## Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin

###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 1
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/1)

במסכת זו יש י"ב פרקים, והתחלת אותיות עולים תקס"ז וסופי אותיות עולים תתק"כב – כל זה צריך טעם ודעת. וגם על הסדר שסידר מסכת זו אחר זבחים מנחות. ומה שכתב הרמב"ם בזה הוא דוחק.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 2
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/2)

ולענ"ד נראה פשוט הטעם שהלך בזה אחר סדר פרשיות ויקרא צו שמיני כולם מדברים בסדר הקרבנות ומנחות ובסוף שמיני נאמר להם פרשיות מאכלות אסורות המבואר הכל במסכת זו. וגם שם בסוף הסדר מסיים (ויקרא יא, מז) "להבדיל בין הטמא ובין הטהור וגו'" ודרשינן בתורת כהנים והובא בפרש"י דפירוש הפסוק הוא בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו. וגם סוף הפסוק "ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל" דרשינן בין שנולד בה סימני טרפה כשרה לנולד בה סימני טרפה פסולה. לכך סידר במסכת זו י"ב פרקים כנגד י"ב אותיות מאכלות אסורות, שכל יסוד המסכת מדבר בזה.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 3
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/3)

ובהצטרף התחלת אותיות וסופי אותיות עולים אלף תפ"ט ,כמנין להבדיל מן מאכל אסור תתק"ס במכוון, שכבר ידעת שכל האיסורים בטלים ברוב או בששים, ובריה אסורה שנתערבה בהיתר אינה בטלה אלא בתתק"ס כאשר כתבתי בזה במסכת תרומה. ושארי איסורים שאינם בטלים כלל לא נתבארו במסכת זו.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 4
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/4)

או להיפך שבא להורות שאף בתתק"ס אינה בטלה וזהו להבדיל מן מאכל אסור תתק"ס. ואנן לא פסקינן כירושלמי בזה אלא דבריה אינה בטלה כלל כמבואר בדברי הרב בפרק גיד הנשה ובטור ושו"ע יורה דעה סימן קו"ף. וזה יותר נראה והחשבון מכוון מאוד.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 5
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 5](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/5)

ועוד תמצא בחשבון האותיות מבוארים כמה דינים. התחלת אותיות תקס"ז עם הכולל כמנין אלו דיני שחיטה בדיקה עם התיבות. וגם חשבון תקס"ז עולה כמנין הזאב והארי דורסין במכוון. ואפשר שבא לרמז כדעת הרא"ש וסייעתיה שדוקא שנים אלו דורסין בבהמה כמשמעות המשנה שם אבל לא חיות טמאות אחרות אפילו דוב שכול ונמר עז אין להם דריסה.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 6
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 6](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/6)

ובהצטרף התחלת וסופי האותיות עולה כמנין זה הכלל בסג"ר ושב שמעתי (חולין מב, א), ועיין בריש אלו טרפות. נמצא שבחשבון האותיות רימז רבינו הקדוש כמעט רוב הדינים שבמסכתא.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 7
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 7](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/7)

אמנם בדרך רמז וסוד נראה דרבינו הקדוש רימז לנו הא דאמרו חז"ל בזמן שבית המקדש היה קיים המזבח היה מכפר עלינו בהקרבת הקרבנות ומנחות חובה ונדבה, ועכשיו שאין לנו בית המקדש – שלחן של אדם מכפר עליו. והיינו כשאוכל בקדושה ולא יהיה באכילה שום איסור, אז השלחן דומה למזבח והאכילה כקרבן. וכבר האריכו בזה בספר של"ה דף פ' באריכות ובשארי ספרים.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 8
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 8](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/8)

ובזה יבואר לאחר מסכתות זבחים מנחות סידר מסכת חולין להורות זה, שתיבת חולין המה ממש אותיות שולחן בהתחלף היו"ד לשי"ן בא"ב דאלב"ם כידוע, ולכך יש בה י"ב פרקים כנגד י"ב אותיות שלחן מכפר עליו. ואל תתמה שאני חושב לפעמים "שולחן" מלא ולפעמים חסר דשתיהן אמת על פי הסוד. דכבר כתבתי למעלה שהשלחן היה בסוד מידת מלכות והיא השכינה, וקודם שמקבלת השפע מן ו' היא חסר ו', אבל אחר שמקבלת השפע מן ששה קצוות היא בסוד שולחן מלא.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 9
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 9](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/9)

ולכן סופי אותיות עולים תתקכ"ב עולה כמנין שלחן עם הלחם מכפר עם הכולל. דוק ותשכח. ולכן מבואר במסכתא זו כל דיני מאכלות אסורות שלא יהיה בשולחנו שום דבר אסור ואז מכפר עליו. והתחלת אותיות תקס"ז עולה כמנין אכילתו ק' במכוון, אות ק' מורה על קרבן כדאיתא במשנה י"א פרק ד' דמעשר שני. ולכן מתחיל המסכתא (משנה חולין א:א) "הכל שוחטין" עולה עם הכולל שולחן אדם. ואיתא בגמרא דקסבר האי תנא חולין שנעשו על טהרות הקודש כקודש דמי – גם כן מבואר ברמז זה, כשאכילה שעל השולחן הוא בקדושה – "כקודש דמי", שדומה לקרבן. וכבר ידעת סוד אכילה עולה אדני עם הכולל. וסוד מאכל עולה שני שמות הוי"ה אדני בשילוב כמו הקרבן.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 10
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 10](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/10)

ולכן יזהר כל אדם שיהיה אכילתו בכונה רצויה שיהא בו כח לעבודת השם ב"ה ולא למלאות תאותו. וכבר האריכו בכל ספרי המוסר בזה אך שרוב העולם סוברים שדבר זה הוא מצד חסידות ולא מעיקר הדין – לכן הוריתי באצבע שרבינו הקדוש ביאר כל זה בעיקר המשנה.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 11
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 11](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/11)

והנה אעתיק לך מאמר מהזוהר באריכות קצת ותמצא ענין נפלא, וזה לשונו הקדוש בפר' שמיני בפרשה זו: (ח"ג מא, א) "רבי אבא פתח ואמר מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' סור מרע וגו' מי האיש החפץ חיים - מאן חיים, אלין חיים דאקרון עלמא דאתי וחיים תמן שריין וכו', אוהב ימים לראות טוב - מאן ימים, דא הוא שמא דמלכא קדישא דאחידא באינון יומין עלאין דאקרון ימי השמים על הארץ, ימי השמים ודאי על הארץ ודאי, מאן דבעי למהוי ליה חיים דלעילא ומאן דבעי יומין לאתדבקא בהו ינטר פומיה ממיכלא וממשתיא דמסאב לנפשא וכו'". וע"ש לשונו הקדוש באריכות.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 12
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 12](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/12)

ותמצית הדברים שר' אבא דרש הפסוק (תהלים לד, יג) "מי האיש החפץ חיים" היינו חיים דלעילא דאינון עלמא דאתי, "אוהב ימים לראות טוב" היינו ימים דלעילא דאקרון ימי השמים על הארץ, ובמה זוכה לכל זה – בשומר פיו ולשונו ממאכלות אסורות. ובזה מבואר דרבינו הקדוש רימז כל דברי המאמר במסכת זו שמבאר בה כל דיני מאכלות אסורות. לכן העמיד י"ב פרקים והתחלת אותיות וסופי אותיות עולים אלף תפ"ט , עם י"ב כוללים מי"ב פרקים --עולה אלף תק"א ,כמנין חיים עלמא דאתי ימי השמים על הארץ עם האותיות במכוון. דוק ותשכח דבר נפלא. הרי מבואר בהדיא מי שמשמר את פיו ממאכלות אסורות המבוארים במסכת זו זוכה בכל זה המרומז במנין הפרקים וחשבון האותיות תחלה וסוף וכדברי הזוהר הקדוש. ודוק היטב.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 13
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 13](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/13)

ובזה נבא לביאור המשנה (משנה חולין ג:ז) "ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת" ובגמרא (חולין סו, ב) (נדה נא, ב) תנן התם במסכת נדה "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר והוא דג טהור, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת והוא דג טמא". "מכדי אנן אקשקשת סמכינן לכתוב רחמנא קשקשת ולא לכתוב סנפיר וכו' א"ר אבהו וכן תנא דבי ר"י יגדיל תורה ויאדיר".


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 14
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 14](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/14)

דברים אלו תמוהים. ודאי מצינו כמה פעמים בש"ס מילתא דאתי בק"ו טרח וכתב להו קרא, והכי נמי יש לפרש על דרך זה – מכל מקום האי לישנא דאמר ר' אבהו לא מצינו בכל הש"ס, וכי להגדיל התורה יכתוב בה דברים יתירים? חס מלומר כן. אלא ודאי דברי ר' אבהו הם דרך רמז וסוד. ועוד שם בסוף הפרק (חולין סז, ב) "תניא ר' יוסי בן דורמסקית אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר גאוה אפיקי מגינים - אלו קשקשים שבו, תחתיו חדודי חרש - אלו סנפירין שפורח בהן", וע"ש בפרש"י. והוא תמוה - מאי אתי לאשמעינן? שהוא דג טהור? פשיטא - הרי הוא מזומן לסעודת הצדיקים לעתיד לבא. ומה שכתב מהרש"א הוא דוחק גדול.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 15
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 15](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/15)

ואקדים לך דברי רעיא מהימנא סוף פרשת שמיני (ח"ג מב, א) "דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה אלא אסיפתן היא המתרת אותם – הכי מארי מתיבתא אין צריכין שחיטה דאתמר בהון ויגוע ויאסף אל עמיו, מה נוני ימא חיותן בימא אף תלמידי חכמים מארי מתניתין חיותייהו באורייתא ואי אתפרשן מינה מיד מתים וכו'". הרי מבואר בהדיא שתלמידי חכמים דומים לדגים ונקראים דגים.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 16
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 16](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/16)

וכבר כתבתי בסיום מסכת נזיר ביאור הגמרא "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" שאינם נקראים תלמידי חכמים אלא מי שלימודו הוא לשמה לעשות יחוד יסוד ומלכות. וזהו פירוש "תלמידי חכמים מרבים שלום", היינו יסוד, "בעולם" – היינו מלכות כידוע. אבל מי שלומד שלא לשמה אף שיש לו שכר דמתוך שלא לשמה בא לשמה – מכל מקום אינם נקראים בשם "תלמידי חכמים" שיהא נקרא בשם "דג טהור" אלא כשלומד לשמה לשם יחוד יסוד ומלכות. ולכך תלמידי חכמים הם בסוד מידות נצח הוד שהם מרבים שלום בעולם.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 17
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 17](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/17)

ובזה מבואר שהתורה הקדושה מרמז כל זה במה שכתבה בסימני דגים טהורים סנפיר וקשקשת, דכשתחשוב תלמידי חכמים נצח הוד מרבים שלום בעולם תמצא מנין אלף תקצ"א , ועם אותיות מן תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם והכולל הוא מכוון כמנין סנפיר וקשקשת עם האותיות‏. דוק ותשכח. נמצא מבואר בהדיא שאין נקרא בשם "תלמיד חכם" שהוא דומה לדג טהור שיש לו סנפיר וקשקשת אלא כשלומד לשמה להרבות שלום בעולם.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 18
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 18](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/18)

וזהו כונת ר"י בן דורמסקית "לויתן דג טהור הוא שנאמר וכו'", כלומר שהכתוב משבחו שיש לו קשקשת וסנפיר, וידוע דסוד לויתן הוא יסוד המייחד תפארת ומלכות, לכך כל תלמיד חכם שהוא דומה ללויתן הוא דג טהור לענין שאין צריך שחיטה אלא באסיפה בעלמא סגי ליה. אבל מי שאינו לומד לשם שמים אינו בכלל זה. וזהו גם כן כונת ר' אבהו "יגדיל תורה ויאדיר", כלומר שהתורה בא להורות על תלמיד חכם שיהא לימודו לשם שמים להגדיל התורה ולהאדירה ולא לכונה אחרת. ודוק היטב ויונעם לך.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 19
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 19](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/19)

נחזור לענין שכתבתי למעלה שהתחלת אותיות וסופי אותיות עולים כמנין חיים עלמא דאתי ימי השמים על הארץ‏, ובא להורות שכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק בעלמא דאתי. ובזה אבאר לך סיום המסכתא בכמה דברים טובים.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 20
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 20](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/20)

במשנה (משנה חולין יב:ה) "לא יטול אדם אם על הבנים אפילו לטהר את המצורע, ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, ק"ו על מצות חמורות שבתורה". וצריך להבין מאי קישור יש לדברי התנא הא דקאמר "ומה אם וכו'" למה שקדם? ובגמרא איתא (חולין קמב, א) "תניא ר' יעקב אומר אין לך מצוה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה וכו'", כלומר דר' יעקב פליג אמתניתין דידן וכן אמתניתין פרק קמא דפאה דתני


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 21
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 21](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/21)

ולכאורה קשה לתנא דמתניתין דהא ר' יעקב מעשה חזא שזה קיים מצות כיבוד ומצות שילוח הקן ובחזירתו נפל ומת והיכן אריכות ימיו של זה וטובתו של זה, אלא ודאי מוכח שקאי הכל לעולם הבא שכולו טוב וכולו ארוך. וניישב גם המשנה בברכות (משנה ברכות ה:ג) ובמגילה (משנה מגילה ד:ט) "האומר על קן צפור יגיע רחמיך וכו' משתקין אותו", ומפרש בגמרא דפליגי בה תרי אמוראי במערבא, חד אמר מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות. וכבר תמהו בזה כל גדולי המפרשים דמה בכך עושה מדותיו של הקב"ה רחמים עד שיהא משתקין אותו מכח זה, הלא באמת אנו מבקשים בכל יום בי"ג מדות רחמים שלו וכל מצות מתנות כהונה ולויה ומ"ע – הכל הוא על פי מידות חסד ורחמים שלו.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 22
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 22](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/22)

ונלע"ד ליישב בטוב טעם דתנא דמתניתין בברכות ובפאה ובחולין הכל יהיה בשיטה אחת, דבגמרא דקידושין סוף פרק א' (דף מ.) מקשה על תנא דפאה דחשיב כיבוד אב במצות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה משום דכתיב ביה (דברים ה, טו) "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך" וליחשב נמי שילוח הקן דכתיב בה נמי (דברים כב, ז) "למען ייטב לך והארכת ימים". ומשני משום דבמצות שילוח הקן הוא רק טוב לשמים ולא לבריות, לכן אין לו שכר בעולם הזה, אבל באינך מצות דקחשיב התנא הוא טוב לשמים ולבריות ולכך יש לו שכר הפירות בעולם הזה. כך הוא שיטת המשנה והגמרא.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 23
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 23](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/23)

אבל בזוהר ובתיקונים מבואר שעל ידי מצות שילוח הקן מתעורר רחמים גדולים בעולם שהאם צועקת על בניה שלקחו ממנה ומכח זה מתעוררין מלאכי רחמים לבקש רחמים לפני הקב"ה על כל אינון דמתנודדין מאתר לאתר ועל כלל גלות ישראל. ומכח זה מתעורר רחמים גדולים בעולם ואם כן אי אמרינן דבכיבוד ובשארי מצות דחשיב התנא יש שכר פירות בעולם הזה אם כן גם בשילוח הקן נמי ראוי להיות שכר פירות בעולם הזה דהא במצוה זו נמי הוא טוב לשמים ולבריות שבא מכחו רחמים גדולים לבריות.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 24
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 24](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/24)

ובאמת ר' יעקב מעשה חזא שזה קיים מצות שילוח הקן ובחזירתו נפל ומת. בשלמא ממצות כיבוד שקיים – זה לא היה קשה דהא מבואר בגמרא "איזהו כיבוד מאכילו ומשקהו", אבל זה שקיים דיבורו של אביו והלך להביא לו גוזלות עדיין לא נקרא רק הכשר מצוה כמו שמבואר בתוס' ביבמות (יבמות ו, א) בשיטה דעליה בד"ה מה לכיבוד אב שכן הכשר מצוה יעו"ש, והשכר "למען יאריכון ימיך" לא קאי אלא מי שכבר קיים המצוה גופה ולא על מי שקיים רק הכשר מצוה. אבל משילוח הקן שזה קיים בפועל היה קשה לר' יעקב היכן אריכות ימים של זה. ומזה הוכיח שקאי הכל לעולם הבא.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 25
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 25](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/25)

וכל זה לשיטת הזוהר דבשילוח הקן נמי הוא טוב לבריות שמתעורר רחמים בעולם. אבל לשיטת הגמרא דבשילוח הקן לא הוי רק טוב לשמים ולא לבריות ולכך אין שכרו בעולם הזה ואם כן שפיר יש לומר דבכיבוד אב וכיוצא בו שהוא טוב לשמים ולבריות יש לו שכר פירות בעולם הזה. וזהו שיטת תנא דמתניתין דפאה.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 26
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 26](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/26)

ואיתא בגמרא דאחר כי האי מעשה חזי ומכח זה יצא לתרבות רעה. ובזה מבואר המשנה בברכות ובמגילה "האומר על קן צפור יגיע רחמיך חוס ורחם עלינו" – מוכרח דסבירא ליה כשיטת הזוהר שמכח מצוה זו מתעורר רחמים בעולם לכך חוס ורחם עלינו ואם כן לתנא דמתניתין דסבירא ליה בכיבוד יש שכר בעולם הזה ואם כן גם בשילוח הקן נמי ראוי לו להיות שכר בעולם הזה ובאמת ר' יעקב מעשה חזא שבחזרתו נפל ומת אם כן יכול לבוא לידי כפירה ח"ו כמו שאירע לאחר, לכך משתקין אותו בודאי. ודוק היטב.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 27
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 27](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/27)

ובזה נבא לביאור משנתינו "לא יטול אם על בנים אפילו לטהר את המצורע", ואיתא בגמרא (דף קמא.) הטעם משום דכתיב שלח תשלח אפילו לדבר מצוה. ומקשה טעמא דכתב שלח תשלח הא לאו הכי הוה אמינא דדחי אמאי, הרי עשה ועשה הוא ומאי אולמא דהאי עשה מהאי עשה. ומשני משום דבעשה דמצורע משים שלום בין איש לאשתו. מהו דתימא ליתי עשה דידיה וידחה עשה דשילוח הקן. קמ"ל. והובא בתי"ט.‏


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 28
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 28](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/28)

ואומר אני דזו הסברא קאי שפיר לשיטת התנא דברכות ודפאה דסבירא להו דבשילוח הקן ליכא טוב לבריות. אבל לשיטת הזוהר דעל ידי מצות שילוח הקן מתעורר רחמים גדולים על כל המתנודדין מאתר לאתר, ובודאי הקב"ה במידת רחמים שלו מרחם על הרבה והרבה אנשים שישובו לביתם, ואם כן על ידי מצות שילוח הקן נעשה שלום בין הרבה אנשים לנשים, ואם כן יקשה הפסוק תשלח למה לי.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 29
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 29](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/29)

אלא ודאי התנא דמשנה אזיל לשיטתיה דלא חשיב בפאה מצות שילוח הקן בהדי אינך שאוכל פירותיהן בעולם הזה משום דסבירא ליה דגבי שילוח הקן לא הוי טוב לבריות דלא כשיטת הזוהר. לכן איצטריך כאן לאשמעינן דלא ידחה עשה דמצורע את עשה דשילוח הקן. ומוכיח סברתו דגבי שילוח הקן אינו אוכל פירותיהן בעולם הזה. מסיים "ומה אם מצוה קלה נאמר בה למען ייטב לך והארכת ימים ק"ו למצות חמורות שבתורה", ואם כן יקשה גבי כיבוד אב שהוא מצוה חמורה שבחמורות למה לי למכתב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך, הרי ילפינן בק"ו מן שילוח הקן, אלא ודאי דהתורה אתי להורות דגבי שילוח הקן ליכא שכר בעולם הזה רק בעולם הבא ולכך כתיב הכל בחד – "למען ייטב לך והארכת ימים", אבל בכיבוד אב יש שכר בעולם הזה ובעולם הבא לכך פלגינהו בתרתי – "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך". ודוק. ובדרושים שלי בע"ה הארכתי הרבה וכאן אין מקום להאריך יותר.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 30
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 30](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/30)

עוד אכתוב לך רמזים נפלאים שג' פרקים אחרונים – הזרוע ראשית שלוח – ראשי תיבות שרה. וכשתחשוב הראשי תיבות שרה וג' כוללים עם סופי אותיות מן ג' פרקים אלו, תו"ה, תמצא כמנין קיים אברהם ושרה. ואפשר שהתנא בא לרמוז ששרה התאמצה במצות אלו יותר מאברהם לכך הזכיר שמה בפירוש בראשי האותיות.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 31
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 31](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/31)

והנה הזרוע והלחיים והקבה מצינו בפירוש שקיים אברהם שלכך האכיל למלאכים ג' לשונות כי הלשון המיטב‏ שבמתנות כהונה וכאן היה מיכאל שהוא כהן גדול למעלה וזיכה גם לגבריאל ורפאל מחלקו. וכשתחשוב ג' תיבות הזרוע הלחיים הקבה עם ג' כוללים תמצא מכוון כמנין שרה עם הכולל. וגם ב' תיבות שלוח הקן עם האותיות עולה כמנין שרה עם הכולל.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 32
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 32](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/32)

ומזה זכתה לבן יצחק שכן מבואר במדרש רבה (דברים רבה ו, ו) "שלח תשלח את האם. ומה שכר נוטל? ואת הבנים תקח לך" - שזוכה לבנים. ואפשר שמזה הטעם אמרה תורה "כי יקרא – פרט למזומן", שאי לאו כן כל עקר ועקרה יקיימו מצוה זו כדי שיזכו לבנים.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 33
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 33](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/33)

וגם ראשית הגז עולה במכוון כמנין קיימו אברהם ושרה עם הכולל. דוק ותשכח כל זה במכוון. ואפשר שמכח מצוה זו זכו שניהן לאות ה', שמצוה זו נוהגת דוקא בחמשה צאן כבית הלל ומזה זכו לזרע כשר בסוד (בראשית מז, כג) "הא לכם זרע".


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 34
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 34](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/34)

ואפשר שזהו גם כן סוד הפסוק (בראשית כג, א) "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים", שכבר דקדקו למה נאמר "שנה" בכל פרט ופרט. וגם למה נכתב גבי "ושבע שנים". ודברי הזוהר הקדוש ידועים בזה על פי רמז וסוד (זהר פר' חיי שרה). ולדברי אלה תמצא רמז מופלא כשתחשוב ששה תיבות אלו מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים תמצא קיימה ז' אלו הזרוע והלחיים והקבה וראשית הגז ושלוח הקן. ואף על פי ששורש שלהם הוא רק ג' מצות – מכל מקום הואיל דיש בהם ז' תיבות מרומז קיימה ז' אלו. ולכך נכתב גבי "ושבע שנים" לשון מרובה כנגד שבע אלו. דוק ותשכח.


###### Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 35
[Maaseh Rokeach on Mishnah, Seder Kodashim, Chullin 35](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Mishnah/s/Seder%20Kodashim,_Chullin/r/35)

ולא תימא שתיבת "אלו" בא למעט שארי מצות שלא קיימם אלא אפילו אלו שאין דרך הנשים לטרוח במצות אלו מכל מקום קיימה אותן ומכל שכן שארי מצות. וזכות אבות יעמוד לנו שנזכה לגאולה בבי"א.