## Maaseh Rokeach on Damages to Property Chapter 8

###### Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:1:1
[Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Damages%20to%20Property/r/8:1:1)

**וכל הקדשים שחייבין בהן מעילה וכו'.** הרב לח"מ ז"ל, האריך להוכיח דרבינו [פסק] כרב יוסי הגלילי, דסבירא ליה דקדשים קלים ממון הדיוט הם, ורעהו קרינן בהו, ונתקשה ממה שפסק רבינו בפ"ב דגניבה, דגונב קדשים בין קדשי קדשים או בין קדשים קלים הרי זה פטור מן הכפל ומתשלומי ד' וה', שנאמר וגונב מבית האיש ולא מבית הקודש, ותירץ דהתם מכח מקרא יתירא דריש ליה [למעט] קדשים קלים. לכאורה קשה טובא, חדא, מנא ליה דגם לר"י הגלילי דרשינן הכי, ותו, דקרא דוגונב מבית האיש, עיקרו לא אתא אלא לדרוש מבית האיש ולא מבית הגנב, וכמו שכתבו התוס' בשבועות דף מ"ב [ע"ב] ד"ה על כל דבר וכו', [וכן] כתב התוס' יו"ט ז"ל בפרק הזהב עיי"ש. וצריך לומר דרבינו העתיק הדרשה שאמרו בגמרא בפירוש, מבית האיש ולא מבית הקדש, וסבירא ליה דקרא דלרעהו אתי לגונב מיד [הקדש], וקרא דמבית האיש אתי לגונב מבית הבעלים עצמם, והכי דייק דבריו התם, ואין זה פלא דכיון דמקדש קדשי כמו שאיתא בגמרא, מעתה הוה אמינא דדוקא לענין נזיקין הוא דמעיט, ולא סבירא ליה כהתוס' ז"ל בהא, אלא שהדברים כפשטן, ומה שיש לעמוד עוד דבפרק ד' דמעילה דין ח' פסק דלא כר"י הגלילי, כבר כתבתי מה שנראה לענ"ד שם ועיין עליו.


###### Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:4:1
[Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Damages%20to%20Property/r/8:4:1)

**וכן שור הפקר שהזיק וכו'.** במתניתא תנא פרט לנכסי הפקר וכו', אך בפרק י' דין ו' פסק דשור המדבר ושור גר שמת ואין לו יורשין חייב, ואפשר לומר דהתם לענין מיתה, ופסק כת"ק דהתם דף מ"ד, [ע"ב], והכא לענין נזיקין, והכי מוכח מדנקט קרא הכא דשור רעהו דהוי בתם שהזיק, וס"ל דר' יהודה ות"ק לא פליגי בנזיקין דלכולי עלמא פטור, ורק בהמית את האדם, דלת"ק חייב ולר"י פטור, אכן קשה דרבינו סיים עד שיהיו לו בעלים בשעת היזקו וכו', וזה נראה בגמרא מקרא דוהועד בבעליו, ופסוק זה הוא לענין מיתה דכתיב ביה והמית איש או אשה, תו קשה, דשם בגמרא הכריחו דגם בשעת גמר דין בעי שיהיו לו בעלים ורבינו לא הזכיר אלא נזק והעמדה בדין, ואילו גמר דין לא הזכיר, ואף דבפרק י' שם כתב דאין גומרין דינו של שור אלא בפני בעליו, מכל מקום כאן הוי לו לבארו.


###### Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:5:1
[Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Damages%20to%20Property/r/8:5:1)

**על בהמתו שהזיקה וכו'.** לפי הטעם שכתב רבינו בראש פרקין, דשל הקדש פטור משום דרעהו כתוב מטעם זה עצמו היה ראוי לפוטרו שור של ישראל שנגח שור של גוי, אלא דרבינו מצא זה הטעם בירושלמי, הביאו המגדל עוז ז"ל, משום סיפא דחייב שור של גוי שנגח שור של ישראל, לכך בחר לו טעם הירושלמי, ובספר שמע שלמה פרשת חקת פלפל בזה עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:5:2
[Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:5:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Damages%20to%20Property/r/8:5:2)

**קנס זה הוא לעכו"ם וכו'.** היינו מה שאיתא בגמרא עמד וימודד ארץ וכו', דקאי אשור של גוי שנגח שור של ישראל, ודלא כהתוס' דס"ל דקאי אשור של ישראל שנגח שור של כותי, ולרבינו ניחא דמחייבינן ליה נזק שלם אפילו בתם וקל להבין.


###### Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:6:1
[Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Damages%20to%20Property/r/8:6:1)

**שור תם שהזיק וכו'.** רבינו השמיט כמה דברים, מפני שסמך על המבין, נשמט דין חרש בו הלוקח אין הניזק יכול לתבוע ממנו שכר המחרישה, דלענין זה הוא שאמרו דמכרו גם כן כשחטו דגובה מבשרו פחת נבילה, דהיינו מה שהפחיתו על ידי שחיטה, והרב לח"מ ז"ל הקשה על רבינו דלמה השמיטו והטור חו"מ סי' ת"ז הזכירו להדיא עיי"ש. [והרואה] יראה דהטור כתב שם דהמזיק פטור מפחת שחיטה, משמע דס"ל כמאן דאמר דמזיק שעבודו של חבירו פטור, ורבינו סבירא ליה דחייב כמו שפסק בפרק ז' דחובל ומזיק וכן כתב הש"ך ז"ל חו"מ סי' ת"ז.


###### Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:14:1
[Maaseh Rokeach on Damages to Property 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Damages%20to%20Property/r/8:14:1)

**שור שהיה רועה ע"ג הנהר וכו'.** ברייתא בבבא בתרא דף צ"ג ע"א, ורש"י ז"ל פירש, דהאי דנקט שהיה רועה משום דדרך שוורים הרבה להיות שם, ואיכא לספוקי לשוורים טובא ע"כ, ולדבריו קשה דמשמע דאם היה אחד שור לבדו, הוה תלינן ביה, וא"כ רבי אחא דקאמר התם גמל האוחר בין הגמלים וכו' בידוע שזה הרגו, לא פליג אתנא קמא, דכיון שזה לבדו (נוחר) [אוחר] הוי ליה כשור לבדו, והיכי קאמר לימא כתנאי וכו', ומכח זה רבינו אינו מפרש כן, שהרי הצריך עדים וראיה ברורה, והכי מוכח נמי בפרק שבועת העדות (שבועות דף ל"ד) [ע"א] דמייתי לה לדשמעון בן שטח אהא דרב אחא ומדמי להו וההיא חד לחודיה הוה עיי"ש.