## Maaseh Rokeach on Circumcision Chapter 1

###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:1:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:1:1)

**ומצוה על האב וכו'.** כתב מרן הקדוש במנין המצות כתב רבינו סימן רט"ו למול את הבן שנאמר וביום השמיני ימול בשר ערלתו וצריך טעם למה לא מנה מצות הרב למול את עבדו עכ"ד ובספר המצות שלפנינו כתוב וז"ל היא שציוונו למול את הבן והוא אמרו ית' לאברהם המול לכם כל זכר וכתוב בתורה שהוא בכרת מי שמבטל מצוה זו וכו' ע"כ ולא הכריח מפסוק שהביא מרן ומשני פסוקים אלה אין הוכחה שיהא עיקר המצות עשה זו על האב דבדרך כלל איירי קרא ותו דבפ"ק דקדושין דף כ"ט אמרו האב חייב למולו מנלן דכתב וימל אברהם את יצחק בנו והיכא דלא מהליה אבוה מחייבי בי דינא לממהליה דכתיב המול לכם כל זכר והיכא דלא מהליה בי דינא מחייב איהו לממהל נפשיה דכתיב וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרת ע"כ ואם כוונת רבינו בספר המצות על האב דוקא למה לא הביא פסוק דוימל אברהם האמור בגמרא אלא ודאי מבואר דעתו ז"ל שהביא פסוק שכולל בו חיוב מצוה זו לכל ישראל בין לכל אחד בפני עצמו בין לבי"ד שהם עיני העדה וכו' אלא שהכתוב הוצרך לפרש בפסוקים אחרים אמאן רמיא חיובא בהדרגה שהאב שהוא יותר קרוב לבנו ומצווה עליו ללמדו תורה ולהדריכו בדרכי ה' עליו מוטל חיוב זה תחילה כיון שאין הבן ראוי למצוה זו דלא שייך ביה צוואה ואחרי זה לבי"ד ואח"ז לגופו של בן כשיגדל דהדרא מצוה לעיקר חיובא והוא הדין והוא הטעם לרב שמצווה למול את עבדו דקנין כספו הוא ועליה דידיה רמיא כמו האב על בנו ואמטו להכי נקט רבינו הך קרא שהוא כולל כאמור ונסתלק מעליו דקדוק מרן ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:2:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:2:1)

**אין מלין וכו'.** כתוב בפסקי מהר"ם ריקאנאטי ז"ל סימן תק"ץ דצריך לחפש אחר מוהל טוב כדאמרינן במדרש המל ימול יבא טהור ויטפל עם טהור כנה"ג יו"ד סימן רס"ד ובסימן רס"ה משם הרב הנ"ל דצריך להיות בעל ברית טוב כדי שיתרצה מלאך הברית הוא אליהו לישב בקתדרא כנגדו ע"כ ומשום כבודו מושיבים לו כסא אחרת דרשות מהרי"ל ז"ל ועיין למור"ם בהגהה שם ובספר תולעת יעקב ז"ל. והיכא דידע האב למול אסור לו להניח לאחר למול פסקי ריקאנאט"י סימן תקצ"ב עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:2:2
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:2:2)

**אבל אינו חייב כרת וכו'.** מרן ז"ל הביא דברי הרמ"ך וז"ל וצ"ע לאחר שימות מאי כרת שייך ביה והלא כרת הוא בחצי ימיו ובחייו נפרעים ממנו ואחר כך כתב במותו יהיה נדון אם לא יתודה ויקבל עליו שאם יתרפא ימול עצמו עכ"ל ע"כ דברי מרן. ודברים אלו סתומים ומקרא זה אומר דרשני דמתחילה כתב דלאחר שימות אין שייך בו דין כרת ושוב כתב ובמותו יהיה נדון וכו' דמשמע שיהיה נידון בדינו המיוחד לו שהוא הכרת ועדיין לא נתלחלח הדיו וצ"ל דכוונתו לומר דעונש הכרת ממש אינו לאחר מיתה כלל ובזה הוא שהשיג על רבינו ושוב כתב שאם יתכן עונש לאחר מיתה יהיה קל מזה שהרי לא יענש אלא בשביל שעומד במרדו עד שלא רצה להתוודות על זה ואין זה עונש הכרת שזה כבר נפרע בקצרות ימיו. ובעיקר קושייתו על רבינו נראה לענ"ד דאין כאן קושיא דהן אמת דרבינו כתב פ"ח מהלכות תשובה דהכרת תכרת היינו בעולם הזה ובעולם הבא ובכרת סתם לא נתבאר להדיא בדבריו ז"ל ומרן ז"ל יישב הדבר לעיל עיין עליו וכיון שכן אפילו שרבינו יסבור דכרת סתם היינו בחצי ימיו לא נאמר זה אלא היכא דשייך אבל אם הוא באופן שלא חל עליו הכרת אלא בזמן שנגזר עליו למות כי הא פשיטא שהכרת הוא לעולם הבא ותדע שאם בעת זקנתו אכל חלב וכיוצא מחייבי כריתות האם נאמר שלא יתחייב עונש חמור דהיינו הכרת לעולם הבא. ועוד אפשר בדעת רבינו ז"ל דהך כרת דמילה אינו בגדר שאר כריתות לענין זמן העונש ששאר כריתות עובר עליהם בקום עשה ותכף נתחייב בהם לגמרי שכבר נעשית העבירה ואין לו תקנה לענין עצמות העבירה מה שאין כן מילה שהיא בשב ואל תעשה ולא קרינן בה עבר זמנה שהרי בכל יום בידו לתקן אמטו להכי אינו מתחייב בכרת שבה עד שימות ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:3:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:3:1)

**אחד עבד וכו'.** שבת דף קל"ה פלוגתא דתנאי והרא"ש והר"ן כתבו דרבינו והרי"ף פסקו לחומרא דאף באין אמו טמאה לידה נימול לשמונה אלא שאינו דוחה שבת מספיקא ומעתה מ"ש רבינו לקמן הל' י' חוץ מיליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה שאע"פ שנימול לשמונה אינו דוחה שבת ע"כ נקט יליד בית משום דכל היכא דנימול לשמונה דין יליד בית יש לו ולכם קרינן ביה כיון שנולד ברשותו של ישראל וכ"כ רש"י שם ומרן ז"ל האריך בזה וס"ל דפסק כתנא קמא ולדבריו קשה טובא מיוצא דופן שפסק רבינו לקמן הל' י"א שאינו דוחה שבת דבשלמא מי שיש לו שתי ערלות היינו טעמא דמספקא לן אי הוי ערלתו דוקא וכמ"ש הר"ם מטראנ"י בספרו קרית ספר ז"ל אבל יוצא דופן דאף דאין אמו טמאה לידה נימול לשמונה אמאי אינו דוחה שבת הא לת"ק לא שאני לן בין אמו טמאה לידה ללא דכל היכא דנימול לשמונה דוחה שבת ובגמרא נמי אמרינן התם הא בהא תליא וכו'. ואפשר על פי דרכו של מרן דלא אמרינן לת"ק דלא שאני ליה בין טבלה קודם שילדה ללא אלא דוקא במאי דמפורש להדיא ואף יליד בית הנימול לאחד כיון שלא נאמר כן מחלקינן ומינה נמי ליוצא דופן מספקא לן בת"ק אי דחי שבת או לא והא דפשיט תלמודא הא בהא תליא היינו לרב אסי ואפשר דדחיה בעלמא היא ולא מכרעא לן אי ת"ק ס"ל הכי ומה גם שלא נזכר יוצא דופן בדבריו ומספקא לן נמי אי הלכתא כרב הונא אי כרב חייא בר רב ודו"ק. שוב זכיתי ומצאתי כדברי במרן ז"ל לקמן הל' ז' ד"ה וכן עיי"ש וכו'.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:4:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:4:1)

**לקח שפחה וכו'.** בחלוקות אלו שהזכיר רבינו רבו הדקדוקים ע"פ הסוגיא דפ' רבי אליעזר דמילה ומרן ז"ל יישב דבריו על צד היותר טוב עיין עליו.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:5:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:5:1)

**אחר שילדה.** פי' מרן ז"ל דלא קאי אלא למאי דסליק מיניה לקח שפחה על מנת שלא להטבילה ומהכרח דרבינו פוסק דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמו.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:6:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:6:1)

**לקח עבד גדול וכו'.** בגמרא דף מ"ח אמרינן אפילו תימא רבי עקיבא הני מילי היכא דלא פסק למילתיה אבל היכא דפסק למילתיה פסקא ופי' רש"י ה"מ דאין מקיימין היכא דלא פסק למילתיה דלא קבל מעולם להתגייר ולא פסק מגיותו אבל היכא דפסק למילתיה בשעת לקיחתו ונתפייס להתגייר ואחר כך חזר בו מגלגלין שמא יחזור ויתרצה לישנא אחרינא ה"מ דאין מקיימים היכא דלא פסק למילתיה שמקיימים סתם אבל היכא דפסק דאמר לו הריני מגלגל עמך י"ב חדש ואם לא תימול אמכור אותך מותר דהוי גביה כשכיר בעלמא עכ"ד והרואה יראה מאי איכא בין לישנא קמא ללישנא בתרא דלישנא קמא הדבר תלוי בעבד וללישנא בתרא הדבר תלוי באדונו ונפקא מינה להיכא דלא נתפייס מעולם למול דללישנא קמא אין לו תקנה וללישנא בתרא שהכל תלוי באדון יש לו תקנה ע"י שיגלגל עמו בכל יום עד י"ב חדש והתוספות פירשו בשם ר"י דלא פסקא למילתיה היינו דנתרצה למול ודוחיהו התם אין מקיימים וכו' אבל היכא דפסק שלא ימול אינו מחוייב למולו בעל כרחו ומגלגל י"ב חדש ע"כ ולהך לישנא במגלגל שוה לפי' רש"י שני ויש חילוק באין מקיימים ורבינו לא ביאר כאן כוונתו אמנם ממ"ש פי"ד מהלכות איסורי ביאה משמע דדעתו כלשון שני שפי' רש"י ז"ל שהרי כתב וז"ל העבד הנלקח מן הגוים אין אומרים לו מה ראית שבאת אלא אומרים לו רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מן הכשרים אם רצה וכו' ואם לא רצה לקבל מגלגלים עליו וכו' הרי דתלה הענין באומרים לו ואף שלא נתרצה להדיא אפילו הכי מגלגלים ומינה נמי דאם לא אמרו לו שום דבר דהיינו בסתם אין מקיימים אותו אפילו יום אחד ומרן ז"ל כתב דאין לנו הכרע ונראה דכוונתו מדברי רבינו כאן.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:6:2
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:6:2)

**שיקבל עליו וכו'.** משמע קצת דלא קאי אלא ההתנה אמנם במגלגלים י"ב חדש לא בעינן שיקבל עליו שבעה מצות. אלא דאי אפשר לומר כן שהרי רבינו פ"ח מהלכות מלכים כתב שיש לנו לכוף את כל באי עולם לקבל עליהם שבעה מצות בני נח ושם מבואר שאם לא קבלום אין לנו להושיבם בינינו אלא יהרגו עיי"ש ואף דבפי"ד דאיסורי ביאה כתב גם כן כלשון של פרק זה עיי"ש אין הכרח לומר שיסבור דדוקא בהתנה צריך שיקבל אבל במגלגל לא חדא שדבריו סתומים ויש לנו לומר שסמך אמ"ש בהלכות מלכים ועוד מכיון דקרא אסר אפי' חנייה בקרקע כ"ש לעמוד בביתו ולקיימו י"ב חדש כיון שדינו להריגה היכא שידינו תקיפה וקרא נמי כתיב לא ישבו בארצכם פן יחטיאו אותך לי וכו' וכיון שזה לא קבל עליו שבע מצות הרי עובד ע"ז ואיך אפשר לקיימו. ואחר המחילה במ"ש מרן ז"ל ועיין להרב המגיד שם.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:7:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:7:1)

**גר שנכנס וכו'.** יבמות דף מ"ו לעולם אינו גר עד שימול ויטבול וכרבנן עיי"ש. ודברי מרן שכתב אם יקנ' ט"ס הוא ונמחק. ובא"ד כלומר ומחללין צ"ל ואין מחללין. ובא"ד ורב כתנא קמא והדין עמו לפסוק כרבים כצ"ל ור"ל שהדין עם רב לפסוק כת"ק דהוו רבים לגבי רבי שמעון בן אלעזר. וראיתי בהגה כתב יד שהגיה לפסוק כרב ע"כ ולא ניחא לי מכמה טעמי אלא העיקר דכרבים צ"ל ודו"ק ובעיקר הדין כתב הכנה"ג סי' רס"ח בשם הרדב"ז דאינו יכול לברך שהחיינו בשעת המילה ומברך אותה אחר הטבילה ולהכנס בבריתו של אברהם אבינו ע"כ ופשוט.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:7:2
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:7:2)

**ואם מל וכו'.** שבת דף קל"ה וכרבה ועיין למרן ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:8:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:8:1)

**שנאמר ביום השמיני וכו'.** ביבמות דף ע"ב וכתנא קמא מדכתיב וביום וי"ו יתירא לרבות דאפילו מילה שלא בזמנה אינו אלא ביום וכו' וכמ"ש התוס' שם. ובדברי רבינו כתוב ביום השמיני ונראה לענ"ד פשוט שהוא ט"ס וצ"ל וביום בוי"ו דעיקר הדרשה אינה אלא מהוי"ו וכן העתיק הרב קרית ספר.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:8:2
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:8:2)

**שזריזין מקדימין למצות.** וכן מנהג כל ישראל זולת באיזה מקומות שכדי להמתין לנשים עד שיתקשטו מוכרחים לאחר מצות מילה (ונישואין ופדיון הבן) וזה גורם איחור גדול עד אחר חצי היום ע"פ הרוב ומה יעשו גדולי הדור שאין בידם למחות והשומע ישמע והחדל יחדל ויזהיר לנשים על הדבר או לא ישמע להם בדבר הזה כלל אלא ימול מיד אחר יציאה מבית הכנסת כמנהגן של ישראל ותבא עליו ברכת טוב מהאל הטוב והמטיב שזיכהו לבן זכר שיחיה בזכות מצוה זו. גם בברכת נישואין ופדיון הבן ראיתי באזמיר יע"א עושים אותם תכף אחר יציאה מבית הכנסת וכן הוא מנהג כל אותו מלכות וישר מאד בעיני.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:9:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:9:1)

**מילה בזמנה וכו'.** שבת דף קל"ב ועיין להט"ז סי' רס"ו מחלוקת הפוסקים ז"ל אי שרי לטלטל האיזמל ושאר כלי המילה בשבת אחר המילה ודעתו ז"ל מסכמת לאיסור בראיות מהש"ס עיין עליו וטוב להחמיר היכא דאפשר.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:9:2
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:9:2)

**אע"פ שקציצת וכו'.** ואף שאם נמתין עד שיבריא לא נצטרך לעבור הלאו ע"פ מאי דאיתא בפ"ג דכתובות אמתניתין דכיצד שותה בעציצו (ועיין לרבינו פ"ג דציצית) דהא סוף כל סוף מילה שלא בזמנה היא מ"מ מי יודע אם יבריא ואפשר שלא יבריא כל ימיו וימות ערל וכן משמעות הש"ס.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:10:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:10:1)

**כשם שמילת וכו'.** כבר הראה לנו מרן ז"ל פנים מאירות לדין זה ופסקו בשלחנו הטהור סי' רס"ז.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:11:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:11:1)

**קטן שנולד וכו'.** שם וכרבי אלעזר הקפר ומתבאר כל דין זה ממ"ש רבינו לעיל ולקמיה.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:12:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:12:1)

**ואם נולד ערב שבת וכו'.** הטעם כמ"ש רבינו בפירוש המשנה פ' רבי אליעזר דמילה דשבת ויו"ט עשה ולא תעשה ולא אתי עשה דמילה ודוחה ל"ת ועשה דשבת ויו"ט וכמ"ש בהל' ט"ו עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:13:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:13:1)

**מי שנולד בחדש השמיני וכו'.** פרק הערל (יבמות דף פ') אמר רבי אבהו בן שמונה אין עושים בו מעשה עד שיהא בן עשרים ופריך ובן שמונה מי קחיי והתניא בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו הכא במאי עסקינן כשגמרו סימניו דתניא איזהו בן שמונה כל שלא כלו חדשיו רבי אומר סימנין מוכיחים עליו שערו וצפרניו שלא גמרו טעמא דלא גמרו הא גמרו אמרינן האי בר שבעה הוא ואישתהויי הוא דאישתהי אלא הא דעבד רבא תוספאה וכו' כמאן כרבי כיון דאיכא רבן שמעון בן גמליאל דאמר משתהא כרבי עבד דתניא רשב"ג אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל ע"כ והכריחו התוס' ז"ל ד"ה כיון וכו' דעל כרחך פלוגתא דרשב"ג ורבנן היינו בין בבן שמונה בין בסתם וולדות ושמואל דפסק כרשב"ג היינו דוקא בסתם וולדות אבל בבן שמונה הלכה כרבנן מכח רבי אבהו וכו' עיי"ש ור"ל דבבן שמונה אינו יוצא מתורת נפל עד שיהיה בן עשרים עיי"ש וקשה טובא דממ"ש ז"ל בפ' רבי אלעזר דמילה (שבת דף קל"ו) ד"ה מימהל וכו' כתבו בסוף דבריהם לקושיא זו כתירוץ שלישי שכתבו כאן דאם איתא הו"ל לומר הלכה כרבי וכו' ומדנקט רשב"ג שמע מינה דבסתם וולדות איירי ופסק בכולא מלתא כוותיה וכו' ע"כ משמע דבכל מה שחלק רשב"ג עם רבנן דהיינו בסתם וולדות ובבן שמונה ושם כתבו להיפך והיה מקום לדחוק ולומר דכיון דהתם קאי רשב"ג בסתם וולדות בין דאדם בין דבהמה ורבנן פליגי בתרוייהו כדמוכח מעובדא דעבדו ליה עגלא תלתא וכו' ומה שכתבו התוס' דפסק שמואל כוותיה דרשב"ג בכולא מלתא היינו בשני חלוקות אלו ובבן שמונה לא איירו ובזה הוה אתי שפיר מכח מה שהכריחו בהערל בג' תירוצים שכתבו ז"ל.
 **אמנם**מתוך דברי פסקי התוספות לא נראה כן דשם בשבת כתבו סי' תנ"א בן שמונה שערו וצפרניו מוכיחין עליו ע"כ וזה על כרחך דלא כרבנן דלדידהו הכל תלוי בחדשים ולא בסימנין. ובפרק הערל סי' קמ"ז כתבו דבן ל' (צ"ל בן שמונה) אסור בשבת לטלטלו אפילו גמרו סימנין דאין יוצא מתורת נפל אלא ע"י עשרים ע"כ וליכא למימר דהתם סתם תוס' פסקו כן ואילו הכא לא כתבו כן אלא משום ר"י דהרי ר"י גופיה פסק נמי כרשב"ג שם דף קל"ה ד"ה בן שמונה וכו' וז"ל ואפילו הוא בן שמונה ודאי וכו' אפילו הכי נראה לר"י דמותר לטלטלו ולמולו בשבת אם אין רעותא בשערו ובצפרניו כדאמרינן בפ' הערל האי בן שבעה הוא ואשתהויי הוא דאישתהי ע"כ וכעת צריך לי עיון. וכל זה לדברי התוס' אמנם הרי"ף והרא"ש נראה דפסקו להדיא כרשב"ג בכולה מלתא וכן רבינו פסק כן אלא דלענין מילה נחלקו דהרי"ף ס"ל דאין דוחים אפילו בספק ואפי' נגמרו סימניו לדעת הר"ן ז"ל ורבינו ס"ל דגם בודאי בן שמונה דוחה שבת היכא דגמרו סימניו וכדלקמן בע"ה.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:14:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:14:1)

**ספק בן שבעה וכו'.** לשון זה קשה להולמו וכבר עמדו בסוד דבריו גאוני עולם ז"ל וזה דממה נפשך הך ספק בן שבעה ספק בן שמונה מיירי שגמרו שערו וצפרניו או לא אי גמרו שערו וצפרניו אם כן היכי כתב דאם בן שמונה הוא הרי זה כמחתך בשר הא בהא ליכא לאיסתפוקי דפשיטא דבן שבעה הוא אלא שנשתהה וכמ"ש ז"ל בהל' י"ג. ואי איירי בדלא גמרו שערו וצפרניו אתמהא בן שבעה גמור אין מלין כדמשמע מדיוק דבריו להדיא בדין בן שבעה בספק בן שבעה ספק בן שמונה דאם הוא בן שמונה לא חיי נימא דימול. והנה מרן ז"ל רצה ליישב דבשלם בשערו וצפרניו איירי ומ"ש לעיל בבן שמונה ר"ל דמספקא לן וכו' עיין עליו וזה הוא דעת הטור יו"ד סימן רס"ו ומלבד שהרב ב"י גופיה דחה פירוש זה עיי"ש. עוד יש להקשות ממ"ש רבינו לעיל וז"ל מי שנולד בחדש השמיני לעבורו קודם שתגמר ברייתו שהוא כנפל מפני שאינו חי ע"כ דעת שפתיו ברור מיללו דבן שמונה היינו שלא נגמר ברייתו ואם גם שערו וצפרניו שלמים הרי נגמרה צורתו תוארו וברייתו. גם אין לפרש דרבינו במספקא לן אם הוא שלם קאמר וכמ"ש הריט"ץ בתשובה סי' נ"ח עיי"ש דמילת אם קאי אספק דאם כן הוה ליה ספק בן שבעה ספק בן שמונה ספק אם הוא שלם ובאומרו ושלם הוא משמע דבהא לא מספקא לן כלל ואף שכל הדרכים בחזקת סכנה יותר ויותר נראה מ"ש מרן בב"י דהיינו מ"ש כאן לדעת המגיד משנה ז"ל דשלם שכתב בבן שבעה היינו באיבריו ולא בעינן צפרניו ושערו ומה שהקשה מרן ז"ל לדרך זה דמהיכן הוציא מ"ש אם נולד שלם כלומר באיבריו אם כוונתו דבבן שבעה מהיכן הוציא רבינו מ"ש אם נולד שלם כלומר דשלם באיבריו סגי זה נראה ברור דמדתניא בספק בן שבעה ספק בן שמונה דמחללין את השבת והיינו ע"כ בלא גמרו וכמו שהכריח מרן גופיה מינה דבבן שבעה ודאי כ"ש דסגי באבריו שלמים דליכא למימר דלא בעינן אפי' אבריו שלמים דזו לא אמרה אדם מעולם ולא מסתבר למול תינוק זה בזמנו כלל ואם כוונת מרן להקשות דמהיכן הוציאו הרב המגיד דאימא דבבן שמונה ודאי אפילו גמרו שערו וצפרניו דמלין אותו בשבת לאו משום דבריא לן דבן קיימא הוא אלא דמספקא לן וכו' וכמ"ש מרן גופיה לעיל וא"כ הברייתא מתפרשת שפיר בגמרו סימניו הרי הקושי מבואר לדרך זה דרבינו כתב לעיל דבן שמונה סימנו הוא שלא נגמר ברייתו.
 **ותו**דגם לעיל בדין בן שמונה שגמרו סימניו שייך הספק ואם כן הש"ס גופיה אמאי לא הזכיר ספק זה והו"ל לכוללו בספק בן שמונה ולדרך זה הסכים הרב גופיה בב"י כאמור וכן הסכימו הרב ב"ח והרדב"ז בתשובה סימן ל"ב אלא שדבריו מגומגמים וגם במ"ש וגדולה מזו עיי"ש. ואי קשיא הא קשיא טובא והיא קושיית הט"ז על דברי הטור ז"ל ושייכא נמי לדרך זה והיא מהברייתא דפ' הערל איזהו בן שמונה כל שלא כלו לו חדשיו רבי אומר סימנים מוכיחים עליו שערו וצפרניו שלא גמרו וקי"ל כרבי הרי דהכל תלוי בסימנים ואם אין בו סימנים הרי הוא בן שמונה ודאי ומדרבנן ג"כ נשמע לרבי דמדתלו בכלו חדשיו דהיינו בתשעה שלמים ואי הוי שמונה ומצי אכתי מקרי בן שמונה מינה נמי לרבי דאף בשמונה וחצי אם לא נגמרו סימניו מקרי נמי בן שמונה וכ"ש בשבעה וא"צ לומר בספק בן שבעה ספק בן שמונה ואפשר להעמיס שזאת היא קושיית מרן ממ"ש כמו שפירשתי דהיינו מ"ש בריש ד"ה מי שנולד וכו' שכתב דלרבי בבן שבעה ולא גמרו סימניו הרי הוא כבן שמונה עיי"ש.
 **ומאי**דנראה לענ"ד ליישב תחילה צריך לידע דמלתא דפשיטא היא דאף דרבי קתני כל שלא נגמרו סימניו וכו' לאו מלתא פסיקתא היא דהיינו דווקא במספקא לן אי נמי דידעינן שלא כלו לו חדשיו אמנם היכא דידעינן בודאי שכלו לו חדשיו לגמרי פשיטא ופשיטא דלא קפדינן אסימנים תדע דרבי כרשב"ג ס"ל כדמוכח בפרק הערל ורשב"ג בכלו לו חדשיו לא בעי שלושים יום אלא בר קיימא הוא ביום שנולד כרבנן בעלמא כדאיתא בפרק יוצא דופן (נדה דף מ"ד) דפריך אמתניתין דקתני דתינוק בן יומו הוי בר קיימא גם לענין אבילות כמאן דלא כרשב"ג דאמר כל ששהה שלושים יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוי הכא במאי עסקינן דקים ליה שכלו חדשיו משמע דכיון שכלו חדשיו הרי הוא בר קיימא ודאי ותו ליכא לאיסתפוקי ואם איתא דבעינן גם סימנים הול"ל שכלו חדשיו וגמרו צפרניו דהא סתם מתניתין קרי ליה בר קיימא בכל גווני ואי בכלו חדשיו לא קפדינן תו אסימנים מינה דבלא כלו חדשיו דהיינו תוך תשעה הוי ספיקא והיינו דדייקינן התם ובפרק רבי אליעזר הא לא שהה ספיקא הוי אם כן ההיא דאיזהו בן שמונה דפרק הערל היינו בודאי בן שמונה וכדמוכח מדברי התוספות פרק ר"א שם וכ"כ להדיא הרשב"א בפ' הערל עיי"ש אם כן דכי בעי איזהו בן שמונה היינו ודאי כי קאמרי רבנן כל שלא כלו לו חדשיו ר"ל דכל עוד שלא כלו הרי הוא בספק בן שמונה דאם הוא בן שמונה לפי חשבונינו הרי הוא ודאי בן שמונה ולא אמרינן בן שבעה הוא אלא שנשתהה ואם הוא בתוך תשעה מידי ספק לא יצא עד שיכלו חדשיו ומינה לרבי דה"ק אם נגמרו סימניו תו ליכא לאיסתפוקי ואם לא נגמרו והוא בן שמונה ודאי הרי הוא נפל גמור דלא אמרינן נשתהא שלא נגמרו סימניו ובהא לא פליג ארבנן ובתוך תשעה הוא דאיכא לאיסתפוקי עד תשלום התשעה גמורים דאפשר דהוא בן שמונה ודאי דכל זה בבעל ולא פירש אמנם בבן שבעה בהא לא קמיירי דחי הוא אף שלא נגמרו סימניו. ותדע דברייתא קתני ספק בן שבעה ספק בן שמונה אין מחללין עליו את השבת ואוקימנא במכשירין אבל ממהל מהלינן ליה ואי בנגמרו סימניו אפי' בשמונה ודאי מהלינן ליה אלא פשיטא דבלא נגמרו מכלל דבבן שבעה בלא ספיקא דשמונה פשיטא לן דמהלינן ועלו כהוגן דברי רבינו על דעת הרה"מ וכדלעיל.
 **והשתא**אתי שפיר דהרי"ף והרא"ש פסקו בהך ספק בן שבעה ספק בן שמונה דאין מחללין עליו את השבת כלל כפשטא דברייתא משום דמיירי בלא גמרו סימניו אבל אי גמרו סימניו אינהו נמי מודו דמהלינן ליה וכ"כ הרב ב"י יו"ד סי' רס"ו עיין עליו שדחה דברי הר"ן ז"ל וכן נראה. וגם ממ"ש רבינו בודאי בן שמונה שלא נגמרו שערו וצפרניו דהרי הוא בן שמונה ודאי והרי הוא כאבן ואסור לטלטלו וזה כרבי וכדאמרן וגם כתב דאף על פי כן אם שהה שלושים יום הוי בר קיימא ואז מוכרחים אנו לומר דבן שבעה גמור הוא ואנו טעינו שלא נתעברה בביאה ראשונה ולפי שמציאותו הוא קרוב לודאי להיות נפל לכך אסר לטלטלו כלל אבל בספק בן שבעה ספק בן שמונה לא אסר הטלטול אף שלא נגמרו סימניו דאין להחמיר בספיקא דרבנן ותדע דאם לא כן הוה לן לאסור אפי' נולד בתוך תשעה שלא לטלטלו דהא ספיקא הוי לרבי אלא ודאי דלענין טלטול שהוא מדרבנן לא החמירו אלא בודאי אי נמי בקרוב לודאי ולא בספק. וראיתי להשלטי גבורים שנתעצם הרבה בדברי רבינו שהיה לו לחלק גם בנולד בין שמונה לתשעה אי נמי בתוך בן תשעה לענין הטלטול ממ"ש במקומות אחרים דבעינן בן תשעה שלמים למהוי בר קיימא ודאי ומשמע הא לאו הכי ספיקא הוי ועיין להרה"מ פ"א דהלכות יבום שיישב דעת רבינו ולקושיית הש"ג נראה לענ"ד כמ"ש ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:15:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:15:1)

**הוציא העובר ראשו וכו'.** בנדה דף מ"ב ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר ליה מהו לממהל בשבתא וכו' אמר ליה אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה אמר ליה שמעית וולד דצויץ אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא אמר ליה האי הוציא ראשו חוץ לפרוזדור הוא והוי מילה שלא בזמנה וכל מילה שלא בזמנה אין מחללין עליה את השבת ע"כ ופירש רש"י דצויץ שמעתי את הולד צועק בתוך המעים מבעוד יום של ערב שבת ע"כ ודון מינה לאשה שהיא מקשה בערב שבת סמוך להכנסת שבת ובכניסת שבת ילדה דיש לחוש שמא הוציא העובר ראשו קודם הכנסת שבת ואחר כך החזירה והויא מילה שלא בזמנה וכ"כ הש"ך יו"ד סימן רס"ו בשם הסמ"ק והכנה"ג שם תמה על מנהג העולם דלא חיישי להכי ומלין בשבת אף שנולד בתחילת הלילה והוי ספיקא דאורייתא וכדחיישינן גבי טומאה בפ' בהמה המקשה עיי"ש ולפחות הוה לן לשאול להיולדת שהיא מרגשת כשהוציא העובר ראשו כדאמרינן התם בגמרא וכבר עמד על זה הספק מוהרח"ש סי' מ"א בתוך התשובה עיי"ש אכן מה שהקשה ז"ל על דברי מוהרשד"ם סי' ר"ח וכן הבין ג"כ הכנה"ג ז"ל הרואה דברי מוהרשד"ם שם יראה שיש מקום ליישב דבריו על נכון והאמת הוא על פי הש"ס דהיולדת עצמה מרגשת בזה ודאי אם הוציא העובר ראשו קודם שנולד. ויש להזהר ולהזהיר את החיות על זה דהוי ספיקא דאורייתא וחילול שבת מכל שכן וק"ו בדמצינן לברורי מלתא ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:15:2
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:15:2)

**וכן מילה וכו'.** האי וכן הוא מגומגם הרבה דאעיקרא דדינא אלו החלוקות שהזכיר שאין דוחין לא שבת ולא יו"ט ולא שני יו"ט של ראש השנה אין נלמדין אלא מדקי"ל מילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת והיאך שייך לומר וכן וכלפי לייא הוא וכבר נרגש מזה מרן ז"ל עיין עליו ועוד יש לגמגם דהוי שפת יתר שכבר כתב לעיל וכל מי שאינו דוחה שבת וכו' ובשני יו"ט של ר"ה אינו דוחה לא את הראשון ולא את השני אם כן כבר השמיענו דכל מילה שלא בזמנה דלא דחיא שבת לא דחיא נמי שני יו"ט של ר"ה. ותו איכא למידק לאידך גיסא דהוי הפך מ"ש למעלה דממ"ש וכל מי שאינו דוחה את השבת וכו' משמע דאפי' מילה בזמנה כגון קטן שנולד כשהוא מהול ויוצא דופן ואנדרוגינוס ומי שיש לו שתי ערלות כמ"ש הל' י"א אע"פ שהיא מילה בזמנה לא דחיא שבת ומשמע מכאן דהוא הדין שני יו"ט של ר"ה ושוב כתב דדוקא מילה שלא בזמנה לא דחיא שני יו"ט של ר"ה משמע הא אינך דחו שני יו"ט של ר"ה והוי הפך סמוך.
 **ונראה**ואפשר ליישב דהן אמת שבגמ' אמרינן להדיא בהך עובדא הויא מילה שלא בזמנה והיינו טעמא מפני שיצא ראשו חוץ לפרוזדור מבעוד יום כמ"ש רש"י ז"ל כנזכר בפסקא שכתבתי לעיל ורבינו זלה"ה רצה להשמיענו חידוש דאפילו כשהוציא ראשו חוץ לפרוזדור בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה כמ"ש בדין י"ב אפי' הכי אינו דוחה שבת דשמיני ודאי דוחה שבת ולא ספק שמיני כמ"ש שם והכא אשמועינן דלאו דוקא נולד כולו דהוא הדין הוציא ראשו דהרי הוא כילוד ובגמ' שהובא דין זה בנולד מבעוד יום היינו משום דגופא דעובדא הכי הוה ולכך אמר ליה רבא דהויא מילה שלא בזמנה ודברי רבינו כאן אינם משום מילה שלא בזמנה דאם כן הוה ליה לכתוב הוציא העובר ראשו מבעוד יום וכו' כפשטא דסוגיין ונמשך ז"ל בדבריו שכתב אחר זה וכל מי שאינו דוחה שבת וכו' כלומר כל מין ספק כעין זו אינו דוחה גם כן יום טוב וכו' ושני ימים טובים של ר"ה.
 **וכן**מוכיח לשון הרב ב"י בשלחנו הטהור יו"ד סימן רס"ו וז"ל ואם נולד ערב שבת בין השמשות אינו דוחה את השבת מספק וכן אינו דוחה יו"ט מספק וכו' ואפילו לא הוציא אלא ראשו בין השמשות וכו' ע"כ ושוב הוצרך רבינו להשמיענו דגם מילה שלא בזמנה לא דחיא שני ימים טובים של ראש השנה דשבת ויו"ט כבר השמיענו בהל' ט' וכאן הוצרך כי היכי דלא נטעה דכיון שבשעה שנולד היה ודאי אלא שאחר כך מחמת חולי וכיוצא דחו המילה הייתי אומר דבשני יו"ט של ראש השנה מיהא לפחות ביו"ט שני יהא נימול כמו יו"ט שני של גליות שהתיר רבינו קמשמע לן דגם בזו אמרינן יומא אריכתא ודע שלשון הסמ"ג עשין כ"ח מוכיח שהבין הסוגיא דפרק יוצא דופן בספק בין השמשות עיין עליו הוא הנראה לענ"ד בדברי רבינו על צד היותר טוב וכעין זו השיב לי הרב הגדול ריש מתא וריש מתיבתא אהוב נפשי כמהר"ר יצחק שלום נר"ו.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:16:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:16:1)

**חולה אין מלין אותו עד שיבריא ומונין לו מעת שיבריא מחליו וכו'.** דקדק רבינו לכתוב תחילה עד שיבריא סתם ושוב כתב מעת שיבריא מחליו משום דהבראה קמייתא לאו היינו שנתרפא מהחולי אלא בריאות הגוף וכחתיו ור"ל עד שיתחזק. ופשוט.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:17:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:17:1)

**קטן שנמצא וכו'.** שם דף קל"ד אמר אביי אמרה לי אם האי ינוקא דסומק לירתחו ליה וכו' דירוק לירתחו ליה וכו' דתניא אמר רבי נתן פעם אחת הלכתי לכרכי הים ובאת אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני ראיתיו שהיה אדום וכו' אמרתי לה המתיני עד שיבלע בו דמו וכו' שוב פעם אחת וכו' ראיתיו שהיה ירוק וכו' אמרתי לה המתיני עד שיפול בו דמו וכו' ע"כ. וקצת קשה דמשמע מהך עובדא דגם בבן שלישי מלין אותו ולא דחה רבי נתן מילתו אלא מפני שהיה ירוק או אדום ורבינו פסק לקמן דהשלישי לא תמול עד שיגדיל ויתחזק כחו משמע דאף בבריא אין מלין השלישי עד שיגדיל וצריך לומר דאביי הוא דס"ל כהך דרבי נתן משום דהוא סובר דבתלתא דוקא הויא חזקה כדאשכחן דעבד עובדא איהו גופיה ביבמות דף ס"ד דאינסב לאיתתא דקטלת תרי גברי עיי"ש ואנן קי"ל כרבי בהא דבתרי הויא חזקה ולא כרבן שמעון בן גמליאל כדאיתא התם.


###### Maaseh Rokeach on Circumcision 1:18:1
[Maaseh Rokeach on Circumcision 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Circumcision/r/1:18:1)

**אשה שמלה וכו'.** קשה דלמה השמיט רבינו דאחיות נמי מוחזקות הם כדאיתא התם וכבר תמה הרב ב"י על רבינו והרי"ף והטור שהשמיטוהו ולא תירץ כלום עיי"ש ומה שנראה לענ"ד דכיון דבגמ' לא איתוקם האי דינא אלא דרבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מייתי עובדא ודחי ליה תלמודא משמע דלא קי"ל כהך דרבן שמעון בן גמליאל כלל כי היכי דלא קים לן בעיקר דינו דהיינו דבתלתא הויא חזקא והשמיטוהו ז"ל דאם איתא הוה ליה לתנא דברייתא למתנייה בהדי מלה ראשון וכו' אלא ודאי דלא הוי סברא לדחות המילה מפני האחיות בסתמא ואף דרבא קאמר התם עלה השתא דאמרת וכו' לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין וכו' והביאה רבינו פכ"א מהלכות איסורי ביאה תשובה תולה דהתם בדרך עצה טובה קאמר דלמיחש מיהא חיישינן ומהיות טוב וכו'. והרב ב"ח ז"ל תירץ דלא חששו חז"ל למה שאירע פעם אחת עיי"ש.