## Maaseh Rokeach on Blessings Chapter 6

###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:1:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:1:1)

**כל האוכל וכו'.** חגיגה דף י"ח נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה וכו' ומסיק בגמ' דהיינו לאכילה דנהמא וכו' ודין נטילת ידים באחרונה מבואר בחולין דף ק"ה ועמ"ש בדין ג'.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:1:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:1:2)

**אע"פ וכו'.** משנה דטהרות פ"ז וכן כתב רש"י פ"ק דשבת דף י"ג.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:1:3
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:1:3)

**שטיבולו במשקה.** מבואר בפסחים דף קט"ו וידוע דשבעה משקין הם וסימנם י"ד שח"ט ד"ם ועיין להרב ב"י או"ח סימן קנ"ח. והרדב"ז סי' ע"ח כתב דהיינו דבר דדרכו לאכול מטובל במשקה או שדרכו להיות עליו משקה אבל מידי אחרינא שאין דרכו בטיבול בטלה דעתו אצל כל אדם ואין צריך נטילה ושם נתן טעם למה לא הצריכו נטילה גם לשותה כנה"ג ושם ובשיירי הביא כמה חילוקי דינים בזה עיי"ש. וכבר ידוע דרבינו בעי ברכה על נטילת ידים לנוטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה וכמ"ש להדיא בפ"ח דחמץ ומצה ואין כן מנהגינו.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:2:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:2:1)

**כל הנוטל ידיו וכו'.** חולין דף ק"ו נטילת ידים משום מצוה לשמוע דברי חכמים וכו' ועיין למרן ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:2:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:2:2)

**ומים אחרונים אין מברכין עליהן וכו'.** והראב"ד ז"ל כתב דמברכין ושכן עיקר שהרי חז"ל דרשו שתיהם מפסוק אחד והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים ומרן הקדוש הביא דהתוס' פ' כל הבשר כתבו שבעל הלכות גדולות סובר שאינן טעונים ברכה. דברי הלכות גדולות הם דברי קבלה וכן דעת רב עמרם וכו' עד כאן ומנהג העולם כדברי רבינו ובה"ג ז"ל ומ"מ אין להקל בהם שהרי כתב בס' החרדים פ"ה וז"ל מים אחרונים חובה ודבר שבקדושה הם והמקיל בהם מקילין לו ימיו ושנותיו כך השיבו מן השמים ע"י שאלת חלום מגיסו של הרב המרדכי ובזוהר נמי מחמיר מאד ע"כ.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:3:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:3:1)

**נטילת ידים וכו'.** חולין דף ק"ה ומבואר שם דבין תבשיל של בשר לשל גבינה חובה ליטול ידיו ומרן בשם סמ"ג ז"ל כתב דבין בשר לגבינה אין טעונין ברכה שאין זה אלא אכילה כעין ניקור חלב ומליחת בשר.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:3:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:3:2)

**וכל הנוטל ידיו וכו'.** שם וכרב נחמן והכי קי"ל בעלמא.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:3:3
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:3:3)

**כל פת שהמלח בו וכו'.** במה שהשיג הראב"ד ז"ל עיין להרב עראמה ז"ל. ולמה שהקשה מרן ז"ל על רבינו דאם נוסחת ספרינו אמיתית קשה מנא ליה לרבינו דפת שהמלח בו טעון מים אחרונים ע"כ קשה דלעיל אמ"ש רבינו דפת טעון נטילת ידים בסוף כתב מרן שם שהוא פשוט בפ' כל הבשר וא"כ איך כאן הקשה עליו. ויש לומר דלעיל לא נחית להכי משום דעיקר דברי רבינו קיימי אמים ראשונים והמשך דבריו מוכח כן שכתב ואע"פ שהיא פת חולין וכו' ולהכי מרן כסף משנה לא חש אלא לציין מקור דין מים אחרונים שהוא פשוט ומבואר בפ' כל הבשר אמנם הכא דנחית רבינו לזה ופירש דבפת שיש בו מלח בעי נטילת מים אחרונים דאף שהמלח הוא מעורב ומוגבל בעיסה יש לחוש למלח סדומית הקשה עליו דמנא ליה. ונוכל להסביר דברי מרן ז"ל ביתר שאת ע"פ מה שכתב רש"י ז"ל דטעמא דמלתא ע"פ מה שאמרו חז"ל אחר כל אכילתך אכול מלח דמשמע בעין והביאו הרב ב"י גופיה או"ח סימן קפ"א ושאר פוסקים ז"ל עיין עליהם אמנם משום המלח המוגבל בפת מנא לן ובגמרא נמי לא תלו הדבר בפת. הגם דלרבינו אפשר או שתלוי בגירסאות כמ"ש ז"ל או שבעוצם חכמתו ז"ל ע"פ הרפואה יש כח באותו מלח להזיק אף שהוא מוגבל בפת. עוד הקשה מרן ז"ל דלמה לא הזכיר דין כל מילחא וכו' ולא תירץ ע"ז כלום וקשיא לי דגם הוא עצמו לא הביאו בב"י וגם הטור השמיטו והרי"ף והרא"ש הביאוהו לפסק הלכה עיין עליהם ובהכרח צ"ל דכיון דמכ"ש הוא כמ"ש בגמרא לא הוצרכו לבארו וכן מצאתי להרב עראמה ז"ל וא"כ אמאי לא תירץ ז"ל בעד רבינו ותמהתי על המפרשים שלא נתעוררו בזה כלל. ובפסקי הרא"ש פרק כל הבשר כתוב מי שמודד מלח סדומית וכו' והוא ט"ס הניכר דמלח סתם הוא דמבעיא ליה לש"ס דמלח סדומית מנא לן ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:4:1)

**עד הפרק.** כן היא גירסת רבינו בברייתא דחולין דף ק"ו וכן היא גירסת הרי"ף ז"ל ועד הפרק מסתמא היינו עד סוף היד מקום חבורה עם הזרוע כסברת הרי"ף ז"ל וכ"כ מרן ובב"י סי' קס"א הביא דעת הרא"ש ודעימיה ז"ל דס"ל עד מקום חיבור האצבעות לכף היד וכתב המג"א שם שכ"כ הזוהר הקדוש פרשת עקב וברקנטי שם וסיים הרב ב"י דמי שמחמיר ליטול עד קנה של זרוע נכון להתנות ולומר שאינו מקבל עליו דבר זה בתורת חובה דשמא לא יזדמן לו פעם אחרת כל כך מים לא יצטרך להחמיר כמנהגו וכן ראוי להתנות בכל דבר שאדם רוצה להחמיר על עצמו וכ"כ ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:4:2)

**רביעית לכל שתי ידים.** מעיקר הדין קאמר אמנם נכון והגון הוא לשפוך על ידיו יותר מרביעית בשופע דאמר רב חסדא אנא משאי מלא חפנאי מיא ויהבו לי מלא חפנאי טיבותא כדאיתא בשבת דף ס"ב וכן פסק הרב ב"י סי' קכ"ח.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:3
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:4:3)

**וכל שחוצץ וכו'.** מבואר בדברי רבינו פ"ט דמקוואות עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:4
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:4:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:4:4)

**וכל העולה וכו'.** מבואר פי"א דמקוואות בדברי רבינו שהם השלג והברד והכפור והגליד והמלח וטיט הנרוק ועיין למרן ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:5:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:5:1)

**כל הצריך וכו'.** מרן ז"ל הביא מהתוספתא שכתב רבינו פ"א דמקוואות כל מקום שאדם טובל ידים וכלים טובלים אין אדם טובל אין ידים וכלים טובלין ומבואר עוד במקומות אחרים עיי"ש ומ"ש בשם סמ"ג ולא נגוב וכו' כדתניא בפ"ב דידים וכו' ע"כ היא תוספתא בפ"ב דידים בריש התוספתא ויש בה חסרון הניכר עיין להר"ש ספ"ב דידים.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:5:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:5:2)

**או במים שאובים וכו'.** הראב"ד ז"ל השיג על רבינו מדין בעלי קריין שטובלים אע"פ שהם שאובים עד כאן ומרן ז"ל תירץ דאין משם הכרח לומר דה"ה לנטילת ידים כיון דבשאר טמאים אין טובלים בהם ע"כ פירוש דשם איירי לענין קריאת דברי תורה שאיסורו מדרבנן ותירוץ מרן ר"ל כיון דשאר טמאים מדרבנן כגון אותם ח"י דברים שגזרו בו ביום כדאיתא בשבת דף י"ג וכיוצא אין טובלים במים שאובים ע"כ דהיינו טעמא דהקילו בבעל קרי משום ביטול תורה כי היכי דהקילו בתשעה קבין כדאיתא בפ' מי שמתו (ברכות דף כ"ב.) והרב לח"מ פירש כוונת הראב"ד ז"ל עם הברייתא דפרק מי שמתו דפליגי רבי יהודה ורבנן ור"י אומר ארבעים סאה מכל מקום ואיכא מאן דאמר דמכל מקום ר"ל מים שאובים ופסק כן הראב"ד והקשה עליו מרבנן דפליגי על ר"י ותירץ דס"ל מדשקלי וטרו אליביה שמע מינה דהלכה כר"י עיי"ש ע"כ. וקשה לי דהתם פליגי בללמד לאחרים אבל ללמוד לעצמו משמע דלכו"ע שרי ותדע דעל כרחך לומר כן כי היכי דלא ליפלגו אמתני' דריש פ"ח דמקוואות דמצו לאוקומא בלומד לעצמו ואם כן מאי דוחקיה דהראב"ד ז"ל לפי דרכו של הרב לח"מ להקשות על רבינו מלומד לאחרים ליפרוך ליה מלומד לעצמו שהוא מוסכם אליבא דכו"ע דבמים שאובים שפיר דמי ומה גם דלפ"ז לא פריך מידי דתשובתה בצדה אנא דאמרי כרבנן דרבים נינהו לגבי דר"י ולמה ייחס זה להראב"ד ז"ל. ואפשר שכתב כן להקשות ביתר שאת מצד אחר דאפי' ללמוד לאחרים שהוא יותר חמור מלומד לעצמו אפילו הכי לענין הלכתא קי"ל דבמים שאובים שפיר דמי וא"כ ק"ו לנטילת ידים ודו"ק. ומ"מ במ"ש לדעת מרן הכל מתורץ. ובספר קול בן לוי חילק בין נטילת ידים דעיקרה משום טומאה לבעל קרי עיין שם.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:7:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:7:1)

**מים שנשתנו וכו'.** פ"ק דידים נפל לתוכן דיו קומוס וקנקנתום ונשתנו מראיהם פסולים ע"כ ובדברי מרן נפל ט"ס הניכר.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:7:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:7:2)

**בין מחמת מקומם וכו'.** ראיתי בענין זה קושיא על רבינו בעל הטורים סי' ק"ס שכתב בין מחמת עצמם וכו' דפסולין והביא ראיה מהך מתניתין דפ"ק דידים ופסקה מרן ב"י בשלחנו הטהור עיי"ש והקשה על זה הרב מגן אברהם מהתוספתא דקתני מי חטאת שנשתנו מחמת עצמן כשרים מחמת עשן או דבר אחר פסולין ופסקה רבינו פ"ו ופ"ט מהלכות פרה וכן הוא במשנה פ"ח דפרה וכיון דכשרים למי חטאת ק"ו לנטילת ידים ובמתניתין גם כן לא משמע אלא בנשתנו מחמת דבר אחר שנפל לתוכן וכן הוא הדין בטבילה עיין ביו"ד סימן ר"א וכן משמע בהרא"ש פרק כל הבשר וכו' ע"כ וכן הרב מגן דוד תמה על זה והוסיף עוד דלכל הפחות הוה ליה לתנא לכתוב רבותא וכו' וכתב דהב"ח מחקו וסיים ז"ל וצ"ע דלפי הנראה אין מקום לקיים זה ע"כ וגם הכנה"ג הביא דברי הרב ב"ח דלא גריס ליה עיי"ש. והדבר קשה מאד להולמו וח"ו לשוויי לרבינו בעל הטורים כטועה בדבר משנה וכן הרב ב"י והעתיק הדין גם כן הרב מרדכי יפה ז"ל עיי"ש ודוחק גמור הוא לשבש כל הספרים וגם בספר ים של שלמה כתב כן בשם הרמב"ן ז"ל עיי"ש.
 **על**כן אמרתי אחוה דעתי החלושה להליץ בעד הרבנים הנ"ל שנראה לענ"ד שכיונו להלכה על נכון הם אמת ודבריהם אמת וזה כי אע"ג דפיסול המים לנטילת ידים מדין מי כיור ילפינן לה וכמ"ש מרן ב"י בשם הרא"ה ז"ל ואף אם הטור יחלוק על זה מכל מקום הק"ו במקומו עומד. מ"מ ס"ל דמתניתין פסלה כל מין שינוי ונקט שנפל דיו וקנקנתום לחידושא אפילו שהיה להם שעת הכושר וכ"ש מחמת עצמם או מקומם דלא היה להם שעת הכושר ואם היה להם שעת הכושר הוי דינם כדיו וקנקנתום והרי רבינו פסל מחמת מקומן אף דליתיה במתניתין וכתב מרן ז"ל דהוא הדין דמאי שנא ע"כ.
 **כללא**דמילתא כל שאין בהם מראה מים הרי נפסלו לנטילת ידים וכ"כ הסמ"ג עשין כ"ז וז"ל תנן עוד נפל בהם דיו או קנקנתום ונשתנו מראיהם פסולין מפני שצריך שיהא בהם מראית מים ע"כ הרי דס"ל דטעמא דפיסולא דמתניתין היינו משום דבעינן שיהא בהם מראית מים ולא נשתנו כלל ובפרק כל הבשר (חולין דף ק"ז) אמרינן קפדיתו אחזותא אמר ליה הין וצ"ל דראו חז"ל לאסור כל שינוי מראה גבי נטילת ידים לפי שהוא דבר ההוה ורגיל ונמסר ביד כל אדם וכההיא דכתב רבינו יונה פרק אלו דברים גבי פלוגתא דחזקיה ורבי יוחנן בחמי טבריא דהחמירו טפי בנטילת ידים מטבילה גופא אף שהיא דאורייתא מהנך טעמי דכתיבנא עיי"ש וגם גבי מי כיור אף שפיסולן מדאורייתא מקרא דבבואם אל אהל מועד ירחצו מים כמ"ש התוס יו"ט שם לא גזרו משום דכהנים זריזין הם ומה"ט לא גזרו שבות במקדש ואין זה משום קולא וחומרא משא"כ בשאר בני אדם. והרי באוכלי חוליהם בטהרה החמירו יותר מאוכלי תרומה גופא וכמ"ש הרשב"א בספר תורת הבית בית ששי עיי"ש וא"כ איפה זכינו לדין דדברי רבינו בעל הטורים והרב ב"י זלה"ה אמת שהבינו כן לשון המשנה בטוב טעם ודעת ומסתייעא הדין מלתא נמי מדילפינן נטילת ידים מקרא דוהתקדשתם וכו'. דמשמע דדבר של קדושה בעי לאפוקי נשתנו מראיהם וכו' וידוע דקדושה הוא יותר מטהרה כדמוכח בסוף עגלה ערופה. את זו ראיתי להליץ בעד רבינו בעל הטורים וסיעת מרחמוהי ודו"ק כי נראה לענ"ד נכון.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:7:3
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:7:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:7:3)

**וכן אם נתגלו וכו'.** בע"ז דף ל"ה וכתנא קמא ולמה שכתב מרן הקדוש וס"ל ז"ל דכיון דלא ירחץ בהם ממילא פסולין לנטילת ידים ואפילו אם רחץ לא עלתה לו נטילה ע"כ דקדק כן מיתור לשון רבינו שכתב נפסלו בנטילת ידים דלמה לי דבהא קעסיק. ונראה דהוצרך לזה משום דהוה אמינא דבדיעבד שפיר דמי כיון שאין פיסולן מחמת עצמן להכי כתב ז"ל דגם בזה לא עלתה לו נטילה דחמירא סכנתא מאיסורא.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:8:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:8:1)

**כל מים וכו'.** משנה פ"ק דידים ומ"ש או ששרה בהם פתו גם זה שם ומלשון ששרה בהם פתו משמע דדוקא בנתכוון לזה הוא דפסלי אבל בלא כוונה משמע דלא מפסלי ודיוק זה איתיה נמי בלישנא דמתניתין ומ"מ ממ"ש בפירוש המשנה שם משמע דאף בלא כוונה כגון נתכוון לשרות בזה ונפל לשני מפסלי לדעת ת"ק דהכי הלכתא לגבי דרבי שמעון התימני עיי"ש וכן הרב ב"י או"ח סימן ק"ס סיים וז"ל וכן נראה דעת כל הפוסקים שכתבו דמים שנעשה בהם מלאכה פסולין ולא חילקו בין נתכוון ללא נתכוון ע"כ ומיהו בנפל הפת מאליו מסתברא דלא נפסלו דלא מצינו שהחמירו אפילו בלא נתכוון אלא משום דמקצת כוונה דהיינו כוונת שרייה מיהא איכא וגם לישנא דמתניתין ודרבינו הכי דייקי דשרה דנקטו היינו לאפוקי נפל מעצמו ותדע דאם לא כן לישמועינן חידושא דאפילו בנפל מעצמו נפסלו ומינה דכ"ש כשפסלן בידים ועיין לפי' מהר"ם שם ודבר זה נראה לענ"ד שהוא מוסכם מכל הפוסקים עיין עליהם. וכן מצאתי שוב להמג"א ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:8:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:8:2)

**הדיח בהם וכו'.** גם זה שם וראיתי להרב עראמה ז"ל שנסתפק במי שמצנן המים במים אחרים כגון בימות הקיץ אי מקרי נעשה בהם מלאכה או לא והסכים שהוא כמו הדיח בהם כלים מודחים כיון שאינו משתנה מראיתם ע"כ. ואחר המחילה נראה לענ"ד דשניא דא מן דא דבהדיח כלים מודחים אינו צריך לאותם מים כלל אלא שמדיחם לנקותם יותר משא"כ במצנן שהוא צריך לאותם מים צורך גמור לקרר המים האחרים כדי שיהיו נוחים לשתותם לתוקף החום והרי מצינו להרא"ש ז"ל והביאו הרב ב"י או"ח דפסל מצנן יין במים ועל כרחך לחלק כדכתיבנא ומה לי יין מה לי מים.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:9:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:9:1)

**וכל מים שנפסלו וכו'.** גם זה שם ולמה שכתב מרן הקדוש אבל מדברי רבינו נראה דפירוש בתרא עיקר ע"כ פי' דאילו לפירושא קמא בעכורין אפי' בקרקע פסולין ועיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:9:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:9:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:9:2)

**חמי טבריה וכו'.** חולין דף ק"ו ומרן ז"ל תיקן דברי רבינו לפי הש"ס עיין עליו. ובאמת שכן פסק הרי"ף פרק אלו דברים והרא"ש ז"ל פרק כל הבשר וכן בפסקיו וכן פסק הטור והרב ב"י שכולם כאחד לא כתבו חילוק דבת בירתא כי אם בחמי טבריה ונראה דהם לא היו גורסין כתנאי וכו' שהרי הרא"ש גריס ת"ר וכו' והרי"ף ז"ל לא גריס כתנאי עיי"ש ואם כן לא קשה מידי לפי גירסתם דבמים שנפסלו משתיית הבהמה פסקו כסתם מתניתין דמסכת ידים ואם גירסת רבינו ז"ל כהרי"ף והרא"ש אין צורך לדברי מרן כמבואר וק"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:10:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:10:1)

**יש לנוטל וכו' עד ויהיה וכו'.** מתניתין פ"ק דידים מי רביעית נוטלים לידים לאחד אף לשנים וכו' ופירשה רבינו לענין מים שניים שצריך ליטול כדי לאכול תרומה וכו' עיין עליו והקשה הרב לחם משנה דשם במשנה כדפליג בסיפא בין ראשונים לשניים שאמרו שם מוסיפים על השניים ואין מוסיפים על הראשונים אמאי לא מפליג ברישא דהיינו דוקא בשניים אבל לא בראשונים ומדמפליג בסיפא ולא ברישא משמע דברישא בכל גוונא הוי בין לראשונים בין לשניים ועוד קשה דבפרק ב' דגיטין דף ט"ז איבעיא לן ידים טהורות לחצאין או לא היכי דמי אי דקמשו בי תרי מרביעית והתנן מי רביעית נוטלים לידים לאחד אף לשנים וכו' והשתא לדעת רבינו מאי מקשה דילמא מתניתין במים שניים דוקא כמו שהוא לפי האמת ומבעיא ליה אי מתניתין בשניים דוקא אבל בראשונים לא או דילמא אפי' בראשונים דסתמא מתניא וכדסבירא ליה מאן דאמר אשיעורא לא קפדינן בפ' כל הבשר ותירץ דסוגייאות מתחלפות הם וקי"ל כההיא דכל הבשר ולקושיא ראשונה לא תירץ כלום עיי"ש.
 **ולענ"ד**נראה להליץ בעד רבינו דלא קשה ולא מידי וזה דעיקר טעמו ז"ל לאוקומי ההיך מתניתין במים שניים דוקא היינו מדאמרינן בפרק כל הבשר אשיעורא לא קפדינן דתנן מי רביעית נוטלים לידים לאחד ואפי' לשנים ולא היא שאני התם דקאתו משירי טהרה ע"כ ומשירי טהרה משמע טפי אחר שכבר נטל מים ראשונים כדתנן מלומר במים ראשונים וכמ"ש מרן ז"ל פי"א הלכות מקוואות ומתניתין לשון קצר נקט במעט המחזיק וכו' ורצה לאשמועינן תרתי חדא דצריך מים ראשונים ועוד דבעו רביעית דוקא דמדקתני במים שניים דמי רביעית סגי מינה משמע דאיכא ראשונים ודבעו רביעית שלם דוקא והכי מוכח להדיא מדברי מרן ז"ל שם שעל מ"ש רבינו דשיעור הראשונים ברביעית כתב ז"ל בריש ידים מי רביעית וכו' ע"כ ובהכי אתי שפיר דמפליג בסיפא בין שניים לראשונים על סמך מה שרצה לומר ברישא דאילו למאן דמפרש דמתניתין בראשונים איירי לא אתי שפיר מוספין על השניים וכו' דקאמר דמאן דכר שמיה דמים שניים אבל לדעת רבינו אתי שפיר דמיירי בשניים ומינה דאיכא ראשונים ואתי ליה נמי שפיר מאי דקתני מלוג לחמשה לעשרה ולמאה דמסתמא לא יגיע לכל אחד אלא כדי משיחה בעלמא ואי אמרת בשלמא בשניים ניחא אלא אי אמרת בראשונים מאי אהני הרי צריך נטילה גמורה ואיך יספיק לכולם כן נראה בדעת רבינו ע"פ דברי מרן ז"ל דמפיו אנו חיים.
 **והשתא**לפי זה תתורץ נמי קושיא שניה דמאי דבעי בפ"ב דגיטין לענין מים ראשונים ומתרץ ליה מהך מתניתין וכו' היינו כמ"ש דמכיון דקתני בשניים דסגי בבציר מרביעית מטעמא דמשירי טהרה אתו מכלל דראשונים על כרחך בעי רביעית דוקא ואין הידים טהורות לחצאין ולא מצי טעי דמתניתין בין שניים בין ראשונים קתני דליכא מאן דס"ל הכי דההוא מאן דאמר דלא קפיד אשיעורא הכי מתפרש תדע דהתוספות והרא"ש ז"ל הקשו שם אמאי דבעי קפדיתו אחזותא דמאי בעי הא מתני' היא בפ"ב דידים וכו' ותירצו דהתם בתרומה איירי והכא גבי חולין דקילי טפי ע"כ וגבי שיעור נמי הכי בעי קפדיתו אשיעורא כלומר כי היכי דקפדיתו אחזותא ואמנא דומיא דתרומה ומייתי ליה ממתניתין דמתנייא גבי תרומה וכלומר דכיון דבחולין לא בעינן מים שניים א"כ דיינינן ראשונים דחולין כשניים דתרומה ולא כראשונים כיון דסוף כל סוף זאת הנטילה אינה אלא משום סרך תרומה מסגי לן לדמויינהו לשניים דלא בעו שיעור ובהכי ניחא דמייתי מתניתין דמי רביעית דאיירי בשניים ודחי ליה דהתם שאני דמשירי טהרה דראשונים אתו אמטו להכי מהני אבל בלאו הכי בעו רביעית שלם וא"כ זו אינה ראיה כלל ולעולם דלא אשכחן מאן דסבר דההיא מתניתין לענין ראשונים ואחרונים היא אלא לשניים דוקא אבל ראשונים לעולם דבעינן רביעית ולהכי פסק כאן רבינו דראשונים דנטילת ידים לחולין בעי רביעית שלם כדדחי בפרק כל הבשר ולא היא וכו' ודו"ק כן נראה לענ"ד נכון.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:11:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:11:1)

**אין נוטלין מים וכו'.** גם זה שם בפ"ה דפרה ומ"ש ואם תיקן המגופה וכו' חולין דף ק"ז.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:11:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:11:2)

**וכלים שנשברו וכו'.** מימרא דרבא פרק כל הבשר (חולין דף ק"ה) כלי שניקב בכונס משקה אין נוטלים ממנו לידים ע"כ וכבר יישב מרן ז"ל דעת רבינו עם הך דרבא בטוב טעם ודעת עיין עליו והרב לח"מ הקשה דבפ"ו דפרה העתיק רבינו דברי רבא ולא כתב דרך כלל כמ"ש כאן ולא תירץ כלום עיי"ש ואפשר דכאן הוציאו מההיא דפ' כל הבשר ושם לא הוזכר כלי חרס אלא כלי סתם וההיא דפרה הוא ממ"ש רבא פרק המצניע ששם ביאר כלי אף דלענין דינא אין חילוק. אי נמי גבי פרה שהוא דאורייתא כיון שכתב שם בתחילת הפרק דבעינן כלי דוקא העתיק דברי רבא וה"ה לשאר כלים אבל הכא גבי נטילת ידים שהוא דרבנן הייתי טועה ומקיל להכי הוצרך לכלול כל הכלים.
 **וראיתי**להזכיר כאן דברי הרב מגן דוד או"ח סימן קנ"ט שעמד בדברי מרן אלה והקשה עליו הרבה וכתב הבנה אחרת בדברי רבינו עיי"ש ואחרי אלף מחילות מכבוד רבנותו איני רואה שום קושיא על הרב ב"י וגם מ"ש על דברי רבינו הוא דוחק ואני הצעיר אתנהלה לאטי אחרי נשיקות רגליו אחת לאחת למצוא דברי חפץ וזה כי תחלה הקשה עליו לפי תירוץ ראשון דאם יש עוד שיעור אחר זולת כונס משקה למה לא הזכירו רבא ותו דרבא על כלי עץ נמי קאמר דהא לפני זה אמרו בגמ' ואי בזיע דוולא בכונס משקה וכו' וגירסת הרי"ף דאמר רבא וסתם דוולא של עץ ע"כ ואין זה קושיא דכיון דמרן ביאר דבריו לדעת רבינו דרבא בכלים המיוחדים למשקים איירי דדרך ליטול מהם לידים ואורחא דמלתא נקט מה שייך להקשות דהוה ליה לפרש שיעור אחר כיון דבכלי שהוא מיוחד למשקים דהיינו לשים בהם משקים או לשתות או לרחוץ אין לנו שיעור אחר כי אם כונס משקה ומ"ש דרבא בשל עץ איירי בגירסתנו אין שם דאמר רבא ואין כאן קושיא וגם לפי גירסת הרי"ף לא קשיא חדא דמי לא עסקינן שהדוולא היא של חרס ואף אם יהיה של עץ אין זה הכרח דגם רבא בשל עץ איירי דכוונת הש"ס הכי קאמר תדע דכונס משקה דוקא בעינן להחשיבו חיבור עם המים שביאור. שהרי רבא לענין נטילת ידים קאמר דכלי שניקב בכונס משקה נפסל מכלי ולא סגי בניקב כמוציא משקה אלא בעינן נקב קצת גדול ליפסל מכלי ומינה נמי דלענין חיבור בעינן נמי נקב כזה ולעולם דהאי כדיניה והאי כדיניה דהכא בכלי חרס דוקא איירי.
 **עוד**הקשה לתירוץ שני דאמאי לא נקט רבא רק דין כלי חרס ולא כלי שטף כיון שדינם משתנה עיי"ש. וגם זה לא קשה דכיון דאורחא דמלתא ליטול בכלי חרס נקט הרגיל והווה ומינה נילף לשאר כלים ואין כאן דוחק. עוד הקשה דכיון שכתב רבינו דשבר כלי הוא אם כן אפילו דרך הנקב אסור דכל שאין שם כלי עליו אין נוטלים ממנו לידים וכו' וקשה דשם הכשיר דרך הנקב אחר כך הביא דברי הרמב"ם והרי הם סותרים זה את זה וכו' ותירץ הרב ב"י על הטור ז"ל דאם מחזיק רביעית כשר וכו' והקשה עליו דאם כן אמאי הוצרך הטור ז"ל להביא דברי הרמב"ם וכו' ע"כ וגם זה לא קשה דמייתי לאשמועינן דה"ה לכל הכלים ושזו היא כוונת רבא והאי כדיניה והאי כדיניה וכדלעיל ואם מחזיק רביעית מהנקב ולמטה דכשר לנטילת ידים כיון שעדיין הוא כלי לענין טומאה כבר הוכיחו מרן ז"ל ממ"ש רבינו פ"ב ופ"ג דכלים עיי"ש ומתבאר עוד ממ"ש רבינו פ' י"ט דכלים הל' י"ג וי"ד עיי"ש. עוד כתב ז"ל דהרב ב"ח כתב דיש ללמוד מדברי הרמב"ם בנשבר ונתבקע הכלי אפילו במוציא משקה פסול לנטילת ידים כיון שנטהר על ידי זה וכתב עליו ואין לזה מקום דלפי הנראה גם לענין טהרה לא מועיל הביקוע כל שאין המשקה נכנס שם ע"כ.
 **ואישתמיטתיה**להרב ז"ל משנה ערוכה פ"ד דכלים וז"ל גיסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקים אע"פ שהיא מקבלת אוכלים טהורה ע"כ ומדקתני אע"פ שהיא מקבלת אוכלים על כרחך במיוחדת לאוכלים היא דאם היא מיוחדת למשקים מהיכא תיתי שתהא טמאה משום שמקבלת אוכלים הרי כל הכלים המיוחדים לשתיה כיון שניקבו בשיעורם לא איכפת לן כלל אם מקבל אוכלים והר"ש נמי כתב כן שם בפשיטות והכריחו מדין חידודין דקתני התם עיי"ש וכ"כ הרב תוס' יו"ט ודברי הרמב"ם שם בפי"ט שנתן טעם שאינה עשויה אלא לקבל משקים הדולפים כמו שביארנו ר"ל דסתם גיסטרא בעלמא דינו כן והוא מוכרח כמ"ש. וסברא אלימתא היא דכיון שנתרועעה לאורכה או לרחבה יש לדונו במוציא משקה לבד מפני שאם נחשוב כל הביקוע יהיה ככונס משקה או יותר וא"כ דברי הרב ב"ח הם נכונים בטעמם לענין דינא. עוד כתב דדברי הרמב"ם י"ל דס"ל דשברי כלי פסול אפי' מחזיק רביעית דמ"ש הרב ב"י בדין גיסטרא דהוי במוציא משקה וכו' ליתא דגיסטרא שבר כלי הוא ותנן בפ"ב דכלים דשיעורו כדי סיכת קטן וכו'. גם זה לא קשיא דהתם איתא נמי שיעורא דרביעית בלוג ועד סאה עיי"ש וכיון דבנטילת ידים בעינן שהכלי גם כן יהא מחזיק רביעית מינה מוכח. ומ"ש עוד דהרמב"ם כתב שם דאיתא בספרי מנין לרבות שברי כלי ת"ל וכל כלי חרס הרי דצריך קרא לרבויי שבר כלי א"כ גבי נטילת ידים מנין לך שבר כלי וכי תימא דילפינן מיניה ליהוי שבר כלי מהני אפילו בפחות מרביעית כי התם ותו דהרמב"ם כתב פי"ח דכלים דדוקא בכלי חרס ריבה ולא בשאר כלים אם כן אנו רואים שאין זה בנין אב ללמוד ממנו וכו' ע"כ גם זה לא קשיא דבמילי דאורייתא הוא דלא ילפינן אבל בנטילת ידים שאינו אלא דרבנן אמאי לא ילפינן והרי ילפינן עיקר נטילת ידים מיתורא דקרא כמ"ש הרב תוס' יו"ט פ"א דידים מקרא דבבואם אל אהל מועד ירחצו מים דתיבת מים יתורא הוא עיי"ש. ותו דבנטילת ידים כיון דשיעורם ברביעית דבבציר מהכי לא נטהרו הידים להכי בעינן שהכלי שנוטל בו יהא מחזיק רביעית וכדברי רבא בש"ס ופסקו רבינו לקמן.
 **עוד**הקשה דבפ"ק דידים שנינו אין נותנים לידים לא בדופנות הכלים ולא בשולי המחץ ופי' הר"ש וכו' אלמא שברי כלים פסולים לנטילת ידים והרב ב"י כתב דהיינו לומר שאין מקבלים רביעית אבל אם מקבלים רביעית וכו'. והקשה עליו שפירוש תמוה כתב דאם כן מאי איריא שבר כלי אפילו כלי שלם נמי פסול אם אין בו רביעית ע"כ. גם זה לא קשה דהרב ב"י ז"ל כתב דלאו משום שבר כלי פסל להו אלא מפני שאין מקבלים רביעית שלא מסומכים וכו' ע"כ ואשמועינן חידושא דאע"פ שכשהיו כלים מחוברים היו יושבים בלא סמיכה והוה אמינא כיון דהיה להם שעת הכושר וגם השתא לא נשברו לגמרי הוה אמינא דמכשרי אף בלא יושבים קמ"ל דאילו בעיקר הכלי מלתא דפשיטא הוא. והקושיא האחרת כבר היא מתורצת מתוך דבריו ז"ל ואם כן עלו דברי מרן ז"ל להלכה ואין צורך למה שנדחק הרב ז"ל. ולפ"ז ישתנה הדין שכתב הרב ז"ל לקמיה ד"ה ולענין אם מועיל לסתום הנקב הפוסל בכלי וכו' שהכריח הרב לפי דרכו בדעת רבינו לפסול. אמנם לפי כוונת מרן ז"ל שפיר דמי אם יסתום אותו הנקב ומבואר הוא בדברי הרמב"ם פי"ט דכלים שכתב שאם סתם החרס בזפת והוא מחזיק רביעית שהוא מקבל טומאה עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:12:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:12:1)

**בכל הכלים וכו'.** פ"ק דידים ודין כלי שאינו מחזיק נתבאר בחולין שם.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:13:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:13:1)

**הכל כשרים וכו'.** ספ"ק דידים והראב"ד השיג על רבינו ועיין למרן ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:13:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:13:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:13:2)

**וצק בזו על זו וכו'.** לכאורה משמע דר"ל דנוטל מים מן החבית בידו אחת וצק מידו אחת לידו האחרת וכגון בדאיכא רביעית וזה א"א שהרי אין כאן כח נותן בכלי שהידים אין להם דין כלי כמ"ש רבינו לעיל הל' י"א אם לא שנאמר דכיון דביד ראשונה איכא כלי סגי אלא דא"כ למאי איצטריך ליציקה פעם שניה אלא מוכח דכוונת רבינו לומר דמטה החבית בידו אחת וצק על ידו אחרת ושוב חוזר ומטה החבית בידו אחרת וצק על ידו השניה ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:14:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:14:1)

**השוקת וכו'.** חולין שם מימרא דרב פפא ומ"ש ואם היו ידיו קרובות וכו'. איכא למידק אמאי לא גזרו דלא תעלה לו נטילה אטו שמא יטול מן השוקת עצמה דאין כאן כח נותן כי היכי דגזרו בבת בירתא לעיל הל' ט' עיי"ש ואפשר דהתם גזרו משום דהנטילה במנא הוא דבר ההווה ורגיל ואין לו שום היכר לזכור שאסור במנא דיאמר מה לי טבילה מה לי נטילה אבל הכא אינו רגיל ליטול בזה וגם הוא זוכר שהרי אסרו לו השוקת שהוא לפניו ולא התירו אלא מהדלי ועל ידי זה מדכר.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:15:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:15:1)

**מים שנסתפק וכו'.** פירוש אפילו אם יהיה במים כל אלו הספיקות הוא טהור וכמו שנראה מדברי רבינו פ"ב דידים וכ"כ הר"ש והרע"ב להדיא שם ולפ"ז קצת קשה לדברי הראב"ד שכתב דאם יש לו מים לרחוץ אומרי' לו קום ורחוץ והוציא עצמך מן הספק ע"כ דכיון דחז"ל הקילו כ"כ איך נאמר שיש לו לרחוץ להוציא עצמו מן הספק ויש ליישב. אמנם דברי רבינו נראין עיקר לפי מה שכתבנו מלבד מ"ש מרן ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:16:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:16:1)

**מים הראשונים וכו'.** במשנה שלפנינו פ"ב דידים גרסינן נטל את הראשונים ואת השניים חוץ לפרק וחזרו ליד טמא ופירשו ז"ל לפי שחז"ל לא תקנו שיטהרו שניים לראשונים אלא עד לפרק דוקא ולא אותם שחוץ לפרק אמנם רש"י ז"ל פ"ק דסוטה דף ד' לא גריס הכי אלא נטל את הראשונים חוץ לפרק ואת השניים עד לפרק והיינו טעמא משום דאותם ראשונים שיצאו חוץ לפרק אם יחזרו ליד הרי טמאוה שהרי לא נטהרו מהשניים שלא הגיעו אלא עד הפרק ולפי גירסא זו ניחא טפי דטעמא דמסתבר הוא דאילו לגירסא שלפנינו קשה דאמאי לא יטהרו השניים את הראשונים אף למים שחוץ לפרק כיון דסוף סוף מים שניים מטהרים את הראשונים והר"ש ז"ל כתב שם על דברי רש"י דאגב חורפיה לא עיין בה ע"כ ונראה לענ"ד דרש"י ז"ל לא גריס לה ומן הטעם האמור. ושוב ראיתי להרב ב"י או"ח סי' קס"ב שכתב שכדברי רש"י כתב ס' התרומה עיי"ש. וראיתי עוד שם שכתב דרבינו אף שהוא סבור שאין צריך מים שניים אלא לאכילת תרומה בלבד וכו' כתב דצריך להגביה ידיו וכו' ונראה דהיינו לומר שאם לאכילת חולין רצה לחלק הרביעית וכו' ע"כ ולא ידעתי למה לא הכריח ממ"ש רבינו לעיל הל' ו' וז"ל יש לנוטל ליתן על ידיו מעט מעט עד שיתן כשיעור וכו' הרי שכתב בדרך עצה טובה שיש לעשות כן ולפיכך הביא לנו דין זה כאן דלכתחילה טוב וישר הוא ליטול מים ראשונים להעביר הלכלוך ואח"ז מים אחרונים.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:16:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:16:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:16:2)

**בין על גבי כלי.** חולין דף ק"ה נתבארו כל דברי רבינו.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:17:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:17:1)

**נוטל אדם ידיו שחרית וכו'.** פרק כל הבשר (חולין דף ק"ו) אמר רב נוטל אדם את שתי ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום כולו אמר להו רבי אבינא לבני פקתא דערבות כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא משו ידייכו מצפרא ואתנו עלייהו לכולי יומא איכא דאמרי בשעת הדחק הין שלא בשעת הדחק לא ופליגא דרב ואיכא דאמרי אפי' שלא בשעת הדחק נמי והיינו דרב ע"כ ורבינו פסק כאיכא דאמרי בתרא מדלא חילק בין שעת הדחק ללא ודלא לאפושי במחלוקת וכמ"ש מרן ז"ל. והנה התוס' ז"ל הקשו אדרב מההיא דפסחים הנוטל ידיו לא יקדש משום דקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה ובפרק אלו דברים נמי אמרינן מוזגים את הכוס ואחר כך נוטלים לידים משום דתכף לנטילת ידים סעודה והשתא הא מועיל תנאי אפילו כל היום ואומר ר"ת דהני מילי כשמתנה בשחרית ועוד י"ל דאע"ג דמועיל תנאי וכו' היינו אם אין מים בסמוך לו אי נמי יש לו וצריך לדברים אחרים ע"כ וכ"כ בפסקי תוס' ובפרק ערבי פסחים תירצו תירוץ שני עיי"ש ותירוץ זה אינו עולה לדעת רבינו שהרי לא חילק וצ"ל דיתרץ כתירוץ ר"ת והשתא יש להבין תירוץ זה דאיך אפשר דבשחרית מועיל לכל היום כולו ולפי שעה לא יועיל זה הוא דבר תימה לכאורה דהדברים ק"ו. ואם היינו יכולים לומר דתירוץ שני של התוספות הוא נגרר אחר התירוץ הראשון ור"ל דלאו דוקא שחרית אלא משום שאין לו מים בסמוך וכו' הוה ניחא לר"ת מיהא אמנם מדברי פסקי התוס' שם מוכח שהוא תירוץ אחר עיי"ש.
 **תו**קשה לי להרב ב"י או"ח סי' קס"ד שהביא דברי הרבינו יונה ז"ל שתירץ קושיית התוספות דהתם שלא התנה בנטילת שחרית ונתחייב ליטול בשעת אכילה בזה אמרו תכף לנטילה סעודה דמאחר שנוטל ידיו לאכול יש לו לאכול מיד שלא יסיח דעתו בנתיים אבל בזה שאינו מחוייב ליטול בשעת אכילה שהרי שמר אותם מהבקר והתנה עליהם לא אמרו תכף לנטילה סעודה ע"כ ואפשר שזו הייתה כוונת ר"ת וכו' וכל שמתנה שלא בשעת אכילה מתנה שחרית קרי ליה שאם לא כן מה טעם לחלק בין תנאי דשחרית לתנאי דשאר היום לומר דבשחרית מהני ובשאר היום לא מהני עכ"ד והדבר קשה חדא דר"ת דוקא שחרית קאמר שהיא נטילת חובה אבל בנטילה שאין בה שום חיוב מנ"ל שיסבור ר"ת כן ותו דאעיקרא דדינא פירכא כדאמרן ובאמת שלא מצאתי דבר המתיישב לדעתי בזה עיין להר"י והרש"ל והרב ב"ח והמג"א והלחם חמודות. והרב ב"י שם הביא סברת ר"ת שפסק בזה לחומרא ותירץ כר"י עיי"ש וסיים ולעניין הלכה כיון ע"כ. וקשה דכיון דהרמב"ם והרא"ש פסקו להדיא לקולא וגם הרי"ף דבריו סתומים איך כתב דלענין הלכה כיון ר"ת ותו דבשו"ע פסק דלא כוותיה ומאי דנראה לענ"ד דהרב ב"י מסברא דנפשיה קאמר הכי דלענין הלכה נראה לו שכיון ר"ת וניחא ליה להרב ב"י אמנם כיון שהוא ז"ל צריך שיפסוק הדין ודרכו לפסוק כהרמב"ם והרא"ש והרי"ף שעליהם בנה ביתו כמבואר בהקדמתו ע"כ צריך הוא לפסוק כמותם. ושוב ראיתי להרב כנה"ג שהגיה וכתב דיש חסרון בדבריו עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:17:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:17:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:17:2)

**והוא שלא יסיח וכו'.** משמע דהיסח הדעת גרידא פוסל. אבל רש"י ז"ל כתב ובלבד שיזהר מלטנפם ומלטמאם והך טומאה פירש הרב ב"ח דר"ל כגון מי שנטל מים ראשונים שהם טמאים וקודם שנטל השניים נפלו מאותם מים על ידי איש אחר וטימאם ונראה דנפקא מינה בין פירוש רש"י לפירוש רבינו לדין הכלבו שהביא הרב ב"י שם שאם הניח ידיו אחר נטילה בבתי ידים שפיר דמי דלדעת רש"י ניחא אמנם לענין היסח הדעת לא מהני ולא מידי ותדע דהרב ב"י ז"ל לא פסק דין זה בשו"ע והיינו טעמא משום דפסק כרבינו דבעי שלא יסיח דעתו מהם וכן פוסק ז"ל בסי' קנ"ח דבעינן כוונת אכילה דוקא וכדעת הרשב"א שהזכיר שם וכאן עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:18:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:18:1)

**לט אדם וכו'.** גם זה שם דף ק"ז. ועיין בדברי רבינו פ"ח דאבות הטומאות. ואיכא למידק מי שעושה כה"ג אי בעי מים אחרונים או לא ואם נאמר דלא בעי כיון שאינו נוגע באוכלין ולא הוצרך להזכירו משום דהוי מלתא דפשיטא א"כ תקשה מההיא דתנן פ"ק דעירובין ארבעה דברים פטרו במחנה וכו' ופטורים מרחיצת ידים ובגמרא אמר אביי לא שנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה משום סכנה וכו' ופסקה רבינו לעיל הל' ג' ובספ"ו מהלכות מלכים. והשתא מדחייבים במים אחרונים על כרחך היינו טעמא מפני שהיו נוגעים באוכלין ואם איתא אמאי לא תיקנו תקנתא דלט במפה ולא יהיו צריכים לנטילת מים אחרונים. ואפשר דאין הכי נמי ומשום דמלתא דפשיטא הוא לא הזכירוהו ועיקר הדין הוא דקתני על האוכלים כדרך כל הארץ. ויותר נראה עם מ"ש הסמ"ג עשין כ"ו דאסר לאכול פת במפה שמא יגע באוכל עיי"ש דון מינה בזמן מלחמה לדעת רבינו דכיון שהם טרודים יש לחוש שמא יגעו באוכלים ולאו אדעתייהו ולכך לא תיקנו כן וחייבים עכ"פ במים אחרונים. ואי קשיא הא קשיא מההוא עובדא דרבי עקיבא פרק עושין פסין (עירובין דף כ"א) דאמר מה אעשה שחייבים עליהם מיתה מוטב שאמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי. וקשה טובא דלמא לא היה כורך ידיו במפה ואוכל שבזה לא היה עובר על דברי חז"ל ולא היה מסכן עצמו ולא שייך בזה לומר דמחמיר על עצמו היה דכל כך הוא כמו זה והיה מרויח שלא ימות בצמא וגם כי רוב הפוסקים חלקו על רבינו בדין זה מ"מ בשעת הדחק יודו דשפיר דמי והרי הרב ב"י או"ח סי' קס"ג כתב דאם אינו מוצא מים ברחוק ד' מילין כורך ידיו במפה ואוכל ואין לך שעת הדחק גדולה מזו דר"ע. ונראה דכיון דבגמרא פרק כל הבשר אמרינן דבאוכלי חוליהן בטהרה אין מועיל תיקון זה לפי שאינם נזהרים כל כך ופסקו רבינו פ"ח משאר אבות הטומאה ובסוף הלכות טומאת אוכלין כתב דחסידים הראשונים היו עושים כן וכו' א"כ סתמא דמלתא דר' עקיבא זלה"ה היה מתנהג בחסידות זה ואם כן לדידיה הוה ס"ל דאינו מועיל תיקון זה דלא חילקו נראה לענ"ד בדוחק שוב ראיתי למרן ז"ל ד"ה אפי' אין לו מים וכו' שנתעורר מזה וכתב דהך דלט וכו' היינו בדאי אפשר לו עיי"ש ועדיין הוא מגומגם.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:18:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:18:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:18:2)

**המאכיל לאחרים וכו'.** שם. ורבינו השמיט ההיא דשיבתא משום דלא שכיח כמ"ש התוספות שם עיין עליהם.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:19:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:19:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:19:1)

**אסור להאכיל וכו'.** בגמרא שם איתא עובדא דרב הונא בר ססורא הוה קאי קמיה דרב המנונא בלם ליה אומצא ואכיל אמר ליה אי לאו דרב המנונא את לא ספינא לך מאי טעמא לאו משום דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא ע"כ ורבינו לא חילק בין זריז ללא ואפשר דכיון דמלתא דפשיטא היא לא ביארו דפשיטא שאין דין זה אמור אלא לסתם בני אדם אבל במי שאנו יודעים ומכירים בו שהוא חכם וחסיד וזריז פשיטא שאין לחושדו ושפיר דמי.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:19:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:19:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:19:2)

**ואסור לזלזל וכו'.** פ"ה דעדיות ובסוטה דף ד' כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם ובשבת דף ס"ב אמרו דבא לידי עניות.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 6:20:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 6:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/6:20:1)

**צריך אדם וכו'.** סוטה שם ומ"ש ותכף לנטילת ידים וכו' בברכות דף מ"ב ועיין בפי' רש"י שם.