## Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property Chapter 8

###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:1:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:1:1)

**ואם מת גובין מיורשיו וכו'.** מבואר הדבר דרבינו ס"ל דדינא הוי ולא קנסא, דאילו הוי קנסא לא הוו גבו מן היורשין דלדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו, כדאיתא בגמרא, גם הרב המגיד ז"ל כתב דבפרק הגוזל בתרא משמע דדינא הוא מסור ולא קנסא עיי"ש, אלא דהרב לחם משנה ז"ל הקשה עליו כד בעי תלמודא מאי נפקא לן אי דינא אי קנסא, דנפקא לן האי דינא דאם מת גובה מן היורשין, ואי קנסא אין גובין עיי"ש, ולענ"ד נראה הדבר ברור משום דבקנסא איפליגו רב ושמואל בגיטין דף נ"ג [ע"א] אי ילפינן מקנסא או לא, ואף לפי מה שכתבו הפוסקים ז"ל דבהיזק הניכר דכו"ע לא ילפינן קנסא מקנסא, מכל מקום אם פשיט לן דהוי קנסא ודלא ילפינן מינה נשמע דלא גבינן מיורשיו, משא"כ אם נאמר דהוי קנסא ולא גבינן אכתי לא נפקא לן אי ילפינן קנסא, דדילמא גם זה היזק שאינו ניכר.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:1:2
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:1:2)

**בין שהיה האנס עכו"ם וכו'.** לא ציין הרב המגיד ז"ל מהיכן נפקא לו לרבינו, ואפשר דהוה גריס רבינו בגמרא ההוא גברא דאחוי אכריא דחיטי לבי ריש גלותא. ולא דבי ריש גלותא כמו שכתוב בנוסחתינו, וכבר ידוע דאנשי בית ריש גלותא היו אלימים ותקיפים כדאיתא בבבא בתרא דף ל"ו [ע"א], והני דבי ריש גלותא לא מחזקי בן ולא מחזקינן בהו, ופסקו רבינו פרק י"ג דטוען ונטען דין י', ראשי הגליות שהיו בימי חכמים לפי שהיה בהם לרדות את העם אין אכילתן ראיה וכו'.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:2:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:2:1)

**אבל אם אנסוהו עכו"ם וכו'.** דף קט"ז [ע"ב] אמתניתין דאם מחמת הגזלן חייב, בעי היכי דמי, אי דאנסוה לארעא דידיה ולא אנסוה כולי ארעתא הא מרישא שמעת מינה וכו', לא צריכא דאחוי אחויי, לישנא אחרינא הכא במאי עסקינן כגון דאנסוה גוים ואמרו ליה אחויי ארעתיה ואחוי ההיא בהדייהו ע"כ, וצריך להבין מאי איכא בין הנהו תרי לישני, וידוע דרש"י ז"ל פירש בלישנא קמא דאחוי אחויי שלא גזלה הוא עצמו אלא שמע מבית המלך שמבקשים לגזול שדות, והראה להם טלו קרקע זו של פלוני ע"כ, נראה שנתכוון ז"ל דלא נפרש דאחוי אחויי על ידי אונס שאנסוהו להראות, דהא אמרינן לקמן בברייתא דאם אנסוהו להראות פטור, ולכך פירש דאחוי אחויי שאין כאן אונס, אלא שמע מבית המלך והוא מעצמו הראה להם, משמע דאי הוה אונס מעיקרו אף שהראה גם של חבירו פטור, דכיון דנאנס מעיקרו בתריה גריר ומפחדו סמר, וללישנא אחרינא חייב דכיון שכבר הראה לא היה לו להוסיף, וראיתי לרש"ל ז"ל בספר ים של שלמה [פרק י'] סי' מ"ו שכתב, ומפרשינן בגמרא כגון דאחוי להם אחויי, ולא מיבעיא היכא דאחוי להו בהדיא אלא אפילו אנסוהו ואמרו לו הראה לנו כל שדותיך והראה להם שדה שגזל וכו', ע"כ. ולכאורה דבריו מגומגמים, דמשמע דללישנא קמא דהיינו דאחוי אחויי משמע ליה דינא דלישנא בתרא, וזה אינו דהא ללישנא בתרא ודאי דאינו חולק עם לישנא קמא, וא"כ מאי איכא בין לישנא קמא ללישנא בתרא, אם לא שנאמר דמה שכתב ומפרשינן בגמרא כגון דאחוי להו אחויי, לא קאי ללישנא קמא דוקא, אלא שבא לפסוק הדין כלישנא בתרא, דלדידיה נפיק לישנא קמא במכל שכן.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:2:2
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:2:2)

**והנה**הטור ז"ל חו"מ סי' שפ"ח כתב במה דברים אמורים שהראה מעצמו בלי אונס, או שאנסוהו להראות שלו והראה שלו ושל חבירו או שיסרו אותו ולא אמרו לו על מה והראה ממון חבירו ונפטר בו בכך חייב, וכתב עליו הרב בית יוסף ז"ל כן משמע התם בעובדא דההוא גברא דאפקידו גביה כסא דכספא, סליקו גנבי עליה שקלה ויהבה להו ע"כ, והקושי מבואר, דהתם שאני דנשא ונתן ביד, ודברי הטור הם בהראה להם, והרב בית חדש ז"ל שם כתב, דנראה שכתב כן משום מתניתין דהגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין וכו', ואסיקנא כלישנא קמא, לא צריכא דאחוי אחויי, ומפרש הטור ז"ל דהיינו שאנסוהו מסיקין ויסרו אותו וכו', ע"כ. וגם דבריו מגומגמין, דמשמע שהטור פוסק כלישנא קמא, וזה אינו, מכמה טעמי, חדא, דדרך הפוסקים לפסוק כלישנא בתרא, ועוד הרי הטור ז"ל הזכיר הלישנא בתרא שכתב או שאנסוהו להראות שלו והראה שלו ושל חבירו, הרי שפסק כלישנא בתרא להדיא, דללישנא קמא באונס פטור עכ"פ כמו שהוכחנו לעיל, ויותר היה ראוי לומר דפסק כלישנא בתרא, ומינה דאף ביסרו אותו דהיינו מסיקין דמתניתין והראה ממון חבירו דחייב, דאף שלא אמרו לו על מה, השכל מחייב דאינם מבקשין אלא ממונו של עצמו, ומה לו להראות של אחרים הרי נמצא שפטר עצמו בממון של אחרים שהוא חייב, והנה רבינו ז"ל לא הזכיר הא דאנסוהו להראות את שלו והראה שלו ושל חבירו דהיינו לישנא בתרא, וצריך לומר דממה שכתב ואם נשא ונתן ביד אע"פ שהוא אנוס חייב לשלם מינה נפיק דמכל שכן אם הראה שלו ושל חבירו, דהא בשל חבירו לא אנסוהו, וכן כתב ז"ל ודייק טפי שסיים רבינו שהמציל עצמו בממון חבירו חייב לשלם.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:3:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:3:1)

**אנסו המלך למוסר זה וכו'.** מדקדוק לשון רבינו שגבי אוצרות יין ושמן לא הזכיר פלוני, וגבי ממון חבירו הזכירו, משמע דהיכא דאנסוהו ואמרו לו הראה לנו ממון של יהודים, ולא הזכירו שום פלוני והראה להם חייב, אבל באנסוהו להראות אוצרות יין ושמן אפילו לא הזכירו שום פלוני והוא אין לו אוצרות יין ושמן אפילו הראה אוצרות של פלוני פטור, וכן דקדק רש"ל ז"ל שם [פרק י'] סי' מ"ז, וסיים דהכי מסתברא, אע"פ שאין ראיה ברורה מן התלמוד.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:4:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:4:1)

**נשא ממון חבירו בידו וכו'.** דין זה נראה כפול, שכבר הזכירו לעיל דין ב', ואם נשא ונתן ביד וכו', אך יש לומר דהכי פירושי קמפרש וגריר אחר הכיצד שכתב, אי נמי יש לומר דלעיל לא ביאר שהאונס היה על ההבאה אלא על הראיה דסמיך ליה, וכאן הוסיף דגם שהאונס הוא על ההבאה אפ"ה חייב, ואתי שפיר שכאן הוא שהשיג עליו הראב"ד ז"ל, וכבר ידוע דהמאור ז"ל הסכים לדעת הרי"ף ז"ל שהביא כדעת רבינו, והש"ך חו"מ סי' שפ"ח סבירא ליה כדעת הראב"ד ז"ל, ואפשר דדברי רבינו ביש לו ממון שהיה יכול להציל עצמו, אי נמי דאחר שנשא ונתן ישלם מביתו, (ועיין למה שכתב הדרכי משה ז"ל חו"מ סי' שפ"ח).


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:6:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:6:1)

**אין לך מי שנתפש על חבירו וכו'.** ירושלמי פרק ב' דכתובות רבי יהושע בן לוי אומר אין לך נתפס על חבירו וחייב ליתן לו אלא בארנון ובגולגולת, רב אמר כל הנתפס על חבירו חייב ליתן לו, חיליה דרב מן הדא, הגוזל שדה ונטלוה מסיקין, ולא שמע מה דאמר ר' יוחנן קנס קנסו בגזלן ע"כ, מדדחו דברי רב מינה קמה לה הלכתא כרבי יוחנן, ומפרש רבינו דארנון דקאמר דומיא דגולגולת, דהוי מס קצוב על כל גולגולת כך וכך לשנה, ומפני זה הקדימה, וארנון מפרש הכוונה שהיא התשורה שנותן כל איש ואיש, שכל זה הוא מחוקי המלך וגזרותיו הקבועים והוי ליה דינא דמלכותא, לאפוקי במסים אחרים שהם דרך עלילה דלא קרינן ביה דינא דמלכותא לשיתחייב האחד בשביל חבירו, וכן הבין הרב משפטי שמואל ז"ל ודלא כהחכם הפוסק שם שכתב שמדברי רבינו יש ללמוד גם באיזה עסקי המלך עיי"ש, ותדע שכן נראה דעת רבינו שאפילו באלו הצריך שיהיה בפני עדים שבפירוש לקחו ממנו בשביל פלוני, וכן כתב הרב בית יוסף חו"מ סי' שפ"ח, ובשו"ע סי' שפ"ח, וידוע מה שכתב הכסף משנה ז"ל דמה שכתב רבינו חוץ מן הנתפס מפני המס הקצוב על כל איש ואיש בכל שנה, נראה שרמז למה שאיתא בהגוזל בתרא בר מתא אבר מתא (מבעט) [מעבט], והני מילי באכילה וכרגא דההיא שתא, אבל שתא דחליף כיון דאיפייס מלכא חליף ע"כ, והיינו מדכתב רבינו בכל שנה וכמו שכתב בבדק הבית, אמנם הכנסת הגדולה חו"מ סי' קכ"ח בהגהת הבית יוסף אות ל' כתב בשם הראנ"ח חלק ב' סי' צ"ו, דכוונת רבינו דדוקא מה שקצוב לגבות מכל איש ואיש, אבל בדברים שהמלך גובה מכללות העם ואין חיובו על כל איש בפרט, אלא על העיר סתם לא, עיי"ש, ולענ"ד נראה דכולהו שמע מינה.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:7:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:7:1)

**כגון שהראה מעצמו או שנאנס וכו'.** כתב הרב המגיד ז"ל בעיא דלא איפשיטא אם עשו תקנת נגזל במסור או לא וכו', וקשה למה שכתב הרב המגיד עצמו לעיל פרק ד' דגזילה דין ז' גבי שכירו ולקיטו של נגזל, דגם היא בעיא דלא איפשיטא אי עשו בה תקנת נגזל, וכתב הרב המגיד ז"ל דלא פסק רבינו דאם תפש אין מוציאין מידו משום דכל זה הוא מן התקנה הוא, ובמה שלא התקינו בפירוש אפילו תפש מוציאין מידו ע"כ, ונראה דלא דמי דהתם הבעיא היא אם נדמה שכירו ולקיטו לשומר, דאמר רבא התם פרק כל הנשבעים (שבועות דף מ"ו) [ע"ב] [אפילו שומר וכו'], אי לא, נמצא דהוי כעין תקנה לתקנתא, משא"כ הכא דהבעיא היא אי עשו שומר הגזלן לענין זה, כלומר דבכלל גזלן יהיה מסור או לא, וכן נראה מדברי התוס' שם ולא דמי לדהתם כלל, והרב לח"מ ז"ל שם הניחו בצ"ע עיין עליו, ודע דכל זה הוא בתיקו דממונא שהממון ביד אחד מהם, אבל אם אין הממון ביד אחד מהם הוי ליה ממון המוטל בספק וחולקין, כמו שכתב רבינו סוף פרק א' דשאלה ופקדון, ועיין להרב ב"ח ז"ל חו"מ סי' קכ"ח שתירץ על דרך זה סתירת הרי"ף ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:8:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:8:1)

**אין משביעין את המוסר וכו'.** הרא"ש ז"ל בתשובה כלל י"ז סי' ה', שאלוהו על דבר לאה שטענה על ראובן שמסרה לגויים והפסידה ממון הרבה, וראובן השיב שנפלה לו דליקה ובתוך כך גזלה ממונו ותפסה כדי שתודה, והשיב ז"ל, דכל מה שתוכל לברר בעדים שהפסידה יפרע לה וישבע ראובן שאינו יודע שהפסידה יותר, כיון דסליק בתיקו אם עשו תקנת נגזל במסור וכו' ע"כ, והקושי מבואר, דאם יש לו דין מסור איך ישבע, ויש לומר דהוא היה סבור דלא עשה איסור ולכך לא נפסל, וכן כתב המשנה למלך ז"ל, אך אכתי קשה דשבועה זו למה, ותו דאם לא ירצה לישבע וכי נאמר דאם לא נשבע תיטול כל מה שהיא טוענת, הרי בעינן ראיה ברורה ובעדים כמו שכתב ז"ל שם, ודברי רבינו בדין הקודם דאין מוציאין מן המוסר אלא בראיה ברורה, ותשובה זו של הרא"ש ז"ל הובאה בקיצור בהטור חו"מ סי' שפ"ח, ועיין להדרישה ז"ל שם, אם לא שנאמר דכיון שלא רצה לישבע אין לך ראיה ברורה גדולה מזו, וכיון דלפי דעתו אין לו דין מסור ישבע שבועת היסת שאינו יודע וכו'.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:8:2
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:8:2)

**אבל המוסר שאנסוהו וכו'.** פשט הלשון שאנסוהו להראות [והראה] או אנסוהו להביא דאז חייב לשלם כמו שכתב לעיל דין ד', דאילו אנסוהו להראות או אנסוהו להביא והלך הוא והביא, מלבד שאין לשון רבינו סובלו, הרי נקרא רשע כיון שלא היה אונס בהבאה, גם אין לפרש שאנסוהו להראות והראה, ואח"כ נשא ונתן, דמלבד דלשון או שכתב רבינו אינו סובלו, זאת ועוד דבכי האי אינו חייב לשלם כלל דמקלא קלייה וכמו שכתב רבינו לעיל דין ד', ועיין בדרישה ופרישה ובסמ"ע חו"מ סי' שפ"ח.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:9:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:9:1)

**ואפילו היה רשע ובעל עבירות וכו'.** כתב הרב המגיד ז"ל נתבאר פרק קמא דגיטין והביאו הרב בהלכות בהגוזל, וכתב שמעינן מיניה דאפילו במקום צער אסור וכו' ע"כ, וקשה קצת דמאי שמעינן מיניה דקאמר, הלא המציאות היה כך דהוו קמצערי ליה למר עוקבא וכו', פעם ושתים, ואפשר דאפילו לתלמיד חכם קאמר דגדול עונשו אפ"ה אין למוסרו, ואפשר שלזה כיון רבינו שסיים, וכל המוסר וכו', אין לו חלק לעולם הבא, ומכיון שכתב כן הוא חמור פשיטא ודאי דאין חילוק בין תלמיד חכם לעם הארץ, שוב ראיתי להכנסת הגדולה [חו"מ סי' שפ"ח] בהגהת הבית יוסף ס"ק כ"ד שהביא משם מהר"ם מינץ דהתם מדת חסידות הוה, ושם הביא משם תרומת הדשן בשם ריב"א שכתב בהיפך, ותמה עליו למה לא נסתייע מדברי הרי"ף ע"כ, ולענ"ד נראה דאף לפי דעתו קאמר ולכך הוכיח לו בדברי טעם.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:10:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:10:1)

**מותר להרוג המוסר וכו'.** הרב בית יוסף ז"ל חו"מ סי' שפ"ח, הביא (מהגהות) [מתשובות] מיימוניות דאפילו בשעת רדיפתו למסור אם יכול להציל עצמו באחד מאבריו אסור להורגו, וההורגו חייב מיתה ע"כ, ותמה עליו מעובדא דרב כהנא, דשמטיה לקועיה דההוא דאמר מחוינא, והרי היה יכול להצילו בחתיכת לשונו, או רגלו וכו', ע"כ. וכתב עליו הכנסת הגדולה בהגהת הבית יוסף אות ס"ד, דלא אמרה הרב אלא דאם הציל באחד מאבריו, לא יפחד עוד הנמסר מהמסור, משא"כ בעובדא דרב כהנא דאם היה חותך לשונו היה מראה באצבעו, באצבעו היה מראה בעינו, בעינו היה מדבר בלשונו וכו', עיי"ש, ולפי דבריו צריך לומר דתשובת מיימון לא איירי במסור שתלוי בראיה, אלא בלשון דוקא, ומכל מקום הוא דחוק כמבואר.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:10:2
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:10:2)

**ומתרין לו ואומרין לו וכו'.** כתב הרב המגיד ז"ל מעובדא דרב כהנא וממעשה דרבי שילא וכו', ורבי שילא אפשר שהזהירו או שלא היה פנאי ע"כ, לכאורה דבריו תמוהים, דבשלמא ההוא עובדא דרב כהנא פעם ראשונה הוה, והוצרך רב להתרות בו, משא"כ עובדא דרבי שילא שכבר מסר אותו, וכמעט שנסתכן לולא אליהו הנביא זלה"ה שהיה בעזרו, מה צורך היה לו להזהירו בפעם שניה, הרי מלתא דפשיטא היא שימסרנו גם בפעם הזאת, ובפרט שראה שלא אהנית מסירתו בפעם ראשונה, דהוחזק כפרן במסירתו הראשונה, פשיטא שיעשה כל מאמצי כוחו לחזק דבריו וימסרנו בפעם השניה, ונראה שזו היא סברת הרשב"א ז"ל סי' קפ"א שכתב, דאם רגיל לעשות כן כל שאומר לעשות כאילו עשה כההיא דרבי שילא שלא המתין לראות היעמדו דבריו ע"כ, אמנם הרב המגיד ז"ל נראה דסבירא ליה דבעינן שיחזק בכך, דהיינו שכבר מסר ג' פעמים, והיא סברת מהר"מ והריב"ש ז"ל סי' רל"ח, ולכך כתב בהא דרבי שילא דאפשר שהזהירו או שלא היה לו פנאי, דבאמת עובדא היה כי נפיק וכו', וקצת קשה על המשנה למלך ז"ל שהביא תחילה דברי הרשב"א ז"ל הנ"ל, ושוב הביא דברי הריב"ש והוי ליה למימר, אבל הריב"ש וכו', דהרי הדבר ברור דהרשב"א פליג.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:11:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:11:1)

**עשה המוסר אשר זמם וכו'.** עיין להכנסת הגדולה שם שהאריך לפלפל בדברי הפוסקים ז"ל, בהגהת הטור אות ס"ט ע', והגהת הבית יוסף אות ס"ה ס"ו.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:11:2
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:11:2)

**ואסור לאבד ממונו של מוסר וכו'.** משמע דבין בידים בין ע"י גרמא קאמר, מדלא [כתב] דדוקא בידים אסור, ותו דומיא דגופו שכתב, ואע"פ שמותר לאבד גופו, וכי היכא דבשריותא דגופו לא מחלקינן בין בידים לגרמא, הכי נמי באיסור איבוד ממונו, והכי מסתברא נמי מהטעם שכתב שהרי ממונו ראוי ליורשין, ולגבי יורשין נראה ודאי דאין לחלק בין בידים לגרמא, דמה חטאו הם, וקצת תימה על הש"ך ז"ל חו"מ סי' שפ"ח ס"ק ס"ב שתפס במושלם דלהפסידו ע"י גרמא מותר, דאף שמצינו סברא זו להרב בעל העיטור ז"ל, מכל מקום פשטן של דברי רבינו והשו"ע שהעתיק דבריו לא משמע הכי.


###### Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:15:1
[Maaseh Rokeach on One Who Injures a Person or Property 8:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20One%20Who%20Injures%20a%20Person%20or%20Property/r/8:15:1)

**ספינה וכו' ועמד אחד מהן והקל וכו'.** ידוע מה שהשיג הראב"ד ז"ל, והלצת הרב המגיד ז"ל, דרבינו מפרש עובדא דההוא חמרא דמחמת הכובד הוא שהיתה ראויה לטבוע וכו', ע"כ. והרב בית חדש ז"ל חו"מ סוף סי' ש"פ כדי להסכים דברי רבינו עם דברי הראב"ד כתב, דהכא בידוע מי הוא הטוען האחרון שהטעינה יותר מדאי, שהוא הגורם וכו', ולפיכך קאמר הרמב"ם דמי שבא והשליך טעינה זו האחרונה בים מצוה רבה עשה שהשליך והושיעם מן הרודף שזה האחרון כמו רודף הוא, אבל בטענוה הסוחרים ביחד מודה הרמב"ם דהוי ליה כנחשול של ים, וכדברי הראב"ד ע"כ, כוונתו רצויה להשוות הדיעות, אך אין זה הפשט בדברי רבינו, שהרי כתב מכובד המשאוי, ועמד אחד מהם והקל ממשאה וכו', מדכתב שהקל ממשאה, משמע איזה משא שהיה, ואפילו מאותם שטענו ראשונה, דיתכן דבר זה או מחמת הסחורה שהיא נפסדת במשא אחר עליה, או מחמת איזה סיבה או עשת זהב או כסף כבד מאד, שאין דרך להטעינו בעומק הספינה, ותו דכיון דגם הוא מפרש דרבינו הוציא דין זה מעובדא דההוא חמרא, הרי התם הטעינו בראשונה, דהכי אמרינן התם דף קי"ז [ע"ב], ההוא גברא דאקדים ואסיק חמרא למברא וכו', ודברי רבה ג"כ דהשיב לאביי, האי מעיקרא רודף הוא, דמשמע להדיא דקדים, גם ראיתי להרשד"ם בחו"מ סי' שמ"ד, שכתב דהכא לא נחית רבינו אלא לדין רודף, דהיינו שיש בספינה אנשים שאין מוליכין סחורה כלל, ויש מי שמוליך סחורה, ולכך אמר שמי שהטיל הסחורה עשה מצוה רבה, ואין האנשים העומדים שם מבלי סחורה פורעין כלל, אבל אם יש שם סחורה מאנשים רבים בזה לא דיבר לפי שכבר ביארו בהלכות גזילה ואבידה וכו' עיי"ש, דימוי נכון הוא זה לההוא חמרא, דכיון דהוה מברא אין דרך לטעון סחורות או משא כבד במעבורת, ומכל מקום הרואה יראה דפשט דברי רבינו וסתמיות לשונו משמע כדברי הרב המגיד ז"ל, גם הכסף משנה ובבית יוסף סמכו ימין צדקם עליו.