## Maaseh Rokeach on Blessings Chapter 8

###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:1:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:1:1)

**כל פירות וכו'.** ריש פ' כיצד מברכין ובגמ' דף מ"ד וכרב אשי וכן פסקו ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:1:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:1:2)

**והשותה מים וכו'.** משנה שם ובגמ' דף מ"ה ומדנקט מים דוקא ולא כתב והשותה סתם משמע דס"ל דדוקא מים שאין לו הנאה אבל אם שותה שאר משקים דנהנה מהם אף אם אינו לצמאו צריך לברך תחלה וסוף וכן ס"ל להרא"ש והתוס' ז"ל וכן פסק הרב ב"י או"ח סי' ר"ד וכ"כ הרב מגן דוד ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:2:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:2:1)

**הסוחט וכו'.** שם דף מ"ה ודף ל"ח כדברי רבינו וטעם היין מבואר שם דף ל"ה משום דסעיד ומשמח ומאי דלא מברכים עליה שלש ברכות משום דלא קבעי אינשי סעודתא עליה וטעם דין השמן מבואר גם כן בחולין דף ק"כ דאיתקש שמן ליין לענין ביכורים ולענין ערלה משום דאיקרו פרי בג' שנים ולכך מברכים עליהם בורא פרי העץ משא"כ בשאר פירות ואפילו ממין שבעה.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:2:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:2:2)

**ועל השמן וכו'.** ברכות דף ל"ה ולא ביאר רבינו דין ברכה אחרונה כמו שהזכיר ביין אף דנראה דאין לחלק ביניהם כיון ששניהם ממין שבעה (ואיתקוש ג"כ אהדדי כנ"ל) אמנם נראה פשוט שלא קבעו ברכה מעין שלש אלא על היין דוקא וכן משמעות הפוסקים ז"ל ונראה דהיינו טעמא מפני חשיבותו דאישתני למעליותא וסעיד ומשמח משא"כ בשמן ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:2:3
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:2:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:2:3)

**אבל אם שתה וכו'.** מרן ז"ל תמה על זה דכיון דאזוקי מזיק למה יברך כלל ותירץ בעד רבינו שלא אמרו כן אלא לאפוקי ברכת בורא פרי העץ אבל כיון דאע"ג דאזוקי מזיק נהנה הוא מברך ע"כ ואף דרבינו כתב שהרי לא נהנה בטעם השמן הכוונה שלא נהנה הטעם עצמו אמנם מ"מ קצת הנאה יש לו דאל"כ הוי ליה לומר שהרי לא נהנה ותו לא ועוד דאם אין לו שום הנאה למה יברך אפילו שהכל ועיין להרב ב"ח סימן ר"ב שהליץ בעד רבינו שחייב לברך שהכל על השמן ועל החומץ דלא כשאר פוסקים משום דמזקי ועיין עליו להרב מג"א שם.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:3:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:3:1)

**פירות או ירקות וכו'.** שם דף ל"ח ע"פ דברי התוספות ושאר פוסקים ז"ל ועיין להרב ב"י סי' ר"ב ור"ה.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:4:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:4:1)

**וירקות שדרכם וכו'.** ובפירות שדרכם לאכלם שלוקין לא ביאר רבינו מה דינם ונראה דהוא הדין והוא הטעם וכן פסק הרב ב"י סימן ר"ב ומ"מ פירות שהם טובים יותר מבושלים וכשהם חיים דרך בני אדם לאכול קצת כגון חבושים דעת הטור בשם הר"ם מרוטנבורג לברך עליהם בורא פרי העץ בין חיים בין מבושלים עיין להעטרת זקנים ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:4:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:4:2)

**והוא ששלקן וכו'.** קשה דמשמע דאם שלקן לאכול הירקות עצמן כדרך כל הארץ אין מברכין על מימיהם בורא פרי האדמה וזה מנין לו דבגמ' דף ט"ל אמרו סתם אמר רב פפא פשיטא לי מיא דסילקא כסלקא ומיא דליפתא כליפתא ומיא דכולהו שלקי כשלקי ופי' רש"י מיא דסילקא תבשיל של תרדין כסילקא לענין ברכה ע"כ משמע דבישל ירקות כדי לאכלם וקאמר דבמימיהם יש לו לברך ברכת הירקות ומרן הקדוש נראה שנרגש מזה שכתב וז"ל ואפשר שמ"ש רבינו והוא ששלקן וכו' הוא למעט כששולקין איזה ירק לעבורי זוהמא ע"כ פירוש משום דבגמ' בתר הכי בעי רב פפא מיא דשיבתא מאי למתוקי טעמא עבידי או לעבורי זוהמא עבדי ליה וכו' ע"כ ומ"מ הרב דרכי משה ז"ל הבין דברי רבינו כפשוטן עיין להמג"א סי' ר"ה ואם נפרש הדברים כפשוטן צ"ל דס"ל לרבינו דדוקא בשולקן להוציא מימיהם דאז הוא מתכוין להוציא כל ממשות הירקות ע"י הבישול אז מברך על המים כירקות עצמן אבל בלאו הכי דמי לסוחט פירות שהזכיר לעיל שאין מברכין אלא שהכל אמנם הסכמת הפוסקים אינה כן שהרי לא חילקו בדבר כלל עיין להרב ב"י שם.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:5:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:5:1)

**קנים המתוקים וכו'.** דין זה לא נזכר בגמ' ודעת רבינו לברך עליהם ועל מימיהם שהכל מפני שאינם פרי כלל ודלא כדעת הסמ"ק בשם בה"ג לברך בורא פרי העץ והוא ז"ל כתב עליו דלולא הקבלה היה נראה לברך בורא פרי האדמה והביאו הרב ב"ח ז"ל ודעת ריא"ז בפ' כיצד מברכין כבה"ג והיא דעת הטור ג"כ בסי' ר"ב שחלק על רבינו למ"ש ואני אומר וכו' וז"ל ואפשר להשיב על דבריו שאינו דומה לדבש תמרים שהתמרים הם פרי ונטעי להו אדעתא לאכלם הילכך כשנשתנו נשתנית ברכתם מידי דהוה אכל הפירות וכו' אבל אלו הקנים שאינם ראוים לאכילה ועיקר נטיעתם על דעת הדבש ודאי זה פריין ומברך עליו בפה"ע ע"כ. ומרן ז"ל כתב עליו וז"ל ואני אומר שאילו היו הקנים הללו נמצאים בארצו של הטור לא היה טוען כן שבמקום שנמצאים מוכרים מהם לאלפים ולרבבות למצוץ אותם והרי המים היוצאים מהם כשאר מי פירות ע"כ ולכאורה דברי מרן אלו אין להם שחר דמאי קאמר להטור ז"ל אדרבה זה הוא טעמו וסיוע לדבריו דכיון דנטעי להו אדעתא למצוץ מימיהם א"כ זה הוא פריין ויש לברך עליהם בפה"ע לדעתו ז"ל וכן הקשה הרב מגן דוד שם.
 **ונראה**לענ"ד דדברי מרן נכונים וזה משום דכוונת הטור מבוארת שיש לברך על הדבש שמוציאים מאלו הקנים בפה"ע שהרי כתב דזה פריין ומברכין עליו בורא פרי העץ משום דעיקר נטיעת אלו הקנים להדבש כלומר לבשל מימיהם לעשותם דבש כנהוג וידוע. ולכך בעי שיברך עליו בפה"ע ולזה בא מרן הקדוש לומר דזה אינו דלא נטעי להו אדעתא להוציא הדבש כלומר ע"י בישול וכו' דלזה נחית הטור על דברי רבינו והוכיח כן משום דבאותן הארצות זה דרכם למצוץ אותם הקנים כמו שהם ובזה הוא שדחה תשובת הטור על רבינו דכיון דנטעי להו אדעתא למצוץ מימיהם כך א"כ לענין הדבש ע"י בישול המים הרי חזרנו לדברי רבינו דאף את"ל דנקראים פרי הקנים בעצמן דהיינו למצוץ אותם כי זה דרכם מ"מ כשסחטו מימיהם הרי נשתנו ואף כשבישלם לא עדיפי מדבש תמרים וכו' כלומר כיון שאותם המים לכו"ע אינם פרי איך נאמר דע"י האור יקראו פרי וכי עדיף זה מהמשקה הזב מהפרי עצמו ודו"ק וכבר הסמ"ג ז"ל קילס דעת רבינו והביאו הרב ב"ח שם וכן פסק הרב ב"י בשלחנו הטהור וכן עמא דבר.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:6:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:6:1)

**הקור וכו'.** שם דף ל"ו מסקנא כדברי רבינו.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:6:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:6:2)

**והאביונות וכו'.** בגמרא שם משמע דתמרות לחוד ואביונות לחוד והאביונות הם עיקר הפרי ורבינו שכתב שהאביונות הם כצורת תמרות צ"ל דלאו דוקא ועיין להרב בית יוסף סי' ר"ב.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:7:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:7:1)

**אבל יבשים וכו'.** שם וכרבא וקצת קשה דמאי שנא משמן לבדו דאף שאינו נהנה מברך שהכל כמ"ש רבינו לעיל הל' ב' והכא נמי אף שאינו אוכל ואינו נהנה כיון דע"י תערובת הוא ראוי לאכול דומיא דשמן דע"י שלקות וכיוצא הוא ראוי הו"ל לברך לפחות שהכל ואין לומר דאין הכי נמי כי לא פטר רבינו אלא מברכת בורא פרי האדמה שהזכיר ולא כתב שאין מברכין כלל דמ"מ אם איתא כל כי האי הוה ליה לפרש מלבד דא"א לומר כן לפי הש"ס וי"ל דשמן אף שאין בו הנאה עצמית כשאר הנאות הנאה קצת מיהא איכא וכמ"ש שם מרן ז"ל משא"כ הפלפלין והזנגביל שהם חדין ואין בהם שום הנאה כלל ופשוט הוא. ודע שהרמ"ך ז"ל השיג על רבינו מדין ערלה דפלפלין מקרו עץ וחייבים בערלה וא"כ למה אין מברכים ברטובין בורא פרי העץ ומרן ז"ל תירץ בשם הרשב"א דמאחר דלא נטעי ליה אנשי לאכלן כמות שהם ראוי לשנות ברכתם קצת.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:8:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:8:1)

**הפת וכו'.** משנה וברייתא שם דף מ' ונחלקו הפוסקים ז"ל בדין יין שהקרים דאיכא מאן דאמר כפשוטו דהיינו שהעלה קמחים וכו' ואיכא מ"ד שהוא רע מצד עצמו וכן פי' רש"י בב"ב דף צ"ה וכן דעת הרב מגן דוד סי' ר"ד והכי מסתברא.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:8:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:8:2)

**והנובלות שהן פגין.** במה שיש לעמוד בדין זה ובדברי הרב ב"י או"ח סי' ר"ב ור"ד עיין להשו"ת שער אפרים סי' כ"ג והמגן דוד שם.
 **והשכר**דין השכר מבואר בפרק המוכר פירות שם ורבינו השמיט זמית דאיתא בגמרא ופירש הערוך סל"יימא אי נמי מרק ואפשר דמשום דילפינן מדין שכר לא הזכירו.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:8:3
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:8:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:8:3)

**וכל המברכין וכו'.** ברכות דף מ"ו ודין כל הטעון וכו' בנדה דף נ"א.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:9:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:9:1)

**שמרים וכו'.** בב"ב שם והיינו דוקא ביינות שלהם שהם חזקים כדאמרינן בעלמא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא וכן פסק הרב ב"י או"ח סי' ר"ד אבל ביינות שלנו הכל לפי המקומות והטעם לפי חוזק היין.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:10:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:10:1)

**בירך על פירות האילן וכו'.** משנה וגמרא שם ונמצא נסחא אחרת בדברי רבינו עיין למרן ז"ל שתירץ על נכון וגם למה שפסק רבינו בהלכות ביכורים עיין שם ועיין בשאלות ותשובות מהר"ם בן חביב ז"ל. ועיין להראנ"ח סימן פ"ט והרב בעל שדה יהושע והרב כנסת הגדולה סימן ר"ו הסכימו כנוסחתינו ועיין עליהם זכרונם לברכה.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:11:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:11:1)

**לקח כוס של שכר וכו'.** פ"ק דברכות דף י"ב פשיטא היכא דנקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא ופתח ומברך אדעתא דשכרא וסיים בדחמרא יצא דאי נמי אמר שהכל יצא דתנן על הכל אם אמר שהכל יצא אלא היכא דנקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח ובריך אדעתא דחמרא וסיים בדשכרא מאי בתר עיקר ברכה אזלינן או בתר חתימה אזלינן תא שמע שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור יצא וכו' כללו של דבר הכל הולך אחר החיתום שאני התם דקאמר ברוך יוצר המאורות הניחא לרב דאמר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה שפיר אלא לרבי יוחנן דאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה מאי איכא למימר אלא כיון דאמר רבה בר עולא כדי להזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום כי קאמר ברכה ומלכות מעיקרא אתרוויהו קאמר תא שמע מסיפא כללו של דבר וכו' מאי לאו לאתויי הא דאמרן לא וכו' ע"כ ומשמע דבעיין לא איפשיטא וכ"כ התוס' והרי"ף ז"ל אלא דנראה דדברי רבינו אינם מובנים כפי הש"ס דקשה חדא דלמה לא נקט חלוקת הש"ס גופא דאיבעיא לן דהיינו פתח בדחמרא וסיים בדשכרא ותו דרבינו בפ"א דהלכות ק"ש סתם דכל הברכות הולכים אחר חתימתם וכו' והוא הפך ממ"ש כאן ותו דהתם היינו שאמר להדיא שניהם וכאן כתב דאדעתא וכו' ומרן ז"ל שם נתעורר בכל זה ותחילה הביא דברי תלמידי הרבינו יונה דס"ל דרבינו מפרש הסוגיא באומר שהכל נהיה בדברו ובורא פרי הגפן וכדברי הרי"ף ז"ל וכו' אלא שהקשו עליו מהסוגיא דמדמי הברייתות להדדי ולפ"ז לא דמו דחיתום דשחרית היינו מדבר אחד כגון יוצר המאורות וחיתום של הברכה היינו בתרתי בפה"ג ושהנ"ב ונמצא שבין ברוך אתה ה' ובין החתימה עצמה מפסיק ע"כ וקושיא זו נראה דאיתא ג"כ לסברת הרי"ף ז"ל שהרי הרא"ש ז"ל פירש דבריו כן.
 **וצ"ל**דס"ל דכיון שאומר כל נוסח ברכת ערבית בשחרית וגם בחיתום הברכה אמר המעביר יום ומביא לילה וכו' הרי חתם בתרתי מקרי וגם מקרי הפסקה בין תחילת ברכת יוצר אור דפתח אדעתא לומר ברכת שחרית לברכת יוצר המאורות אם כן דמיין דא לדא. והנה אף דמצד הלשון שכתב רבינו פירוש זה הוא דחוק הרבה וכמ"ש מרן הקדוש שם מ"מ מצד הדין נראה דהוכרחו תלמידי הר"י לפרש כן שמוטב לסבול דוחק הלשון מדוחק הענין וזה דאם נפרש דאדעתא דוקא קאמר קשה מה שהקשה הראב"ד והרא"ש ז"ל דההיא דערבית על כרחין שאמר להדיא ואם כן לא דמי לבעיין דעל מנת קאמר וגם הרשב"א ז"ל כתב לקושיית הראב"ד דגם שרש"י פירש דאדעתא נמי קאמר מ"מ לאו דוקא ואשגרת לישן הוא אלא על כרחך באומר להדיא קאמר בההיא דערבית. ואם נפרש דגם הבעיא בלהדיא איירי אתי שפיר. ותו דאם נאמר דעל מנת דוקא קאמר דר"ל דהכוונה היא הגורמת ולא חיישינן למה שהוציא בשפתיו כלל אם כן אף אם יברך בלא חתימה כלל כגון שאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אדעתא לומר הסיום ולא סיים כלל נימא דיצא וזה לא יתכן. ותו דבגמ' אמרו שחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא ואם איתא אמאי לא יצא הרי כיון בעיקר הברכה לברכה הראויה וגדולה מכולם דאיך נאמר דהוציא דבר שקר מפיו ויצא וכ"כ הרב ב"ח סי' תפ"ט עיי"ש.
 **האמנם**אי מצינן לתרוצי הנך קושיות טפי עדיף דבאמת לשונו הזהב של רבינו הקדוש ז"ל מבואר כשמש ומוכרח דר"ל שנתכוון לבד שהרי סיים ג"כ מפני שבשעה שהזכיר את השם והמלכות וכו' לא נתכוון אלא לברכה הראויה לאותו המין והואיל ולא היה בעיקר הברכה טעות וכו' ע"כ כלומר בשם ומלכות דוקא. והנה מרן ז"ל תיקן לההיא דשחרית וכו' במה שתירצו שאני התם וכו' אי נמי לדרך ב' דבמכ"ש קאמר עיי"ש ובהכי מתורצת ג"כ קושיית הראב"ד ז"ל ולאידך קושיא דא"כ גם אם בירך בלא חתימה נימא דיצא י"ל עם מ"ש הרמב"ן ז"ל בהך פיסקא דאמרינן שחרית פתח במעריב ערבים וסיים יוצר המאורות יצא דהא קי"ל מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר ותירץ דלא דמי ההוא דמצלי וטעי לההוא דלא מצלי ולא טעי ע"כ ור"ל ההיא דשחרית וכו' התפלל אלא שטעה בה דלביה אנסיה אמנם חתם ולא פתח לא התפלל כלל דהחתימה לבדה אינה חשובה כלל אף אם נתכוון ה"נ בשלמא כשבירך ברכה גמורה אלא שטעה בה הואיל ונתכוון לברכה הראויה די בהכי ומה גם דרבינו בשכר של גפן איירי כמ"ש בתשובה לחכמי לוניל ז"ל דנמצא דשייך קצת לברכת השכר משא"כ כשבירך בלא חתימה כלל דאין זה כלום וגם שאר החלוקות שהזכיר אינו שקר גמור דמישך שייכי קצת דההיא דבורא פרי העץ בפרי האדמה הא מיהא פרי הוא וגם העץ תחילת ברייתו מן האדמה הוא וההיא דתבשיל של דגן נמי מין לחם הוא אלא שנשתנית ברכתו בשביל הכשר ואופן עשייתו לא בשביל המין ומעין זה כתב הרב לחם משנה ז"ל עיי"ש ובהכי נמי תתורץ קושיא בתרייתא. ואין להקשות לזה ממ"ש בגמרא היכי דמי אילימא דאכל נהמא וקסבר דתמרי אכל פתח אדעתא דתמרי וסיים בדנהמא היינו בעיין הרי דהוציא דבר שקר מפיו וקאמר דהיינו בעיין די"ל דכבר ידע דתמרי מיזן זייני ודו"ק. ואכתי איכא למידק אמאי לא הזכיר ההיא דאכל תמרי וקסבר נהמא אכל ופתח בדנהמא וסיים בדתמרי וכו' מאי טעמא דתמרי נמי מיזן זייני ע"כ והא לאו פשיטא היא דבשלמא ברכת שהכל דלעיל כיון שהיא פוטרת כל המינים אמטו להכי פשיטא לן אבל הכא הטעם אינו בשביל הברכה אלא מטעם דמיזן זיין והוה אמינא דלא יצא ותדע דהוצרך לרבויי דכללו של דבר וכו' וצ"ל דבכלל הנהו דכתב רבינו היא דכל שלא הוציא שקר גמור מפיו בכל ענין יצא ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:12:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:12:1)

**כל הברכות האלו וכו'.** כתב מרן ז"ל ומשמע שהוא סובר שאפילו ברכה מעין שלש אינה מן התורה וכו' ע"כ פי' ממ"ש רבינו לעיל וכן אם היה לפניו תבשיל של דגן וכו' ואכולהו קאי כל הברכות האלו.
 **בא"ד**ולפיכך כתב בסוף פ"ב וכו' אף דבפרק ג' הזכיר תחילה דין ברכת המזון ואחר כך ברכה מעין שלש כוונת מרן היא לומר דאם איתא דמעין שלש ס"ל דהויא מן התורה הו"ל לכתוב דין דנעלם וכו' אחר מ"ש בפ"ג ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:12:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:12:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:12:2)

**שכח והכניס וכו'.** שם דף נ' ובמרן ז"ל והא דתניא מסלקן במידי דממאיס במידי דממאיס נמי. צ"ל דלא ממאיס. בא"ד והרא"ש כתב פ"ח צ"ל פי' ר"ח. ובדברי מרן ז"ל איכא למידק דהביא דברי הרא"ש ז"ל וכתב אח"ז שהראב"ד הוא חולק על הרא"ש וליתא דהרא"ש סיים וכן פסק הראב"ד ז"ל וקשה נמי דאמאי לא סיים לשון הרא"ש וחלק עליו והוא כתב בהיפך. ואפשר דלא חש לה משום דלא נחית הכא אלא לפרש כוונת רבינו ולפי דברי ההשגות הראב"ד חולק על הרא"ש והרא"ש שכתב דהראב"ד פירש כדבריו אינו מדברי ההשגות אלא במקום אחר כתב כן. שוב ראיתי ישוב הדברים להרב ז"ל באו"ח סי' קע"ב עיי"ש והראב"ד פליג מדידיה אדידיה ועיין במפרשים ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:13:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:13:1)

**היו לפניו וכו'.** אמתני' דהיו לפניו מינים הרבה רבי יהודה אומר אם יש ביניהם מין שבעה עליו הוא מברך וחכמים אומרים מברך על איזה מהם שירצה ובגמרא דף מ"א אמר עולא מחלוקת כשברכותיהם שוות דר"י סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף אבל כשאין ברכותיהם שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה מתיבי היו לפניו וכו' פליגי בה רבי אמי ור' יצחק נפחא חד אמר מחלוקת כשברכותיהם שוות וכו' וחד אמר אף כשאין ברכותיהם שוות מחלוקת ופליגי בלהקדמה כל המוקדם בפסוק וכו' ע"כ וכתבו התוספות אבל בשאין ברכותיהם שוות פי' רש"י כגון צנון וזית ושוב אין כאן מחלוקת כיון שאין האחד פוטר את חבירו אפי' ר"י מודה דאין עדיפות בשבעת המינים וכו' וכן יש לפרש דר"י מודה לחכמים הואיל ולא פירש הגמרא מוטב שנאמר שיחיד מודה לרבים ולא רבים מודו ליחיד ע"כ וכוונתם מבוארת דכיון דבגמרא לא אמרו אלא דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה אפשר לפרשו בתרי אנפי או כמ"ש רש"י דר"י מודה דאין עדיפות לשבעת המינים או דחכמים מודו לר"י דמברך על זה וכו' דקאמר היינו לענין שצריך לברך על שניהם דאין האחד פוטר את חבירו ומינה נמי דיש להקדים שבעת המינים דחכמים לא הקפידו להקדים החביב אלא בשאחד פוטר את חבירו אבל בשאין אחד פוטר את חבירו אין הכי נמי דשבעת מינים עדיף אלא שכיון שהגמרא לא פירשה להדיא אם איתא הו"ל לומר דברי הכל מין שבעה עדיף וכמ"ש הרשב"א ז"ל דכיון דאנן קי"ל יחיד ורבים הלכה כרבים יותר מסתברא לומר דר"י שהוא יחיד מודה לחכמים מלומר להיפך וא"כ צ"ל דרבי יהודה דמקפיד על שבעת מינים היינו דוקא בברכותיהם שוות דכיון שהאחד פוטר את חבירו וברכה אחת יש לו לברך לבד יש לו להקדים שבעת מינים משום חשיבות ארץ ישראל אבל בשאין הברכות שוות נחתינן דרגא ואין מקפידים על שבעה מינים אלא על החביב עליו עתה יברך תחילה כחכמים.
 **ומשמע**דחביב לו רוצה לומר שעכשו הוא חביב לו ולא קפדינן לפעמים אחרים אם היה חביב עליו האחר ובהכי ניחא אמנם הרא"ש ז"ל פירש דחביב לו רוצה לומר שחביב עליו תדיר אפילו רוצה עתה לאכול מין אחר תחילה מברך על החביב ויאכל ממנו קצת ואחר כך יאכל מין אחר דחביב דלרבנן כמו מין שבעה דלר"י אבל כשאין ברכותיהם שוות דברי הכל וכו' דמסתמא יחיד מודה לרבים וכו' וכ"כ הרי"ף ז"ל דעל איזה מהם שירצה יברך ע"כ ולפי דבריו ז"ל קשה דמה נפשך אי ס"ל דבאין ברכותיהם שוות חכמים ס"ל דמקדים החביב לו עכשיו או ס"ל דגם באין ברכותיהם שוות יש לו להקדים החביב עליו תדיר אף שעכשיו רוצה במין האחר אי ס"ל דחביב עליו עכשיו אם כן היכי שייך לומר דר"י מודה לחכמים כיון דגם לחכמים משתנה הדין ואי ס"ל דה"ה ולעולם קפדינן אחביב תדיר אף שעכשיו רוצה במין האחר א"כ היכי מצינן למימר דר"י מודה לחכמים דא"כ תקשה טובא לר"י דבשלמא לפי' התוס' וכו' דמשמע שמפרשים דחביב עליו עכשיו בשעת אכילה ניחא דכיון דחביב עליו עכשיו יש לו להקדימו אמנם אם נאמר דחביב עליו ר"ל תדיר ולא עכשיו א"כ אמאי מודה ר"י לחכמים דכיון שהוא אינו מקפיד לחשיבות דשבעה מינים בשביל שאין ברכותיהם שוות א"כ לא מצי מקפיד תו אחשיבות דחביב עליו תדיר דזה נקרא גם כן חשיבות כמו דשבעה מינים תדע דאף שעכשיו הוא רוצה במין האחד וחביב עליו יותר אפ"ה מניחו לבסוף מפני חביבות האחר.
 **וצ"ל**דשאני חשיבות דארץ ישראל דהוא מצד עצמו של פרי מחשיבות שאדם מחשיב וחביב עליו תדיר ואף שעכשיו אינו חביב עליו אזלינן בתר הרוב וכיון שאדם זה דרכו לחבב וערב לו יותר מין זה דינא הוא להחשיבו גם בקדימת הברכה. ורבינו ז"ל סתם דבריו ונראה דמפרש כפשטן של דברים דחביב עליו ר"ל עכשיו וכמו שנראה מדברי רש"י והתוספות ז"ל. ומדברי רבינו תו נראה שמפרש כהבה"ג שהביא הרא"ש ז"ל דמ"ש בגמ' אבל בשאין ברכותיהם שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה לא בא להשמיענו דין קדימה כלל אלא שאין האחד פוטר את חבירו וכמ"ש מרן. וקצת קשה דא"כ הול"ל אין האחד פוטר את חבירו להדיא וכן הקשה הרא"ש ז"ל לדעת הה"ג ור"ל דהשתא דקאמר הכי איכא למטעי דלענין קדימה נמי קאמר וכסברת התוס' והרא"ש ז"ל. ואפשר דאי הוה קאמר הכי היה מקום לטעות ולומר דפלוגתא דר"י ורבנן גופא היא בהכי ודר"י ס"ל דמין שבעה פוטר את האחר ורבנן ס"ל דאינו פוטר ולהכי קאמרי דמברך על איזה מהם שירצה כיון דעכ"פ אין אחד פוטר את חבירו והא ליתא דכו"ע מודו דאם בדיעבד בירך על זה פוטר את האחר ופלוגתייהו היינו לכתחילה וכ"כ שו"ת מהר"ם גאלאנטי סימן ל"ח עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:13:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:13:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:13:2)

**וכל הקודם בפסוק וכו'.** מסתמיות הלשון נראה דקאי אלעיל דקעסיק באם אינו רוצה בזה יותר מבזה וכלומר דבהא קפיד קרא לאקדומי אמנם אם אחד חביב עליו יותר מהאחר אותו שחביב עליו קודם ודהכי ס"ל לחכמים דפסק כוותייהו וכן נראה מדברי מרן ז"ל וכ"כ להדיא הרב ב"י או"ח סי' ר"א ואם כן קשה מעובדא דלקמן דרב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני קדים רב המנונא ובריך אתמרי ברישא אמר ליה רב חסדא לא סבר לה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה אמר ליה זה שני לארץ וזה חמישי לארץ ע"כ ואם איתא דקרא לא איירי אלא בשוים אבל כשהאחד חביב עליו יותר עליו מברך תחלה על כל פנים מאי קא קשיא ליה דילמא תמרי חביבי ליה (וכן הקשה הרא"ש ז"ל לסברת הרב שמעיה ז"ל) ורב המנונא נמי אמאי לא מהדר ליה תמרים חביבי עלי מרמונים וי"ל דהמקשה לא הוה קים ליה כדי לידע אם כן הוא ותו לגלות אי רב המנונא סבירא ליה הכי ורב המנונא נמי עדיפא מינה מתרץ ליה שאפי' אם התמרים לא היו חביבים עליו יותר אלא ששניהם שוים ע"כ בעי לאקדומי תמרי לרמוני מטעמא דארץ הפסיק הענין לענין דין הקדימה ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:14:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:14:1)

**ברכה אחת וכו'.** ברכות דף מ"ד ועיין בדברי הרי"ף והרא"ש ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:14:2
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:14:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:14:2)

**אלא שעל הפירות וכו'.** כתב מרן ז"ל בשם הרבינו יונה שאין לומר על תנובת השדה אלא בחמשת המינים דבהו שייך לשון תנובה שנאמר ויאכל תנובות שדי אבל בנוסחת הרי"ף ורבינו איתיה וכו' ע"כ ומזה קשה שרבינו בפ"ג לא הזכיר תנובת השדה ושם שייך יותר שהוא על חמשת המינים אם לא שנאמר דחיסור לשון יש שם ועי' מ"ש שם ושם כתב רבינו דמזכיר בה מעין המאורע בשבתות ויו"ט וכאן לא הזכירו וע"ז הקשה עליו בשלטי הגבורים דלמה חילק בהכי והניחו בצ"ע עיי"ש. ולענ"ד נראה דרבינו סמך בזה אמ"ש שם תדע שכתב בפתח דבריו ברכה אחת שהיא מעין שלש וכו' היא של מיני דגן אלא וכו' ע"כ כלומר היא עצמה האמורה לעיל בפ"ג ואין ביניהם חילוק אלא וכו' וכן מוכח מדברי הסמ"ג גופיה עיין עליו. ועיין עוד להכנסת הגדולה או"ח סי' ר"ח.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:15:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:15:1)

**שתה יין וכו'.** עיין להרב ב"י סימן ר"ח ומ"ש בפרקין.


###### Maaseh Rokeach on Blessings 8:16:1
[Maaseh Rokeach on Blessings 8:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Blessings/r/8:16:1)

**אבל אם אכל בשר וכו'.** עיין להרב לחם משנה והרב מגן דוד שם ס"ק ט"ז.