## Maaseh Rokeach on Eruvin Chapter 2

###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:1:1)

**אנשי חצר שעירבו.** בנוסח אחר כתיבת יד כתוב שנתערבו.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:2
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:1:2)

**בין מזיד בין שוכח וכו'.** משמעות הדברים ודאי דר"ל דאפילו לא רצה לערב במזיד מצי מבטל ולפי זה צריך לומר דכי תנן במתניתין אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב וכו' דבר בהוה ולאו דוקא שכח וכן צריך לפרש כמה משניות וברייתות דאיתא התם בכולה מסכתא דקתני שכח ולאו דוקא נינהו וכן עשה רבינו בפירוש המשנה ס"פ עושים פסין ופרק הדר שסתם ולא הזכיר תיבת שכח הגם שהטור והרב ב"י סי' ש"פ העתיקו המשנה ואנחנו לא נדע אי פליגי על רבינו אי לא ואיך שיהיה קצת קשה לרבינו מסוגיין דפרק הדר (עירובין דף ע"א) אמתניתין דמאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משחשיכה אמר עולא מ"ט דב"ה נעשה כאומר כלך אצל יפות ופי' רש"י גבי תורם [את] של חבירו שלא מדעת (תנן) [תניא] בא בעה"ב ומצאו שהוא תורם וא"ל כלך אצל יפות אם יש לו יפות מהם תרומתו תרומה דגלי אדעתיה דניחא ליה ואמרינן כמאן דשויה שליח מעיקרא דמי. הכא נמי כיון דבטיל השתא גלי דעתיה דמעיקרא בשריותא ניחא ליה אלא ששכח ולא עירב וכו' ע"כ. מוכח מזה דדוקא שכח קאמר דאם הזיד ולא רצה לערב כשביטל השתא היכי נימא דמעיקרא נמי בשריותא ניחא ליה והרי הוא לא רצה לערב ויש לומר דאינו מוכרח דמאי דלא רצה לערב היינו כדי לאסור לחביריו בני החצר דאפשר מפני סיבה אחרת או שלא היה לו או שלא היה צריך הוא להוציא מביתו שום חפץ ולא להכניס ולכך לא עירב אמנם שריותא דבני חצירו לעולם ניחא ליה וסמך על תיקון הביטול שתיקנו חז"ל ויש לנו פנים מאירות לסברת רבינו משום דתיקון זה של הביטול אינו אלא לבני החצר שכניו שיוכלו לטלטל דאילו זה המבטל לעולם הוא אסור בשלו כמבואר במשנה דפרק הדר ובכולה מכלתין וא"כ לגבי דידהו שלא מעלו מה לי זה ששכח מה לי שהזיד ותו דקי"ל דשכירות מן הגוי כביטול רשות דמי כדאיתא התם דף ס"ה ולפיכך הותר שכירות זה אפילו בשבת כמבואר וכי היכי דבגוי אפי' שלא רצה לשכור מערב שבת עדיין יש היתר השכירות בשבת כדמוכח מההיא עובדא התם ה"נ בדין הביטול אפי' שלא רצה לערב. שוב מצאתי להכלבו שכתב כדברי רבינו והוסיף דגם בשיתוף הדין כן וז"ל אנשי חצר שנתערבו או נשתתפו חוץ מאחד בין בשוגג בין במזיד הרי אוסר עליהם עד שיבטל ע"כ.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:3
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:1:3)

**ביטל להם זה.** בנוסח אחר כתב יד ביטל להם זר ונראה שהיא גירסא מוטעית ועיקר הדין הוא במשנה דף ס"ט ועיין למרן ז"ל בדעת הטור ורבינו בזה.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:4
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:1:4)

**אבל לביתו וכו'.** בנוסח אחר כתב יד אבל ביתו וכו'. ומ"ש רבינו עוד והאורח אינו אוסר בנוסח אחר כתב יד כתוב אינו נאסר.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:2:1)

**המבטל רשותו.** בנוסח אחר כתב יד המבטל רשות וכו' והמבטל רשות לבני חצר. ועיקר הדין שם. ומ"ש בספרי רבינו רשות חצרו ביטל בנוסח אחר כתיבת יד רשות חברו ביטל ונוסחתינו נראית עיקר.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:2
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:2:2)

**צריך לבטל לכל אחד ואחד.** שם דף ע' ודף כ"ו וכ"כ בפירוש המשנה ומוכח מהסוגיא דאם אמר לאחד בשביל כולם לא מהני משמע דאם היו כולם לפניו ואמר לכולכם שפיר דמי וא"צ לפרט לכל אחד ממש וכן נראה מדברי רש"י שם וכ"פ הטור סי' ש"פ ודעת רבינו אינה מבוארת ומשמע דס"ל דגם זה לא מהני ועיין להרב ב"י שם והרב מגן דוד [ט"ז] כתב שם דאפשר דלכולכם כוונתו לרובם דמצינו רובו ככולו ומשום הכי לא מהני עיין שם.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:3
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:2:3)

**והיורש וכו'.** בעיא דף ע' וכרב נחמן ובנוסח אחר כתב יד כתוב שהיורש רשות תחת מורישו הוא קם.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:4
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:2:4)

**וביטול רשות בשבת וכו'.** משנה דף ס"ט וכבית הלל ואע"ג דתנן בביצה דאין מקדישין ואין מחרימין בשבת ופסקו רבינו פכ"ג דין י"ד ומשמע דה"ה הפקר כמ"ש הפר"ח או"ח סי' תל"ד וא"כ ה"ה ביטול רשות דהיא היא יש לומר דהכא גרע טפי דאינו אלא גילוי מלתא בעלמא דומיא דחמץ שם. וכן נראה מדברי התוספות דף ס"ו עיין עליו.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:3:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:3:1)

**בטלו אלו וכו'.** משנה וגמרא שם והרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל כתב דהוא הדין בשנים לבדם וביטל אחד לחברו שהמבטל אסור אף בשל חברו עיי"ש.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:4:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:4:1)

**היו אלו וכו'.** ברייתא דף ע' כדברי רבינו. ובדין אחד שערב וכו' הראב"ד ז"ל השיג עליו דהוה ליה לפרש שהיו ג' ומת אחד מהם כמשמעות הגמ' דאל"כ עם מי עירב ואם הוא חי צריך לבטל לשניהם והרב המגיד כתב דרבינו סמך אמ"ש לעיל דאם הם רבים צריך לבטל לכל אחד ומבואר הוא.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:5:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:5:1)

**כשם שבעל הבית וכו'.** שם דף ס"ו וכרבי יוחנן וביאר הרב המגיד ז"ל דהיינו ב' חצרות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרה"ר אע"פ שאין אחת אוסרת על חברתה אם רצתה האחת לבטל רשותה אצל השניה היא מותרת וחברתה אסורה ואצ"ל שיש ביטול אם היתה זו לפנים מזו שהפנימיות אוסרות על החיצונה שיש בה ביטול ע"כ. ודין חוזרין ומבטלין שם דף ס"ח וכרב.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:6:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:6:1)

**מי שבטל רשותו וכו'.** משנה דף ס"א וברייתא וגמ' דף ס"ח וס"ט ופי' משום דלא חזר לזכותו להם בפירוש ע"פ מ"ש לעיל כשם וכו' וכ"כ רבינו בפירוש המשנה וכן פסק הרב ב"י סימן שפ"א ועיין להרב מגן דוד [ט"ז] שם והרב לח"מ ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:7:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:7:1)

**שני בתים וכו'.** בעיא ואיפשיטא התם דף ס"ז ודף ע' ודוקא שני בתים דאילו בית אחת שרי בכי הא דמחיצה הנעשית בשבת שמה מחיצה וכ"כ רש"י דף ע' ע"ב ופשוט ועיין להרב ב"י שם.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:7:2
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:7:2)

**אחד מבני חצר וכו'.** בנוסח אחר כתב יד וכן אחד מבני חצר. ועיקר הדין שם בברייתא דף ע' ובפרטי דין זה עיין לרבינו פ"ד ולהרב המגיד משם הרשב"א ובמרן ז"ל ומ"ש שם וכן נראה מדברי הרא"ש הכל דיבור אחד ואח"ז מתחיל הדבור ואם משחשכה מת וכו' והיינו לפרש מ"ש רבינו ואם מת משחשכה אוסר עליהם וכו' ועיין להתוספות ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:7:3
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:7:3)

**ואחד מן השוק שמת וכו'.** רוצה לומר שהיה לו בית דירה בחצר זו וכן פירש רש"י ופשוט הוא.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:8:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:8:1)

**ישראל וגר וכו'.** שם בברייתא ומסקנא כדברי רבינו ויש נוסח אחר כתב יד ישראל וגר ששרוין בחצר וגירסת הברייתא שלפנינו ששרויין במגורה ופי' רש"י מגורה גורן הוא וחלוק בחדרים והיה לכל אחד פתחו בחצר ואוסרין זה על זה ע"כ.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:8:2
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:8:2)

**אע"פ שלא החזיק ישראל אחר בנכסיו.** בנוסח אחר כתב יד נמחק תיבת אחר וכן האחר השני ובנוסח אחר כתב יד כתוב אע"פ שלא החזיק ישראל [אחר] בנכסיו אסור עד שיבטל שהרי הוא כיורש והשאר נמחק ונוסחתינו נראית עיקר.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:9:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:9:1)

**ישראל הדר וכו'.** שם דף ס"ב כדברי רבינו וכתבו התוספות דאם יש בתים הרבה של גוים פתוחים בחצר מותר לישראל להכניס ולהוציא לשם מאחר שאין ישראל דר שם ע"כ. ודין גר תושב הוא בירושלמי שם.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:10:1)

**שני ישראלים וכו'.** נתבאר שם דף ס"ב. ומ"ש בספרי רבינו כאילו הוא אורח עמהם בנוסח אחר כתב יד כאילו הוא אורח אצלן.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:2
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:10:2)

**וכן אם היו גוים רבים.** אף דלעיל גבי ביטול מחלקינן בין יחיד לרבים היינו דוקא לגבי יחיד אבל לגבי רבים אין הכי נמי והוא הדין כאן ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:3
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:10:3)

**וישראל אחד ששכר וכו'.** גם זה שם והרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל כתב דישראל שהשאיל או השכיר ביתו לגוי אינו אוסר שלא השאיל והשכיר לו על דעת שיאסר עליו ועוד האריך בטעם זה עיין עליו ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:4
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:10:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:10:4)

**ואין כל אחד צריך וכו'.** אף דלעיל גבי ביטול רשות בעינן שיבטל לכל אחד ואחד בפירוש כמ"ש בדין ב' שאני הכא דכבעה"ב הוא חשוב כמ"ש בדין ט' ואינו אלא משום גזרה כמו שביאר ז"ל לעיל.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:11:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:11:1)

**שתי חצרות וכו'.** שם דף ס"ה ופי' רש"י כדברי רבינו ועיין בדין זה להטור והרב ב"י סימן שפ"ב והמפרשים שם ומשום דאין דברים אלו מצויין אין להאריך.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:12:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:12:1)

**שוכרין מן הגוי וכו'.** פלוגתא שם ומסקנא כדברי רבינו והגהות מיימוני כתבו דא"צ לשכור כל שבת אלא די בפעם אחת לכמה שנים וכן פסקו ז"ל עיין עליהם וכתבו התוספות בדף ס"ו דלא דמי למקח וממכר ליאסר בשבת דזה לא הוי אלא כמתנה בעלמא שאין עושין אלא להתיר הטלטול.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:12:2
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:12:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:12:2)

**שאינה שכירות ודאית.** בנוסח אחר כתב יד כתוב שאינה רשות ודאית ונוסחתינו נראית עיקר על פי דברי הגמ' שם דף ס"ב.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:12:3
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:12:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:12:3)

**לפיכך שוכרין וכו'.** נתבאר ג"כ שם. ודין אשתו של גוי שם דף פ' הלכה למעשה והרשב"א הביאו הרב המגידז"ל כתב דשלא מדעתו רוצה לומר בעל כרחו ע"כ. ועיין בזה להריב"ש סימן תכ"ז. אמנם לשכור מן הגוי עצמו בעל כרחו נראה ודאי דאינו מועיל וכן פסק הרב ב"י סימן שפ"ב ודין שכירו ושמשו וכו' נתבאר שם דף ס"ו וס"ג וס"ד.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:13:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:13:1)

**שני ישראלים וגוי וכו'.** דף ס"ה פלוגתא דרבי יוחנן ושמואל גבי ההוא פונדק דרבי חנניא ופירוש חוזר האחד ומבטל רשותו לשני כלומר ויהיה אחד מהם לבדו מותר לטלטל. ומ"ש רבינו וכן אם מת הגוי וכו' נראה דכ"ש הוא וכן פסק הרב ב"י סי' שפ"ג ועיין להמפרשים שם והרב לח"מ ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:14:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:14:1)

**גוי שהשכיר מגוי וכו'.** שם ריש לקיש ותלמידי רבי חנינא איקלעו לההוא פונדק וכו' ופירוש אם לא היה השני עומד רוצה לומר שלא היה שם אז השוכר דנמצא שהמשכיר הוא העיקר ואף אם לא היה המשכיר יכול לסלקו אם היה לו במה שהשכיר שום תפיסת יד שהיו לו קצת כלים או שיש לו רשות להניח שם איזה דבר שוכרין אפי' מן המשכיר דלא גרע משכירו ולקיטו כ"כ הרב המגיד בשם הרשב"א ז"ל ועיין להתוספות שם והרב בית יוסף ז"ל סוף סימן שפ"ב.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:15:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:15:1)

**חצר שישראלים וכו'.** בדף ע"ד וע"ה לענין מבוי ואמרו שם דהוא הדין לענין חצר ועיין לרבינו פ"ה דין י"ח ובדין החלונות עיין בריש פ"ג.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:1
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:16:1)

**ישראל שהוא וכו'.** נתבאר שם. דף ס"ט והגהות מיימוניות ז"ל הכריחו דאפי' באיסור דרבנן הדין כן כיון שהוא בפרהסיא ע"כ. וכן פסקו הפוסקים ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו ואין מערבין עמו בנוסח אחר כתב יד ואין מערבין עליו.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:2
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:16:2)

**אבל אם היה וכו'.** משנה וברייתא דף ס"א וס"ח וכן פסק הרב ב"י סי' שפ"ה.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:3
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:16:3)

**כללו של דבר וכו'.** כתוב בהרב המגיד ז"ל זהו להוציא רשעים וכו' ובנוסחת מגדל עוז כתוב להוציא כותים וכן צ"ל הנוסחא האמיתית כמו שסיים ז"ל דכותי אינו מודה בעירוב כדאיתא התם דף ל"א ועיקר הדין נתבאר בדף ס"א.


###### Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:4
[Maaseh Rokeach on Eruvin 2:16:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Eruvin/r/2:16:4)

**לישראל הכשר.** בנוסח אחר כתב יד כישראל הכשר וגירסא נכונה היא ודו"ק ועיין בפרטי אלו הדינים למהרימ"ט ח"ג סימן כ"ב והרב בצלאל סי' ג' והרב ש"ך ח"ג סימן ט"ו הביאם הרב כנסת הגדולה שם.