## Maaseh Rokeach on Heave Offerings Chapter 15

###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:1:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:1:1)

**החביות וכו'.** כתב מרן ז"ל מדתנן פ"ג דמעשר שני עד שלא גפן עולות באחד ומאה משגפן מקדשות בכל שהן ע"כ. ומלשון רבינו נראה דאפילו אחר שנאסרו יותרו ע"י הפתיחה וזה נלמד באמת מדברי רב הושעיה פרק כל הזבחים (זבחים דף ע"ד) חבית של תרומה שנתערבה במאה וחמישים ונפתחו מאה מהם נוטל הימנה כדי דימועה ושותה והשאר אסורין עד שיפתחו דמשמע דאם נפתחו כולן נוטל אחד מהם והשאר מותרין כדינן:


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:3:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:3:1)

**נוטל ממנה אחד ממאה וכו' נוטל ממנה כדי דימועה וכו'.** לכאורה קשה דבשלמא אם נתערב חלק מן התרומה לתוך החבית של חולין ניחא דנוטל ממנה כדי דימועה אבל הכא שנתערבה חבית שלימה של תרומה בין החביות של חולין מאי אהני דנוטל מכל אחת כדי דימועה הא אי הויא אותה של תרומה אכתי נשאר האיסור בתוכה ואי הויא של חולין זה אינו מעלה ולא מוריד. וי"ל דזה לא תקנו חז"ל אלא להיכר בעלמא כדי שלא יבואו לטעות היכא דנפתחו כולם בלא נטילת אחת מהם ועל דרך שכתב רש"י שם גבי טבעות וכו' ומ"ש בספרי רבינו ושותה המאה השאר בנוסח אחר כתב יד כתוב ושותה את השאר והמאה נמחק:


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:4:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:4:1)

**כבר ביארנו וכו'.** הוא בפט"ז דמאכלות אסורות אלא דקצת קשה דשם הצריך שיהיה השאור ממין העיסה וכבר הארכתי בזה שם בתחילת הפרק מה שהורוני מן השמים:


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:7:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:7:1)

**כבר ביארנו וכו'.** הוא בפי"ג הל' ב'. [ומ"ש]


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:7:2
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:7:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:7:2)

**ונמצא טעם התבשיל בבצל וכו'**משום דאפשר שהבצל הוא גדול או שיש מין תבשיל שלא יקלוט הבצל טעמו:


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:8:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:8:1)

**עדשים שנתבשלו וכו'.** פי' הר"ש ז"ל דבצונן איירי וכן משמע קצת מדברי רבינו וצ"ל דע"י שהיית הזמן יתן טעם בבצל או יקלוט ממנו:


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:9:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:9:1)

**הכובש ירק וכו'.** מתני' פ"י כל הנכבשים זה עם זה מותרים אלא עם החסית וכו' ורבינו העתיק הכובש ירק וידוע דתרומת ירק אינה אלא מדרבנן לכו"ע ואפשר שנתכוון דלפי שתרומתן דרבנן לכך הקילו בכבישה ולא החמירו אלא בדבר חריף כגון בצלים וחציר ושומין משא"כ בשביעית דקאי אדיניה לאסור הכבישה וכדתנן בפ"ט הכובש ג' כבשים וכו' גם בספ"ז ורד חדש שכבשו בשמן ישן וכו' גם ידוע דשביעית אוסרת בכל שהוא משא"כ תרומה דעולה במאה ואחד ומלבד זה הרי רבינו פסק בפ"ז דשמיטה ויובל כרבן גמליאל גבי הכובש ג' כבשים ובסוף אותו פרק פסק לדין הורד דידוע שמתוך חריפות ריחו קולט הכבישה אלא דעדיין קשה דבירושלמי אהך מתני' דכל הנכבשים וכו' תני אמר רבי יוחנן לית כאן נכבשים אלא נשלקים כבוש כרותח ע"כ. וכן הקשה התוס' יו"ט ז"ל והניחו בצ"ע עיי"ש. ולענ"ד נראה דדרכו של רבינו להעתיק לשון המשנה ומה שיפורש בה יפורש בדבריו ותו דמשמע כפי התלמוד שלנו דרבי יוחנן ס"ל דכבוש אינו כרותח בפ' כל הבשר (חולין דף קי"א) וכמו שהביא התוס' יו"ט ז"ל שם ולענין שאר תמיהותיו עיין בס' הון עשיר ז"ל וס' בית דוד נר"ו:


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:13:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:13:1)

**הרודה פת חמה וכו'.** עיין מ"ש מרן בשם מהר"י קורקוס ז"ל וכן נראה מדין תנור שהסיקו בכמון שכתב אח"ז ועיין פי"ד דטומאת אוכלין ומ"ש מרן שם:


###### Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:21:1
[Maaseh Rokeach on Heave Offerings 15:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Heave%20Offerings/r/15:21:1)

**לפיכך דין ארבעתם וכו' ודין תרומת מעשר של דמאי בכל אלו הדרכים כתרומת מעשר של ודאי**כתב מרן ז"ל במשנה רפ"ב דערלה והתוס' יו"ט ז"ל כתב שם דהא דמחמרינן בתרומת מעשר של דמאי כתב הר"ש ז"ל בשם הירושלמי דר' מאיר היא דמחמיר בדבריהם כדברי תורה וכו' ומשו"ה הרמב"ם בחבורו פט"ו דמאכלות אסורות השמיט של דמאי ע"כ ובפ"ד דבבא מציעא האריך להכריח דבר זה וחלק על מרן ז"ל שציין בפ"י מההיא דפרק הזהב ע"כ. וכבר כתבתי שם דהדין עם מרן ז"ל דאין לו לרבינו להניח הבבלי ולתפוס הירושלמי ועוד ידוע דרכו של רבינו דהיכא דאין נפקותא לענין דינא נקט הטעם שנראה לו יותר אף שאינו פוסק כאותו תנא ומ"ש דמשו"ה השמיט רבינו פט"ו דמאכלות אסורות דתרומת מעשר ההיא דת"מ של דמאי אחר המחילה זה אינו דכיון דביאר הדין להדיא בפרקין וכפלו בפ"י כמ"ש שם איך יתכן ששם יכתוב בהיפך אלא האמת ברור כשמש ששם כתב סתם משום דלא נחית התם אלא להודיענו השיעורין שנתנו חז"ל לאיסורין ולכך כתב תרומה ותרומת מעשר שכולל בו בין של ודאי בין של דמאי ולא חש לבאר מפני שכבר ביארו במקומו באלו השני פרקים ואלו היה מדקדק התוס' יו"ט ז"ל הדברים והיה מזכיר דברי רבינו כאן לא היה כותב מ"ש. גם הרמ"ז ז"ל וס' בית דוד נר"ו שתירצו קושית התוס' יו"ט ז"ל לא ראו דברי רבינו אלה: