## Maaseh Rokeach on Repentance Chapter 7

###### Maaseh Rokeach on Repentance 7:2:1
[Maaseh Rokeach on Repentance 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Repentance/r/7:2:1)

**לעולם יראה אדם וכו'.** אבות פ"ב ושבת דף קכ"ג:


###### Maaseh Rokeach on Repentance 7:4:1
[Maaseh Rokeach on Repentance 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Repentance/r/7:4:1)

**אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.** קצת קשה דזה הוי פלוגתא דרבי יוחנן ורבי אבהו בפ' אין עומדין (ברכות דף ל"ד) וקי"ל כר' יוחנן בעלמא והכא פסק כרבי אבהו ואפשר דלא נאמר כן אלא בענין דנפיק מיניה דינא אבל בהא דתלי בסברא ובדרשת הפסוקים פסק כר' אבהו דמסתבר טפי שהרי טעם טעם החטא וכמ"ש רבינו ובשו"ת הרא"ם סימן פ"ו הביאו הכנסת הגדולה ז"ל כתב עוד דאף רבי יוחנן לא פליג עליה דרבי אבהו אלא בעדיפותא אבל לענין צדיק ורשע כו"ע מודו דבעלי תשובה צדיקים גמורים הם ובני העולם הבא הם ופשוט:


###### Maaseh Rokeach on Repentance 7:6:1
[Maaseh Rokeach on Repentance 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Repentance/r/7:6:1)

**ונאמר ביכניהו ברשעתו וכו' וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו ביום ההוא וכו'.** פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין דף ל"ז) וקשה דהיכי קאמר רבינו דזרובבל הוא בנו של יכניהו ומייתי קרא דהוא בנו של שאלתיאל ובדברי הימים א' ג' מוכח דשאלתיאל היה בנו של יכניה ופדיה היה בנו של שלתיאל וזרובבל היה בנו של פדיה בן בנו של יכניה נמצא דזרובבל היה בן בן בנו של יכניה וכן נראה מפירוש רד"ק ז"ל שם ובירמיה כ"ב ותחילת חגי יעו"ש וא"כ צ"ל דבנו דנקט לאו דוקא ובעי לומר זרעו וקראו בנו כלפי מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא כתבו את האיש הזה ערירי וכיון ששב והוא בבית האסורים תכף נענה והוליד כמ"ש רד"ק שם ועיין בילקוט:


###### Maaseh Rokeach on Repentance 7:8:1
[Maaseh Rokeach on Repentance 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Repentance/r/7:8:1)

**וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים.** מ"ש מרן ז"ל ממ"ש בגמרא במציעא דף נ"ח ונתן טעמו מאן דזקיף ליה זקיפא וכו' ע"כ. לכאורה אינה ראיה דהתם ר"ל דמי שיש לו הפגם אין ראוי לו לומר לאחרים שהרי גנאי הוא לו וכמ"ש רש"י ז"ל והוא מוכרח וצ"ל דיליף לה במכ"ש אם הוא לעצמו אין ראוי לאומרו מכ"ש שאין ראוי לאחרים שיביישוהו בזה וחטא גמור הוא ודאי. שוב ראיתי שכתב כן הרב בעל מעיל שמואל ז"ל. והוא פשוט: