## Maaseh Rokeach on Forbidden Foods Chapter 13

###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:8:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:8:1)

**מותר לישראל וכו' עד והוא שיחד לו קרן זוית.** מבואר הדבר דרבינו ס"ל דקמא לה הך אוקמתא דקרן זוית ופסק כאיכא דאמרי בתרא דאיתא בגמרא דף ס"ט ובהכי מיתבא השגת הראב"ד ז"ל ואפשר שזהו מה שחסר מדברי מרן ז"ל ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:10:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:10:1)

**יין מבושל וכו'.** שם דף ל"א ובפ"י דין ט' פסק דיין מבושל אין בו משום ניסוך ובשיעור הבישול לא ביאר רבינו בכמה. והר"ן ז"ל הביא י"א שהוא כדי שיתחיל להרתיח וי"א שהוא כדי שיתחיל להחסיר וסיים ז"ל דדא ודא אחת היא ומ"ש רבינו והשכר דין השכר לא הוזכר בגמרא וכתב מרן ז"ל דילמדו מדין יין מבושל ע"כ ומשמע לכאורה שהשכר של גוים אסור ומפני זה אם הפקידו ביד גוי צריך חותם שמא יחליפנו וקשה טובא דבפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף ל"א) אמרו להדיא שהשכר של גוים לא נאסר אלא משום חתנות ופי' רש"י שלא ירגיל לעשות משתאות אצל הגוי ויתן עינו בבתו ע"כ ורב פפא היו מוציאין לו (היין) [השכר] לפתח החנות והיה שותהו ורב אחאי היו מביאין לו לביתו ושותהו וכתבו שם התוס' דאיסור שכר לא מצינו לא במשנה ולא בברייתא ושמא בימי האמוראים אסרוהו ורבינו בפי"ז דין י' כתב ואין שותים שכר שלהם שעושים מן התמרים ומן התאנים וכיוצא בהם דאינו אסור אלא במקום מכירתו אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם מותר שעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו ע"כ.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:10:2
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:10:2)

**גם**בפ' ערבי פסחים (פסחים דף ק"ז) אמרו בעא מיניה רב הונא מרב חסדא מהו לקדושי אשיכרא אמר השתא ומה פירזומא ותאני ואסוני דבעאי מיניה מרב ורב מרבי חייא ורבי חייא מרבי ולא פשט ליה שיכרא מבעייא ופירש"י ורשב"ם פירזומא שכר שעורים שכר תאנים ואסוני שעושין שכר מפרי סנה כגון תותין והללו חשובים יותר מסתם שכר שלהם של תמרים ע"כ. ובפ"ק דכתובות אמרינן מכי רמו שערי באסינתא ופירש"י עריבות ששורין בהם שעורים לעשותו שכר והתוס' ז"ל כתבו פ"ק דע"ז דלא מצינו בכל התלמוד שהיו עושים שכר כי אם מתמרים או מכשות עיין עליהם נקוט מיהא בידך דשם שכר לא נאמר כי אם על העשוי מאלו המינים שאין בעיקרן שום איסור אפילו מדרבנן וא"כ מאיזה טעם אסר רבינו השכר שלנו להפקידו ביד גוי כי אם על ידי חותם דאין לומר שמא יערב בו יין להכשיל את הישראל דהא כבר הסכימו כל הפוסקים דאין לחוש לזה ומה שחששו אינו אלא בעושה להנאת עצמו ובשכר אף אם יחליפהו משרא שרי והיה עולה בדעתי שכוונת רבינו כאן הוא על היין שרוף שנוהגים בזמן הזה דהיינו אגוא"ה ארדינטי שהזכיר הרב ב"י ביו"ד סי' קכ"ג שהוא עשוי משמרי היין או מצימוקין על ידי זיעה וכן מורה לשונו שהזכיר תחילה יין מבושל וזה ג"כ הוא מעין זה וכן נראה מלשון מרן ז"ל כנ"ל. אך הוא דוחק דאין דרכו של רבינו אלא לכתוב מה שנאמר בגמרא ואיך יכתוב מה שלא נמצא בזמן התלמוד ואף בשם שכר לא נמצא לא בגמרא ולא בפוסקים ואם נאמר דהן הכי נמי דבסתם שכר איירי אלא דיש לחוש לתערובת יין או שהיה נהוג בזמנו של רבינו לערב בו יין מ"מ היה לו לפרש ולא לסתום ואולי משום שהיה פשוט אצלו ודו"ק. ומ"ש רבינו אבל היין וכו' הרמ"ך ז"ל בכת"י השיג עליו וז"ל ועיין להתוס' ז"ל שהאריכו בזה ופתח פתוח לפני רבינו זלה"ה.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:10:3
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:10:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:10:3)

**וכן החומץ וכו'.** שם בגמ' אך היה לו לרבינו לחלק בחומץ מאימתי נקרא חומץ והרי שם אמרו דף ל' אמר רבא האי חמרא דהקרים (ופירש"י דהקרים החמיץ ולא חומץ הגון) עד תלתא יומי יש בו משום גלוי ומשום יין נסך מכאן ואילך אין בו משום גלוי ואין בו משום יי"נ ע"כ. ורבינו סתם הדברים ומצינו לר"ת שהביאו שם התוס' ד"ה אי משום אנסוכי וכו' שכתבו בשמו דבזמן הזה אין אנו בקיאים בטיב החומץ שמעשים בכל יום בדעות חלוקות יש קורין אותו חומץ ויש קורין אותו יין וכו' ע"כ. אך רבינו משולם התירו ורבינו נראה דס"ל כוותיה ומשום דסתם חומץ כבר עברו עליו שלשה ימים לא חש לפרש וק"ל.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:11:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:11:1)

**יראה לי וכו'.** דין זה כבר כתבו רבינו פי"א דין ח' וכאן כפלו מפני שהוא עניינו ולהשמיענו שהישמעאלים אינן בכלל עובדי ע"ז לענין זה דאילו לענין יהרג ואל יעבור מלתא דפשיטא היא שהרי הם כופרין בתורת משה רבינו ע"ה ועיין להרדב"ז סימן כ"א.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:12:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:12:1)

**אבל המפקיד וכו'.** עיין מ"ש פי"א דין ז'.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:13:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:13:1)

**יש דברים וכו'.** הרמ"ך ז"ל בכת"י השיג על רבינו וז"ל וכבר הליץ בעד רבינו מרן הקדוש ז"ל עיין עליו.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:14:1)

**וכן מותר וכו'.** פי' ולא חיישינן שמא יגע כמו שסיים והתוס' כתבו באופן אחר עיין עליהם.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:2
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:14:2)

**ומותר להריח וכו'.** אף שרבינו פסק לעיל פ"ט דין כ"ג דפת שאפאה בתנור עם הבשר ודגים שצלאן עם הבשר אסור לאכלן בחלב דמשמע דריחא מלתא היא צ"ל דהתם ע"י הצליה והאפיה שנמשך זמן מרובה נכנס הריח עד שכמעט נרגש באכילה כמבואר במציאות משא"כ בריח שהבן אדם מריח אין פועל בעצמותו ובגופו ממש ודו"ק. וכיוצא בזה פסק רבינו פט"ו דהלכות תרומות דין י"ג הרודה פת חמה ונתנה ע"פ חבית של יין של תרומה אם הפת של שעורים אסור מפני שהשעורים שואבות הרי דאף בריח ממש מ"מ באוכלין יש מהם שנבלע הריח ונרגש מעצמו ודוק ועיין להרב לח"מ ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:3
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:14:3)

**אך**קשה דמדכתב רבינו בחבית של יין נסך משמע שהריח אפילו של תקרובת ע"ז מותר להריח בו שהרי כתב לעיל פי"א דין א' ב' שיין נסך הוא תקרובת ע"ז וכזבח שקרב לה ממש ולכך איסורו בכל שהוא והרי מצינו לרבינו בפ"ט דהלכות ברכות שפסק דריח של ע"ז אסור להריח בו עיי"ש. ואין לחלק בין לכתחילה לדיעבד דהרי כאן התיר לכתחילה ואפשר דרבינו מחלק בין ריח שעיקרו להריח דזו היא הנאתו ליין שאין עיקרו להריח אלא לשתותו ועוד דסתם מריח ביין אין כוונתו ליהנות מן הריח אלא לבדוק היין אם הוא טוב וחזק או אם התחיל להחמיץ אלא דקשה לזה מדין פת שאפאה בתנור כנ"ל דאף שאין הבשר והדגים עיקרן להריח אפ"ה אסור אם לא שנאמר דהתם שאני שהוא ע"י אכילה שאוכל שטועם האיסור הנמשך מן הריח וכן נראה מדברי רבינו פט"ו דהל' תרומות דין י"ד שכתב וז"ל תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת שאין בה טעם כמון אלא ריחו והריח אין בו איסור ע"כ. הרי דהתיר משום דאין שם טעם אלא ריח משא"כ בבשר ודגים צלוים דידוע שנרגש הטעם ממש מכח הריח.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:4
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:14:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:14:4)

**אכן**ראיתי עוד לרבינו פט"ו דין ל"ג שפסק דאם צלה בשר שחוטה עם בשר נבילה או בהמה טמאה בתנור אחד מותר אפילו היתה האסורה שמנה הרבה והכשרה רזה שהריח אינו אוסר ואין אוסר אלא טעמו של איסור ע"כ. וזה נראה היפך ממה שכתבנו. אכן עדין פתח פתוח לפנינו להבין כוונת רבינו ממה שסיים דאין אוסר אלא טעמו של איסור דהוי שפת יתר ואין כאן מקומו ומי לא ידע דטעם האיסור אוסר אלא רמז לנו כוונתו הישרה דבשלמא גבי פת שאפאה עם בשר כיון דהוו שני מינים נרגש טעם האיסור בפת משא"כ בשר שחוטה עם בשר נבילה דהכל מין אחד ואין נרגש טעם הנבילה אינו אוסר כלל וזהו שסיים דאינו אוסר אלא טעמו של איסור ודוק כי נכון הוא ועיין להר"ן ז"ל שם.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:15:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:15:1)

**כבר ביארנו וכו'.** לעיל פ"ח דין ט"ז ומ"ש חוץ מע"ז וכו' עיין בהל' ע"ז פ"ז דין ט'.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:15:2
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:15:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:15:2)

**לפיכך גוי ששכר וכו'.** כתב בשלטי גבורים דאף להיות סרסור בין גוי לגוי אסור דנמצא נהנה וכתבו ז"ל דאפי' בחינם אסור דהגוי יעשה לו איזה טובה מצד אחר ופשוט הוא ומ"ש רבינו הרי זה ישרוף אותם ויקבור האפר אף דבגמרא אמרו שיקבור האפר בי קברי הוא לא פסק כן דלא חמיר מכל הנקברים והנשרפים דלא חייבו לקבור האפר בי קברי.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:17:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:17:1)

**מותר לישראל וכו' עד והוא שיחד לו קרן זוית.** מבואר הדבר דרבינו ס"ל דקמא לה הך אוקמתא דקרן זוית ופסק כאיכא דאמרי בתרא דאיתא בגמרא דף ס"ט ובהכי מיתבא השגת הראב"ד ז"ל ואפשר שזהו מה שחסר מדברי מרן ז"ל ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:18:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:18:1)

**השוכר את הפועל.** פסק כסתם ברייתא שם ואף דבאידך ברייתא קתני דדוקא בדאמר לו כן לעתותי ערב הוא דשרי. בחבית בפרוטה רבינו מפרש כדברי התוס' דלעתותי ערב הכוונה כשהשלים קבלנותו וא"כ מלתא דפשיטא היא וכ"כ מהרש"א בס' לחם סתרים והרב לח"מ ז"ל ופשוט.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:20:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:20:1)

**ואם משנכנסה לרשותן אסור וכו'.** פי' ז"ל דלאו דוקא שנכנסה לרשותן דהא אם גילו דעתן שאין רצונם שיקנה להם רשותן לא קנו אלא הכוונה דתלוי בדעתם אם כשהכניסוהו לרשותן שתקו הרי קנו ונאסר וכן משמע דומיא דחמץ בפסח וכו'.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:21:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:21:1)

**ישראל שהיה נושה וכו'.** עיין הרמ"ך ז"ל מה שהשיג על רבינו ולכאורה קשה דמנא ליה הך משמעות מהברייתא שיהא אחריותו עליו אלא די"ל דס"ל כר"י שהביאו התוס' שם דף ס"ד דלשון המתן לי שאומר לו הגוי משמעותו דאינך יכול ליפרע ממקום אחר וצריך אתה להמתין עד שאמכור ומ"מ אין מקום להשגה זאת דכיון דרבינו העתיק הברייתא מה שנפרש בברייתא נפרש בדברי רבינו ואם הוא מוכרח מלשון הברייתא מוכרח ג"כ בדברי רבינו ואם אינו מוכרח גם בדברי רבינו נפרש כן וק"ל.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:23:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:23:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:23:1)

**ישראל שמכר וכו'.** עיין הרמ"ך ז"ל וכבר מרן ז"ל פקח עיניו על זה ועיין עוד להתוס' יו"ט ז"ל אך במה שסיים מרן ז"ל דבמדד ולא פסק דהדמים אסורים אמאי כיון דאינו מוכרו אלא לאותו גוי שמכרו שרי. וי"ל דרבינו לטעמיה דסבר דאינו מותר למוכרו אלא דוקא כשנתכוון להזיקו והכא לא נתכוון להזיקו וכו' ע"כ. ולכאורה קשה דרב אשי הוא דקאמר לה בפ' ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נ"ט) ומייתי ראיה למלתיה מברייתא דקתני גוי שניסך יינו של ישראל שלא בפני ע"ז אסור ור' יהודה בן בתירא מתיר מפני שני דברים אחד שאין מנסכין אלא בפני ע"ז ואחד שאומר לו לא כל כמינך שתאסור ייני לאונסי ע"כ הרי שלא נתכוון להזיקו דלא נתכוון אלא להנאת עצמו לעבוד אלילו ואפ"ה שרי למוכרו לאותו גוי מיהא וכמ"ש רש"י ז"ל ותוס' שם דאף דלא קי"ל להתיר למוכרו לגוי אחר מההוא גוי מיהא שרי לאפרועי נזקו מטעם לא כל כמינך ע"כ. ומזה ג"כ קשה לרבינו גופיה דבסוף הפרק פסק דין זה בטעמו של מרן ז"ל עיין עליו ובשלמא לרב אשי לא תקשי ליה מהך מתני' דמדד עד שלא פסק דדמיו אסורים דרב אשי יתרץ דהכא לא נתכוון להזיקו כלל דסבור הגוי שהוא שלו כיון שכבר מדד לו אבל למרן ז"ל שחילק בין נתכוון להזיק ללא נתכוון קשה. וי"ל דכיון דרבינו מפרש לדרב אשי דדוקא לאונסו ונתכוון להזיקו קאמר ה"נ ברייתא דמייתי מפרש לה הכי ודוק.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:25:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:25:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:25:1)

**הנותן דינר וכו'.** ברייתא דף ס"ד ואוקמה רב פפא בהקדים דינר כדברי רבינו ורב אשי אוקים לה כגון שנטל ונתן ביד דהו"ל מאכילן איסור בידים וכתב הרשב"א דרב אשי לא פליג אדרב פפא וכו' ורבינו לא הזכיר הא דרב אשי משום דמלתא דפשיטא היא אלא שראיתי להתוס' שם ד"ה תני טלו וכו' שכתבו דכשנותן להם הדינר ואמר להם לכו ואכלו וכו' והם נתנו הדינר לחנוני אע"פ שנשא ונתן ביד מותר דאינו אלא שלוחו של חנוני וכו' ע"כ. וקשה דהיכי שרי להאכילן איסור בידים ואף דנימא דהוי שלוחו של חנוני סוף סוף אין שליח לדבר עבירה ובשלמא אם הפועלים גוים וספי להו יין נסך איכא למימר דהגוי לא הוזהר על יין נסך דלא הוזהר אלא בע"ז לחוד אבל בפועלים ישראלים קשה ואולי י"ל דהכא אין כאן איסור ודאי דאין לנו וודאות שיתן להם שאינו מעושר או פירות שביעית לכך מקילינן בספיקו וגם בלשון רבינו שכתב לקמן אבל אם אמר להם אכלו ושתו בדינר זה וכו' משמע דאין שום איסור בדבר ורבינו יודה לדברי התוס' ודו"ק.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:27:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:27:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:27:1)

**מלך שהיה מחלק וכו'.** שם דף ע"א אמר רב יהודה אמר רב מותר לאדם לומר לגוי צא והפס עלי מנת המלך מתיבי לא יאמר אדם לגוי עול תחתי לאוצר אמר ליה רב עול תחתי קאמרת הא לא דמיא אלא להא אבל אומר לו מלטני מן האוצר ופירש"י שהישראל חייב לתת למלך יין בארנונא וכו' ע"כ וזהו דעת הראב"ד ז"ל בהשגות וכן דעת התוס' ז"ל אמנם לרבינו קשיתיה דאי מיירי בחייב מס למלך א"כ אמאי לא מחלקינן בהקדים דינר ללא הקדים כדאמרינן גבי פועלים תו קשיתיה קושית הר"ן ז"ל דבעול תחתי לאוצר אמאי מתסר דהא אמרינן גבי פועלים דאינו חושש משום יין נסך אלא בהקדים דינר או נשא ונתן ביד וכו' ע"כ והוא נכלל ג"כ בקושיא ראשונה ולא ניחא ליה לרבינו תירוץ הר"ן ז"ל דגבי פועלים דמיא למלטני מן האוצר וכו' וק"ל.


###### Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:28:1
[Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 13:28:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Forbidden%20Foods/r/13:28:1)

**כותי שנגע וכו'.** עיין בדברי [מרן] הקדוש ז"ל ובמה שכתבתי אני הצעיר דין כ"ג ועיין להרמ"ך ז"ל.