## Maaseh Rokeach on Marriage Chapter 9

###### Maaseh Rokeach on Marriage 9:1:1
[Maaseh Rokeach on Marriage 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Marriage/r/9:1:1)

**המקדש שתי נשים.** קדושין דנ"א ומ"ש ה"ה ז"ל ע"ז וצ"ע נראה דכוונתו לקושית הרשב"א שהיא מבוארת בדברי רבינו כתב סתם וצ"ע ולדקדוק דברי הה"מ עיין להרל"מ ז"ל ובשאר נוסחאות כתוב מקודשות במקום מקודשת:


###### Maaseh Rokeach on Marriage 9:2:1
[Maaseh Rokeach on Marriage 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Marriage/r/9:2:1)

**קדש נשים רבות וכו'.** שם ולמה שחלק הה"מ בעד רבינו ובה"ג ז"ל שאין קדושין ודיני ממונות שוין בזה ראיתי להרח"מ א"ה סי' מ"א שחלק בין האומר בתרי לישני קני את וחמור ובין האומר כלכם דכולל כלם בחד לישנא וכו' ע"כ ולא ידעתי מנ"ל חילוק זה ועוד דמפשטא דסוגיין משמע דאין לנו חילוק זה שהרי השוום יחד ודו"ק. ודע שהשלטי הגבורים כתב וז"ל ולבעל הלכות אפי' נכריות אינן מקודשות אלא אם יאמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי ואז כל אחת מהנכריות הוו מקודשות מספק וכ"כ מיימוני ז"ל ע"כ. ואם מ"ש וכ"כ מיימוני קאי לכל מ"ש לעיל קשה דרבינו כתב הרי כלן מקודשות דמשמע קדושי ודאי ולא קדושי ספק והרב כתב דלנכריות הוו קדושי ספק. ואולי דלא קאי אלא אעיקרא דדינא דנכריות אינם מקודשות כלל אא"כ אמר הראויה מכם לביאה וכו' וקדושי ספק שכתב לא קאי להרב בעל הלכות. שוב ראיתי לבה"ג שגם הוא כתב סתם דהנך אחרות מקודשות דמשמע קדושי ודאי ומעתה לא ידעתי מהיכן הוליד הש"ג ז"ל בכוונת הגאונים הללו דהוו קדושי ספק להנכריות וצ"ע ומ"ש בס"ר מכם לי בש"נ וכ"י לי נמחק:


###### Maaseh Rokeach on Marriage 9:3:1
[Maaseh Rokeach on Marriage 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Marriage/r/9:3:1)

**אמר לשתי אחיות.** היינו פלוגתא דאביי ורבא בקידושין שלא נמסרו לביאה ונפסקה הלכה כאביי דהוו קדושין וכפירש"י והרי"ף שם ועיין בשו"ת דרכי נועם א"ה סי' ב':


###### Maaseh Rokeach on Marriage 9:4:1
[Maaseh Rokeach on Marriage 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Marriage/r/9:4:1)

**העושה שליח וכו'.** נלמד מדין השנוי במשנה בקדושין דע"ט ורבינו לא הזכיר דין מי שנתן רשות לשלוחו וכו' וכתב הה"מ ז"ל שלא הוצרך לבארו לפי שדין האב בבתו הקטנה ודין האשה הגדולה בעצמה ידוע הוא שהן שוין ואע"ג דבגמרא עביד בהו צריכותא וכ"כ רבינו בפי' לעיל ספ"ג ומרן ז"ל כתב עליו וז"ל ול"נ שרבינו סמך עמ"ש פ"ג דין האיש עם האשה כדין שליח עם שליח או עם האב ע"כ נראה דכוונתו דבהכי אנו נצולים מהדוחק שבגמרא עביד הצריכותא כמו שנרגש הה"מ ז"ל וק"ל ומ"ש בס"ר והלך וקדשה והלכה היא וכו' נ"א כ"י והלך וקדשה נמ' וגם תיבת היא נמ' ובנ"א כתוב והלך וקדשה היא עצמה:


###### Maaseh Rokeach on Marriage 9:5:1
[Maaseh Rokeach on Marriage 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Marriage/r/9:5:1)

**במד"א ברחוקים.** בשתי נוסחאות אחרות וכ"י כתוב אבל בקרובים אם קדשה וכו' ונוסחת הרב"י א"ה סי' ל"ה כגירסתנו:


###### Maaseh Rokeach on Marriage 9:6:1
[Maaseh Rokeach on Marriage 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Marriage/r/9:6:1)

**האומר לשלוחו וכו'.** בנזיר די"ב הדין והטעם ודע דבגטין דס"ד מסקינן דהא דחזקת שליח עושה שליחותו לא נאמר אלא לחומרא אבל לקולא אמרינן בהפך דאין שליח חזקתו לעשות שליחותו ובעירובין דל"ב אפליגו אמוראי דרב נחמן אמר בשל תורה אין חזקת שליח עושה שליחותו ובשל סופרי' חזקת שליח עושה שליחותו ור"ש אמר אחד זה ואחד זה חזקת שליח עושה שליחותו וכו' והתוס' כתבו שם דאיכא מאן דפסק כר"ש דהלכתא כוותיה לגבי ר"ן באיסורי ואיכא מאן דפסק כר"ן מכח ראיות התלמוד ע"ש ועוד כתבו ז"ל דגם ר"ש לית ליה חזקת שליח עושה שליחותו אלא במקום שאם לא יעשה שליחותו יבא המשלח לידי עבירה אם יסמוך עליו וכו' ע"ש ועיין להמש"ל ז"ל פ"ד מה' בכורות:


###### Maaseh Rokeach on Marriage 9:7:1
[Maaseh Rokeach on Marriage 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Marriage/r/9:7:1)

**מי שהיו לו ה' בנים וכו'.** קדושין דנ"ב תני טביומי לזה ה' בנים ולזה בנות וכו' ולפ"ז משמע דקדושין שלא נמסרו לביאה שייכי ג"כ לגבי שליח דאף דמסתמא לא היה דעתו של משלח שיקדש לו אשה שאינה ראויה לו דהיינו שאינו יכול לכונסה מ"מ מהני מה שעשה השליח בעדו. וק"ק דבנזיר דף י"ב אמרינן דלא משוי איניש שליח במילתא דלא קיימא קמיה וכגון שעשה שליח לקדש לו אשה סתם והלך וקדש לו אשה שהיתה נשואה בשעה שעשאו שליח אלא שעכשיו בשעה שמקדשה השליח היא פנויה שהיא מותרת למשלח אפ"ה אמרינן דלא משוי איניש שליח במילתא דאיהו לא מצי עביד השתא וכדמסיק התם ומדברי התוס' שם משמע שאפילו אם יאמר כן להדיא שיקדש לו אשה הנשואה עכשיו שיקדשנה לו לאחר שתתגרש לא מהני כיון דהשתא לא מצי לקדשה ודוחק לחלק בין שליח דעלמא לאב דמסתמא דעת הבן והבת כשמינו שליח לאביהם קבלו ע"ע לכל מה שיעשה בעדם באיזה אופן שיהיה דא"כ הו"ל לפרש דדוקא באב נאמר כלל זה ולא בשליח דעלמא ונראה פשוט דלא דמי דהה"נ דדעת המשלח לדבר שיכול הוא לעשות עכשיו אבל בדבר שאינו יכול לעשותו עכשיו לא (כאן חסר וחבל על דאבדין ולא משתכחין):