"ז איך סליק בחושבנא ברום מאה אמה מאי דהוה בארעא שאיני נראה לעין דהא משמע שכן הוא ברומו של עולם נראה לעינים לא עם מה שהוא בארץ מתחת ואולם ראיתי בפי' הרא"ש למס' מידות שהרגיש בזה וז"ל אוטם יסוד ולא נהירא דלשון אוטם לא משמע הכי ועוד למה מנה ביסוד תחת הקרקע שאיני נראה בכלל הבנין גובה הבית ועוד דא"א דבנין גדול כזה לא הי' לו יסוד אלא ו' אמות ולכך פירש הוא וז"ל ונראה דיסוד לא קחשיב אלא לאחר שעלה הבנין מהארץ הי' אוטם בלא חלול ו' אמות וזהו הרצפה גובה עד העלי' י' אמות עכ"ל ולדעתי ט"ס וצ"ל ו' אמות וכן הוא בפי' הר"ש דלקמן שכ' וז"ל האוטם שש אמות המפתן גבוה מהארץ ו' אמות בבנין אטום חומה סתומה וצ"ל מעלות הי' באולם שמהם עולים על המפתן ויורדת בהיכל לירד בהן מהמפתן והנה בכ"מ כתב שדעת רבינו בחיבורו ג"כ כפי' הר"ש שלא הי' מובלע בקרקע שהרי כתב כמו יסוד לו ולא יסוד ממש ובתויו"ט תמה עליו שהרי רבינו כתב להלן המקדש כולו לא הי' במישור וכו' ומסיים שהאולם וההיכל כולו בשוה א"כ מוכח דלא מפרש כהר"ש ולדעתי נראה שדעת רבינו שמפרש ג"כ בנין אוטם למעלה אבל לא שכל בנינים הי' אטומים אלא שהכותל הי' אטום (והיינו שרבינו לשיטתו דמפרש שהכותל היכל וכותל תא וכל דחשיב בפ"ד הי' כולם בנינים חלולים וע"ז כתב דגבוה ו' הי' אוטם כמו יסוד לבנות עליו שאר הכותל בנין חלול וא"כ הוה באמת מלמעלה מן הקרקע לא יסוד בקרקע) וא"כ הוי שפיר האולם וההיכל בשוה ורק התאים הי' גבוהים ו' אמה בניין אטום ודברי רבינו מבוארים:
**והנה** בתויו"ט פי' דברי רבינו ג"כ כהר"ש אלא דהר"ש ס"ל שהאוטם הי' רק בהיכל ורבינו סובר שזהו גם באולם והיינו הי"ב מעלות שמעזרות ישראל רום מעלה חצי אמה נמצא כל גובה ו' הוא האוטם והי' צריך עכ"פ לבנין כמו חומה סביב ההר לבל ימוט והיינו דדייק בחיבורו ליכתוב כמו יסוד לפי שבאמת אין יסוד ממש שהרי לצד חוץ נראה כולו ע"פ הארץ וזהו כונתו גם בפי' המשנה דהא לצד אולם והיכל הי' בנוי' בגוף הקרקע עכ"ד ולדעתי לשונו משמע יותר כפירוש הרא"ש שמפרש וזה הרצפה גובה ו' ר"ל שרצפת אולם והיכל גובה ו' מעזרת ישראל והנה אמת נכון הדבר שדברי רבינו לפי פירוש תויו"ט מתאימים לדברי הרא"ש אולם הרא"ש שהביא דברי רבינו אוטם יסוד והשיג עליו הנה הבין דברי רבינו כפשטי' והיינו יען שפירושו במשנה משמע יסוד ממש אבל פירושו שבס' יד החזקה מתאים שפיר לפירוש הרא"ש:
**והנה** הכתוב ביחזקאל מוכיח לפירוש הלזה דכ' בסי' מ"א וראיתי לבית גובה סביב סביב מוסדות הצלעות מלא הקנה שש אמות אצילה ונראה שרבינו הי' מפרש שהי' לו יסוד ו' אמות ומכאן הוציא רבינו פירושו ורש"י פי' שם דקאי ארוחב הקרקע אבל רבינו מפרש שבעומק לא הי' רק ו' ובזה אזלה השגת הרא"ש כי איך אפשר לבנין כזה שלא הי' לו יסוד רק ו' אמות דהנה בפירוש מראה יחזקאל להר"ם מלבי"ם כתב וז"ל ידוע שהמקדש עמד בראש ההר וכל שהתקרב אל המקדש התרומם היסוד שש אמות שהושיו אותם אחר שכבר הי' היסוד בנוי ועשו אותם מישור עד הצלעות וע"י כן נראה מבחוץ היסוד על הצלעות שהי' בולט בקרקע עכ"ד ובתבנית הבית באות נ"ג כ' אחר שהמקדש נבנה בגובה ההר ראה הנביא אחר שנבנה המקדש והתאים שסביבו חפרו אצל כותלי התאים והושיו את ההר ועי"כ נתגלה יסוד כותל התאים שש אמות ויצא היסוד שהי' רוחב מיתר הקיר כי הי' רוחב שש ונראה בגובה שש וזה שאמר מוסדות הצלעות מלא הקנה עמוק הרבה אבל לא נראה מבחוץ שחפרו והשוו הקרקע רק יסוד ו' אמה וא"ש הכל:
 ב') 
**ורום**
**הכיור שבתקרה אמה וכו'.**
 והראב"ד השיג דכיור לא הי' בתקרה ובכ"מ כתב שהמנהג בארץ תורגמה בבנין בית השרים לעשות גג מנסרים מצויירים בציורים והוא הנקרא טבאן ולמעלה הימנו תקרה העיקרית וכ"כ רבינו בפי' המשנה הי' נהוג אצלם בבנינים לעשות לבית שני קירוים עכ"ל ולדעתי כן נשמע מלשון הכתוב במלכים סימן ו' דכ' ויספון הבית גבים ושדרות בארזים ופירש"י ובארבנאל ומצד שהי' שתי תקראות אחת לנוי למטה ואחת של לוחי ארזים ממעלה וגבים הן מנסרים ארוגים נאים וכבר כתב רבינו בפ"א שבית שני הי' מעין בנין ראשון ומעין בנין העתיד להבנות וא"כ דברי רבינו יש להם סמך מן הכתוב ואולם לדעת הראב"ד יש לומר שמפרש מקרא זה כמו הרד"ק שהכל אחד גבים וצלעות ולא הי' רק תקרה אחת שוב ראיתי במלבי"ם שמפרש הכתוב עפ"י דברי הכ"מ כנ"ל:
 ג') 
**בנו**
**גובה ו' אמות אטום סתום כמו יסוד לו.**
 וכ' עליו מרן ז"ל יש לדון בדבריו לומר שסובר שלא הי' האוטם הזה מובלע בקרקע וכדברי הר"ש וכתב ע"ז בתויו"ט וז"ל ואני תמה שא"א שדעת רבינו כדברי הר"ש שהרי בפ"ו כ' המקדש כולו לא הי' במישור ומונה והולך המעלות שממקום למקום במעלה ההר ומסיים שהאולם וההיכל כולו בשוה וכ' בס' ח"נ ולא ידעתי מאי קמתמה דקושטא הוא שהקרקע האולם וההיכל כולו בשוה אלא שהמפתן הזה הי' מפסיק ביניהן כמו מחיצה והראי' שצריכין מעלות באולם לעלות בהן למפתן ומורדות בהיכל לירד בהן מהמפתן אלמא שהקרקע האולם וההיכל הי' בשוה וכו' וכ' עוד בס' הנ"ל ול"נ דלעולם זה האוטם הוא יסוד טמון בגוף הקרקע כמש"כ בפירושו למשנה ששם סביבות ההיכל חפרו עומק ו' ובנו שם יסוד אלא כיון שהאולם הי' מקיף לו מבחוץ שהי' שוה לו והי' נראה אל העבר מזה על פני הארץ לכן כ' רבינו כמו יסוד לו וכ' עוד נ"ל לפרש דהאוטם לא הי' יסוד טמון בגוף הקרקע ולא הי' ג"כ מפתן גבוה בבנין אטום חומה סתומה וצריכין לו מעלות ומורדות כמש"כ הר"ש אלא הי' מכלל כותל ההיכל וכינו זה השיעור של גובה ו' אמות הכותל בשם אוטם מפני שהי' עביו שבע אמות אבל למעלה ממנו לא הי' אלא ו' אמות שאותה אמה היתה מגרעת ראשונה לתאים ולכן נקרא אוטם ולפ"ז הי' גובה התא שש אמות ואע"ג שבבנין שלמה כתב חמש אמות קומתו בבנין של בית שני הי' שש אמות וכן הוא דעת הראב"ד בפ"ד דין ט' ע"ש:
**בענין** צורת התא יש שני דיעות דעת הר"ש הוא שהתאים כולו היו בשורה א' זו אצל זו ה' תאים ועל גביהן ה' אחרות אמצעיות ועל גביהן ה' אחרות עליונות היו לצד צפון ולצד מערב היו סדורין מצפון לדרום באותו מקום הנקרא תא ג' תאים זו אצל זו ועליהן ג' אחרות אמצעיות ועליהן שתיים אחרות עליונות והא דתנן התחתונה חמשה ורובד ששה וכו' קאי אתאים שזכר ולעולם הכתלים דהיינו כותל מסיבה וכותל התא וכותל ההיכל היו סתומים ואטומים וכן פירש"י ביחזקאל סי' מ"א שכ' ואומר אני שהתאים שבצפון ושבדרום סודרן שכל אחד וא' ארכו י"ב אמה וכן הוא דעת התוס' שם בפ' הוציאו לו דף כ"ב אבל רבינו והרע"ב יש להם דעת אחרת בצורת אלו התאים ודעתם ז"ל הוא שהכותלים שהיו לצד צפון ולצד דרום התאים ואורך הכתלים הן הן אורך התאים ולצד מערב כולן היו חלולים ואותן חללים הן הן התאים והרי ארכן שוין הן אבל ברחבן אינן שווין וסדרן כן כי הה' תאים שבצד צפון ארכן הן ממזרח למערב שוין בארכן אבל ברחבן אינן שווין ורחבן הן מצפון לדרום סדורים זו אצל זו ועל גביהן חמש אמצעיות ועל גביהן ה' עליונות וכן לצד דרום ולצד מערב היו ג' תאים ארכן מצפון לדרום שווין הן בארכן אבל לא ברחבן ורחבן ממערב למזבח סדורים זו אצל זו ועל גביהן ג' אמצעיות ועל גביהן ב' עליונות ולשיטה זו בהכרח צריך לפרש הא דתנן התחתונה חמש ורובד שש דלא קאי אתאים דאי קאי אתאים הוה משמע דכל התאים של דיוטא תחתונה היו שוין ברחבן כל אחת מהן חמש וכן של הדיוטא אמצעיות שווין ברחבן כל אחת מהן שש וכן של הדיוטא עליונה שווין ברחבן שבע שבע וזה אינו שהרי התא שבחלל כותל המסיבה כל חללו עם כותליו לא היו אלא חמש ותא המסיבה שלש ותא שבחלל כותל ההיכל עם כותליו שש ונמצא שאין שווין ברחבן ויש בהן תא המכונה בשם תא שש וכן בדיוטא השני' ובדיוטא השלישית ע"כ הוכרח לפרש הא דתנן התחתונה חמש ורובד שש לא קאי אתאים אלא מילתא באנפי נפשה היא וקאי אגזוזטראות המקיפות כל ההיכל מבחוץ לכותל המסיבה והן הן היציעים דקאמר קרא:
 ד') 
**כלה**
**עורב.**
 וכתב בדרך הקודש בשם מהרימ"ט שכ' הערוך דבבית ראשון מרוב קדושתו לא הי' צריך לכלה עורב ובתוספת פ' רע"ק כ' דליתא שבפ"ק דמוק"ט מוכח שהי' במקדש ראשון כלה עורב ואישתמיטתי' להרב מ"ש התוס' פ' הרי עלי עשרון שתירצו שתחילה עשו כלה עורב שלא היו יודעין אח"כ כשראו קדושתו שמטן יע"ש מדברי רש"י משמע שמחפין כלל הגג ולא ע"ג גג המעקה בלבד ואין נראה כן מדברי רבינו:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:4:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:4:1)

**מן**
**המערב למזרח מאה אמה וכו'.** וכתב רבינו בפי' המשנה בפ"ד דמידות וז"ל ואל יטעך שקרא אותם כותל ומסבה וכותל התא והתא וכותל ההיכל אח"כ חזר וקראם כולם תאים לפי שההרחקה שיש בין שתי הכתלים הוא התא וכולה תאים לא הי' כותל סתום ולקצת תאים קרא שמות כמו שקרא השורה התחתונה מהם מסיבה ובית הורדת המים והנה בתויו"ט הביא פירש"י ביחזקאל שכותל היכל וכותל התא ומסיבה לא היו תאים רק היו שורה אחת של תאים על פני כל הצפון ודרום ומערב רק היו נחלקין ברוחב דהיינו שהי' שורה של תאים נחלקת לה' תאים והי' התאים מזרח ומערב ובפירש"י שם יש פירוש אחר שהי' מקום מונח פנוי רוחב ה' בין כותל התא לכותל היכל ולא הי' לפי"ז מסיבה רוחב ג' ולפירוש הראשון הי' מסיבה רוחב ג' ולא הי' אותו מסיבה מקורה ושם הי' החלונות לתוך התאים כמש"כ התויו"ט ולפירוש מראה יחזקאל הי' מקום מונח היינו כותל שהי' חולק התאים לשניים והי' אחד חלל רחב ד' והשני רחב ה' כמבואר בכתוב ומבואר היטב בצורת הבית ובתבנית הבית שם והנפ"מ בין שני הפירושים אלו דלפירש"י הי' שוה בית שני ובנין העתיד באותן התאים ולא הבדל רק שבבית שני הי' ל"ח תאים ובבנין העתיד ל"ג תאים וכן שבבית שני הי' חלל התאים ה' ובבנין העתיד רק ד' אמות ולפירוש השני הי' שינוי גדול שבבית שני הי' תאים רחב ה' ומסיבה חלל רחב ג' ובבנין העתיד הי' מקום מונח ה' פניו בין כותל היכל לכותל תאים וחלל התאים רחב ד' וכן לפירוש מראה יחזקאל הי' ההבדל רק בזה שתאים רחב ד' ובבית שני רחב ה' והיו שם ג"כ למקום מונח שהוא ג"כ תאים לצד חוץ רחב ה' והנה פי' הפסוקים לכאורה נראין כדברי התויו"ט אולם נראה לפרש דא"ש גם לדעת רבינו שהי' חמשת התאים מצפון לדרום ג"כ פנוים ויפרש כן דכותל היכל הי' לו ג"כ תאים רק הי' עוד תאים רחב ד' וע"ז אמר הכתוב ורחב הצלע ד' אמות ואח"כ כתיב רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ולדעת רבינו הי' ג"כ חלל והוא במקום כותל המסיבה שבמשנה דהוא לצד חוץ ואח"כ כתיב ואשר מונח בית צלעות דלפי פירושו של מראה יחזקאל הוא הקיר בין התא שרחב ד' ובין התא שרחב ה' (ומה שהי' רחב ד' היינו יען שהי' הדביר רחב ב' אמות ובבית שני הי' רחב הדביר אמה והי' התאים רחב ה' להשלים מניין ק' אמות כן פירש"י ביחזקאל) כמו שכתב אח"כ ורחב מקום המונח חמש אמה שהכונה רחב החלל של התא שהחיצון הי' חמש אמות ולדעת רבינו גם זה הקיר שקראו הכתוב מונח בית צלעות הי' ג"כ כותל חלול ולפי"ז הי' שם ג"כ ה' תאים לרוחב מצפון לדרום והיינו בצד צפון כותל חלל של היכל רחב שש ואח"כ התא שקראו הכתוב מקום המונח חמש אמות ואח"כ הקיר שקראו הכתוב רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות סך הכל כ"ה אמות וכן לצד דרום וכ' אמות רחב חלל היכל יעלה שבעים אמות ולצד מערב הי' כותל היכל רחב שש חלול והי' תא רחב ד' ואח"כ כותל התא רחב ו' והי' ג"כ חלול וזה ג' תאים על פני כל המערב ורחבן ממזרח במערב והנה כיון שבבנין עתיד ל"ג תאים א"כ אי נאמר דהי' צפון ודרום ט"ו בכל צד ע"כ בצד מערב לא הי' רק שלש ולאן הי' תאים ע"ג תאים בצד מערב והנה מה שהקשה בתוי"ט מאי הי' אורה לתאים נראה דלפירוש רבינו א"ש כיון שהי' על פני כל הדרום תא אחת א"כ אפשר לעשות ג"כ חלונות בצדדין דהיינו בצד מערב ומזרח וכן הוא בקרא דיחזקאל מ"א וחלונות אטומות על כתפות האולם וצלעות הבית והעבים היינו התקרה ואמר שהי' חלונות נגד כתפות האולם דהיינו לצד מזרח ומערב וכן בתקרה וכמו שפי' במראה יחזקאל:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:5:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:5:1)

א') 
**מן**
**הצפון לדרום מאה אמה וכו'.**
 וראב"ד השיג שלא הי' לאולם רק כותל מזרח והנה בכ"מ הביא דברי רבינו שבפי' המשנה שהכונה בזה שאמרו רחב מלפניו שהי' מטין הבנין מעט צר לצד המערב לכשימשוך לצד המזרח מתרחב כמדות הארי וכמש"כ רבינו לקמן בדין ט' ואולם בתוי"ט הקשה ע"ז דמדקאמר התנא מן הצפון לדרום שבעים ולא קחשוב מאה ע"כ שלא הי' האולם מקיף מכל צד דאל"כ יחשבוהו מאה אמה כמו דחשב ממזרח למערב מאה עם האולם ולדעתי לק"מ כי תנא לישנא דקרא נקט כי גם ביחזקאל כתיב רחב שבעים אמה וארכו תשעים אמה ואח"כ כתיב ומדד אורך הבית מאה אמה רוחב פני הבית מאה אמה הרי שחשב תחילה רוחב שבעים ואח"כ קחשב מאה אמה בין כולו אך לכאורה י"ל דמקרא אין ראי' שהרי גם ארכו קחשב בלא האולם אך לק"מ כי אמת רש"י פי' דארכו תשעים היינו בלא האולם ויצא לו חשבון זה אף כי לא עולה רק פ"ה יען כי חשב מקום מונח ה' אמות פנוי עד כותל בית החליפות עלה החשבון צ' וכמש"כ בתויו"ט אבל פירוש זה דחוק ומה גם לפמש"כ לעיל שרבינו מפרש מקום מונח היינו חומה המפסקת בין התאים א"כ א"א לחשב תשעים בלא האולם כי לא יהי' רק פ"ה (ובתויו"ט הקשה ג"כ א"כ אמאי לא קחשב במשנה ג"כ אורך צ' בלא האולם ותי' יען שלא הי' מקום מונח א"כ ליכא רק פ"ה) ולכן נראה שרבינו מפרש דמניין צ' היינו עם האולם אבל בלא התאים שבמערב והיינו יען דתאים שבמערב לא הי' רחבן רק על פני המערב באורך ל"ב אמה עם הכתלים כרוחב הקדק"ד עם הכתלים וא"כ בצדדים נגד התאים לא הי' נמשך האולם (דאף דהאולם לא הי' ג"כ ע"פ התאים דלא הי' רחב רק עשרים כרחבו של היכל עכ"פ הי' מחובר לו בית החליפות וא"כ התחיל למדוד מבית החליפות עד אחר התאים שבצפון ודרום שהי' כלין בשוה לכותל צפון ודרום מקדק"ד והי' שם מקום פנוי עשרה נגד עובי כותל התא ה' וחלל התא ה' כי זה דכתיב בקרא דהתא רחב ד' היינו התא שבכותל ההיכל דהי' ג"כ חלול לדעת רבינו אבל התא שמצד חוץ רחב חללו ה' וכמש"כ לעיל) ואח"כ מדד מאה אמה דהיינו מאמצע הבית והאולם עם התאים שעל פני שמערב של כותל קדק"ק ועלה מאה אמה (והיינו מטעם זה עצמו שכ' התוי"ט יען שלצד צפון ודרום לא נקרא אולם אף אם הי' חומת האולם נמשכת לשם ששם אולם הונח רק על מה שלפני הבית וזה רק במזרח ורק הקשה דעכ"פ הי' לו לחשבו יען דבלשון שאלה נקרא גם זה אולם ולפמש"כ מוכח מקרא דלא עלה בחשבון אף שבאורך לקחו בחשבון המאה א"כ גם התנא נקט כלישנא דקרא וכל זה בבנין העתיד) אבל בבית שני דהי' התאים ע"פ כל המערב ודרום וצפון סביב א"כ אף נגד אורך התאים הי' מאה ועוד דתנא חשב מאה מאמצע הבנין והתאים של צד מערב בכלל ועוד שבבית שני הי' כותל התאים והתא שש א"כ בלא התאים יהיו פ"ט ולכן לא באה בחשבון צ' בלא התאים רק מאה עם התאים וא"ש הכל (והגם שבפירש מראה יחזקאל כתב דהחשבון צ' משער אולם הוא יען כי התאים התחילו בשוה לכותל אולם הנה כתב זה לדעתו שלא יהי' בית החליפות לבנין העתיד אבל לענינו א"צ לזה כי גם לפירש"י ולאברבנאל שהי' בית חליפות י"ל דחשב צ' מהתחלת בית חליפות שהי' בשוה עם כותל האולם ויתבאר עוד להלן) ודו"ק:
**ועתה** נבואה להכריח פירושו של רבינו דהאולם הי' נגד כל הצפון ודרום היינו דהי' חומה מקפת כל ההיכל עם התאים והיתה החומה נמשכת מחומת האולם ולכן נקרא הכל אולם בדרך השאלה דהנה בכתובים ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה ופירש"י ויתר המפורשים שהאולם מרחיב מן ההיכל ומן התאים ט"ו אמה לצפון וט"ו לדרום ולא שחלל האולם רחב מחלל ההיכל אלא כי בית חליפות מחובר לאולם מכאן ומכאן ובאברבנאל קלסו אבל לי קשה על פירושם אם כדבריהם שלא קאי על האולם לבדו רק עם בית החליפות א"כ למה דחקו לפרש דקאי על האולם ונמצא דלא הי' רחב מאה רק במקום האולם ולמה לא חשבו מאה עם חצר הפנימית שהי' הכותל מקיף חצר הפנימית דהיינו עזרת ישראל ומדתו מאה כדכתיב בסי' מ"ד החצר מאה אמה והנה נמשכו לפירושם דמידות דהא דחשוב מאה היינו רק במקום האולם שלדעתם לא הי' נמשך חומה ומקום אולם עצמו הי' ארכו מאה אבל כיון שהאולם אין רחב רק עשרים רק עם בית החליפות הוא מאה א"כ שוב נוכל לפרש ברווחא דקאי ארוחב כל החצר הפנימית ולפי"ז לרבינו באמת מפרש הכתובים ומדד רחב מאה דהיינו עם כותלי חצר הפנימית והיינו דהי' שם כותל נמשך מן כותל האולם עד כותל התאים במערב ואין זה כותל העזרה דכותל העזרה הי' נמשך עד לאחר אחורי הכפורת וכותל התאים י"א אמה וביחזקאל נקרא כותל הפנימי עד התאים חצר הפנימית וכותל העזרה נקרא חצר הפנימי שנגד הפנימי והגזירה הבנין היינו התאים והגזירה היינו הקדק"ד והיכל ולפי"ז גם רבינו חשבוהו כי גם התא דקאמר מאה על מאה לא קאי אמקום האולם בלבד אלא שהי' חומה מוקפת ונמשכת מהאולם כמו שיהי' בבנין העתיד חומה לחצר הפנימית נמשך מבית החליפות לצד דרום וצפון כן הי' בבית שני ואף דאין זה אולם בעצמו כיון שנמשך בשוה עם חומת האולם קראו אולם ועולה בחשבון מאה כמו שראהו יחזקאל במראה הנבואה שאחר שמדד רחב ע' מדד רחב מאה עם חומת חצר הפנימית אלא דקשיא לי ממשנה פ"ג דמידות דקאמר דהי' כלונסאות קבועין מכותל של היכל לכותלו של אולם שלא יבעט ומעתה בשלמא אי חומה אחת היתה לכן צריכה סמיכה שלא יבעט אבל אי הי' חומה מקיף א"כ נסמכת בצדה ע"י הכתלים אך י"ל דאפ"ה צריך סמיכה לרוב גובהם וכן משמע לשון הרע"ב יען שלא הי' להם תקרא שיחזק הכתלים וכ"כ בפי' הרא"ש ויש להביא ראי' מהא דאיתא בר"ה דף כ"ה לא יעשה אדם אכסדרה תבנית אולם והקשו בתוס' דאכסדרה ג' מחיצות ורביעית פרוץ במילואה ותי' יען דפתחו רחב הוה כפרוץ במילואו והתינח אי הי' כותלי אולם נמשך סביב א"כ חשוב כאכסדרא שיש דפנות מצדדין ופתוח בצד אחת אבל אי הי' רק חומה אחת א"כ מה דמיון לאכסדרה אך י"ל לפמש"כ תוס' לתרץ לפי שהי' בית החליפות וכותל מפסיק במילואו בפנים א"כ הי' לו מצדדים כתלים שפיר דמי לאכסדרה וראי' לדברי התוס' נראה מפ"א דמידות בית הניצוץ אכסדרה וברע"ב שם (ופלא בתוס' ר"ה כ' וז"ל אעפ"י שהי' לו גפיפי ל' מכאן ול' מכאן כי מה שאמרו במידות דהי' גפופי ט"ו היינו נוסף על רוחב הבית אבל כאן דנחתו להקשות שאין פרוץ במילואו מה קשיא להו מגפיפי שעודף על ההיכל דהי' להם להקשות עדיפא שיש לכל צד גפופי ל' ול"ה פרוץ במילואו והרי דרשא דדריש ולא יעשה אכסדרה תבנית אולם אין דוקא במידת בית שני דקאי נמי אזמן בית ראשון שלא הי' האולם עודף מעל ההיכל והי' רחבו כרוחב ההיכל וכן בבנין העתיד שייך ג"כ האיסור וליכא בהו גפופי ומה הקשו דאטו קרא קאי דוקא אתבנית אולם שבבית שני הא קרא קדריש אכל הזמנים וע"כ דקושיתם דעכ"פ גם בב"ר ועתיד כיון שלא הי' פרוץ במילואו לא דמי לאכסדרא א"כ מה הקשו מגפופי שעודף ט"ו ולא הקשו יען שנשאר גפופי ל'):
 ב') 
**אולם**
 לכאורה קשה מגיטין דף נ"ה דמשני דחזיני בפישפוש ופירש"י ב' פשפושין הי' בבית החליפות ותוס' זבחים דף נ"ו הקשו משם אין יכולין לראות ולי נראה דלא קאי אבית החליפות אלא דהנה בפ"ד דמידות איתא כי תא התכונה פתוחה להיכל דנכנס דרך שם ואיתא התם דהי' פתח אחד להיכל ופתח אחד לצד תא שבימינו וכך הי' לכל תא ותא ובתויו"ט חקר אי גם תא שלצד חוץ הי' פתוח לעזרה ומלשון המשנה משמע דלכל תאים הי' ג' פתחים א"כ הי' פתוח לעזרה ומשם הי' יכולין לראות ומעתה בשלמא אי לא הי' שם חומת האולם ניחא אבל אי הי' שם חומת האולם לצד צפון ודרום ע"כ לא יכול לראות מעזרה דמפסיק חומת האולם וא"ל דנכנס לתוך האולם ז"א דאסור ליכנס בין האולם בשעה שמקטיר כה"ג בפנים וכן אין לומר שהי' יכול לראות ע"י פישפוש שבצד מזרח שנכנס לשם הכהן לפתוח ההיכל כמש"כ רבינו להלן ז"א חדא דזה הפישפוש פתוח לצד היכל ואין רואה הכה"ג כשעומד באמצע אצל מזבח וזורק ועוד דגם שם אסור ליכנס כמו בבנין האולם (ובאמת בס' למנצח לדוד הקשה לפירש"י דב' פישפושין שבבית חליפות הוא בין האולם וא"א ליכנס לשם) ואמנם לפי דברינו שחי' פישפושין מן התאים לחוץ א"כ יכול לראות שפיר מעזרה להיכל דרך פישפוש ושם ליכא אולם ורשאי לעמוד שם לראות אבל לרבינו דהי' חומת אולם בצפון ודרום א"כ חומת אולם מפסיק וא"י לראות:
**ונראה** לתרץ דרבינו מפרש באמת האי בית החליפות היינו כל מה שכנגד בית החליפות כפירש"י בזבחים א"כ כל חומת האולם בצפון ודרום נקרא בית החליפות והי' באמת פתח פתוח שם ומפרש דהא דהי' בית החליפות פתוח כדי שיהא רשאי לשחוט לשם יען דפתוח לאולם (דאולם והיכל חדא קדושה הוא עתוס' זבחים שם) ובעינן פתוח להיכל אלא כיון דהי' ההיכל פתוח דרך התאים לחוץ מסתמא הי' זה כנגד זה ולכן הי' בית החליפות ג"כ פתוח לצד צפון ודרום לעזרה ורואה מאותו פישפוש ההיכל ושפיר יכול לשחוט דחשיב פתח אוה"מ ויכול ג"כ לראות כהן עומד אצל מזבח וזורק:
**אך** בגמ' בזבחים דקאמר שהי' הפישפוש בקרן זווית ויקשה א"כ איך יכול לראות וצריך לומר שבאמת היינו דסלקא בקשיא בגיטין ולא בתיובתא משום דיש לדחות דא"א לראות כיון דגמ' בזבחים מסיק דפשפוש הי' בקרן זווית א"כ א"א לראות אל ההיכל ודו"ק:
**והנה** לפירושו של רבינו צ"ל דהפתח הי' בקרן של כותלי האולם אצל הי"א אמה שבין דופני האולם לכותל מערב של עזרה וראב"ד הי' זה בקרן כותלי בית החליפות שארכו ט"ו ורחבו י"א וזה ציורו:
**והנה** כן יהי' בבנין העתיד דכתיב ביחזקאל סי' מ"א וכן הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית ופתח הצלע למונח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המונח חמש אמות סביב והפסוקים מוקשים מכל צד כי מה ענין הלשכות עשרים שבסי' מ"ב אצל התאים אך לפי דברינו א"ש דהנה הי' בתאים פתח אחד להיכל ופתח אחד לתא שבצפון וכן בתא שבצידו לחבירו עד הכותל שלחוץ וזה הי' ג"כ פתוח לחוץ וכמש"כ לעיל חקירת התויו"ט וכפמש"כ זהו הנקרא בית החליפות דהיינו כפירש"י בזבחים דכל מה שכנגד בית החליפות הוה בית החליפות ויסכים הכתוב הזה למשנה פ"ב דמידות דהי' אחד להיכל דהיינו לצד ימין ואחד לצפון לשמאל וזהו ופתח הצלע למונח פתח אחד דרך הצפון ודרך אחד לדרום וכן פי' באברבנאל והנה בסי' מ"ב נתבאר דלשכות העשרים נתקדשו לאכילת קדק"ד ולשחיטת קדשים בצפון וקשה ע"ז א"כ קו' הגמ' בזבחים הא בעינן אל פתח אוה"מ ונהי דנתקדשו ליכא פתח אוה"מ וע"כ אומר דשם הי' פתח בכותל העזרה נגד פתח התאים שפתחם לחד מהתאים פתוח להיכל כאמור וא"כ איקרי שפיר לפני אוה"מ (ואף דהי' שם עוד כותל המקיף את ההיכל ומתחיל מכותל אולם והולך עד כותל תא מערבי וזה הכותל נקרא בכתיב חצר הפנימי ורבינו קראו כותל אולם כמו שנתבאר לעיל הנה כבר כתבתי לעיל דעכ"פ הי' פתח בכותל זה נגד פתח התאים שלצד חוץ) והנה לפי"ז כן המשך הכתיב ובין הלשכות רחב עשרים ופתח הצלע פתח אחד דרך הצפון והיינו דקמ"ל דלשכות עשרים שהיו כשר לשחיטת קדק"ד הי' נגד פתח הצלע דהיינו התאים שדרך הצפון והדרום וזהו דרך בית החליפות דהכל נקרא בית החליפות יען שהוא נגד בית החליפות שבמקצעות כותל אולם המזרחי וכפירש"י בזבחים:
**שוב** ראיתי בספר כפתור ופרח שכ' שכותל אולם המזרחי נמשך לצפון ולדרום וזהו בית החליפות רק שיש לדחות דהא לכו"ע עכ"פ נמשך מקצת לצפון ולדרום:
 ג') 
**והנה**
 בלח"מ תמה על רבינו שלא הביא כלל דהי' פושפישין בבית החליפות וראיתי במנחת חינוך סי' קמ"א שכ' לתרץ דהש"ס קאי למ"ד אולם והיכל חדא קדושה הוא אבל מפשטות הגמ' משמע דאולם איני מיקרי אוה"מ דלאו חדא קדושה הוא דאי חדא קדושה הוא הי' מתכשר אפי' בדלתות ההיכל נעולות כיון דשער האולם פתוח עיין בעירובין דף ב' דהאולם לא הי' לו דלתיים לכן לא מהני פושפושין באולם את"ד ולדעתי אין זה הכרח דבוודאי כשדלתות ההיכל נעולים לא אהני מה דהאולם פתוח אבל היכיא דדלתות ההיכל פתוחים אז יש לאולם ג"כ קדושת ההיכל כיון דהוא האכסדרה שלפני הבית הוה כבית כמש"כ לעיל דלכן מיקרי אכסדרה ומהני שפיר פישפושין הפתוחים מאולם להכשיר כל העזרה והנה תמהו עוד למה לא הביא רבינו הא דלול קטן הי' אחורי בית הכפורת כדי להכשיר את העזרה כולה (דרבינו לקמן בפ"ו מה' אלו כתב אחורי ההיכל דהיינו אחורי בית הקדק"ד אחורי הכפורת דלא כלח"מ שתמה שלא הביא אחורי בית הכפורת דהא אחורי הקדק"ד בכלל אחורי ההיכל וכמש"כ במנחת חינוך שם) אבל הא דלול הי' שם יש לתמוה שלא הביאו ולדעתי י"ל דבלא"ה תמהו אמאי לא הביא רבינו הא דבעי בש"ס דף נ"ד גובה מהו שיפסיק עבלח"מ והנה בתוס' הקשו דאיך יכול לומר דגובה מפסיק א"כ כנגד המזבח יפסול שהמזבח מפסיק ובפמ"א תי' דדוקא אם גובה אצל הפתח דמעכב כניסה ויציאה ל"ה פתח פתוח אבל חוץ לפתח כמו המזבח שהי' רחוק אין הגובה מפסיק כיון דהפתח פתוח א"כ בלול שהי' מונע הכניסה והיציאה לא מהני כלל כיון דגובה מפסיק וכיון דלא איפשיטא מהא מוכח דלא קיימ"ל כן לכן לא הביא הך דלול וא"ש:
 ד') 
**האולם**
**הי' רחב מתוכו י"א אמה.**
 והראב"ד כתב שלא הי' אלא כותל אחד וכ' בס' דרך הקודש ולפי דבריו התאים והמסיבה הי' צרין לצד מערב ורחבין לצד מזרח וזהו דוחק ועמש"כ בתויו"ט ספ"ד דמידות ועוד יש להתבונן דמשמע בפ' איזהו מקומן שכותל האולם הי' יוצא ועודף ט"ו אמות וזהו נקרא אחורי בית החליפות וכו' והיכיא מתוקמא הא דאמרינן שם דפתח להו בקרן זויות אם לא הי' שם כותל לצד צפון ולצד דרום וכו' ובפרק הנזקין פריך דילמא דחזינא בפושפוש פירש"י שהי' לול בבית החליפות וכו' ויש לתמוה שלא זכר שני הפשפשין ועוד יש לתמוה עליו מפ"ק דיומא ומשביעין אותו וכו' ובאותה שעה לא יכול שום אדם לדעת והוא תימא שהרי פירש"י דחזיא בפושפוש או בלול יעו"ש והרב מהרימ"ט כ' וקשיא על דברי הראב"ד בפ' כל גגות אמרינן גבי חצר שנפרצה משתי רוחותיו ומוקמינן בנפרצה והא איכא פתחים הללו כדתנן בפ' המוכר פירות גבי רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו יעוש"ה:
 ה') 
**ואמלתריות**
 של מילא ופי' הרעב"י אמלתריות קורות מצויירת ומכויירת ויש להקשות דבעירובין דף ג' איתא מאי אלמתרא ר"ח אמר קיני רב דימי אמר פיסקי דארזא ופירש"י קיני כמין קיני עופות בולטים מתחת האולם למעלה מן הפתח פוסקי דארזא כלונסאות של ארזא ארוכין תחובין בכותל ואיידיא דנפיש משכא דידהו חזי להו אינשי ואיכא הכירא הרי דפליגא בזה בגמ' אולם בריטב"א הובא פי' הר' יונתן דאלמתרא קורה של ארז ארוכה ותחובה בכותל ומצויירת בציורין א"כ לכו"ע הי' בו ציורין וא"ש דהרע"ב יפרש כפי' הר' יונתן וכן נראה לי דעת השו"ע סי' שס"ג שכ' דצריך שיעשה בה ציור וכיור שעל ידי כך הכל מסתכלים בה וכ' בהגר"א שזה כמ"ד כמין קיני ולפמש"כ אתיא כמ"ד פיסקי דארזא דגם לדידי' הי' שם כיור וציור:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:6:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:6:1)

**ואחד**
**שבדרום לא נכנס וכו'.** וקשה לי הא מפורש ביחזקאל מ"ד את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול לחם א"כ איך כתב דלא נכנס בו אדם מעולם ודוחק לומר דרק על העבר קאי שוב ראיתי באברבנאל שפי' דהוא אוכל בו בחוץ נגד השער תחת משקוף השער אבל לתוכו לא נכנס אדם וביאר שם טעמו של דבר וז"ל וענין זה אצלי כך שבזמן בית ראשון ושני שער מזרחי פתוח הי' תמיד כאלו הי' מורה ומתרה שבאותו דרך יצא כבוד השכינה ויעל מעל ישראל אמנם בבית עולמים לפי שבא הכבוד בתוך ישראל לנצח לכן לרמוז על ההבטחה הזאת הראהו השם השער פתוח וכבוד השכינה בא בו והראהו מיד סגור להגיד שהשכינה לא יצא משם עוד לעולם ולכן הקשה על רז"ל שאמרו גם בבית שני הי' פתוח שבבית שני לא בא הכבוד דרך השער הקדים ואם זה לא נתקיים אז איך יאמר שנתקיים שער הזה סגור כי ד' אלקי ישראל בא בו והוא קו' גדולה אולם מצאתי בראב"ד פ"ג מתמיד שכ' וז"ל וכתב מורי הרב החסיד אמר שמקום הועד הי' שם באותו מקום שהקב"ה מתוועד שם עם עליונים לגזור גזירות ולעסוק בצרכי עולם אבל שכינה נכנסת שם לבין ב' הכרובים א"כ נסתלקה קו' האברבנאל:
**ועוד** נראה לישב עפ"מ שהקשה עוד הראב"ד אהא דכתיב וישב שם לאכול לחם הא אין ישיבה בעזרה ותי' דזה לא הי' בעזרה רק בחומת עזרה ורק קדושתו מפני שבא בו אלקי ישראל ומעתה י"ל בב"ש שהי' זה בכותל היכל לפנים מהאולם ששם כבוד ד' שוכן תמיד שייך לאסור ג"כ לבוא שם איש וסמכו אקרא דיחזקאל דאף שהי' בחומת עזרה אפ"ה מטעם שבא שם כבוד ד' אסור ליכנס וסגור יהי' כן בבית שני שהוא בהיכל עצמו ששם השכינה בעצמו שוכן תמיד דאסור ליכנס כי בית שני שנעשה הכל עפ"י נביאים מסתמא בא להם בנבואה ששער הזה יהי' סגור וסמכו אקרא דיחזקאל ודברי רבותינו קיימין:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:7:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:7:1)

**ארבעה**
**דלתות הי' לו וכו'.** הנה בפ"ד דתמיד פליג רי"ו דהי' הדלתות בת ב' חוליות והביא מקרא דיחזקאל דכתיב ושתיים דלתות לדלתות שתיים מסובת דלתות שתיים לדלת אחד ושתי דלתות לאחרת דהיינו כל דלת הי' חלוקה לב' וכשהן מסתגרות סותמות כל החלל נמצא הי' כל דלת רחב ה' ועוד הי' כל דלת של שתי חוליות שתיים שהן ארבע במזוזה שבפנים ושתיים שהן ארבע במזוזה שבחוץ והי' נקפלות לאחוריהן לחצי רחבן ועמדו על רוחב שתי אמות ומחצה ודלתי הפנימים היו קבועים לצד פנים משוכים חצי מהתחלת המזוזה לחלל הפתח והיו נקפלות ונפתחות כלפי חוץ לכסות עובי המזוזה שביניהם ובין דלתי החיצונים והחיצונים היו נקבעין לצד חוץ משוכות ג"כ חצי אמה מהתחלת המזוזה לחלל הפתח והיו נקפלות ונפתחות כלפי פנים לכסות עובי המזוזה שביניהם ובין דלתי הפנימית נמצא היו מכסות ה' אמות וחצי אמה מזה ומזה היו מגולות ושם היו נסרי ארז וזהב טוח עליהן אבל בין הדלתות לא היו נסרי ארז כי הדלתות מכסות שם עיין בפירוש המשנה לרבינו וברע"ב ובפי' הרא"ש וכן הוא בס' צורת הבית:
**והנה** רבינו פסק כרבנן אף דר"י מייתיא מקרא סובר רבינו זהו בבנין העתיד אבל בבית שני לא הי' הדלתות חוליות ורבנן ילפי מתחילת הקרא דכתיב ושתיים דלתות להיכל ולקדש ופי' הר"ש דלהיכל היינו כלפי חוץ ולקדש היינו כלפי פנים וא"כ סברי רבנן דרק זה ילפינן מבנין העתיד אבל מה שנאמר בפסוק השני ושתי דלתות לדלתות לא הי' בבית שני והנה במצו"ד ובאברבנאל פי' להיכל ולקדש דהיינו לקדק"ד ג"כ דלתות ולדעתי לרבנן דילפי מלהיכל ולקדש דנפתחות לפנים א"כ ליכא קרא דהי' דלתות לפתח קדק"ד והי' כמו בבי"ר דלא הי' דלתות לפתח הדביר רק פרוכת כמש"כ לעיל ואולם לר"י יש לפרש להיכל ולקודש דהיינו דהי' דלתות להיכל ולקדק"ד והנה אי אמרינן דהי' דלתות לקדק"ד א"כ יש לעיין אם גם קרא דשתי דלתות לדלתות קאי גם אדלתות קדק"ד ובאברבנאל כתב דגם בקדק"ד היו נעשית דלתות חוליות והנה לפי"ז אי נאמר דהי' קבועים במזוזת הפתח א"כ כיון דרוחב הפתח הו' ז' אמות א"כ גם הדלתות הי' בת ז' אמות א"כ מגיע לדלתות אחת ג' אמות ומחצה וא"כ אי הי' גם כאן לצד חוץ ולצד פנים ונפתחות אל תוך המזוזת הפתח צריך להיות ארבע וא"כ יהא כל דלת מן ד' חוליות וכן הוא באמת בצורת הבית לבעל מצודת דוד אלא דשם כתב כי גם בזה שוה לדלתות ההיכל שהי' מקום פנוי מזה חצי אמה ומזה חצי אמה א"כ הי' צריך שיהא נכפל כל דלת לשבעה פעמים כדי שלא יהא רוחב חוליא רק חצי אמה ואיך כתב דנכפלת לד' ואולם אי נאמר כדעת בעל תבנית הבית שבבנין העתיד גם בהיכל יהי' קבוע הדלתות בהתחלת חלל הפתח כמו שפי' שם הקרא ושש אמות רחב מהוי רוחב האוהל שמשמע שהי' אוהל רחב שש מן ב' הדלתות וא"כ גם בקדק"ד הי' קבועים הדלתות בהתחלת חלל הפתח וא"כ הי' יכול להיות רחב חולי' אחת אמה א"כ שפיר י"ל שהי' כפול רק שני פעמים כל חולי' רחב אמה אך דעת בעל תבנית הבית ובמראה יחזקאל כי בקדק"ד לא הי' באותו תמונה שלא הי' כפול לחוליות אלא הי' לו ב' דלתות אחד לצד צפון ואחד לצד דרום רחב שש אמות וכבר השבתי על דבריו בפרקין בדין ב':


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:8:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:8:1)

**פתחו**
**של אולם גובה מ' וכו'.** במשנה פ"ב דמידות תנן כלונסאות של ארז היו קבועין מכותלו של היכל לאולם ויש להבין למה השמיט רבינו זאת שהי' שם כלונסאות של ארז כדי שלא יבעט ונראה דהנה הכ"מ בפ"א מה' אלו הקשה הא אין נוטעין ואין בונין עץ בעזרה ולכן י"ל דסובר רבינו דזה דלא כראב"י דסובר במס' מידות דאין עושין בנין של עץ במקדש ואף דביומא דף ט"ז איתא דמידות ראב"י שנה לה כ"כ תויו"ט פ"ד דמידות דלאו כל מידות ראב"י ועוד דהנה לקמן בפ"ה יתבאר בדברינו דהאי דפליג ראב"י ות"ק אי הי' פספסין מפסיק בין עזרת כהנים לעזרת ישראל תליא בפלוגתא אי אסור לקבוע בנין של עץ בעזרה מה"ת וא"כ לת"ק דהי' פספסין ע"כ דשרי לקבוע עץ א"כ האי דכלונסאות של עץ ג"כ כת"ק דראב"י ורבינו דפסק בפ"א כראב"י לכן השמיט הך דכלונסאות של ארז (והא דכ' רבינו לקמן הי"ג דבפתחה של עלי' כלונסאות של ארז יתבאר להלן) וא"ש וכי תימא דא"כ דלא הי' שם כלונסאות איך עשוי כותל אולם גבוה מ' ולא חששו שמא יבעט י"ל לפמש"כ לעיל דהי' כותל אולם נמשך לצפון ולדרום שפיר יכול לעמוד דכותלים מחזיקין זה את זה רק לתנא דמשנה דס"ל דבעינן כלונסאות משום דס"ל כיון שאין לו תקרה איכא למיחש שמא יבעט אבל לראב"י י"ל דס"ל דאין לחוש לשמא יבעט רק בכותל יחידי אבל בכותלים כל אחת מחזקת חבירתה:
**אולם** קשיא לי דהא בבית ראשון הי' כותל האולם גבוה ק"כ אמה כדכתיב בדה"י והיכל לא הי' גבוה רק ל' במה סמכו כותל אולם דאין לומר בכלונסאות מכותל היכל לכותל אולם דהא איתא בירושלמי פ"ד דסוכה בכל דבר גבוה לא קאי רק אם נסמך עד שליש גבהו א"כ צריך שיהא כשהגיע לגבהו ארבעים וכותל היכל דלא הי' גבהו רק ל' לא הי' מגיע לשליש גבהו רק לרביע גובהו אך באמת הא דכותל האולם גבהו ק"כ לאו דברי הכל הוא דהנה באברבנאל במלכים חולק אמפרשים דהי' ק"כ דהא דאיתא בדה"י לא קאי אכותל אולם אלא אעליות שעל ההיכל אבל אולם לא הי' גבוה רק שלשים כדמשמע במלכים ולפמש"כ יש הוכחה לפירושו דא"כ איך הי' יכול לעמוד רק י"ל דהם מודים דקאי גם אעליות היכל א"כ הי' כותל אולם נסמך ע"י עליות ההיכל בכלונסאות:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:9:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:9:1)

א') 
**ההיכל**
**הי' בנינו רחב מלפניו וצר מאחוריו כמו ארי וכו'.**
 כתב ע"ז הרמ"א בספר תורת העולה הבית המקדש נקרא ארי כמו שנאמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד וגו' ופי' בו הטעם שהוא כדמות ארי' רחב מלפניו וצר מאחריו והוא מבואר כי כן דרך ההשגה בענינים הנמצאות בעולם שהי' מושג בעניני המקדש מלמטה למעלה שהמחשבה מתקצרת והולכת באותן ההשגות עד שלבסוף הוא צר ההשגה שאי אפשר להשיג יותר והוא השגת השי"ת שמו שא"א להשיג והוא הי' מרומז בסוף בנינו שהי' קצר ולכן הי' נקרא ארי' על דרך ארי' שאג מי לא ירא וכו' עכ"ד והכי איתא בברכות דף י"ח אקרא בן איש חיל וכו' הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג ודרשו שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני והוא ירד והכה את הארי דתנא ספרי דבי רב ביומא דסיתוא וכ' המהרש"א בח"א וז"ל נראה מלשון ארי דריש ת"כ שכל דיניו במקדש הנקרא אריאל עכ"ל ול"נ דרבותא דהכה הארי יש לפרש כהך דחולין דף נ"ט אריא דבי עילאה א"כ גם המזבח והמקדש דנמשל כארי היינו ג"כ דומיא דאריא דבי עילאה:
**והנה** שם איתא איכא דאמרי דתבר גזיזי דברדא ונחת וטבל ופירש"י כדי לעסוק בתורה לפי"ז קשה לי דלעיל דף ט"ו דריש בפרש שדי מלכים תשלג בצלמון על קורא ק"ש שמצננין לו גיהנם אמאי לא מפרש ג"כ עד"ז דיתבר גזיזי דברדא כדי לקרות ק"ש אך תוס' ב"ק דף פ"ב מפרשין באמת דירד לטבול כדי לאכול בטהרה דהא עזרא הוא דתיקון ולא ניחא להו לפרש קרא בכהא"ג ע"כ הכא נמי לא ניחא לי' לפרש על ענין טבילה ע"כ מפרש דמצננין לו גיהנם אך אכתי קשה דהוה מצינן לפרש הכא כדלעיל דמצננין לו גיהנם שכ' במהרש"א שמגין מפני המזיקין א"כ ה"נ יפורש ירד בתוך הבור ביום השלג שזכותו רב גם נגד המזיקין שציננו לו הגיהנם:
**והנה** הרע"ב הקשה אמתניתין דהיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי' דלא איתפריש לו האיך שהרי מאה על מאה הי' בשוה והתויו"ט בספרו צורת הבית כ' וז"ל ונאמר שהאפשר שהי' ק' על ק' ביסוד הבנין והי' הבנין שעל היסוד למערב ויש לנו ראי' מקרא דכ' מ"א שש אמות אצילה כפי' רש"י שחושב בהמקרא היסוד במנין הק' אמה אע"פ שלמעלה נגרע הבנין עש"ה ובשו"ת מהרי"א כ' דעדיין צריכין למודעי טעמא מאי להגדיל היסוד כ"כ מעל הבנין וכ' לפמש"כ מהרש"א בח"א בטעם שהי' ההיכל צר מאחוריו ענינו שתחלת ממשלת שלמה שבנה המקדש הוא הי' במעלה עליונה כממשלת הלבנה במלואה ט"ו דורות מאברהם ועד שלמה ומכאן ואילך נפחת מלכותו כלבנה זו וע"ז הרמז שהי' רחב מלפניו בתחילת בנינו ונפחת והולך עד שהי' מאחוריו צר ונשאר ממנו מעט בסופו כותל המערבי ומייתיא מתניתין שנאמר הוי אריאל אריאל בלשון כפול שקרי הוי על חורבן ב' מקדשים ע"י מזל ארי' עכ"ד אמנם לעתיד דיעמוד לעולם לא יהי' ההיכל צר מאחוריו אלא בשוה ממש ארכו כרחבו ולכן נעשה מיד היסוד הוא האוטם ששה על רוחב ב' אמה שגדול יהי' הבית האחרון השלישי דהיינו שיהא גדול ברחבו בהא אשכחנא פתרי למה שהקשה התויו"ט דבית האחרון קאי אבית שני לכאורה נאמר והא עדיין בית שלישי לא נבנה איך שייך לומר אחרון להנ"ל י"ל דהנה גדול יהי' כולל גובה ורחבו שיהא גדול בגובהו וברחבו והנה זה דגדול בגובהו נתקיים כדאיתא ב"ב דף ג' עפירש"י שם אבל גדול ברחבו לא נתקיים דזה יקויים לעתיד א"כ האי גדול יהי' הבית האחרון כולל בית שני ובית השלישי העתיד דבית העתיד יהא גדול בבנין גם ברחבו:
**ובהא** ניחא לי ג"כ הא דכ' בפ' שמות והי' אם לא יאמינו לקול האחרון יאמינו לקול השלישי ויקשה כיון דאיכא שלישי איך נקרא אחרון להנ"ל ניחא כיון דבא לומר דקול השלישי יהא גדול ממנו שלזה וודאי יאמינו א"כ זה דאמר ואי לא ישמע לקול הראשון ישמעו לקול האחרון כולל כל הקולות שגדולים זא"ז מן הראשון כזה למעלה מזה ודו"ק:
**ובהכי** איתפריש שפיר הא דדרשו בברכות הכה את שני אריאל על ב' מקדשות דהיינו ב' מקדשות שנקראים אריאל על שם שקצרים מאחוריו שלא נתקיים עוד שגדול יהי' מאחוריו:
 ב') 
**ויציעים**
**היו מקיפים לבית וכו'.**
 הנה כך פי' גם הרע"ב אבל רש"י במלכים פי' דקאי אכותל היכל וכך פי' ר"ש והקשה בתויו"ט לדעת רבינו א"כ כותל מסיבה הולך ומיצר ויהי' החלל שבכותל מסיבה צר מאוד לפי שכותל שבו המגרעות היתה עכ"פ ב' אמות וחצי שביציעה העליונה יהא לפחות עובי הכותל חצי אמה ולשיעור יציעת שבבנין שלמה הי' גובה יציעה חמש אמה ולי יקשה יותר דהרי מבואר בדברי רבינו שהי' תיכונה ועליונה כל אחת רחבן אמה אחת א"כ ביציע עליונה נגרע מכותל ההיכל ג' אמות א"כ אמה לכל הפחות לצד חלל לימין וכותל אמה משמאל לחלל אין כאן חלל רק רחב אמה אחת א"כ ביציע עליונה נגרע מכותל ההיכל ג' אמות א"כ צא אמה לכל הפחות לצד חלל ימין וכותל אמה משמאל לחלל אין כאן חלל רק רחב אמה ומקום הילוך אדם ג"כ אמה ואמה באמתא היכיא יתיב כדפריך כהא"ג במנחות דף צ"ח ונראה לישב על נכון דהנה תוס' יומא דף נ"ב הקשו דקחשיב במשנה פ"ב כותל היכל שש התא שש כותל תא חמש ובקרא דמלכים כתיב יציע ה' אמות רחב ואי יציע תיכונה קחשיב שם הי' כותל היכל רק ה' כיון שמגרע אמה ונראה דזה הי' קשה לו לרבינו לכן מפרש דלא הי' מגרעת בכותל היכל ושפיר קחשיב כותל היכל ו' והתא חמש ויציע דקרא דתחתונה חמש לא אתא קאי אלא איציע שעל כותל מסיבה ולקו' התויו"ט י"ל לפמש"כ בדין י"א דהתאים בדיוטא תחתונה הי' נגד האוטם א"כ לא הי' חלל הכתלים מעל הקרקע רק חלל בגובה י' אמות לב' דיוטות ותיכונה ועליונה והכותל עצמו הי' ע"כ גובה הרבה יותר מחלל התאים דאל"כ אין כאן מקום יציעים שבין כל אחד ה' אמות גובה כמו בבנין שלמה ועם מקום הרובדים הוא יותר מט"ו אמה א"כ לפי"ז אי נאמר שהתאים בדיוטא תחתונה נגד האוטם שבקרקע א"כ אין הכותל חלול בגובה מעל הקרקע י' אמות א"כ כשהגיע לרובד השני כבר עלה י' אמה ושם אין עוד חלל ותא כלל ולכן רק ברובד הראשון מגרע אמה וא"כ תא העליון שבכותל מסיבה אין מיצר מתא התיכונה רק באמה אחת ויש חלל התא שבכותל המסיבה שאין מיצר יותר ממה שמיצר חלל התא שבמסיבה דרחבו עם הכתלים רק ג' אמות ונתיישב דברי רבינו על נכון (ובתויו"ט כ' דאי התא נגד אוטם א"כ גובה התא אחת ו' אמה אבל אין מוכרח דיכול להיות כשעלה האוטם אמה אחת התחילו לעשות הכותל חלול כמש"כ להלן) ולפי"ז י"ל דבאמת מהא"ט לא מפרש רבינו כפירש"י דמגרעת אכותל היכל קאי מלבד מש"כ שהוכיח כן ממשנה דקחשיב כותל היכל שש מוכרח עוד לפרש כן כיון דלשיטתו כותל היכל חלול וא"כ כיון שכותל זה גבוה הרבה ק' אמה א"כ אי הי' המגרעת בכותל היכל הי' מגרע ג' אמות ע"י הרובדין לא יכול לעמוד כותל גבוה כזה ברחב ג' אמות ולכן סובר דהמגרעת הי' בכותל מסיבה דא"צ להיות גובה רק מט"ו עד כ' אמה אבל כותל היכל דגובה ק' מסתבר דהי' רחב ו' עד למעלה:
**אמנם** היותר נראה בדעת רבינו שלא הי' מגרע כלל כותל מסיבה כי ז"ל רבינו בפי' המשנה יציעים גזוזטראות מקיפין להיכל להיות רחבה עליונה מתחתונה כדי שלא יהא אפשר להדבק בכותל והוא מה שאמר כי מגרעת שנתן לבית עכ"ל וצריך הבנה במה שאמר להדבק בכותל ונראה שכונתו כמו שהביא באברבנאל במלכים פי' אחד על הפסוק מיציע התחתונה שהיו נכנסין בכותלים קורות של עץ ויוצאת בהכותלים לחוץ והיו עליהן צלעות ארזים מחובר לקרקע וג"כ הושמו להם צלעים כדי שלא יתחברו האנשים לכותלי בית אלקים היו ובולט צלעות הארזים מעט באופן שאדם לא יוכל ליגעות בהן וזה שאמרו כי מגרעת נתן לבית חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית הוא להודיע שאותם צלעות הארזים לא היו מגיעות לכותלי המקדש אבל הוא היו מגרעות שמה ר"ל מרוחקים מהכתלים שלא יוכל אדם לאחוז בקירות הבית ולקרב אליהם וזה נראה כונת רבינו בפי' המשנה ובחיבורו והבן:
 ג') 
**וכן**
**סביב לכותלי האולם מלמטה עד למעלה כן היו אמה אחת חלק ורובד שלש אמות וכו'.**
 הנה בביאור דברי רבינו אלו התמוהים כמו שהשיג הראב"ד הרביתי לדבר לקמן בפ"ה מה' אלו דרשוהו משם ד':
 ד') 
**ורובד**
**העליון.**
 וכ' בס' ח"נ נראה שהי' גורס במתניתין הכי אמה ורובד ג' אמה ורובד ג' והעליונה אמה ורובד ד' ואינו מפרש כפי' הרע"ב והר"ש דקאי אמעלות אלא אבנין כותל היכלו ואולם ונראה שרבינו הי' גורס כאן במתניתין וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה שהרי כ' שם בפ"ו דין ד' ומהלך כל עזרת כהנים וכו' ועולה משם לאולם בי"ב מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה ותימה הוא דהא תנן לעיל בפ"ב כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם ופי' הר"ש שם י"ב מעלות שבין אולם ולמזבח שנינו לקמן ושלחה אמה וכבר מר"ן הכ"מ עמד בזה ונראה דרבינו ז"ל לא הי' גורס חוץ משל אולם וכן נראה מדבריו בפי' המשנה:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:10:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:10:1)

**ושניים**
**על גביהן בדיוטא אחת.** והראב"ד השיג דמה נשתנו השניים מן השלשה ונראה לישב דעת רבינו דהנה לדעת רבינו שכותל היכל חלול ובו תאים (ענין תא הוא מלשון אתא בוקר דהיינו ביאה) א"כ בכותל מערב של היכל ע"כ לא היו רק ב' תאים ותא שאצלו וכן התאים שבכותל מסיבה הוא משילש ועמדו בשוה בדיוטא עליונה משא"כ צפון ודרום לא היו שויין ולפי"ז הציור כך דהיינו שכותל היכל העולה למעלה היו בו ב' תאים ובכותל התא שאצלו וכן בכותל שבמסיבה היו ב' תאים שעולים בשוה עד דיוטא עליונה עד שנמצא התאים שווים למעלה בדיוטא עליונה ובשני הכתלים דהיינו בכותל התא ובכותל המסיבה היו משולשים גע"ג וע"כ שהיו שני התאים שכנגד כותל ההיכל במקום שהיו כותל היכל עולה למעלה כותל אטום א"כ נמצא דלמעלה רק שני' בכותל התא ובכותל המסיבה:
והנה בציור הבית לרבינו הציור כך
ציור!!!
ובאמה זה אינו כיון שתא השלישי בחלל כותל מערבי של היכל שעלה בשוה ע"כ שם לא הי' רק אוטם ואותן שתחתיו משולשים כמו שמבואר בציור שלמעלה ויתבאר עוד:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:11:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:11:1)

**ואחד**
**לתא שיש בו הפישפוש וכו'.** ועיין השגת הראב"ד ובתויו"ט מ"ג הוסיף לתמוה עוד דהנה כיון שרבינו סובר דפתח להיכל בדיוטא אמצעית א"כ איך ירדו להיכל דדוחק לומר שהיו שם סולמות בהיכל ועוד איך קאמר אחד לפישפוש ואחד להיכל התא הפישפוש וההיכל שווים לדיוטא תחתונה ותי' דסובר רבינו כדעת הראב"ד בהשגה לעיל דין ט' דדיוטא תחתונה הי' נגד אוטם ההיכל שגובה ו' וא"כ דיוטא אמצעית שוה לקרקע היכל אך הקשה כיון דקתני אחד לתא מימין א"כ לא הי' בקרן ממש א"כ למה קאמר בקרן מזרחית צפונית הא איני בקרן ועוד הקשה דקאמר אחד לפשפש ואחד להיכל וקשה הרי בתא זה שהי' ה' פתחים לא הי' פתוח להיכל אלא בתא שיש בו הפושפש ועוד הקשה בתויו"ט (במשנה ו') לפירושו שנגד האוטם הי' דיוטא תחתונה כדס"ל להראב"ד דזה ניחא לדעת הראב"ד דסובר דרק ההיכל הי' אוטם קרקע גובה ו' אבל לדעת רבינו שבין האולם וההיכל הי' ג"כ אוטם כמו שבארתי לעיל בדין ג' א"כ מסתמא גם הכתלים לא היו חלולין והיו עומדין על בנין האוטם ההיכל יעו"ש שנדחק מאוד ונראה לישב הנה כ"כ לעיל בדין ג' שהרא"ש השיג לפי פירוש המשנה דאוטם היינו יסוד דלבנין גבוה כזו לא הי' יסוד רק ו' אמות שבוודאי הי' יסוד יותר מו' אמות ומעתה הדבר מובן כשחפרו בקרקע ליסוד כותל ההיכל הנה בנו תחילה בעומק הקרקע כותל אטום ואח"כ בנו הכותל בקרקע חלול בגובה ה' אמות דכשעלה אמה אחת נגד האוטם שבאולם וההיכל דהאולם הי' שוה לאוטם ההיכל יען שלא חפרו ולקחו הקרקע בין אולם להיכל אבל במקום הכותל שחפרו בקרקע ובנו יסוד שפיר נוכל לומר שבנו הכותל חלול בקרקע גובה ו' עד נגד אוטם ההיכל והאולם ולפי"ז דיוטא אמצעית הוא בשוה לקרקע ההיכל ושם הי' פתח להיכל ואחד לתא שיש בו הפישפש והיינו לתא התחתון שבעומק הקרקע:
**ובמש"כ** ניחא הא דתנן במשנה ושני פשפשין לשער הגדול והביא בתויו"ט שראבי"ה הקשה הא גם שער ניקנור הי' לו פשפשין ולא נקרא שער הגדול ולכן מפרש מפני קדושת ההיכל נקרא שער הגדול ולפמש"כ ניחא דהפושפוש הי' סמוך לשער כי גם בכותל ההיכל הי' תא לדעת רבינו ושם הי' פשפשין ולכן נקרא שער הגדול נגד הפושפשין כיון שהתא הי' בעומק א"כ ע"כ עשו פושפוש קטן מאוד אצל הכותל וחפרו מעט בקרקע כדי מקום כניסה והי' כן יען שצריך מקום זה שיכנסו להיכל מבחוץ בהצנע לכת ומתא התחתון עלה לתא שעל גביו שממנו יש פתח להיכל ששוה לקרקע ההיכל ונתישב השגת הראב"ד שבאמת לא הי' תא למזרח אלא שמתא זה שנגד אוטם קרקע לא הי' יכול ליכנס להיכל א"כ ע"כ עלה משם לתא שעל גביו ולכן קחשוב לתא שע"ג ה' פתחים אחד לתא שבו הפושפוש ואחד לתא שבימין ואחד להיכל ואחד לתא שעל גביו ואחד למסיבה דהיינו לתא הרביעי שבצדו ואין להקשות איך נכנס למסיבה הא הי' שם עוד תא אחר מפסיק די"ל הפתח הי' לאחוריו לצד מערב ומשם נכנס למסיבה אבל לתאים אחרים לא הי' פתח זה:
**ובמש"כ** יש לישב השגת הראב"ד בדין הקודם למה נשתנו השנים מן השלשה די"ל לפמש"כ הי' התא שבכותל היכל בעומק הקרקע יען שנבנה כותל יסוד בעומק ונבנה שם חלול אבל שאר התאים דלא הי' גובהם רק ט"ו אמות כדכתיב ביחזקאל שהי' ה' אמות התא א"כ נבנו על קרקע האוטם שוה לקרקע היכל א"כ כשהתחיל תא השני שבכותל היכל התחילו דיוטא הראשונים משאר התאים וא"כ תאים שבהיכל הי' כלים כשעלה גובה י' ושם התחיל דיוטא עליונה משאר התאים עד ט"ו אמה נגד כותל היכל א"כ העליונים לא היו בדיוטא אחת והנה זה בצפון ודרום אבל בכותל מערבי של היכל הנה דיוטא אמצעית כלה כשהגיע ה' אמות בכותל והתאים שאצלה עמדו ע"ג האוטם א"כ כשכלה דיוטא שני' עלה י' נגד כותל מערבי של היכל וא"כ בעליונה שלא היו רק שניים א"כ עמדו אלו שניים על ב' התאים החיצונים דהיינו כותל מסיבה ותאים אלו היו משולשים אבל התאים שבכותל מערבי לא הי' רק שניים זה ע"ג זה אחד בדיוטא תחתונה בקרקע ואחד עלי' תוך כותל היכל א"כ היו שפיר העליונים שווים בדיוטא אחת משא"כ בצפון ודרום שגם בכותל היכל הי' ג' תאים זעג"ז א"כ לא היו העליונים שוות וזה שכ' רבינו בדיוטא אחת ונתישב מה שהקשה הראב"ד מה נשתנו השניים דהא לפמש"כ דשאני ושאני השניים מן השלשה ובהא ניחא מה דקשה א"כ תא שבכותל היכל הי' מיצר מאוד לפי פירש"י דהאי דנתן מגרעת בכותל אכותל היכל קאי א"כ אי הי' תא בכותל היכל אג"כ מיצר מאוד וכהא"ג הקשה בתויו"ט לדעת רבינו דקאי אכותל מסיבה ולפמש"כ ניחא דכשעלה י"א אמות כבר כלה התאים שבכותל היכל א"כ כשהגיע לרובד השני וכנס אמה שני' כלה שם באמת התא שבכותל היכל והנה אי נאמר שגם בשאר התאים בדיוטא תחתונה היו נגד האוטם בעומק הקרקע נתישב קו' תויו"ט דכותל המסיבה צר מאוד כמש"כ לעיל ולפי"ז הא דקאמר רבינו בצד שניים שניים בדיוטא אחת הוא באופן זה דכשעלה ה' בכותל היכל כלו דיוטא שני' מהתאים ובכותל ההיכל לא הי' תא שלישי רק בכותל מסיבה ובכותל הנקרא תא הי' שניים על גביו כמו שכ' הציור לעיל:


###### Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:13:1
[Ma'asai LaMelekh on Mishneh Torah, The Chosen Temple 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Ma%27asai%20LaMelekh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/4:13:1)

א') 
**ושתי**
**קלונסאות של ארז וכו' וראשי פספסין היו מבדילין.**
 הנה גם בזה קשה כדלעיל הא אין עושין בנין של עץ בעזרה וע"כ לישב ע"ד שכ' הכ"מ בפ"א דאין קבועין בבנין וכן ראיתי בסדר משנה פ"ו מע"ז שתי' כך אולם לדעתי יש לומר דבגגות של עלי' אין איסור דרק בעזרה ובבנינים הסמוכים לה דהכל בכלל אצל מזבח ד' אבל ע"ג למעלה אין בכלל אצל מזבח ד' ואף דבפסחים דף פ"ח משמע דעליות היכל נתקדשו לשחיטת קדשים וכמש"כ המשל"מ פ"ה ממעה"ק שגם דעת רבינו כן אפ"ה אפשר דלא מיקרי אצל מזבח ד' ועמש"כ בפ"ה ממעה"ק:
 ב') 
**וראשי**
**פספסין הי' מבדילין בין גג הקודש [לגג] קדהק"ד.**
 ותמה בתויו"ט פ"ד דמידות כיון שכ' רבינו בפ"ז מכהמ"ק דב' פרוכת הי' מבדילין בעלי' וא"כ למה צריך פספסין להבדיל והעלה שם דבפסחים איתא דחמורה עליות קדק"ד שאין נכנסין לשם אלא פעם אחת בשבוע ולכן צריך גם פספסין ולי נראה לישב לפמש"כ לעיל דהי' ב' תקרות זו למעלה זו וביניהם ב' אמות ולפי"ז י"ל דפספסין הי' מבדילין בין קדק"ד להיכל במקום הנקרא בית דילפא דשם ליכא פרוכת באותן ב' אמות דבית דילפא ועמש"כ בפ"ה והנה בבנין שלמה דהי' גם עליות כדמייתא בפסחים קרא דמלכים ויתן ד' לשלמה תבנית הבית ועליותיו וא"כ הי' שם ג"כ פרוכת להבדיל בעליות קדק"ד לעליות ההיכל וכמש"כ לעיל בדין ב' וכן הי' פספסין לפמש"כ דמקומו בבית דילפא והנה בקרא דדה"י כתיב דגובה הבית ק"כ אמה ודעת הרד"ק דקאי אכותל אולם אבל באברבנאל כתב דקאי אגובה כל הבית היכל וקדק"ד עם העליות:
 ג') 
**ולולין**
**היו פתוחין בעלי' לבית קדק"ד וכו'.**
 הנה בפסחים דף כ"ו פריך מהכא למ"ד א"א ומכוין אסור והנה קשה לי טובא הא שאני הכא דקרא כתיב ולא יבוא לראות כבלע את הקודש ומתו ומבואר שם במדרש וברמב"ן ובראב"ע דכאשר היו פורקין המשכן פרוכת המסך הזהירה תורה שלא יבואו לראות אחר שנפרק המחיצה שלא יזינו עיניהם מן הארון עשה"ט במדרש שהכהנים פורקין ומורידין הפרוכת לא היו משפילין אותה בב"א כדי שלא יראו הארון אלא משפילין קימעא קימעא עד שיורידהו לכסו את הארון וא"כ מהא"ט גופי' אסור לאומנין ליכנס בלא תיבות כדי שלא יזינו עיניהם מבית קדק"ד שעיקרה הארון ועוד הא דמסיק שם דהוה רק מעלה בעלמא הא איסור תורה נמי יש הן אמת כי רבינו בסהמ"צ כתב דהאי ולא יראו לראות לא בא במנין המצות לדורות הרי דס"ל דלא קאי אמקדש אבל באמת צריך תלמוד למה לא שייך איסור גם בדורות שלא יבואו לראות בבית קדהק"ד ששם הארון ואף דבלא"ה הזהירה תורה אביאה ריקנית אפי' לכה"ג וכש"כ לזר אבל כהא"ג שנכנסין דרך עלי' דל"ה דרך ביאה א"כ ליכא משום ביאה ריקנית אבל משום ולא יבואו לראות כבלע את הקודש שייך שפיר גם בנכנסין דרך עלי' דאין האיסור משום הביאה אלא משום שלא יזונו עיניהם מן הארון וא"כ שפיר שייך איסור זה גם בדורות ובאמת בה"ג מנה אותו בין הלאווין ואולי מהא"ט דסובר דגם לדורות שייך שפיר לאוו זה א"כ קשה מ"פ מהכא למ"ד א"א ומכוין אסור כיון דכאן קרא כתיב ולא יבואו לראות והזנה זו לאו מעלה בעלמא הוא אך י"ל כיון דמשנה זו אזמן בית שני קאי דליכא ארון וכרובים ולכן ל"ה רק מעלה בעלמא דעיקר הלאוו משום הארון אך זה ניחא לדעת בה"ג אבל לרבינו אכתי קשה אמאי לא מנה אותו לאו לדורות דא"ל יען דליכא ארון בבית שני דהא מנה לאו דלא יסירו הבדים מן הארון ע"כ אף דנגנז הארון המצוה לא בטלה וכן קשה מיומא דף כ"ד דמשמע שם דהוה פלוגתא ובה' כהמ"ק בארתי הענין: